א . ניגודים וביטולם " מחזה מול מחזה , מערכה מול מערכה , " תיאר פעם ביאליק קטע ממציאות חייו ( אגדות , א , ו . ( תיאור זה ניתן להחיל על מכלול יצירתו , לרבות התפלגותה לז'אנרים . 'שירה' כסוגה הפונה אל האדיר בהיקפו , ולעומתה 'שירים' שפנייתם היא לחלקי חיים מצומצמים , תחומים . בתווך 'מזמורים ופזמונות' שמוטיבים שלהם ונוסחת הגשתם שאובים ממסורות עממיות . 'סיפורים' מהווים מחלקה מיוחדת , נבדלת , ללא חרוזים , ללא ניקוד , בלא התבצרות בבית ובטור . 'רשימות כלאחר יד' הן ביחס ל'סיפורים , ' כמו הישירים' בהקבלה לישירות . ' 'דברי ספרות' הם דברים מהוקצעים , בלבוש המסה . בניגוד להם 'דברים שבעל פה' שניתנו לפי רשימותיו של אחד משומעיו הקבועים של ביאליק וזכו באישורו . 'דברי אגדה , ' שבמהדורת כל כתני ניאליק בכרך אחד מופיעים לאחר 'דברי ספרות , ' כתובים במה שניתן לכנות פרוזה פיוטית . המלך דוד הוא גיבור האגדות בחלק הראשון , המלך שלימה בחלק השני . לאגדות דוד ושלימה נוספו אגדת 'ספר בראשית' המכונה אגדה מדרשית 'ו , אלוף בצלות ואלוף שום , ' אותה כינה מחברה "בדיחה עממית בחרוזים , " לשון אחר מקאמה , ומקבילתה הם שירי העם . ...
אל הספר