חיבורו של יהוידע עמיר "קול דממה דקה" הוא חוליה בשרשרת ארוכה של ספרי הגות פילוסופית דתית בישראל. שורשיהם של ספרים אלה נטועים בתורה שבכתב (התנ"ך) ובתורה שבעל-פה לדורותיה. השיטה העיונית שהם מעוגנים בה היא הפילוסופיה הכללית והיהודית בת זמנם. במציאות של זמננו יש העזה, חדשנות וחלוציות בכתיבתו של חיבור המבקש להמשיך את הגויותיהם של פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר ואהרן דוד גורדון. זאת הן בזכות האתגרים החדשים שהספר מתמודד אתם הן בשל המקום המוגבל שהתרבות הפוסט-מודרנית מייעדת לעיון פילוסופי בכלל ולעיון פילוסופי-היסטורי בנושאי אמונה ודת בפרט.
"קול דממה דקה" אינו תובע מהקורא הסכמה. האתגר שהוא מציג רצוף הסכמה וביקורת השלובות זו בזו. הספר מבקש לעורר שיח ביקורתי ומצפה לתהודה שמכוחה מצטרפים לדרך ומראים אותה לרבים, לא על ידי הטפה או פקודה, תוכחה או שידול – כי אם בעצם ההליכה בה יחד. אליעזר שביד.
המחבר מעיד: "שאלות האמונה פתוחות לי עדיין, יהיו פתוחות כנראה עד יום מותי. התשובות שניתנו להן כאן הן זמניות, נכונות להיום, לשמיעת קול האל הקורא אליי היום הזה. הן ישובו ויתנסחו לי בכל אשר אלך, ככל שחוויית האמונה שלי תתפתח ותשתרג. כל מה שמאגד אותן, כל מה שמוליך אותי בדרך האמונה הנפרשת לפניי מחדש כל יום ויום, הוא הידיעה שאני נושא עמי במלוא ישותי: אכן, יש ה' במקום הזה - ואנוכי ידעתי".
יהוידע עמיר הוא חוקר המחשבה היהודית בעת החדשה ורב ביהדות המתקדמת (רפורמית) בישראל. הוא עומד בראש בית הספר להכשרת רבנים ישראלים של תנועתו ב"היברו יוניון קולג'" בירושלים. מחקריו, המשמשים יסוד חשוב לספר זה, מציבים תמונה רחבה ומעמיקה של ההגות היהודית בעת החדשה בישראל, באירופה ובצפון אמריקה. חיבר את הספר דעת מאמינה – עיונים במשנתו של פרנץ רוזנצוויג (2004), ובשנת 2005 ערך את הספרים נצח בעתות של שינוי – אנדרה נהר וההגות היהודית הצרפתית לאחר השואה, דרך הרוח – ספר היובל לאליעזר שביד, הספרון על השכל הבריא והשכל החולה מאת פרנץ רוזנצוויג.
אל הספר