עניינו של הספר הוא ליבון מרכיבי יסוד בתרבות הפוליטית של היהדות הקלאסית. המחבר מתאר את יחסי הרמב"ם לספירה המדינית בכלל, למגמותיה ולתפקידיה, ומקיף בתיאורו דיון בנושאים מגוונים, כגון מקורותיה ומגבלותיה של הסמכות המדינית, בעיות מבנה וארגון השלטון, מלחמה, מנהיגות, משיחיות, מלוכה ועוד.
יצירתו של הרמב'ם מוארת באור תקופתו - במציאות היהודית ועל רקע עולם ההגות האיסלמית.
הבדיקה המדויקת של המחבר את היצירה ההלכתית המיימונית בנושא המדיני, פותחת צוהר אל בית היוצר המיימוני בכללו, ומראה כיצד הרמב``ם מעצב את יצירתו מתוך מקורות העבר, ומשלב בה הלכה והגות.
היכרות עם הגות זו והעמקה בה, בהקשרה ההלכתי, ההיסטורי והאידיאולוגי-הרעיוני כאחד, היא רבת חשיבות בימינו אלה, היות שרעיונותיה משמשים את הציבור המשכיל בדיונו בתרבות הפוליטית היהודית.
ספר זה, 'עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם', ראה אור בראשונה בשנת תשמ"ג והופיע במהדורה שנייה, מורחבת ומעודכנת בשנת 2001.
הספר זכה בפרס ירושלים לשנת תשמ"ח.
אל הספר