מנהיגות אגודת ישראל ישבה קודם למלחמת העולם השנייה באירופה. רוב חברי הנהגתה הרוחנית – רבנים, בהם חברי מועצת גדולי התורה, וראשי ישיבות – ישבו בפולין, בה גם התרכזו רוב חברי התנועה. עם תחילת המלחמה חברו כמה ממנהיגי התנועה שעזבו את אירופה למנהיגי סניפי התנועה בארץ-ישראל, בארצות הברית ובבריטניה ויצרו מוקדי כוח פוליטיים חדשים שהנהיגו את אגודת ישראל.
הספר בא לבחון את התמודדות המנהיגות הפוליטית של אגודת ישראל עם השואה: הפעולות שעשו בניסיון למצוא דרכי הצלה ועזרה ליהודי אירופה הכבושה, והדרכים שסללו עבור חברי התנועה להתמודדות נפשית ואידיאולוגית עם מוראות השואה.
המנהיגים האגודאיים לא ההינו להביע ייאוש ולאבד את התקווה להציל יהודים מגיא ההריגה. הם דרשו בכל שנות המלחמה להציב את נושא ההצלה בראש סולם העדיפויות של העם היהודי ופעלו בדרכים מגוונות ובלתי שגרתיות לעזרת יהודי אירופה ולהצלתם. עיקר מאמציהם הופנו להצלת האליטה הרוחנית של התנועה – רבנים ראשי ישיבות ותלמידיהן.
במקביל יצרו המנהיגים אפיקים לביטוי המצוקה הנפשית של חברי התנועה וחפשו אחר דרכים לתמוך בהם, נוכח אובדן עולם הישיבות שבפולין והשאלות התיאולוגיות שהשואה הציבה בפניהם.
ד"ר יוסף פונד עוסק בחקר אגודת ישראל כתנועה פוליטית ומחקריו מציגים היבטים היסטוריים ואידיאולוגיים בהתפתחות התנועה.
אל הספר