ג. הבנת האופי הסמלי

. 3 מעתה , לאחר דיון זד . בשאלת הגזירה של הלשון האנושית , רשאים אנו לצעוד צעד נוסף לקראת קביעת טיבה של הלשון בתוך תחומו של האדם . כבר אמרנו לעיל , שטיבה של הלשון האנושית הוא בכן , שאין היא המשך של העולם שאותו אנו מציינים בתוכה ציון סמלי , אלא יש כאן יצירה של חומרי הסמליות עצמם . התנאי לכך הוא בהתרחקותו של האדם מן העולם ובראייתו את עצמו כיצור בעל עמידה מיוחדת כלפי העולם . מבחינה זו אפשר לומר בדין , שהתנאי ליצירת הלשון היא המגמה האנאליטית של התודעה , כפי שעמדנו עליה בדיוננו לעיל , והםינתטיות של הלשון , כלומר עצם יצירתה או עצם שימתה , מותנות בצעד האנאליטי הראשון הקודם להן . תלות זו של הלשון במגמה האנאליטית של התודעה מבליטה את תלותה במחשבה שאף היא תלויה במגמה זו . בהיעדר לשון יש לכל המרובה תפיסה כוללת מטושטשת של המציאות , או של חפצים בתוכה , אבל לא תפיסה מפרקת ומבחינה . מן הצד הזד . טענו , למשל , כי אדם חירש אילם , כלומר יצור בעל אינטליגנציה אך נטול שפה , אין לו אפשרות לפרק את המצב לחלקיו ולמרכיביו , אלא הוא תופסו בכללותו הסתמית ורומז לו באמצעי הג'םטה העומדים לרשותו . עיקרו של דבר : מתוך ש...  אל הספר