מחבר: חיים גבירצמן

שנת ההוצאה: 2002;תשס"ג

מילות מפתח: מים; הידרולוגיה; מפלס הכנרת; אקוויפר; מים מושבים; מיים; מפלס הכינרת; מיפלס הכנרת; מיפלס הכינרת; אקויפר

למרות האקלים היבש למחצה ומקורות המים המוגבלים ולמרות הקשיים הכלכליים והפוליטיים, בנתה מדינת ישראל בשנותיה הראשונות מפעלי מים ארציים המנצלים את כל מקורות המים הטבעיים והצליחה להגשים יעדים ממלכתיים של התיישבות, פיתוח, וקיום מערכות חיים מודרניות. אף על פי כן מדינת ישראל מצויה כיום במשבר מים חמור, ההולך ומחריף משנה לשנה: מפלסי המים ירדו אל מתחת לקווים האדומים, תהליכי ההמלחה והזיהום פגעו קשות באיכות המים, ומערכות התשתית (לשיפור איכות המים, להתפלה, ולמחזור השפכים) לוקות בחסר. בספר זה מוצגים לראשונה הנתונים המלאים והמדויקים על משק המים הישראלי, מפורטים ההישגים והמחדלים, ומסוכמות חמישים שנות מחקר.
הספר נחלק לשלושה חלקים. הראשון מתאר את משאבי המים הטבעיים של ישראל ומתמקד בתהליכים ההידרולוגיים והאקולוגיים המתרחשים בכל אחד ממאגרי המים. בחלקו השני מתוארים מפעלי אספקת המים בארץ והמתקנים לשיפור איכות המים, ליצירת מים חדשים ולטיפול בשפכים. חלקו השלישי של הספר מנתח את משבר המים הנוכחי ומציג חלופות לפיתוח עתידי.
פרופ' חיים גבירצמן — חוקר ומרצה להידרולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים את עבודת הדוקטור ‭(1988)‬ בפקולטה לכימיה במכון וייצמן, והשתלם באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. מחקריו מתמקדים בתהליכי המלחה וזיהום של מי תהום, מודלים הידרוגאולוגיים ממוחשבים, ובעיות משאבי המים של מדינת ישראל. פרופ' גבירצמן פרסם עשרות מאמרים בעיתונות המקצועית, המציא פטנטים לשיקום מאגרי מי תהום מזוהמים, היה חבר במועצת המנהלים של חברת "מקורות‭."‬ כיום הוא יושב ראש האגודה הישראלית למשאבי מים. אל הספר

נושא/נושאים: , מדעי החיים

תוכן הספר:

• משאבי המים בישראל

• תוכן העניינים

• מבוא

• חלק ראשון מקורות המים הטבעיים

• פרק 1 המים בטבע

• 1.1 ההידרוספרה

• איור 1.1 כדור הארץ כמו שהוא נראה מהחלל. שפע המים שעליו העניקו לו את השם "כוכב הלכת הכחול " (באדיבות סוכנות החלל האמריקאית , NASA )

• איור 1.א : (א) מבנה מולקולת המים והדיפול החשמלי; (ב) הקשרים בין מולקולות המים לבין עצמן; (ג) מעטפת ההידרסציה סביב אניון הכלור; (ד) מעספת ההידרסציה סביב קטיון הנתרן (על פי Zumdahk 1997 )

• איור 1.2 : מחזור המים בטבע כולל ארבעה מסלולי תנועה ראשיים: אידוי, משקעים, הסעת אדי מים ליבשה וזרימה חוזרת מהיבשה לים. המספרים מציעים שסף ביחידות של אלפי קילומטרים מעוקבים בשנה. הזרימה החוזרת כוללת נגר עילי בנהרות וזרימת מי תהום (על פי La Riviera, 1989 )

• טבלה 1.1 : התפלגות המים ככדור הארץ

• 1.2 משאב במחסור

• איור 1.3 : מקורות זיהום אופייניים (על פי 1993 , Fetter )

• 1.3 המחקר ההידרולוגי

• 1.4 מקורות הספרות

• פרק 2 הגשמים

• 2.1 הקדמה

• 2.2 האקלים ומזג האוויר

• איור 2.1 : עננות של שקע ברומטרי אופייני במזרח הים התיכון. הצילום התקבל בחישה מרחוק בטכניקת MODIS של הלוויין Terra ; ביום 20.2.2001 בשעה 11:10 (באדיבות סוכנות החלל האמריקאית, NASA )

• איור 2.2 : שש מפות סינופטיות המתארות את תופעת מזג האויר המתרחשות במהלך מעברו של שקע ברומטרי מעל ישראל ( על פי זיו , 1994 1ב )

• 2.3 גשמים והתאדות

• איור 2.3 : עננות אופ"נית של אפיק ים סוף. הצילום התקבל בחישה מרחוק בטכניקת ‭^10015‬ של הלוויין ‭1£00/\‬ ביום ‭7.1.2001‬ בשעה 10:45 (באדיבות סוכנות החלל האמריקאית, NASA )

• איור 2.4 : מפת הגשמים הממוצעת בישראל (אטלס ישראל החדש,1995 )

• איור 2.5 : מפת הגשמים בשנת 1991/2; הברוכה ובשנת 1959/60 השחונה ( אטלס ישראל החדש , 1995 )

• איור 2.ג : כמויות הגשמים באזור באר שבע בתקופה1960-1930 ובתקופה 1960 - 1990 הממחישות את תהליך האנסי־מדבור בצפון הנגב (ו\ל פי עמירן, 1994 )

• איור 2.6 : ההיסטוגרמה מבטאת את ההשתנות השנתית של נפח מי הגשם (ציר אנכי משמאל) ועובי הגשם הממוצע (ציר אנכי מימין) בארץ בשנים ‭,1984-1931‬ והעקומה מבסאת את ההשתנות הרב־שנתית בעובי הגשם המחושבת ממיצוע של חמש שנים סמוכות. ‭"00‬ת תקן אחת ו‭"00‬ת תקן כפולה בעובי הגשמים מסומנות בקווים אופקיים (על פי 1988 Stanhill and Rapapor )

• טבלה 2.1 : חישוב נפח הגשם בישראל Stanhill and Rapaport )

• 2.4 פוטנציאל המים הטבעיים

• איור 2.7 : נתונים חודשיים של עובי הגשמים והאידוי הפוטנציאלי במ"מ ונתוני הטמפרטורות החודשיות (המקסימום והמינימום הממוצעות ביממה) במהלך שנה ממוצעת בתחנות מטאורולוגיות נבחרות בישראל: קינוץ אלון (גליל מערבי‭,(‬ קינוץ טירת צני (עמק בית שאן‭,(‬ בית דגן (מישור החוף‭,(‬ ירושלים, באר שבע ואילת (על פי 1998 ,Exact )

• איור 2.8 : מפת ההתאדות הפוטנציאלית הנמדדת בגיגית מטאורולוג'ת המלאה מים מתוקים (על פי ברור, 1995 ) ההתאדות גדלה ככל שחם יותר ולח פחות.

