א . פלא העדה — פלא המילים " שלושים וחמש שנים קודם , לכן יצאתי אליכם , הייתם בעיני חיזיון משונה , כמין פלא , ביקשתי אתכם ומצאתי את עצמי וזה היה הפלא . " אצילות רוח ונקיות רוח , טוען חיים הזז , נמצאו לו בעדה התימנית . דומה כי מן הצד הספרותי בולטת ההימשכות לעדה מכוחה של המילה , שעשתה את מדרש התיבות , גימטריות ונוטריקון שלהן , כלי תעבורה למראות שדי ולחזיונות משיח . הרגישות לצליל היא מן הגורמים הנחשבים ביותר ביצירת הזז . כל מילה חשובה בתהודתה , בשובל המתנגן , הנגרר אחריה . דרך ההיגוי חשובה על כן לא פחות מנוסחת הכתיב . הבדל גדול הוא אם אתה אומר : גן ערן , או גץ ערן , ox אתה מקצר גררל , או מאריך ג"ררל . אצל יהודי תימן שמע בעל האוזן התנגנות מיוחדת של המילים . רבים מפרשני הזז , שלא שמו ליבם למעמדה המיוחד של המילה ביצירותיו בכלל ובסיפורי תימן שלו בפרט , סטו מן העיקר . הם הפעילו טכניקה פרשנית יפה לכתבי עגנון , אך היא אינה מתיישבת עם החוקיות המיוחדת של סיפורי הזז . הם כפו על הסיפורים אמות מידה של פרשנות אלגורית , שעה שההבלטות , מצד כוונות המחבר , מצויות במחוזות אחרים . וכבר אמר אחד מבעלי ההלכה החש...
אל הספר