עם סיום העבודה בכבישים היו בחורות ובחורים שנשארו בקבוצות שיתופיות . גדוד העבודה היה הגדול והחשוב בקבוצות אלה . במסגרת הגדוד התקיימו פלוגות שונות שהיו מפוזרות במקומות שונים בארץ . חלקן היו פלוגות חקלאיות בעלות משק , וחלקן פלוגות עירוניות שחבריהן עבדו בבניין , במיתות אבנים , בחציבה וכד . ' פיזור הגדוד בין ההתיישבות החקלאית לבין העיר ועבודות העיר לא היה מקרי . יעד הגדוד היה ליצור חברה קומונלית , להקים בארץ ישראל חברת עובדים שיתופית שתכלול את כל העובדים ותאפשר להם לספק את כל צורכיהם . הפלוגות בעיר התרכזו בכניסה לענפי עבודה חדשים ובלימוד מקצועות חדשים . כל פלוגה קיימה שירותים משותפים לחבריה , וקופה משותפת של כלל הפלוגות הבטיחה עזרה הדדית , בעיקר בין הפלוגות החקלאיות והעירוניות . החיים בגדוד איפשרו לחברות לקדם חלק ממטרותיהן כנשים חלוצות . כמו רבות מהחלוצות , עמדו חברות הגדוד על רצונן לעבוד עבודת כפיים יצרנית . חלוקת העבודה בגדוד , כאמור , היתה גמישה מהמקובל בלשכות העבודה הפועליות ובקבוצות האחרות . הבחורות עבדו לעיתים קרובות במטבח , אך עבודה זו לא הוגדרה באחריותן הבלעדית . כאשר לא נמצאה מי שת...
אל הספר