. 6 עד שאנו באים לדון ביתר דיוק באילו פרטים של תורה זו , שאת קוויה העיקריים ביקשנו לשרטט , מן הצורך להעיר הערה על כיוון מיוחד של סינתיזה בין הרצון ובין ההעדפה , כיוון המיוצג בתורתו של קאנט על האבטונומיה . שייכותו של רעיון האבטונומיה למסגרת הדיון על החירות בזיקה לרצון ולהע דפה היא ברורה . גם מבחינת שימוש המונחים גם מבחינת העניין שם קאנט במרכז תורתו על החירות את הרצון . הרצון עומד ביסוד הפעילות המוסרית , שכן קאנט אומר : אין טוב זולת רצון טוב . העובדה שקאנט מדבר על רצון טוב מעידה , שהוא כורך את הרצון עם העדפה בכיוון מסוים . היינו בכיוון אל הכלל המוסרי . במלים אחרות : ההעדפה מצויה בתפיסתו של קאנט במה שהוא כורך את הרצון בציווי הקאטיגורי ; או על דרך הניסוח השלילי : במה שאצלו אין הרצון שרירות , אלא הוא מכוון על ידי תוכן מסוים שמן הראוי שנעדיף אותו כיוון שהוא תוכן מוסרי . אף כי קאנט כורך את הרצון עם ההעדפה של הראוי להיות מועדף , אין הוא סובר שההעדפה התבונית עצמה זהה עם מקור הפעולה ! לא כל שכן שאינה זהה עם הפעולה עצמה . נוכל לנסח את השקפתו כך : ההעדפה התבונית מוצאת לעצמה את המתווך המגשים ברצון...
אל הספר