רוב העולים בעליה החלוצית הגיעו ארצה כרווקים ורווקות , אך רבים מהם התקשרו בקשרים קבועים בשנים הראשונות לבואם ארצה . על טיבם של הקשרים הללו לא הרבו לדון ; ליד נושאים כמו בניין הארץ נדחקו הצידה נושאי החיים האישיים האינטימיים , מהות הקשר בין גבר לאשה , ומהות המשפחה בחברת העובדים החדשה . עם זאת נמצאות ברשותנו מספיק עדויות המצביעות על כך שהנושא היה בתודעתם של העולים , והיו ששאפו להקנות ליחסים האינטימיים איכות חדשה , כחלק מתפישת החיים שלהם על חיים של שותפות ויצירה . כאשר מנחם אלקינד , ממנהיגי גדוד העבודה , דיבר על "יצירת הווי ותרבות קומוניסטית" ועל "הריסת ההווי הבורגני , " הוא ייחס חשיבות מרכזית לאופי המשפחה ולמעמדה של האשה בתוכה . בדיךוחשבון שהוציא אלקינד לקראת מועצת גדוד העבודה בראש השנה תרפ , ( 1926 ) ו" הוא תבע "הריסת ההווי הבורגני והיסודות הכלכליים והפסיכולוגיים של התרבות הקפיטליסטית , ביטול היסוד הכלכלי של המשפחה , שחרור האשה מטיפול בילדיה ומשירות בעלה , הכנסת האשה לעבודה פרודוקטיבית , הרס המשפחה בתור תא תרבותי יסודי של החברה , האמנציפציה של האשה ... הקטנת מקום המשפחה והגבלתה בתחומים הא...
אל הספר