חקר התוספתא בא לעולם ויצא לדרכו מתוך איגרת רב שרירא גאון , כרוב ענייני חקר הספרות התלמודית . וכבר שאל שם השואל : והתוספתא ששמענו כי ר' חייא כתבה , לאחר המשנה נכתבה או בזמן אחד עמה , ומה ראה ר' חייא לכתבה ? אם לתוספת דברים שהן מפרשין את עניני המשנה , אמאי לא כתבן רבי , ומשום חכמי משנה הן אמורין ( נ"צ , עמ' . ( 6 לפי דעת השואל , עיקר דברי התוספתא שווים לדברי המשנה . הם אמורים "משום = ] משם ] חכמי , "המשנה ואף אם יש בהם תוספת דברים העשויים לפרש את המשנה , אין הם מאוחרים לה במהותם . לדברי השואל יכול היה רבי חייא לסדרן לכתבן" ) ( " "בזמן אחד" עם המשנה , ואף היה רבי עצמו יכול , "לכתבן" שהרי הם דברים האמורים מפי אותם חכמים שדבריהם מובאים במשנה , והדברים האלה היו בוודאי ידועים גם לרבי ומונחים לפניו . רב שרירא עצמו מחזיק אף הוא בשני צדדים אלה של מטבע התוספתא : מצד אחר החומר שבה קדום ומשתלשל מן הדורות הראשונים של התנאים , ומצד אחר זמן סידורה אינו קדום למשנה , שאת ענייניה היא מפרשת . לעניין הראשון כתב רב שרירא על פי המקורות התלמודיים : "והנן בריאתא דתוספתא וספרא וספרי אינון בריאתא דתנו רבנן 2 1 ו...
אל הספר