. 5 מן הדיון עד כאן נתברר , שבמקום השאלה כיצד התהוותה הלשון עלינו להעלות שאלה אחרת , היינו ; הלשון — כיצד היא באפשר בכלל ן ניסוחה של שאלה זו מזכיר , כמובן , את ניסוח שאלותיו של קאנט לגבי האפשרות של המא תימאטיקה , מדע הטבע והמיטאפיסיקה . אלא שלגבי הלשון אנו שואלים את השאלה בתחום אחר מאשר לגבי המדעים , לרבות המיטאפיסיקה . כאן אין אנו שואלים את השאלה בתחום האפשרות של הכרת העולם , אלא בתחום האפשרות של ניסוח כל הכרה , שהרי הלשון היא במובן זה תנאי מכונן לכל הכרה ! על כן השאלה על אפשרותה יש להעלות במישור גבוה יותר מאשר השאלה על אפשרותם של המדעים . לגבי הלשון אין דרך להשיב על השאלה של אפשרותה אלא על ידי קשירתה לעצם טיבה של התודעה , ואילו לגבי המדעים הדרו להשיב על שאלת אפשרותם היא הדרך של קשירתם למושגים מסוימים של התודעה או לפונקצי 1 ת מסוימות שלה . כשם שעלינו להבחין בין עצם המיבנה של התודעה , על המגמה האנאליטית והסינתיטית שבה , ובין האפריודי במובנו של קאנט , בך עלינו להבחין בין השאלה על אפשרותה של הלשון ובין השאלות על אפשרותם של המדעים שהם בעלי פרספקטיבה הכרתית מסוימת ובעלי מימצא ענייני ( מאט...
אל הספר