. 4 כינוסי תפילה ומחאה קיום כינוסים ועצרות-עם היו עוד דרך מחאה נגד מעשי ההשמדה באירופה . מארגני הכינוסים השתדלו לזמן אליהם את מרב הארגונים כדי להפגין אחדות דעים בנושא ההצלה , וכדי שלקולם יהיה הד חזק יותר אצל עמי העולם וגורמים בין-לאומיים . ההשתתפות בכינוסים והדיווח עליהם בעיתונות נועדו גם לחזק את היחיד מישראל שנתקף באימה ובייאוש נוכח הידיעות בדבר היקף השואה . ראשי אגודת ישראל הסכימו להשתתף בכינוסים הכלליישוביים ולהתעלם מגישתם ההיסטורית-המתבדלת שלא להשתתף בפעילויות מוסדות היישוב . הצורך העז בהתכנסות בא לידי ביטוי מיד לאחר שניתן פומבי לידיעות על ההשמדה . בתוך עשרה ימים , בחודש כסלו תש " ג , התקיימו בארץ-ישראל ארבעה כינוסים מטעם אגודת ישראל , מהם שלושה בימים עוקבים . את הכינוס הראשון לאחר קבלת הידיעות ארגן הוועד לענייני יהודי פולין שליד הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל . ביום ראשון , י"ג בכסלו תש"ג , ( 22 . 11 . 1942 ) התכנסו פעילים וחברים באגודת ישראל באולם אוהל שם בתל-אביב . מנהיגי אגודת ישראל ביקשו לשוות לכינוס אופי כלל יהודי החורג מכינוס מפלגתי צר של חברי אגודת ישראל . לשם כך הוזמנו ...
אל הספר