פרק ראשון: כוחה של תשתית

א . תשתית אידיאית שניים מגדולי המבקרים של ספרותנו , שלמה צמח וברוך קורצווייל , מתייחסים אל סיפוריו הראשונים של א . ב . יהושע כאל יצירות ריאליסטיות , שכוונתן לצייר את המציאות לפי חוקיותה הנגלית לעין כול . צמח מנתח את "תרדמת היום" כאילו היה זה סיפור על פועלים בעבודתם . קורצווייל רואה ב"שלושה ימים וילד" ביטוי למהותה של ירושלים ומלומדיה . צמח מגיע מתוך אמת המידה הנקוטה בידיו לשלילת הישגיו של יהושע , כמי שחוטא לבבואתה של המציאות שאליה הוא נדרש . קורצווייל מתוך הזדקקות לאותו קריטריון מהלל את הישגיו של המספר . שני המבקרים , אף על פי שיש מקום לחלוק על התייחסותם לסיפורי יהושע כמגישי לקחים מן המציאות הנגלית , עמדו על הבעיות הראשיות שהסיפורים מעוררים . הסתירה , שמצא צמח בין תיאור העבודה בסיפור על הישנים ביום ובין ציור ראוי לשמו של פועלי בניין , מקורו בעובדה כי יהושע איננו מעוניין כלל לתאר אנשים עובדים . אכן סתירה מעין זו בין עובדות כפשוטן ובין עובדות המתפרשות מכוחה של כוונה עלומה , היא מפתח כולל לסיפורת של א . ב . יהושע . קורצווייל , מאידך גיסא , הכיר כי כוחו של יהושע הוא בחדירה למהותה של מציאות ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד