ספר זה ענינו התפתחותה של ירושלים מעיר קטנה ושולית באימפריה העות`מאנית - בראשית המאה ה-19, לעיר בעלת מעמד אוניברסלי שעיני רוב העולם נשואות אליה בסוף המאה ה19- שלהי השלטון העות`מאני.
גורמים רבים נוטלים חלק בבנינה והתפתחותה של ירושלים: הרפורמות והשינויים בחוקה העות`מאנית; העדות הנוצריות השונות שמאחוריהן ניצבות המעצמות האירופיות ובמיוחד הישוב היהודי בארץ.
במרוצת המאה ה- 19 גדלה הקהילה היהודית מ- 2000 נפש, בראשית המאה, לכדי 45,000 בתקופת מלחמת העולם הראשונה. גידול הקהילה היהודית הוא הגורם הבולט והחשוב ביותר בהתפתחותה של ירושלים בעת החדשה.
במרכז הרצאותיו של פרופ` יהושע בן אריה עמדה שאלת התפתחות ירושלים במאה ה-19. התפתחות זו הושפעה מהכמיהה היהודית הדתית ונתאפשרה בעקבות הרפורמות בחוקה העות`מנית.
אל הספר