סיפורה המרתק של העדה השומרונית המונה כיום כ־600 נפש המתגוררים בשכם ובחולון, תחילתו כבר בימים שבהם נתקיימה ממלכת ישראל, שבירתה נקבעה בעיר שומרון. דומה, שאין בעולם עדה דתית - להוציא כת מדבר יהודה - שזכתה ליותר תשומת לב מצד החוקרים ושנכתבו עליה יותר מחקרים מאשר על השומרונים. אף על פי כן מאז פרסם יצחק בן־צבי את 'ספר השומרונים' בתרצ"ה ,(1935) לא פורסם כל ספר עברי שניסה לסכם את הידוע על תולדותם, דתם וספרותם של השומרונים, למן חורבנה של ממלכת ישראל ב־722 לפנה"ס ועד לימינו. הקובץ שלפנינו ממלא את החסר ומציג לפני הקורא העברי את החידושים בחקר השומרונים שנתבררו בעשרות השנים האחרונות. כמובן, שבניגוד למפעלו של יצחק בן־צבי אין כל אפשרות כיום שחוקר יחיד יקיף את הנושאים הנוגעים לתולדות השומרונים. הקובץ שלפנינו כולל שלושים מאמרים שכתבו עשרים ושמונה חוקרים מהארץ ומהתפוצות. בקובץ הובאו מצד אחד מאמרים מפרי עטם של חוקריה המובהקים של העדה השומרונית, ומצד שני נעשה ניסיון לרכז את הנתונים הארכיאולוגיים הרבים שנתגלו בעשרות השנים האחרונות הזורים אור חדש על תולדות השומרונים.
הספר מחולק לארבע חטיבות: הראשונה עוסקת באזור השומרון בתקופות האשורית, הבבלית והפרסית; השנייה בשומרונים בתקופה ההלניסטית; השלישית מוקדשת לתולדות השומרונים בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית; ואילו הרביעית מוקדשת לשומרונים בימי הביניים ובעת החדשה.
אל הספר