פרק שביעי: השקפת עולמו של קפקא - ההיבט הז'אנרי

א . גישתו של מכס ברוד מכס ברור , שהשווה את יחסו ומחויבותו לקפקא , חברו הנערץ עליו , ליחסו של אפלטון למורו הגדול סוקרטס , ייחס לקפקא האיש ולמסלול יצירתו השקפת עולם אידיאליסטית דתית . בנוסחה של דת שערכיה המוסריים והתיאולוגיים מנוסחים כהלכה ובבהירות , חילק למעשה את דברי קפקא לחמש חטיבות ז'אנריות : רומאנים וסיפורים , אפוריזמים , מכתבים בעלי ערך אמנותי , שיחות בעל פה המגיעות לכלל ניסוח , כמו השיחות עם יאנון , שיחות בעל פה המצטרפות לרושם האישי שנשאר חקוק בזכרון . בספרים ובמאמרים שכתב ברוד על קפקא , הסתמך כבנקודת מוצא על האפוריזמים , שבהם הביע קפקא את אמונתו ביסוד ה"בלתי כלה" שבאדם , ושבהם נזכרת אמונה בלתי מעורערת במציאות אלוהים ובטעם הקיום של האדם עלי אדמות . בסוגיה של נישואים והקמת משפחה מצא ברוד סמיכות בין דברים שניסח בובר ובין דברים שהביע קפקא בעניין הנישואים במכתבו לאביו , הנישואים כערך עליון . השיחות עם יאנלן , אליהן התוודע ברוד לאחר שכתב את ספריו על קפקא , נראו לו כתומכות תמיכה בלתי מסויגת בגישתו החיובית , האופטימית , שהגיעה למעלה של הכתרת חברו בכתר של 'קדוש' ו'מושיע , ' לא רק על יסוד ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד