. 6 ביקשנו לעמוד על הקשר הפנימי שבין מציאותה של התודעה ובין עקרון האמת , והעלינו שעקרון האמת עולה לפנינו כצדו השני או המשלים של מצב הפירוד שבין התודעה למושא . אם נוסיף לנתח עתה את טיב ההכוונה הבאה מצד עקרון האמת , נוכל לומר כד : עם הופעת התודעה עולה הפעילות ההכרתית , שהיא גילויה של המגמה הסינתיטית שבתודעה . אולם מגמה םינתיטית זו אינה מגמה הנובעת מתוך עצמה בלבד , אלא היא גם מעוצבת על ידי עקרון האמת . עצם העובדה שהיא מגמה םינתיטית , כלומר שהיא צריכה להגיע למגע של הצטרפות עם ימוד שמעבר לתודעה , יש בה כדי ללמד שמגמה זו מודרכת על ידי עיקרון . ההכוונה של עקרון האמת , החלה על הפעילות הסינתיטית של התודעה , באה לקיים את מצבה הבסיסי של התודעה ; פעילותו והשפעתו של עקרון האמת משמרות כביכול את מצבה של התודעה . עקרון האמת עם שהוא מכוון את פעילותה של 1 ותודעה הוא גם שומר על פעילות זו לבל יבולע לה . מתוך הכוונתו נעשית פעילותה של התודעה בעלת תוכן , כיוון ומיבחן , בקצרה פעילות שיש לה משמעות ולא משחק שרירותי גרידא של כוחות . לפיכך ניתן לומר , שהשפעתו של עקרון האמת על פעילותה של התודעה השפעה כפולה היא : מ...
אל הספר