צבי ערב כל בני האדם שווים ביכולתם ליטול אחריות , אך אחריות דומה לתפוח אדמה לוהט — כל אחד משליך אותה למישהו אחר . חיבור זה , שעניינו אחריות , בא להציע תשתית רעיונית חדשה לחינוך . הוא אינו מציע חידוש רעיוני של ממש , אלא ארגון מחדש של רעיונות מוכרים לכדי גישה חדשה . אין הכוונה לעסוק במדיניות החינוך , בתוכני החינוך או באמצעים ליישום מטרות החינוך באופן ישיר , אלא להציג מהלך חשיבה שונה מתוך כוונה לעורר דיון ציבורי בגישה לחינוך . החינוך לאחריות מעמיד את האדם לפני כל מטרה , את האיכות לפני הכמות , ואת האיר לפני המה . גם הכמות והמטרה חשובים , אבל הם אינם צריכים לשחק את התפקיד הראשי . גישה זו רואה בחופש את המאפיין המהותי לאדם ובאחריות את המוציאה לפועל הערכית של החופש . הלוא החופש חסר ערך קונקרטי , מכיוון שהוא מאפשר כל מחשבה , ביטוי ופעולה ; גם הצערת אנשים למחנות מוות וגם הצלתם מתוך סיכון אישי אפשריים מבחינת החופש . האחריות היא שמעניקה ערך לחופש במובן שכל פעולה שאינה מכילה פגיעה מכוונת או זדונית בזולת , בעצמו או בסביבה נתפסת כמעשה אחראי . בהתאם לכך , אחריות נתפסת כדבר המשמעותי
אל הספר