מחבר:

שנת ההוצאה: תשס"ב - 2001

מילות מפתח: נגב; בדווים בישראל; הר הנגב; חקלאות מדברית; בדואים בישראל; אזור הר הנגב; איזור הר הנגב; נגב מרכזי; רמת הנגב; חקלאות באזורים צחיחים; חקלאות באיזורים צחיחים

"אריאל" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.
המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
חוברת זו כוללת מבחר מגוון של מאמרים בגיאוגרפיה, גיאוגרפיה היסטורית ומקצועות נלווים. אל הספר

נושא/נושאים: , דתות, אריאל, החברה הישראלית, דרום

תוכן הספר:

• עם הפנים אל הנגב

• on־ 1 ועדת האוי'ם בביקור ברביבים ב־‭.1947‬ למראה הסייפנים הגדלים בלב המדבר, הם בדקו אם השתילים אכן אותנטיים‭...‬ (בידיהם סייפנים למזכרת‭.(‬ מספרים, שביקור זה השפיע על המלצתם לכלול את הנגב בתחומי המדינה היהודית העתידה לקום (ראה גם תמונה בעמי ‭(219‬

• רביבים בראשיתה, 955 ו

• עבודות יישור קרקע בנגב, 947 ו

• תוכן עניינים

• מבואות

• הנגב באידיאולוגיה ובעשיה הציונית

• בית אשל, אחד משלושת המצפים שהוקמו ב־1943 כדי לעמוד על תנאי האקלים וההתיישבות בנגב. חרב לחלוטין במלחמת העצמאות ולא שוקם. בתמונה, שקי היבול שנערמו ליד בניין המצפה, 1946

• קיבוץ אורים לאחר העליה על הקרקע במוצאי יום כיפור, אוקטובר ‭.1946‬ אנשי הקיבוץ בחברת דירקטוריון הקק"ל

• מפגש עם השכנים הערבים בגבולות, 945ו. ההנחה שבנגב ניתן להימנע מעימות עם האוכלוסיה הערבית הופרכה

• בן גוריון בפועל חקלאי בשדה בוקר, 1954 היה מופת אישי, אך בני הנוער לא הלכו בעקבותיו

• ‭T*er‬ מטעם האו"ם מבקרת בנגב (באזור צינור המים בניר עם‭947 ,(‬ ו

• קיבוץ בנגב (אורים) ביום העליה על הקרקע באוקטובר 1946

• מעברת אוהלים בבאר שבע ‭(1952)‬ "העולים הם שייבנו את באר שבע ואת הנגב" טען דוד טוביהו, לימים ראש עירית באר שבע

• עיברות שמות מקומות בנגב

• תוואי הסיור של ועדת השמות בנגב

• שמות חדשים שניתנו לישובים ומקומות בנגב

• התעשיה בנגב

• אזורי התעשיה בנגב

• התפלגות כוח העבודה בנגב במגזר התעשייתי לפי ענפים, 1998

• מפעל הפוספטים במכתש הגדול

• מפעלי ים המלח, 1979

• למעלה: מכתש רמון, מאתרי התיירות הבולטים בנגב בשנים האחרונות. מבט ממרכז המבקרים.

• טבלה מסי 1 מראה את ההתפתחות במספר הלינות במוקדי התיירות בנגב, וכן בהשוואה לכלל הארץ (באלפים)

• טבלה מסי 2 ממחישה את ההתפתחות במספר הביקורים לפי מוקדי תיירות בנגב (באלפים)