• טבלה 2.2 : רצפי שנים ברוכות או שנים שחונות בישראל בשנים 1856 - 1991 ( עמיק, 1984 )

• איור 2.9 : שונות רב־שנתית בכמות הגשם בירושלים במהלך 150 השנים האחרונות (על פי 1998 ,EXACT )

• 2.5 הגברת הגשם

• איור 2.11 : תמונה של מערכת פיזור יודיד הכסף המותקנת בתחתית כנף המטוס (באדיבות חברת שח" מ )

• איור 2.10 : תמונה של תנור גשם (באדיבות חברת שח"מ )

• איור 2.12 : מפת עצמות הגשם כפי שהתקבלו מהרדאר המטאורולוגי (באדיבות חברת שחיימ )

• איור 2.13 : ניסו" זריעת העננים נעשו באזורים שונים בארץ והושוו לאזורי הביקורת. תחנות מדידת הגשם \מ0ל\לי הטיסה של המסוסים מסומנים במפה (על פי Ben and Fanar , Ben zvi 1996 )

• איור 2.4 : מפה המסכמת את תוצאות ניסויי זריעת העננים (על פי 1996 , Ben and Fanar )

• 2.6 מקורות ספרות

• פרק 3 אגם הכינרת

• 3.1 הקדמה

• איור 3.2 : מפה טופוגרפית של קרקעית האגם הנקראת מפה בתיכוםרית על גבי תצלום לוויין ( Hall 2000 , Ben Avraham et al )

• איור 3.1 : מפת אגן ההיקוות של הכינרת (על פי ברמן ודובינסקי,1983 )

• 2 .3 מאזן המים , שאיבות ומפלסים

• איור 3.3 : תרשים של זרימת מים באגן ההיקוות של הכינרת (על פי שרות הידחלוגי, ‭.(2000‬ המספרים מייצגים ערכים ממוצעים במלמ"ש. הכניסות לאגם בחצים כחולים והיציאות בחצים אדומים.

• איור 3.4 : השתנות המים הזמינים בכינרת והשתנות רכיבי מאזן המים העיקריים במהלך חמישים השנים האחרונות (על פי השרות ההידרולוגי, 2000 )

• איור 3.5 : כניסות ויציאות חודשיות של מים במהלך שנה ממוצעת בכינרת (על פי המבר"ט וזהרי 1995 )

• איור 3.6 : מפלסי הכינרת בשנים 2000-1966 (על פי השרות ההידרולוגי, ‭.(2000‬ המפלסים התנדנדו מע0 מעל הקו האדום התחתון, שהגדרתו השתנתה בעבר רוכוש פעמים, מ־212 מ' בפעם הראשונה עד -215.5 מ' כיום

• איור 3.7 : מפלסי הכינרת ההיסטוריים (על פי המברייט וזהרי 1995 ) חילופין בין משכור זרימת מים טבעי למשסר זרימה מלאכותי גרמו לשינויים ברום המפלס הממוצע ובמשרעת המפלסים השנתית חביב הממוצע.

• 3 .3 זרמים פנימיים באגם

• איור 3.8 : השתנות הטמפרטורה בעמודת המים בכינרת במהלך 21 חודרים, מינואר 1997 עד 0פ0מבר ‭,1998‬ כפי שנמדדו אחת לשבוע בתחנה A (על פי זהר 1 וחב 2000 )

• איור 3.9 : במשך תקופת השיסב גךל נפח האפולימניון על חשבון נפח ההיפולימניון, ועל כן עומק התרמוקלינה הולך וגדל (על פי גופן וגל,1992 )

• איור 3.10 תנועת הסיבים במהלך היממה (על פי גופן וגל, 1992 )

• איור 3.11מי השיספונות העמוסים סחף הנכנסים לכינרת מהירדן פונים מערבה לכיוון ראש היניקה של מוביל המים הארצי (גופן וגל,1992 )

• 3.4 מליחות הכינרת

• טבלה 3.1 : רמות מליחות של מים בטבע

• איור 3.12 : מפת המעיינות המלוחים וקידוחי התצפית סביב הכינרת (על פי Simon and Mero )

• איור 3.13 : המוביל המלוח (באדיבות חברת "מקורות " : צילום : יעקב כץ )

• איור 3.14 : הסיות ממוצעות של מים ומלח מהמעיינות המלוחים אל המוביל המלוח בשנים ‭1992-1988‬ (על פי אסולין ושאו,1993 )

• איור 3.15 : תרומה יחסית של מים ומלח לכינרת (על פי ברגר ושאו, ו‭.(200‬ המעיינות המלוחים תורמים מע0 מאור מים והרבה מאוד מלח.

• איור 3.16 : כניסות ויציאות של מים וכלור מהכינרת בשנים 1988 - 1992 (על פי אסולין ושאו, 1993 )

• איור 3.17 : השתנות ריכוז הכלור במשך חמישים השנים האחרונות (על פי השרות ההידרולוגי, 2000 )

• איור 3.18 : השתנות ריכוז הכלור עם העומק כפי שנמדד ב־3 קידוחים ‭01^11‬ ,ם^וו‭01^ , 1<‬ שנחפרו בבוץ בקרקעית הכינרת (על פי 1994 Stiller )

• איור 3.א : מנגנוני זרימת מי תהום בטבע (על פי ‭6131., 1996‬ ח‭.(?6130‬ בקרום כדור הארץ ישנם אזורי מתיחה, התנגשות, הפחתה או פתיחה בהתאם לכוחות הפועלים במעםפת כדור הארץ ובהתאם לסוג הקרום (יבשתי או 'מ‭.('‬ כל אזור מתאפ"ו במנגנונים שונים של זרימת מי תהום.

• איור 3.19 : תרשימים סכמת"ם להסבר מנגנון המלחת הכינרת. ( א ) מודל הדחיסה והסחיטה היוצר עודף לחץ פנימי ( מודל " הפונטיצל העצמי " ) ; ( ב ) מודל הזרימה מכוח הכבידה ( מודל " השטיפה " ) ( ג ) מודל חדירת מי הים התיכון ( על פי 1997b Gvirtzman et al )

• איור 3.20 : יחסי שפיעה ומליחות במעיינות הכינרת. בסבחה היחס הפוך, דהיינו עליית השפיעה בחורף ‭1991/2‬ מ־140 ל־200 ליטר בשנייה הייתה מלווה בירידת הריכוז מ־‭1,200‬ ל־100 מגכ"ל. לעומת זאת, בפולייה היה היחס ישר, דהיינו עליית השפיעה מ־50 ל־‭150‬ לי0ר בשנייה הייתה מלווה בעליית הריכה מ־500 Gvirtzman et al )

• איור ב.3 : מפות התנגדות למעבר זרם חשמלי עבור ארבעה אופקים המצויים בעומקים שונים ‭15 ,10 ,5)‬ ו־20 מי) תחת קרקעית האגם. הנקודות הבחורות הם האתרים שבוצעו בהם מדידות. הצבע הכחול מסמל מי תהום מתוקים המתאימים להתנגדות חשמלית גבוהה, והצבע האדום מסמל מי תהום מלוחים המתאימים להתנגדות חשמלית נמוכה. מימין, סקלת ההתנגדויות לזרימה חשמלית ביחידות של אוהם־מסר (א"מ) 5 א"מ מתאים לריכוז של 200 מגכ''ל (הריכוז של מי האגם) , 1 א"מ מתאים לריכוז של 11,000 מגכ"ל ו - 0.5 א"מ תואם ל - 22,000 מגכ"ל ( על פי 1999 Hurwitz e

