לפני מספר שנים קראתי לראשונה את ספרה של עדה מימון , תולדות תנועת הפועלות , אשר ראה אור ב . 1929 להפתעתי התברר לי כי הנשים בתקופת היישוב היו רחוקות מאוד מהמעמד אשר מיוחס להן בדרך כלל . בדפי ספרה של עדה מימון מצאתי שהנשים נאבקו קשה כדי לעבוד בחקלאות , בסלילת כבישים ובבניין . הן שאפו לחדור לעולם של יצירה ופעילות , אך למעשה נשארו בשולי עולם זה . באותו זמן נעשיתי אני מעורבת בבעיית אי השוויון של נשים בחברתנו . נוכחתי לדעת עד כמה מיתוס העבר שזור בוויכוח על אי השוויון של ההווה . נתקלתי בטענה שאצלנו אין כלל בעיה של מעמד האשה - עובדה : לפני קום המדינה לא היה כל הבדל במעמדם של נשים וגברים . נתקלתי גם בטענה אחרת : מאחר שבעבר , בתקופת היישוב , הושג השוויון , הרי אם איננו קיים היום , נראה ששוויון בין נשים וגברים אינו אפשרי ; אולי הוא נוגד את הטבע או אפילו את רצונן של הנשים עצמן . טיעונים אלה ודומיהם עשו שימוש בשוויון המדומה של העבר על מנת לחסום בהווה התקדמות לקראת שוויון של ממש . אי לכך היה לי חשוב לערער את מיתוס העבר . אולם , תוך כדי הנסיון לשבור את המיתוס ולהציג את מעמדן של הנשים כפי שאכן היה , ח...
אל הספר