• טבלה מסי 3 מצביעה על ריכוז כתבי אישור להשקעות

• חוות האלפקות במצפה רמון. מאטרקציות התיירות שנוספו לנגב בשנים האחרונות

• תחומי הנגב

• גבול ארץ־ישראל-מצרים ‭906)‬ ו) ‭.2-1‬ קו הגבול כפי שנקבע בצו המלכותי (פירמן) התורכי משנת ‭.1841‬ לגבי קו זה קיימות שתי גרסאות: האחת, קו סואץ-אל עריש, השניה, קו סואץ-רפיח. ‭.3‬ קו הגבול שהוצע על־ידי ג'נינגס בראמלי, הממונה הבריטי על חצי האי סיני בתקופת התווייתו של הגבול. ‭.4‬ קו הגבול כפי שנקבע בהסכם הבריטי-תורכי באביב ‭.1906‬ ‭.5‬ קו הגבול כפי שמסומן בפועל בסתיו ‭.1906‬

• קטע ממפה ששירטט קולונל רושדי, ראש המשלחת התורכית להתוויית גבול ארץ־ישראל —מצרים ‭(1906)‬ לציון מיקומו של קו הגבול. הקו המרוסק בשמאל הוא קו הגבול. הגבול במפה עובר בשוליו המזרחיים של ואדי טבה, כטענת ישראל, ולא על מרומי הגבעות שממזרח לוואדי, כטענת מצרים

• מפת סימון גבול ארץ־ישראל-עבר הירדן בקרבת חוף מפרץ אילת ‭.(1946)‬ במפה מסומנת נקודת המשטרה בחוף אילת (אום רשרש‭.(‬ בשם ואדי ערבה (נחל ערבה) מסומן כאן הנחל המגיע לים באילת

• אבן הגבול עם ירדן במפרץ אילת, שהונחה בתקופת המנדט הבריטי

• חיילים בריטים שומרים על הגבול מהצד הירדני במפרץ עקבה, 949 ו

• הגיאולוגיה של הנגב

• ארוזיה ויצירת טפוני (שקעים שנוצרים ממים) באבן חול באזור הרי אילת (בתחום מצרים)

• קניון הכתובות, הנגב הדרומי. חתירה/עריצה בתוך אבן החול הנובית

• נוף במכתש רמון עם הרי געש כבויים מתקופת הקרטיקון התחתון

• איור 11 מפת הנגב הצפוני והמרכזי — קווי נוף עיקריים

• איור ‭:2‬ חתך גיאולוגי לאורך הנגב (כיסוי סלעי המשקע שעל סלעי היסוד הולך ומתעבה כלפי צפון)

• איור ‭:3‬ מערכת הקמרים ושברי הגזירה בהר הנגב

• נוף באזור אילת

• נחל פרצים במישור עמיעז, מבט על משקעי חוואר הלשון. השכבות הקמוטות ה"מופרעות" מתעדות ארוע של רעידת אדמה. כל שני "דפים" של חוואר הלשון מבטאים פרק זמן מוגדר. מבאן שכל כמה עשרות שנים (עד מאה שנה בערך‭,(‬ התרחשה רעידת אדמה

• מאובנים (אמוניטים) במכתש רמון

• החי בנגב בעבר ובהווה

• דגמי תפוצה הקשורים לקרקעות חוליות

• דגמי תפוצה ערבתיים

• דגמי תפוצה ישימוניים בעיקרם

• דגמי תפוצה מדבריים ומדבריים למחצה

• ציידים בדווים בארץ־ישראל בשנות השמונים של המאה ה־19

• ללא כותרת

• יען שצולם ליד גשר אלנבי בשנת 1929

• פוחלץ של ברדלס שניצוד בירדן. מאוספיו של האב שמיץ, 1910

• תמונת פרא. מעזבונו של ישראל אהרוני

• דמות של ראם מעוצבת בלוחיות אבן קטנות ליד המקדש הבלכוליתי במזרח בקעת עובדה

• שמירת טבע בנגב

• למעלה: יעל על שפת מכתש רמון, 992ו

• נחל צין, מהמרשימים בנופי הנגב, שהוכרז בשמורה (שמורת מכתשים — עין יהב‭.(‬ הנחל מפריד בין הרי הנגב הצפונים והדרומים