• איור 3.ג : תוצאות המודל הממוחשב המתאר את זרימת מי התהום תחת הגליל והגולן. למעלה: החתך הגאולוגי מהגליל לגולן כשכל שכבה מוגדרת לפי תכונותיה ההידראוליות (שש רמות, ‭,*-?‬ כש־‭/\‬ הוא המוליך הטוב ביותר, 0־ הוא האסום ביותר‭;(‬ באמצע: שדה הזרימה של מי התהום כשגודל הווקטורים יחסי למהירויות. למ0ה: התפלגות ה0מפר0ורה בחתך המראה קירור באזור חלחול הגשמים בגליל וחימום באזור עליית התמלחות במעיינות (על פי 1997b , Hurwitz et al )

• 3.5 תהליכי זיהום

• איור 3.21 : השתנות ריכוז האמוניה בשכבות המים בכינרת במשך ארבע שנים (על פי גייפמן, 1992 )

• טבלה 3.2 : ההרכב הכימי של מי האפילימניון וההיפולימניון בכינרת ביחידות מג"ל לפי נתוני השנים 1990-1969 (גופן וגל,1992 )

• איור 3.ד : השתנות מרכיבי הפיטופלנקסון במשך הזמן (על פי פולינגר, ‭.(1978‬ פריחת הפירידיניום מתוארת בסקלה לוגריתמית (א) ופריחת יתר האצות בסקלה לינארית (ב)

• איור 3.22 : ממוצעים שנתיים של ייצור ראשוני בכינרת בשנים 1979-1969 (על פי ברמן וחב' 1983 )

• איור 3.22 : ירידת כמות הזואופלנקטון במשך הזמן בכינרת (על פי גופן וגל,1992 )

• איור 3.ה : השתנות מסת הזואופלנקטון במשך השנה (על פי גופן וגל , 1992 )

• איור 3.24 : מבט מהצד ומבט מלמעלה על פיחחניום בגודל 50 מיקרומסר (גופן וגל, 1992 )

• 3.6 ייבוש החולה והצפתה מחדש

• איור 3.25 : מפות עמק החולה (על פי לבנה, 1994 ) (א) בטרם הייבוש, שתי הזרועות ההיסטוריות של הירדן עברו במרכז הביצה; (ב) הייבוש כלל שלושה שלבים: הראשון — העמקת אפיק הירדן לאורך ‭4.5‬ ק"מ (בשנים 951ז‭,(1953-‬ השני - חפירת תעלות ניקח גדולות ‭,(1955-1953)‬ והשלישי - חפירת תעלות משנה, הקמת גשרים וחילוץ "הפקק" מאפיק הירדן 1951 -1953 ); (ג) ההצפה המחודשת כיום.

• 3.7 מקורות ספרות

• פרק 4 אקוות החוף

• 4.1 הקדמה

• 2 .4 הידרוגאולוגיה

• איור 4.1 : כופת אקוות החוף (על פי השרות ההידחלוגי, 2000 ) מבחינה תפעולית, השטח מחולק ל־‭16‬ רצועות רוחב לא כולל את רצועת עזה, וכל רצועה מחולקת ל־4 תאים. נציבות המים מפרסמת כל שנה את נתוני השאיבה, ההחדרה, המפלס וריכוז מומסים עבור כל תא.

• איור 4.2 : חתך הידרוגאולוגי מזרח-מערב לרוחב אקוות החוף באזור נתניה (על פי אטלס ישראל , 1995 )

• איור 4.3 : חתך הידרוגאולוגי מזרח-מערב לרוחב אקוות החוף באזור אשדוד (על פי א0לס ישראל, ‭.(1985‬ מקרא הסימונים כמו באיור

• איור 4.א : גאומטר"ת התווך הנקבובי: (א) מאח גרגירים בעלי גודל אחיד היוצר נקבוביות גבוהה; (ב) מאח גרגירים בגדלים שונים היוצר נקבוביות נמוכה; (ג) גרגירים בגודל אחיד שהם עצמם נקבוב"ם מגדילים את הנקבוביות הכוללת לערך גבוה במיוחד; (ד) הנקבוביות עשויה לקטון בגלל שקיעת מלחים בנקבובים; (ה) מערכת נקבובים הנוצרת מהממת הסלע(ו) סדקי ריסוק ובל"ה

• 4.3 מאזן המים, שאיבות ומפלסים

• טבלה 4.ב : תכונות הידראוליות אופייניות של קרקעות וסלעים נפוצים

• איור 4.ב : תרשים מערכת הניסוי שבאמצעותה נוסה חוק דרסי, ותרשים המדגים כיצד חוק דרסי מיושם במציאות של זרימת מי תהום באקווה (על פי1979 , Freeze and Cherry )

• איור ‭.4‬ג‭:1.‬ מבנה סכמתי של באר (על פי ‭.(01130011, 1986‬ השאיבה יוצרת קונוס שפילה במפלם מי התהום, והיקפו נמדד בבארות התצפית הממוקמים סביב הבאר השואבת.

• איור 4.ג.2 משאבה אנכית בתוך חור הקידוח (באדיבות חברת " מקורות " ; צילם : אלי דגני )

• איור 4.4 : מודל ה0נק שם שני מצבי שיווי משקל יציבים ומצב ביניים בלתי יציב שמנוצלת בו הרזרבה החד־פעמית.

• איור 4.5 : התפתחות המכתש ההידרולוגי במפלס מי התהום באזור תל אביב (מעובד מנתוני השרות ההידרולוגי)

• איור 4.6 : מפלס מי התהום באקוות החוף בשנים ( על פי 1974 , Bachmat and Chetboun )

• 4.4 חדירת מי ים לאקווה

• איור 4.7 : מפלס מי התהום בשנת 1989 אזורים שמפלס נמוך מפני הים מודגשים (על פי מבקר המדינה, 1990 )

• איור 4.8 : גשם, שאיכה ומפלס ממוצע במשך 25 שנים (על פ 1 מבקר המדינה, ‭.(1990‬ שאיבת היתר מודגשת ומחושבת ביחס לפוטנציאל (שהגדרתו השתנתה בשנת 1978 מ־313 מלמ"ק ל־283 מלמ"ק )

• איור 4.9 : החדרת מים לאקוות החוף בשנים ‭1999-1987‬ (על פי השרות ההידרולוגי, ‭.(2000‬ במשך הזמן קסנה החדרת המים השפירים (ממאגרים ומקידוחים) והורחבה החדרת מי הקולחים (השפד"ן)

• איור 4.10 : חתך סכמתי באקוות החוף המדגים את השתנות נפחו בעקבות ירידת המפלסים וחדירת הפן־הביני.

• איור 4.ד : (א) המודל ההידרוסטטי; (ב) המודל הדינמי; (ג) וההמודל הדיספרסיב, 1 לתיאור צורת הפן־הביני (על פי 1979 , Freeze and Cherry )

• איור 4.ה : מצבי פיזור של מינרלי חרםית (על פי בנין וחב 1950 )

• איור 4.11 : שאיבה מעל הפן־הביני ויצירת קונוס מלוח.

• 4.5 תהליכי המלחה

• איור 4.12 : תהליך עליית המליחות בבארות המים באזור באר טוביה ( Vengosh and Bev Zvi )

• איור 4.13 : השתנות מפלס מי התהום בבארות המים באזור באר טוביה ( Vengosh and Bev Zvi )

• איור 4.ו : גופי מים, שמליחותם גבוהה ממי הים, בעלי הרכבים גאוכימיים שונים נמצאו בקידוח 1 הפן־הביני באזור גבעת אולגה ובאזור שקמה (על פי ונגוש וחב 1991 )

• איור 4.14 : מפת אזורי ההמלחה באקוות החוף, מי ים חדרו ממערב וכתמי מליחות מבודדים נוצרו בכמה אתרים נוספים ( Vengosh and Bev Zvi )

• איור 4.15 : על"ת ריכוז הכלור באזור עמק חפר ובאזור ניצנים במשך הזמן (על פי השרות ההידרולוגי, ‭.(2000‬ מיקום התאים המרווחים מסומן במפה באיור4.1 )

• טבלה 4.1 :נפחי שאיבה הצפויים לעבור את ריכוזי התקן של כלור וחנקה (השחת ההידרולוגי,1994 )

• איור 4.17 : "קצב שינו" ריכוז הכלור בבארות המים שבאקוות החוף (על פי 2001 ,EXACT )

• איור 4.16 : על"ת ריכוז הכלור בממוצע בכלל אקוות החוף (על פי השרות ההידרולוגי,2000 )

• איור 4.18 : ריכוז הכלור באקוות החוף בשנת 1999 (על פי השרות ההידרולוגי, 2000 )

• 6.4 תהליכי זיהום

• איור 4.19 : מערכות סילוק השפכים באגן נחל שורק (על פי ויקינםקי,1983 )

• איור 4.20 :ריכוז חמצן מומס בפני מי התהום תחת שדות קיבוץ גליל ים שהושקו במשך כעשרים שנה בקולח 1 הרצליה (על פי רונן וחב; 1986 )

• איור 4.21 :התפלגות חכוז חמצן מומם בבארות מישור החוף (על פי רונן וחב' 1988 )

• אחןר 4.22 : מפת הרגישויות באקוות החוף להשקיה בקולחים המבוססת על זמן המעבר דרך האזור הבלתי רווי (על פי תכנון המים לישראל, 1988 )

• איור 4.23 : מפת ריכוז הכלור באזור ההחדרה של חולות ראשון לציון (על פי ונגוש וחב, 1994 )

• איור 4.24 : ריכוזי כלור, בור (המצוי בד0רגנ0ים) וחומר אורגני במי הקולחים המטופלים בשפר'ן, לפני ואחרי החדרתם למי התהום (קידוח תצפית ‭(61‬ וכתלות בזמן (על פי ונגוש וחב; ‭.(1994‬ הדמיון בין עקומי הכלור והבור בקולחים ובמי התהום מלמדת שהם לא מסולקים באזור הבלתי רווי, בניגוד לחומר האורגני המתפרק ברובו.

• איור 4.25 : מפלסי המים נאזור ההחדרה של יבנה לפני ‭(1978)‬ ואחרי ‭(1988)‬ פעולת ההחדרה (מעובד מנתונים של ה^רות ההידרולוגי)

• טבלה 4.2 : כמות האשפה היומית בראשית שנ1ת התשעים (באדיבות המשרד לאיכות הסביבה)

• איור 4.26 : מפת המזבלות המאושרות במישור החוף (מעובד מנתוני המשרד לאיכות הסביבה )

• איור 4.27 : חתך סכמתי במזבלה להסבר היווצרות תשסיפים מחלרוול גשם דרך האשפה.

• איור 4.28 שמורת הטבע ניצנים בתוך מחצבת כורכר עתיקה כשפני מי התהום מציפים את קרקעיתה (שקולניק,1996 )

• איור 4.29 : האזור המזוהם במיקרו מזהמים אורגניים בתל אביב . מפות המיקום הקטנות מגדירות : ( א ) את גבולות אזור הסקר ואת המתקנים החשודים הזיהום : ( ב ) את מיקום בארות המים השואבות ומפלסי מי התהום : ( ג ) מיפוי עננת הזיהום במי התהום מבוסס על ריכוזם היחסי של המיקו מזהמים בהשוואה לתקני איכות המים המקובלים בישראל ( על פי 200 Graber et al : גרבר וחב' 2000 )

• איור 4.30 : עננת הכרום במי התהום באזור מפעל תע''ש ברמת השרון (על פי מגריץ וחב‭.(1991 ,'‬ מיפוי היקף העננה נקבע לפי הריכוזים שנמדדו בבארות. קווי המפלס של מי התהום מצביעים על זרימת עננת המזהמים לכיוון צפוךמערב.

• איור 4.ז : תרשים נדידת הפזה האורגנית הנוזלית הבלתי מםיסה שצפיפותה גבוהה או נמוכה ממים. (א) בתווך נקבובי; (ב) בתווך סדוק (על פי 1989 , Mackay and Cherry )

• 4.7 האזור הבלתי רווי

• איור 4.31 : חתך באזור הבלתי רווי ליד שדה התעופה רוצור (על פי כנפי, ‭.(1986‬ שאיבת היתר גרמה להורדת מפלסי מי תהום ולירידת רום עדשת הדלק הצפה על מי התהום.

• איור 4.32 : צילום במיקרוסקופ אלקסרוני סורק של מים האחוזים בין גרגירי חול באזור הבלתי רווי. חלק מהנקבובים מלאים במים (מסומנים ‭(8,/\‬ וחלק ריקים (ריבוע מודגש ר‭.(0‬ למעלה מצולמת בהגדלה ומשורססת בתרשים "טבעת" של מים האחוזה בין שני גרגירי חול (על פי 1987 ,Gvirtzman et al )

• איור 4.ח 1 : השתנות ריכוז הסריטיום במי הגשמים במישור החוף של ישראל שנמדדו בזמן ירידת הגשמים וחושבו לאחר הדעיכה הרדיואקטיבית (על פי 1986 Gvirtzman and Magaritz )

• איור 4.ח.2 : פרופיל הסריטיום לאורך הא1ור הבלתי רוו' באתר חצור, שם חלחלו אל תת־הקרקע מי גשמים בלבד. המים המצויים בעומק של 30 מי ויותר הם מי הגשמים מלפני הפיצוצים הגרעיניים ( על פי 1988 Gvirtzman and Magaritz )

• 4.8 זיהום החנקות

• איור 4.33 : מפת ריכוז החנקות בראשית שנות השבעים (על פי הרפז, 1973ב)

• איור 4.34 : תחזית תוד'ל לעליית ריכוז החנקות (מעובד מנתונים של 1980 , Mercado )

• איור 4.35 : שחזור חכתי החנקה ותשומות החנקן בעבר (על פי 1983 , Ronen et al )

• איור 4.36 : תרשים של התפלגות החנקה לאורך אזור הבלתי רווי (על פי רווה וחב 1972 )

• טבלה 4.3 : מקורות החנקן התמידיים (סליסרניק וחב 1972 )

• איור ט .4 : תרשים סכמתי של מחזור החנקן בקרקע.

• איור 4.37 : מפת ריכוז החנקה באקוות החוף בשנת 1999 (על פי השרות ההידרולוגי , 2000 )

• 4.9 מקורות ספרות

• פרק 5 אקוות ההר

• 5.1 הקדמה

• 5.2 הידרוגאולוגיה

• איור 5.1 : מפת צירי הקמרים והקערים בהרי יהודה ושומרון (על פי גו0לון וחב ‭.(1998 ,1980‬ שרשרת ההרים היא אנ‭'0‬ק7 י ‭0'‬ריום הכוללת קמרים וקערים משניים שהם חלק מהקמר הראשי.

• איור 5.2 : חתכי רוחב סכמת"ם בהרי יהוד; מיקום החתכים מסומן באיור5.1 )

• איור 5.3 : ציור סכמתי המדגים את ההבדל בין קו פרשת המים העילי, שהוא השיא הסופוגרפי, לבין קו פרשת המים התחתי, שהוא שיא המבנה הגאולוגי (על פי בן־יוסף, 1980 )

• איור 5.4 : חתך מ1רח־מערב בקער שכם (על פי מימרן, ‭.(1991‬ השיא הטופוגרפי של הר עיבל מצוי בקער הגאולוגי (היפוך תבליט )

• איור 5.5 : מבנה סכמתי תלת־ממדי של קמר הפריעה (על פי פרוינד ודק, ‭.(1973‬ הקמר "מרוסק" על ידי שברי הרוחב לסדרת הורסטים וגרבנים.

• איור 5.א : מפה סטרוקטורלית של גג חבורת יהודה וחתך (מיקומו מסומן במפה) לרוחב קמר חברון (על פי 1989 Flexer et al )

• איור 5.6 : שלושת אגני אקוות ההר וכמויות המים המנוצלות בפועל בכל אחד מהאגנים (על פי גב'רצמן ובנבנשתי 1993 )

• איור 5.7 : מבנה סכמתי של אקוות ההר באזור הרי יהודה (על פי גבירצמן ובנבנשתי,1993 )

• איור 5.8 : מפה גאולוגית של מרכז הארץ (על פי אטלס ישראל, 1985 )

• איור 5.9 : חתך עמודי של הסלעים הנחשפים בהרי יהודה (על פי מימרן, 1991 )

• איור 5.10 : תרשים סכמתי של אקווה שעונה (על פי 1994 , Fetter)

• איור 5.ב : שפיעת עין יעל בשנים 1991 - 1993 (על פי בורג, 1998 )

• איור 5.11 : פני השטח ותת־הקרקע באקווה קרסטית אופיינית ( על פי 1994 , Fetter )

• איור 5.12 : מערת שורק בהר 1 יהודה, ובתוכה נםיפים וזקיפים.

• 3 .5 אקוות ירקון תנינים

• איור 5.13 : גבולות אגן ירקון-תנינים (ו\ל פי גוטמן וחב; ‭.(1988‬ המפה מראה גם את שטחי החלחול לאקווה העליונה ואת שטחי החלחול לאקווה התחתונה. מזרח

• איור 5.14 : חתך באקוות ירקון-תנינים (על פי אבישר, ‭.(2001‬ השינוי האופקי מסלעי הגיר והדולומיס של חבורת יהודה לסלעי החוואר של חברות תלמי יפה הוא הגבול המערבי של האקווה.

• איור 5.15 : התפלגות המפלסים בצפון אקוות ירקון-תנינים בחורש נובמבר ו99ו ובחודש אפריל ‭.1993‬ המפלסים הנמוכים הם תוצאה של שאיבת היתר הממושכת במהלך שנות הבצורת שקדמו לשנת ‭,1991‬ והמפלסים הגבוהים הם בזכותן של שנתיים ברוכות גשמים 1993 -) (על פי שכנאי 1 וצוקרמן, 1999 )

• איור 5.ה.1 : האגם שנותר במזרח הים התיכון בזמן האירוע חמסיני ורשת הניקוז שהתפתחה במישור החוף של ישראל (על פי גבירצמן, 1990 )

• איור 5.ה.2 : שלושה שלבים בהתפתחות תעלת אפיק באירוע חמסיני: (א) התחתרות הקניון במישור החוף; (ב) הצפה ימית ומילוי התעלה במשקעים תוך כדי חדירת מי ים לאקווה דרך קירות הקניון; (ג) קבורת התעלה במשקעים צעירים (על פי רוזנטל וחב 1987 )

• איור 5.17 : חתך גאולוגי לרוחב קניון אפיק (על פי 1969 GVITZMAN) הקנ התרותר עד בסיס חבורת יהודה, וכיום הוא כולא בסחף ובמשקעים.

• איור 5.16 : מפה גאולוגית של הסלעים שנחטפו בקרקעית קניון אפיק בזמן התחתרותו המקסימלית (על פי 1969 GVIRTZMAN)

• איור 5.18 : מפת המליחות בתת-האקווה העליונה (על פי 1994 Weinberger et al )

• איור 5.19 : מאזן המים בירקון-תנינים (ועל פי מבקר המדינה, 1990 )

• איור 5.21 : מפת מפלסי מי התהום בקיץ 1999 (על פי צוקרמן ושכנאי, 2000 )

• איור 5.22 : חלוקת האקווה לתא 1 דיווח (על פי השרות ההידרולוגי,2000 )

• 5.4 האקוות המזרחיות

• איור 5.23 : התפלגות הדאיבה (על פי צוקרמן ושמאי, 2000 )

• איור 5.24 : שדה הזרימה באגן באר שבע (א) בתנאים םבע"ם ו־(ב) בתנאי שאיבת יתר (על פי ב"דא וחב; ‭.(1978‬ בתנאים 0בע"ם מפלסי מי התהום המתוקים גבוהים והמים המליחים נותרים בשוליים, אולם בתנאי שאיבת יתר נעים המים המליחים מהדרום אל אזורי השאיבה.

• איור 5.25 : מסלול המים מהאקווה עד למעיינות התנינים.

• איור 5.26 : מפת מפלסים בצפון השומרון (על פי גלעד וחב' 1971 )

• 5.5 תהליכי זיהום

• איור 5.27 : חתכים לרוחב אקוות ההר המדגימים את השתנות ממדי האקווה מצפון לדרום (על פי שליב, 1980)

• איור 5.28 : ירידת המפלס בקידוח הרודיו (על פי גוטמן וצוקרמן, 1998 )

• 5.6 מקורות ספרות

• פרק 6 מאגרים קטנים של מי תהום

• 6.1 הקדמה

• 6.2 האקווה הבזלתית ברמת הגולן

• איור 6.1 : מפת תצלום גאולוגית של רמת הגולן וסביבתה ( Sneh et al )

• טבלה 6.1 : ספיקות מעיינות הדופן הגדולים בשולי רמת הגולן (מיכלסון, 1996 )

• איור 6.2 : מפת הנחלים, המאגרים, הקידוחים והמעיינות ברמת הגולן (על פי דמני, 2001 )

• 6.3 אקוות הגליל המערבי

• איור 6.3 : מפת אגני מי התהום בגליל המערבי (על פי השרות ההידרולוגי,SNEH AT )

• איור 6.4 : השתנות השאיבה בגליל המערבי בשלושים השנים האחרונות (על פי השרות ההידרולוגי,2000 )

• איור ‭:6.5‬ השתנות שפיעת כלל המעיינות בגליל המערב' בשנים ‭1999-1988‬ (על פי השרות ההידרולוגי, ‭.(2000‬

• איור 6.6 : עליית ריכוז הכלור במעיין נעמן בחמישים השנים האחרונות (על פי בר־יוסף וחב 1997 )

• איור 6.7 : עליית ריכוז הכלור במי התהום בחוף הגליל המערבי (באזור נהייה ובאזור עכו) בחמישים השנים האחרונות (על פי השרות ההידרולוני, 2000 )

• איור 6.8 : מפת המליחויות בקידוחים ובמע"נות הגליל המערבי בשנת 1999 (על פי השרות ההידרולוגי,2000 )

• 4.6 אקוות הכרמל

• איור 6.9 : כמויות המים המופקים מאקוות הכרמל בשלוחים השנים האחרונות (על פי השרות ההידרולוגי )

• איור 6.10 : מפות מפלס מי התהום וריכוז הכלור באקוות הכרמל המערבי בשנת 1999 (על פי השרות ההידרולוגי,2000 )

• 6.5 אקוות האאוקן בצפון הנגב

• איור 6.11 : האתרעות סלעי חבורת עבדת בצפון הנגב, מיקום הבארות ומפלס מי התהום (נמדדו בספטמבר 1990 ) ( על פי 1992 , Nativ and Nissim )

• איור 6.א : תרשים סכמתי של תווך נקבובי סדוק בתנאי רוויה חלקית במים ( 1988 Gvitzman et al )

• 6.6 האקוות הפוסיליות בנגב

• איור 6.13 : מפלס מי התהום הפוסיליים וכיוון זרימתם בסיני ובנגב (על פי Issar and Nativ )

• איור 6.12 : זרימת מי התהום בסלעי הגיר ובתולות, מסיני אל הנגב ועד ים המלח (על פי ‭.(15331, 1985‬ מיקום החתך מסומן באיור 6.13

• איור 6.14 :התפתחות הפקת המים בנגב ובערבה (על פי השרות ההידרולוגי,2000 )

• איור 6.15 : על"ת ריכוז הכלור הממוצע בקידוח 1 יסבתה השואבים מא7ן1ות חבורת יהודה בדרום הנגב, ובקידוח תמר השואב מאקוות חבורת כורנוב (על פי השרות ההידרולוגי, 2000 )

• 6.7 אקוות הערבה

• איור 6.16 : חתכים בערבה באזור קידוחי יעלון ובאזור קידוחי עין יהב, שיזף ומרזבה (על פי רוזנטל, ‭.(1997‬ חלק ממי התהום נשאבים מיחידות המילוי וחלק מחבורת כורנוב.

• איור 6.17 : מפת מפלס כוי התהום בערבה הצפונית והמרכזית בשנת 1995 (על פי גוסמן וחב 1998 )

• איור 6.18 : מפת מפלס מי התהום שהתקבלה ממודל ממוחשב של הערבה הדרומית (על פי ביין וחב' 1998 )

• איור 6.20 : השתנות מליחות מי התהום בקידוחי אילת, תמנע ויסבתה (על פי השרות ההידרולוגי, 2000 )

• איור 6.19 : ירידת מפלס המים בקידוחי אילת, תמנע, פארן ויסבתה במשך הזמן (על פי השרות ההידרולוגי, 2000 )

• 6.8 מקורות ספרות

• פרק 7 השיטפונות

• 7.1 הקדמה

• 2.7 נגר עילי

• איור 7.2 : קריסת גשר נחל ערוגות על כביש חוף ים המלח בגלל גאות בחודש מאי, ‭.2001‬ הקריסה נגרמה בשל ירידת מפלס ים המלח והתחתרות הנחל לאחור (באדיבות השרות ההידרולוגי )

• איור 7.1 : תחנה קבועה באפיק הירדן העליון המודדת את הספיקה בהתאם לגובה המים בערוץ ( 1998 EXACT )

• איור 7.3 : הידרוגרפים אופייניים של גאויות בנחלי צין והבשור (על פי שנצים וחב; ‭:(1997‬ (א) בנחל צין מוצגים ההידרוגרפים בשלוש תחנות מדידה; (ב) בנחל הבשור בשתי תחנות. הפרש הזמנים בספיקות השיא בתחנות השונות מעיד על מהירות התקדמות גל הגאות במורד האפיק.

• איור 7.5 : המים העכורים המכילים סחף בזמן זרימה שיספונית בירמוך (באדיבות השרות ההידרולוגי;

• איור 7.4 : ספיקות שיא שנתיות בנחל אלכסנדר במהלך שישים שנות מדידה, 1938/9 - 1997/8(מעובד מנתוני השרות ההידרולוגי)

• 3 .7 פוטנציאל מי השיטפונות

• טבלה 7.1 : מאפייני זרימה בנחלים נבחרים באגן הניקוז המערבי (השרות ההידרולוגי, 2000 )

• איור 7.6 : אגני הניקוז של הנחלים המתנקזים אל הים התיכון (על פי השרות ההידרולוגי, 2000 )

• איור 7.7 : אגן ההיקוות של ים המלח (על פי 1998 ,EXACT )

• איור 7.8 : הזרימה בירדן התחתון ממן פתיחת סכר דגניה בשנת 1992 (באדיבות השרות ההידרולוגי)

• איור 7.9 : התפלגות הספיקות במשך השנה בנהר הירדן העליון (בגשר הפקק) ובנהר הירמוך (בתחנת עדסיה) בשנים ממוצעות, בשנים ברוכות ובשנים שחונות (על פי EXACT ׂ)

• טבלה 7.2 : נתוני ספיקות השיא ונפח הגאויות בתחנות המדידה בנגב (מאירוביץ וחב‭998 ,'‬ ו‭.(‬ מיקום תחנות המדידה מסומן במפה (איור 1998 ) באמצעות מספרי הזיהוי.

• איור 7.10 : מפת תחנות המדידה בנגב (על פי מאירוביץ וחב' 1998 )

• איור 7.11 : הקשר בין תדירות הגאויות בשנה לבין עובי הגשם הממוצע (על פי מאירוביץ וחב' 1998 )

• 7.4 מפעלי ההחזרה למי התהום

• איור 7.13 : התפלגות זמני השיטפונות הקיצוניים בנגב (על פי כהנא, 1999 )

• איור 7.12 : הקשר בין עצמת הספיקה לבין שטת האגן (על פי מאירוביץ וחב 1998 )

• איור 7.14 : מפת מפעל נחלי מנשה (על פי שקולניק, 1994 )

• איור 7.16 : שדות החלחול בקיסריה (על פי שקולניק, 1994 צילם: יעקב כץ

• איור 7.17 : מפת מפעל נחל שקמה (על פי שריג, 1996 )

• איור 7.16 : מפות מפלסי מי התהום בדצמבר 1968 ובאפריל ‭.1969‬ בעקבות החדרת מי השי0פונות עלה המפלס ביותר מ־20 מי תחת שדות החלחול וביותר מ־10 מי תחת מאגר השיקוע (מעובד מנתוני השרות ההידרולוגי)

• איור 7.18 : מאגר נחל שקמה (גלעד, 1992 )

• 5.7 מפעלי אגירה לשימוש מקומי

• איור 7.19 : תרשים סכמתי של מבנה המפעל (על פי שריג, 1996 )

• איור 7.א : מבנה סכמתי של מאגר השהיה. הידרוגרף היציאה מהמאגר ממושך יותר ובעל ספיקת שיא נמוכה יותר כהשוואה להידרוגרף הכניסה (על פי גבירצמן וחב1994 )

• טבלה 7.3 : המאגרים ברמת הגולן (אמון, 1998 )

• איור 7.20 : מאגר מרום גולן (אמון, 1998 )

• איור 7.21 : מפת המאגרים בערבה (מעובד מנתוני רשות ניקוז ערבה)

• 7.6 הסדרת הניקוז

• איור 7.22 : מפת אגן ההיקוות של נחל הירקון ומיקום תחנות המרידה (על פי השרות ההידרולוגי, 2000 )

• איור 7.24 : ההידרוגרפים של נחלי הירקון והא"לון ופירוקם למרכיביהם הראשיים (על פי קסלר, 1993 )

• איור 7.23 : הידרוגרפים של נחל איילון ונחל הירקון במשך ארבעת ימי השיספון בנקודת מפגש הנחלים מ־31.12.91 ועד 3.1.92 (על פי קסלר, 1993 )

• 7.7 מקורות ספרות

• חלק שני מפעלי אספקת מים

• פרק 8 מערכת המים הארצית

• 8.1 הקדמה

• איור 8.א.1 : מפת שרידי מפעל אספקת המים לירושלים בתקופת הבית השני (על פי מזר 1989 )

• איור 8.א.2 : ברכות שלמה ( טל וחב' 1994 )

• איור 8.ב.1 : שרידי אמת המים לקיסריה (באדיבות חברת 'מקורות' )

• איור 8.ב.2 : מפת מפעלי המים לקיסריה (פלג, 1989 )

• 8.2 היצע וביקוש למים

• טבלה 8.1 : פוטנציאל המים בין הים לירדן בסוף המאה העשרים

• טבלה 8.2 : חלוקת מקורות המים לפי איכות בשנת 1984/5 (תה"ל, 1988 )

• איור 8.1 : מפת אגני מי התהום בישראל (על פי EXACT )

• איור 8.3 : חלוקת המים לפי איכות בשנת ‭1996‬ (על פי נציבות המים, 1996 )

• איור 8.2 : התפלגות מי התהום לפי רמות מליחות (ריכוז הכלור) ולפי רמות זיהום (ריכוז הרונקה) בשנת 1985 ולפי התחזית לשנת 2010 (על פי תה"ל, 1988 )

• איור 8.4 : השינויים בצריכת המים של המגזרים השונים (על פי נציבות המים,1996 )

• איור 8.5 : צריכת המים של שלושת מגזרי הצרכנים בארץ בשנת ‭,1996‬ וחלוקת הצריכה ברשויות המקומיות ובתעשייה למרכיביהם השונים (על פי נציבות המים, 1998 )

• טבלה 8.3 : חלוקת צרכני המים לפי איכויות בשנת 994/5 ( תה"ל 1988 )

• איור 7.8 : תכניות המים של הייס ושל קוטון (על פי ואלך,1976 )

• 3.8 מוביל המים הארצי

• איור 806 : מפת מוביל המים הארצי ושלוחותיו (על פי אטלס ישראל החדש, 1995 : יעקובוביץ 1988 )

• איור 8.7 : מבנה המוביל הארצי המדגיש את הצורך בשאיבת מים לגובה רב (על פי ואלך, 2000 )

• איור 8.8 : מפות אספקת המים באזורים הגאוגרפ"ם השונים של ישראל בשנת ‭.1977‬ בכל אזור מחולקים המים הן לפי סוג המקור והן לפי סוג המגזר הצורך, והיא מוצגת באמצעות פלחים של עוגה היחסיים בגודלם לכמות המים (על פי אטלס ישראל,1995 )

• איור 8.9 : התעלה הפתוחה של המוביל הארצי (באדיבות חברת "מקורות " צילם: יעקב כץ )

• איור 8.10 : הגישן החוצה את נחל עמוד (שהם ושריג,1995 )

• איור 8.11 : מאגר צלמון (באדיבות חברת "מקורות" )

• איור 8.12 : מפעלי המים האזוריים הראש1נים בגליל (על פי וקשל, 1983 )

• איור 8.13 : מפעל ירקון-נגב (באדיבות חברת מקורות) .

• 8.4 מפעלי מים עצמאיים

• 5.8 מקורות ספרות

• פרק 9 איכות המים והטיפול במים

• 9.1 תקנות בריאות העם

• טבלה 9.1 : חומרים אי־אורגנ"ם בעלי השפעה בריאותית שלילית

• טבלה 9.2 : מיקרו־מזהמים אורגניים בעלי השפעה בריאותית שלילית

• טבלה 9.3 : חומרים כימיים בעלי השפעה אורגנולפטית (חומרים המשפיעים על המראה, הטעם והריח)

• 9.2 טכניקות הטיפול במים

• טבלה 9.4 : חומרים בעלי קרינה רדיואקטיבית

• טבלה 9.5 : ריכוזי פלואור במים

• 9.3 הטיפול במי הכינרת

• איור 9.1 : אתרי הטיפול במים לאורך המוביל הארצי (על פי מקורות, 1997 )

• איור 9.2 : שלב' הטיפול במי המוביל (על פי מקורות, 1997 9

• איור 9.3 : מערכת הסכרים באתר אשכול בבקעת בית נסופה (באדיבות חברת "מקורות" )

• איור 9.5 : עכירות המים בגמר הסיפולים במוביל הארצי בממוצעים חודשיים (על פי אדן,2000 )

• איור 9.4 : מערכת הדגים באתר אשכול (על פי שהם ושריג,1995 )

• 9.4 מקורות ספרות

• פרק 10 מחזור השפכים

• 10.1 הקדמה

• 10.2 פוטנציאל הקולחים

• טבלה 10.1 : סיכום נתוני סקרי השפכים (איתן, 1995 9

• איור 10.1 : סקר ההפכים (כמויות פוטנציאליות, כמויות נאספות, כמויות מטופלות וכמויות מנוצלות) של נציבות המים לשנים ‭994-1963‬ ו (על פי איתן, 1995 )

• 10.3 הטיפול בשפכים

• איור 10.2 : ריכוזי כלור, נתרן, נור וחומר אורגני (נמדד נצרו"נ או בצרו"כ) נמי שתייה ונשפכים של "שונים שונים (על פי איתן, 1995 )

• איור 10.3 : מט"ש כפר סבא (פולקמן,2000 )

• איור 10.4 : מט"ש הוד השרון (באדיבות נציבות המים )

• טבלה 10.2 : היקף הפקת הקולחים הנוכחי והעתידי במכוני הםיפול בשפכים הגדולים בארץ (באדיבות נציבות המים)

• 10.4 מפעל הטיפול בשפכי גוש דן

• איור 10.א : מס"ש שורק (באדיבות בית שנאר תקשורת)

• איור 10.ב : תרשים תהליך הטיפול במכון הטיהור הביולוגי (על פי רמת חובב,2001 )

• איור 10.5 : מפת ג/ש דן וקווי איסוף השפכים למפעל השפד"ן (על פי 1991 Mekorot )

• איור 10.6 : מפת הקו השלישי מהשפד"ן לנגב (על פי1991 Mekorot )

• איור 10.7 : מאגר הבעיור לאגירת קולחיי הקו השלישי ומי שיטפונות (באדיבות חברת "מקורות" )

• איור 10.8 : ברכות החמצון הפקולסטיביות (באדיבות חברת "מקורות" )

• איור 10.9 : מפעל הבוצה המשופעלת (באדיבות חברת "מקורות‭.("‬ המפעל כולל שתי מערכות מקבילות של ברכות חמצון מרובעות וברכות ליסוש עגולות.

• איור 10.10 : תיאור סכמתי של האזורים הארוביים והאנארוביים לאורך מסלול הזרימה במתקן הבוצה המשופעלת (על פי סופר וחב' 1995 )

• איור 10.11 : ברכות הליטוש בשפדין (באדיבות חברת "מקורות‭.("‬ הגשר המסתובב שואב ומסלק ברציפות את הבוצה מהקרקעית.

• איור 10.12 : תרשים של אזורי ההחדרה והשאיבה בשפד'ן (על פי ידין,1993 )

• טבלה 10.3 : 'עילות הטיפול המכניים/לוגי בשנת 1995 (סופר וחב, 1996 )

• טבלה 10.4 : איכויות קולחים לפני החדרה ואחריה (סופר וחב, 1996 )

• איור 10.13 : חתך סכמתי באקוות החוף המדגים את אגני ההחדרה ואת בארות השאיבה ההיקפיים (על פי 1984 ldelovich and Michali )

• 10.5 תשלובת הקישון

• איור 10.14 : מפת מפעל תשלובת הקיטון (באדיבות חברת "מקורות" )

• איור 10.15 : עליית ריכוז הכלור במי התהום בעמק יזרעאל נמשך חמישים השנים האחרונות (על פי השרות ההידרולוגי, 2000 )

• 10.6 השבת הקולחים לחקלאות

• איור 10.16 : התפלגות תוספות הנתרן והכלור בהפכים עירוניים (על פי ובר, 1996 )

• 7.10 מקורות ספרות

• פרק 11 התפלת מים

• 11.1 הקדמה

• איור 11.1 : התפלגות מתקני ההתפלה בעולם בהתאם לתפוקתם היחסית (על פי גליקשטרן ופריאל,1998 )

• 11.2 שיטות התפלה

• 11.3 טיפולים מקדימים

• 11.4 מפעלי התפלה בארץ

• איור 11.4 : התפתחות שיטות ההתפלה וכמויות המים המותפלים כאילת ( על פי 1998 , GUECKSTERN AND priel )

• איור 11.12 : מפת מתקני התפלה למי ים ולמים מליחים בישראל (על פי שהם ושריג, ‭.(1997‬ המספרים מציינים את התפוקה היומית והמספרים בסוגריים את שנת ההקמה.

• איור 11.3 : מתקן התפלה ק0ן הפועל בשיטת האוסמוזה ההפוכה (באדיבות חברת "מקורות" )

• איור 11.5 : סכמת מפעלי ההתפלה באילת (על פי 1998 , Glueckstern and Priel )

• איור 11.6 : צריכת המים באילת ומקורם (על פי מקורות, 1999א)

• 11.5 פוטנציאל המים המליחים

• 11.6 מקורות ספרות

• חלק שלישי משבר המים בהווה , ומה צופן העתיד ?

• פרק 12 משבר המים בישראל

• 12.1 הקדמה

• 12.2 הידלדלות מקורות המים

• איור 12.1 : השתנות המפלסים והשינויים בהגדרת הקו האדום בכינרת בשנים האחרונות (באדיבות חברת "מקורות" )

• איור 12.2 : השתנות המפלסים באקוות ירקון-תנינים בשנים האחרונות (באדיבות חברת "מקורות" )

• איור 12.4 : מפלסי המים במרכז אקוות החוף בסתיו 1999 (מעובד מנתוני השרות ההידרולוגי )

• איור 12.3 : השתנות המפלסים בקידוח 1 גליל ים, חולון ובית שקמה בשנים ‭2001-1994‬ (על פי השרות ההידרולוגי, 2001 )

• 72.3 הידרדרות איכות המים

• 72.4 הפגיעה באיכות הסביבה

• איור 12.5 : מפת הנחלים והחופים המזוהמים ואתרי סילוק הפסולת (על פי אטלס ישראל החרש, 1995 )

• איור 12.6 : ריכוז הכלור (מגכ'ל) והעומס האורגני (צריכת חמצן ביולוגי במג"ר לליסר) בנחלי ישראל באביב 2000 (על פי קשת, 2001 )

• 12.5 פיתוח מערכות תשתית

• טבלה 12.1 : צריכת המים בירושלים וסביבתה בשנת 2000 בפועל ולפי התחזית (באדיבות חברת "מקורות" )

• 12.6 ניהול משק המים

• איור 12.7 : סכמה של הגופים המטפלים היום במשק המים (ו\ל פי הראל וחב 1999 (

• איור 12.ג.1 : חלוקת צרכני המים בירושלים (על פי הגיחון,1998 9

• איור 12.ג.2 : גידול אורך קווי הביוב במשך הזמן בירושלים (על פי הגיחון,1998 )

• 72.7 מקורות ספרות

• פרק 13 המאבק על המים במזרח התיכון

• 13.1 הקדמה

• איור 13.1 : מפת עובי המשקעים במזרח התיכון (על פי ברור, 1995 )

• 2.13 מלחמות על נהרות בין לאומיים

• איור 13.2 : מפת אגן הנילוס (על פי סופר, 1993 )

• איור 13.3 : מפת אגני הפרת והחידקל (על פי סופר, 1993 )

• איור 13.5 : מפת אגני הירדן והירמוך (על פי 1996 EXACL )ׂ

• איור 13.4 : התכנית הסורקית - תכנית צינור השלום (על פי 1999 So ( ffer

• איור 13.א : מפת המלחמה על המים (על פי הסופר 1993 , ואלך 2000 )

• איור 13.6 : הסכרים על יובלי הירמוך (על פי סופר, 1993 )

• 13.3 מי תהום במחלוקת

• הסכם הביניים עם הפלשתינים במשא המים:

• 4.13 כריית מים פוסיליים

• איור 13.7 : מפת אגני המים הפוםיל"ם במזרח התיכון ומתקני התפלת מי הים (על פי סופר, 1993 )

• איור 13.8 : מפת אגני מי התהום בירדן (על פי 1994 )

• 5.13 התפלת מי ים

• 13.6 בעיות מים עירוניות

• 7.13 מקורות ספרות

• פרק 14 מפעלי מים עתידיים

• 14.1 הגידול הצפוי בביקוש למים

• טבלה 14.1 : תחזית גידול האוכלוסייה וצריכת המים הביתית (נציבות המים, 2000 )

• 14.2 תכניות פיתוח בקנה מידח רחב

• איור 14.1 : חלופות לתוואי תעלת הימים (על פי וירצבורגר וגראטש, 1985 )

• איור 14.2 : ירידת מפלס ים המלח בעשרים השנים האחרונות (על פי השרות ההידחלוגי 2001 )

• איור 14.א : מפת ים המלח הנוכחית, במפלס של כ־ 510 - מ' ( על פי 1998 )

• איור 14.ב : בורות לחוף ים המלח שנוצרו בגלל התמוססות התקרה.

• איור 14.3 : מפה וחתך לאורך תוואי תעלת קטיף־מצרה (על פי וירצבורגר וגראטש, 1985 )

• טבלה 14.2 : סבלת ריכוזי היונים העיקריים בים המלח, בירדן וכאוקיינוס (רז , 1993 )

• איור 14.4 : החלק היחסי של היונים השונים בים המלח ובאוקיינוס ( על פי 1983 , Steunhorn and Gat )

• 14.3 תכניות פיתוח מדורגות

• אתגרי השמירה על איכות הסביבה

• 14.5 מקורות ספרות

• נספחים

• מילון מונחים מקצועיים

• מפתח

• CONTENTS

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  1  3  4  5