התוספתא נערכה בדורות שלאחר עריכת המשנה, והיא מסודרת בסדרים ומסכתות כמו המשנה שנערכה בידי רבי יהודה הנשיא. יש בה הלכות רבות מתורת התנאים הקדומה שלא נשנו במשנה, ויש בה הלכות המפרשות את המשנה. חלק גדול מהלכות התוספתא מקבילות להלכות המשנה בתוכנן ובסגנונן.
עיקרו של הספר הוא בירור היחס הספרותי שבין ההלכות הללו שבתוספתא למקבילותיהן שבמשנה. המחבר מוצא תימוכין לאפשרות, שחלק מן ההלכות שבתוספתא המקבילות להלכות המשנה הן קדומות; ואפילו לסברה, שעל-פי הלכות כאלה ערך רבי את המשנה.
הספר מנהיר את דרכו של רבי בניסוח לשון המשנה על-פי החומר שעמד לפניו. עוד מעלה המחבר לבירור כמה נושאים הנוגעים בחג הפסח, ודן בהתפתחותם ההלכתית.
שיטת המחבר מוצגת במבוא ובו סקירה של המחקר בנושא ועיון בשיטותיהם של י"נ אפשטיין ושאול ליברמן, מגדולי חוקרי התלמוד בדורנו.
אל הספר