• חבצלת הנגב בחולות שממזרח למכתש רמון

• איכות הסביבה בנגב

• הר צץ

• מפעל "מכתשים" באזור התעשיה של באר שבע. מיקומו גרם למטרד חמור לתושבים

• התיישבות בנגב

• מצפה רביבים, 944ו

• קיבוץ שדה בוקר, חורף 953 ו בעמי קודם: רוחמה — הישוב היהודי הראשון בנגב שנוסד כחווה חקלאית ב־1ו9ו. צילום מ־946ו

• לתולדות ההתיישבות החקלאית בנגב

• למעלה: קציר בנגב, 1952

• קיבוץ נגבה, מראשוני הישובים בספר הנגב, אביב 1942

• אנשי נירים לאחר העליה על הקרקע במוצאי יום כיפור 946ו. השכנים הבדווים באים לברך את המתיישבים על כוס קפה

• הקמת קיבוץ הצרים במסגרת ו1 הנקודות שהוקמו בנגב במוצאי יום כיפור 946 ו

• מצפה גבולות, ראשון המצפים בנגב

• ישובים ומחנות בנגב הדרומי ‭1957-1949‬ (מקור: זיוון 0998

• ישובים בנגב שניטשו: למעלה — קיבוץ חלוצה שנוסד ב־947ו באזור רביבים וניטש לאחר המלחמה (חבריו הצטרפו למשאבי שדה)

• ימים ראשונים במשאבי שרה, 1949

• עבודה תחת משמר בגן הירק של בארי, פברואר 948ו

• למטה; נסיין התיישבות שלא עלה יפה בראס אל נקב ‭(1951)‬ נמצא ב־10 ק"מ צפונית־מערבית מאילת, בגבול מצרים

• קיבוץ נחל עוז בראשיתו, 1953

• יטבתה שנוסדה ב־ ‭,1951‬ היתה הקיבוץ הראשון בערבה

• טקס חנוכת קו המים שהגיע מהצפון לרכיבים. אוקטובר 1955

• שדה בוקר שנוסד בקואופרטיב של חוות בוקרים ב־952ו

• עין יהב, האחזות נחל בערבה שאוזררוה בשנות השישים (צילום מ־968ו)

• runn הנסיונות ברמת הנגב, שהגיעה להישגים מרשימים בשימוש במים מליחים לחקלאות. רוב התוצרת משמשת ליצוא. בתמונה: יואל דה־מלאך, העומד בראש תחנת הנסיונות, שזכה בפרס ישראל על הישגיו

• מושב אשלים ברמת הנגב, 1978

• עומר נוסדה כישוב חלוצי של חיילים משוחררים בנגב בקיץ 1949

• כיום, ישוב עירוני משגשג ליד באר שבע (למטה)

• ועדת הנגב

• הישובים היהודיים שהיו בנגב בפרוץ מלחמת העצמאות (השטח שבשליטתנו מסומן בצבע כהה‭.(‬ רוב הישובים היו קטנים ומבודדים, בעיקר אלו שמדרום לכביש עזה-באר שבע

• ביקור הוועדה בנגב (ספיר מימין, ויץ באמצע ואשכול משמאל)

• חברי הוועדה עם בן גוריון. מימין י. ויץ

• ראשית התיישבות העולים בנגב

• numn־, 964 ו

• בניית הבתים הראשונים בגילת

• תדהר, 1957

• תפרח, 1970

• הכנסת ספר תורה במושב ברוש, 1956

• ישובי הנגב בעשור הראשון, רובם מושבי עובדים שנוסדו בשנות החמישים בנגב הצפוני

• עיירות הפיתוח בנגב

• למעלה: דימונה, 1969 * המינוח "עיירות הפיתוח" אינו תמיד מדויק כיום, והוא מתייחס בעיקר לעשורים הראשונים שלאחר קום המרינה.

• הישובים העירוניים בנגב

• לוח מסי ו: גידול האוכלוסיה בעיירות הפיתוח בנגב לפי מפקדי האוכלוסין (ערבים מוחלטים‭.(‬ מקור; מפקד האוכלוסין והדיור ‭,1995‬ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי מסי ‭,2000 ,51‬ נתון ביחס למצפה רמון ב־998ו מתוך שנתון סטטיסטי לנגב מסי ‭2000 ,6‬

• שדרות, 1978

• עולים חדשים בבאר שבע, 1954

• לוח מסי ‭:2‬ עולים שנקלטו בערים הגדולות מ־‭1.1.1989‬ עד ‭30.4.2001‬ (ערכים מוחלטים וחל ק יחסי מכלל אוכלוסיית העולים של ‭(1,012,640‬ מקור: משרד הקליטה, 2001

• לוח מס' ‭:3‬ קליטת העולים בעיירות הפיתוח בדרום בתקופה ‭30.4.2001-1.1.1989‬ מקור: משרד הקליטה, 2001

• פיתוח אזורי ועירוני בנגב

• באר שבע, מעמדה והתייחסותה לישובים סביבה

• באר שבע — עיר תעשיה, תעסוקה ושרותים מרכזית לישובי הדרום

• דגם של תכנית העיר באר שבע משנות החמישים, המבוססת על "עיר גנים‭,"‬ תוך הפרדה מן העיר העתיקה למטה משמאל. מימין שכונות א' וב'

• באר שבע בשנות השבעים

• מודעה על טקס חבובה העיר החדשה, ‭31.12.1950‬

• הישוב הבדווי תל שבע

• תכנית אב למתאר עירוני ולפיתוח של מטרופולין באר שבע

• השטח הבנוי של העיר באר שבע ‭(1999)‬ על שכונותיה. השכונות החיצוניות נבנו לאחר ‭,1990‬ בעיקר עבור עולים מחבר המדינות

• שכונה חדשה בבאר שבע, 950 ו

• שכונה אי בבאר שבע בסוף שנות החמישים. בולט האופי ה"כפרי" והמבודד של השכונה, שהוקמה במסגרת תכנית "עיר גנים"

• חקלאות בנגב במיטבה חקלאות מדברית ברמת הנגב

• חממות לגידולי ירקות ופרחים ברמת הנגב, שנעשה בהן שימוש במים מליחים

• הבדווים בנגב

• בדווים באזור קציעות, 1955

• בעמי קודם: בדווים ועדריהם באזור ערד חתונה בדווית ליד באר שבע, 1969

• מצוקת הבדווים בנגב ובעיית שילובם בחיי המדינה

• בדווים בעבודות חריש בנגב בשיטות מסורתיות

• ראשיתה של תל שבע — ראשון ישובי הבדווים המתוכננים בנגב. האוהל המסורתי מול הבנייה החדשה

• בדווים בבית החולים סורוקה בבאר שבע

• התנחלות הבדווים בנגב

• תחום שהות הבדווים בנפת באר שבע, בפי שבקבע בשנות החמישים בידי רשויות המדינה ‭")‬אזור הסייג‭.("‬ מסביב: הישובים העבריים שקיימו קשרים ויחסי גומלין עם הבדווים

• ישובי הקבע ואזורי הישובים הבלתי מוכרים (לפי שבטים) בנגב לפי שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, מסי ו, באר שבע 1999 ומקורות נוספים

• ישן מול חדש‭,-‬ אזור התעשיה בתל שבע

• רהט, העיר הבדווית הגדולה ביותר בארץ ‭34)‬ אלף תושבים)

• ‭wp fp wr'4/p ftfoji‬

• למעלה; בית אמידים;

• למטה; בית ספר תיכון בבנייה

• TO בדווי לא מוכר ליד כסיפה. בתיו פזורים על פני ק''מ רבים

• אוכלוסיית הבדווים בישובים הלא מוכרים, ‭1998-1997‬ הערה: לנתונים אלה, ניתן להוסיף ב־‭10»/0‬ ויותר כדי לקבל את תמונת המצב כיום ‭(2001)‬ מתוך: שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב, מסי ‭,1‬ באר שבע 1999

