דודיק שושני ואלי שילר אוהלי קדר הפרושים במרחבי הנגב , אורחות גמלים המשרפות דרכן במדבר או בדווים עזי מבט השועטים על סוסות אצילות , כל אלה שייכים לנחלת העבר . את מקום האוהלים הולכים ותופסים בתי האבן , או למצער — הצריפים והפחונים , ואת מקום הסוסים והגמלים — המכוניות הפרטיות והמשאיות . הם מצביעים על התמורות הרבות שידעו הבדווים בדורות האחרונים . הללו נטשו זה מכבר את חיי הנדודים והמלאכות המסורתיות ועברו לישובי קבע . מעט האוהלים שעדיין נותרו , הם שריר דל לאורחות חיים ההולכים ונעלמים , או לחילופין , משמש האוהל אטרקציה לתיירים ולמבקרים הבאים להתרפק על הווי נוודי המדבר , אולי מבלי שיהיו מודעים לכך שזהו עולם הולך ונעלם ( היום כבר קיימים גם אוהלים גדולים "מתועשים , " המשמשים לחתונות ולארועים . ( למעלה מ 100 אלף בדווים חיים כיום בנגב , כרבע מכלל אוכלוסיו . קצת פחות ממחציתם מתגוררים בשבעה ישובים מוכרים ; חורה , כסיפה , לקיה , ערערה , שגב שלום , תל שבע ורהט , רהט היא עיר של ממש , המונה לא פחות מ 34 אלף תושבים ולא רחוק היום שתהיה העיר השניה בגודלה בנגב אחר באר שבע , שכן אחד מקווי האופי הבולטים של הב...
אל הספר