במחצית השנייה של המאה ה-19 קיבל על עצמו חוג גדול של פופולריזטורים יהודים במזרח אירופה להפיץ את ידיעת מדעי הטבע בקרב ציבור יהודי משכיל קורא עברית ולהרחיב את אופקיו. הפעילות הזאת הייתה, מצד אחד, חלק בלתי נפרד מתהליכי ההשכלה, האקולטוריזציה והמודרניזציה של החברה היהודית, ומצד אחר פרק חשוב בתולדות התחייה העברית. חוג הפופולריזטורים הזה המשיך אומנם מסורת ארוכת שנים של כתיבה על נושאים מדעיים; ואולם, התפוצה של עשרות הספרים שחיברו הנמנים עם חוג זה ומאות המאמרים שפרסם בעיתונות העברית של התקופה הגיעו לציבור גדול בהרבה מאשר בעבר ופתחו לפניו שערים חדשים של ידע.
חיבורים רבים המשיכו לעסוק ב'תולדות הטבע', וחלק מהם תיאר את החידושים הטכנולוגיים הרבים; אחרים ביקשו להציג ולהסביר לקורא את התמורות שהתרחשו בעולם מדעי הטבע והמדעים המדויקים במחצית השנייה של המאה ה-19 – בתחומים כמו פיזיקה, אסטרו-פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, פיזיולוגיה וכדומה. כתיבתם חשפה בפני קורא העברית המשכיל במזרח אירופה מושגים כגון אנרגיה (ושימור האנרגיה), אלקטרו-מגנטיות, תרמו-דינמיקה, היסודות הכימיים ועוד.
בד בבד, הידע המדעי החדש גם הציג תמונת יקום חדשה ואת 'החוקים' המכוננים ומפעילים את היקום הזה. חלק גדול מחוג הפופולריזטורים היו יהודים אמוניים והספר דן באופן שבו הם התמודדו עם אתגר ה"התאמה" בין תמונת העולם המסורתית והתיאוריות המדעיות של המאה ה-19 ועם התשובות לשאלת היחסים בין "מדע" ו"אמונה", שהמשיכו להישמע גם במאה השנים שאחר כך.
הספר מתאר את התפתחות מצאי החיבורים שעניינם מדע פופולרי וטכנולוגיה, התפתחות שהולידה את 'ארון הספרים המדעי בעברית', מציג "ביוגרפיה קולקטיבית" של חוג הפופולריזטורים, את עולם הידע שהניחו בפני הקורא, את האופן שבו הסבירו אותו, ואת השאלות העקרוניות שהמחברים נדרשו להשיב עליהן.
אל הספר