"עוני ומנהיגות באימפריה הרומית המאוחרת" בוחן את היווצרותה של קטגוריית ה"עניים" כמעמד חברתי מובחן בחברה הרומית, מעמד שהכנסייה טענה לאחריות מיוחדת כלפיו. זהו הסיפור של חברה שראתה עצמה בהדרגה אחראית על קבוצת אנשים מסוימת, קבוצה שקודם לכן איש לא דאג לה, ושל אלה שנהנו משינוי זה בסדר העדיפויות. "עניים" משמשים מעין עדשה החושפת בבהירות נפלאה את הרשת העדינה של הקשרים והיחסים החברתיים שגרמה לאימפריה הרומית המאוחרת להיות עולם משתנה והולך.
בפרוזה אלגנטית ובהירה, המאפיינת את כתיבתו, מבקש פיטר בראון לשחזר את מצב העניים לפני עליית הנצרות, לעמוד על האופי האמיתי של היחסים ביניהם לבין הכנסייה הנוצרית ולחשוף מה באמת עמד מאחורי הרטוריקה הנוצרית על אהבת העניים: האם תמיד היו מניעיה כנים או שמא לעתים אנוכיים? בראון משתמש לא רק במקורות יווניים ולטינים, אלא גם במקורות יהודיים, כדי לתעד את קשרי הגומלין שנוצרו בין החברות המזרח תיכוניות לבין המסורות הקלסיות הרומיות. הוא מצליח לשפוך אור על היבט מכריע במעבר מן התרבות הקלסית לתרבות הנוצרית, שעיקרו צמיחתה של תפיסה חדשה באשר לחוב שחבים החברה והכנסייה לעניים.
פיטר בראון, פרופסור להיסטוריה בעל הקתדרה על שם פיליפ ובאולה רולינס באוניברסיטת פרינסטון, הוא אחד החוקרים החשובים של החברה והתרבות בעת העתיקה המאוחרת. חיבר בין היתר את הספרים:
Augustine of Hippo: A Biography; The Rise of Western Christendom: Authority and the Sacred; The Body and Society
אל הספר