• השיח' סולימאן אל הוזייל "שיח' השיח'ים" של הנגב

• השיחי סולימאן אל הוזייל (תמונה שהועתקה כנראה מתוך תעודת הזהות של השיח‭('‬

• השיח' סולימאן מרפא מיחושי גב בעזרת צמחים וכוויות

• השיח' סולימאן מקבל את פניו של ראש הממשלה, לוי אשכול, 1966 בחברת שיחייבו ידועים בנגב

• חתנו ונכדיו של השיח' סולימאן מבתו הצעירה, בביתם ברהט

• תשיחי סולימאן עם מפקדי צה"ל, באוהל האירוח, ‭.1952‬ מימין, משה דיין. משמאל (עומד) רא"ל יגאל ירין

• ננסי וילסון, אמריקאית צעירה שביקשה להינשא לשיח' ושלחה לו את תמונתה, בצירוף מכתב המפרט את מידות חמוקיה

• מצבת קברו של השיח' סולימאן שנפטר בסתיו 1982

• הגירת פלאחים מצריים אל הבדווים בנגב

• פלחים מצרים ביפו ‭.(1880)‬ במקורם, חיילים (או צאצאיהם‭,(‬ שערקו מצבאו של מוחמר עלי ונשארו בארץ. רבים מהם נטמעו באוכלוסיה הבדווית בנגב כעובדי כפיים בתנאים ירודים

• ‭?r‬־n ־ באוהל בצילום מהמאה ה־19

• זכרונות ארץ־ישראל

• מבצע רוורב שלב בי עם חטיבת הראל. יגאל אלון (עם המשקפת) בא להודיע למפקד החטיבה יוספ'לה טבנקין שיש לסגת מהמשלט דרומית לרפיח (המנתק את סיני מהרצועה‭,(‬ חזרה לשטחנו

• מאהל הנוטרים בחצר המשק בניר עם, ‭945/46‬ ו

• מיומנו של קצין סיירים בדרום ובנגב (1942- 1949)

• "המשמר הנע" בנגב, בפיקודו של אבי זכאי

• קיבוץ ברור חיל בעת הקמתו. הקיבוץ הוקם בראשית המלחמה להגנת הדרך שהוכשרה מדרום למשטרת עירק סווידאן, כדי לאפשר את חידוש האספקה לנגב הנצור. צילום מ־‭0.3.48‬ו

• מושב תקומה לאחר הקמתו במוצאי יום כיפור ‭.1946‬ "שלושה צריפים ארעיים, מגדל מים, פחון למקלחת ופחון לשרותים"

• אנשי הטייסת בחטיבת הנגב. משמאל: עזר וייצמן, מימין: אלי פיינגרש (אייל) מפקד הטייסת, במרכז: אבי זכאי. ינואר 948ו

• שבויים מצרים לאחר כיבוש באר שבע, ‭21.10.48‬ במרכז: מפקד חטיבת הנגב, נחום שריג

• עוג 'ה אל חפיר (ניצנה) לאחר כיבושה במבצע חורב. רס"ן עמוס חורב ורס"ן צבי זמיר

• מבצע רוורב שלב בי, עם חטיבת הראל. עמוס חורב, יצחק שדה (במרכז) ויצחק רבין (משמאל)

• אום רשרש ביום כיבוש אילת ‭(10.3.49)‬

• זכרונות מימים ראשונים ברביבים

• נסיונות חקלאיים ראשונים ברביבים — גידול סייפנים במים שפירים. בצילום: ועדת האו"ם משתאה למראה הסייפנים הפורחים במדבר (ראה גם תמונה בעמי ‭(6‬

• הסכר ברביבים שנבנה ב־‭1945/46‬ להטיית מי השטפונות לשדות. הסכר, שאינו בשימוש כיום, תוקן לאחרונה בידי קק"ל

• בריכת אגירה ברביבים

עמודים:

1  2  3  4  7  8  9  10  11  13