פרק שישי נתן אלתרמן וגבולות החילוניות: "שירים על רעות הרוח"

מחזור השירים "שירים על רעות הרוח , " שנתן אלתרמן פרסם ב 1940 בכתב העת מחברות לספרות , נסב על פעולתה של השפה העברית בהיותה לשונה של ספרות לאומית הגמונית , ועל האפשרות שלה לשמש לשון כזאת . אלתרמן חושף את המנגנון המאפשר בניית לשון ספרות באופן שתוכל לשמש מכשיר לכינונה של תרבות לאומית הגמונית של עם ריבוני בארצו . אלתרמן בוחן בשירים האלה את היכולת לייצג בלשון העברית את הקיום החילוני הסתמי שחווייתו היא הוויית " רעות הרוח / ' השטות וקלות הדעת . לכאורה השפה העברית יכולה לשאת את החילון ולייצג את הקיום החילוני , שהוא תשתית הקיום הלאומי , באותה קלות ואגביות שמאפיינות את הקיום החילוני עצמו : איך עבךנו קלים ופחותים ובלבנו דבר הזמיר שהךבינו 7 גס ' ק בשטותים והנה הקימונו גם עיר . ( אלתרמן ( 162 , 1957 אבל כל זה רק לכאורה . אלתרמן שואל ; האם אפשר לכתוב שירים חילוניים וקלי דעת במסגרת הציונות , המתאמצת להציג עצמה בחילונית והמעמידה פנים שניתקה את עצמה מהעבר היהודי שלה ? ואף על פי שאלתרמן סבור שהדבר אפשרי , הוא מראה כי הוא אינו פשוט כלל ועיקר . בדרך כלל , אומר אלתרמן , החיים בארץ מתוארים בשירה כקיום חילונ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד