א . יצרים וגיבושם תבנית היסוד המצויה בסיפוריו הראשונים של יהושע : העצמה אלגורית או סמלנית של ניגוד שבין הוויית רוחניות או נפשיות — מתגלית גם ב"גאות הים . " יצר וכיבושו מתנסחים במערכת משוכללת של סמלים . אולם בסיפור זה , אולי יותר מאשר בכל הסיפורים האחרים , ניתן להצביע על ההזדקקות הברורה לדרך העיצוב הסמלנית של קפקא . אפשר לקרוא את הסיפור שלפנינו בווריאציות של המספר העברי על מוטיבים מתוך "במושבת העונשין" לקפקא . מצד אחר , דווקא לאור ההשוואה עומדת במבחן מקוריותו של יהושע ברעיון , בהבחנה ובהבעה ספרותית . בעל הסיפור מסמל את היצר באמצעותם של הלילה , הכלבים והים . כיבושו נראה בצלמם של המפתחות , ספר התקנות , תאי בית הסוהר . הניגודים לובשים צורת עלילה דינמית בצילה של שואת טבע : גאות הים . זירת הניגודים , שלא כמו בסיפורים האחרים , מועתקת אל תוך תוכו של הסוהר הצעיר . "בבוקר מבולבלים הסדינים . הכול פרוע . תת המקלע נפל על הארץ , המפתחות חדרו עמוק לתוך הכר , וסמלי חותם הממלכה שהיו מונחים מתחת לראשי גלשו מקומטים ורפויים אל ערוותי . אילו חלומות עוברים עלי ? איני רוצה לזכור . איני רשאי לזכור , אני מזדרז...
אל הספר