פרק עשירי: חנוך ברטוב

א . מבוא " כמעט בלי משים ישב נחמן והכניס לתוך ההמשך שחיבר לסיפורו של אדון רובין על הפליט מגרמניה שמצא עצמו בטולידו , את כל מה ששמע על ביילין האילם ( רק שלא כינוהו ביילין , כי אם פלאי , ( על הספרים הרבים שבלע , על הנדר הנורא שלא לדבר , על פרידתו מאמו המוטלת על סף הבית , על מותו ( את הסיום הוסיף , כמובן מאליו ) בשדה הקטל" " ) של מי אתה ילד , " ? עמ' . ( 166 האפיזודה ברומן בעל הגון האוטוביוגרפי מסגירה בידינו את אחר מסודות הכתיבה של חנוך ברטוב . באפיזודה התמה נוטל הילד המספר דיוקן מוכר לו ומאדיר אותו על ידי כינויו בפלאי וציור סופו ההרואי . הצטרפות של דמויות בעלות סימן היכר של פלאיות לפרשת חייו של ה"אני המספר" היא כמעט תופעת קבע סיפוריו של חנוך ברטוב . "אלה הם ימי הסיפורים . גם אחר הצהרים , או בשבתות , בשבתם באפלולית ה'בוידעם / מעל לאורוות הביטון של בלפור , מספרים הם על הגיבורים הגדולים , שעלילותיהם מסופרות ב'חולמים ולוחמים , ' בספר 'מרגלים' ובספרים אחרים , וכן שוזרים הם עלילות חדשות , מעשים שעתידים הם לעשות עצמם בקרוב מאד" ( שם , שם . ( אולם בעוד שעידן התמימות של נחמן הילד שומר על שלימות ת...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד