מחבר: ישראל רוזנסון, רות פלג, חוה ליאון ואייל מירון

שנת ההוצאה: תשס"ג

מילות מפתח: תקופת בית ראשון; ירושלים (ממלכה); תקופות; תקופת בית 1; בית ראשון; בית 1; ממלכת ירושלים

הספר מותאם לדרישות תכנית הלימודים בלימודי ארץ ישראל. החלק הראשון של הספר עוסק בתולדותיה של ירושלים מראשיתה ועד לתקופה המוסלמית הקדומה. הספר נכתב בהדגש היסטורי על בסיס כרונולוגי בשילוב עם מקרא, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, אדריכלות, אמנות, דתות, מסורות ומנהגים.
הנושאים בספר : א - ירושלים בראשיתה ובימי הבית הראשון :מקורות המידע להכרתה, מיקומה הגיאוגרפי, קורות העיר ותדמיתה במקרא, השתקפות המציאות בארכיאולוגיה ובמקרא.
ב - ירושלים בימי בית - שני .
ג - התקופה הפרסית : האימפריה הפרסית, שיבת ציון, שיקום החיים בירושלים, ירושלים עיר המקדש - מרכז ליישות יהודית.
ד - התקופה ההלניסטית : ארץ ישראל במעגל ההשפעה ההלניסטית, ירושלים בשלטון בית סילווקוס (המרד החשמונאי.
ה - התקופה החשמונאית : מהנהגה צבאית למלכות, פני ירושלים בתקופה, התרבות החומרית, החברה בירושלים, אובדן הריבונות.
ו- העיר בשלהי בית שני : מלכות בחסד הרומאים (בית הורדוס) , הנציבים הרומיים, העלייה לרגל, הסנהדרין, החברה בירושלים (פרושים, צדוקים ואיסיים) הנצרות בראשיתה, ירושלים כמרכז כלכלי, חומות, מבנים, שכונות, בית המקדש, אספקת המים,קבורה וקברים, המרד הגדול וחורבן בית - המקדש.
ז - ירושלים בתקופה הרומית - ביזנטית : יחס היהודים לירושלים החרבה, ירושלים עיר אלילית - איליה קפיטולינה, ירושלים הופכת למרכז נוצרי, יחס הנצרות לירושלים, המינהל, יהודים ויהדות בירושלים, הכיבוש הפרסי (תקוות משיחיות) ושברונן.
ח - ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה : הופעת האסלאם, המקורות להכרת העיר, כיבושה, זיקת האסלאם לירושלים (אלקדס) , אוכלוסיית העיר, מסגד אל - אקצא וכיפת הסלע, ארמונות בית אומייה, התיישבות יהודית בעיר, הקראים, עלייה לרגל . אל הספר

נושא/נושאים: , העת העתיקה, בית שני, משנה ותלמוד, ימי הביניים, ירושלים, מקומות

תוכן הספר:

• חלק ראשון: מראשיתה ועד התקופה המוסלמית

• הקדמה

• ירושלים בראשיתה ובימי בית -ראשון

• התקופה הכנענית ( תקופת הברונזה) 1200-3200 לפני הספירה

• ירושלים "שרתי במדינות"

• סמלה של עיריית ירושלים

• מקורות המידע להכרת ירושלים

• כלי חרס מימי בית־ראשון שנמצאו בחפירות בשטח G

• "סתם מי גיחון העליון" - קטע חצוב. אולי למפעל זה כוונת הפסוק

• ירושלים — הרים סביב לה

• מיקומה של ירושלים בין הרי בית־אל להרי חברון

• מערכת הנחלים ופרשות המים במרחב ירושלים

• שלוחת עיר דוד וסביבותיה, מבט מן האוויר

• קווי המתאר הטופוגרפיים במרחב ירושלים

• מבט אל עבר עיר דוד, מנקודת המפגש של הקדרון וגיא בן־הינום. הדגם המשוחזר של פני הנוף נמצא במוזיאון "אריאל" של יד יצחק בן-צבי, בעיר העתיקה

• נשים יורדות אל הגיחון. צויר במאה ה־19

• קורות העיר ותדמיתה במקרא

• שיבוצי עצם מתקופת הברונזה התיכונה שנמצאו בעיר דוד

• מבנים משוחזרים על סמך שרידים מתקופת הברונזה הקדומה

• צלמית עם כתובת השייכת לכתבי המארות המאוחרים

• לוח־טין מארכיון אל־עמרנה, ובו אחד ממכתביו של עבד־חיבה, מל ך ירושלים, אל פרעה

• אבן השתייה בהר הבית. על־מי המסורת — מקום העקידה, שעליו נבנה בית־המקדש. האבן נמצאת במרכזה של כיפת הסלע

• מפת מלחמת מלכי הדרום נגד יהושע

• שלוחת עיר דוד ובה מסומנים שטחי החפירות הארכאולוגיות

• חותם אבן ועליו דמות גריפון. החותם נמצא בעופל וזמנו — תקופת הברזל

• עיר דוד שנחשפה בחפירות. שימו לב לתלילות המדרון, לביצור המדורג ולשרידי המבנים שנבנו בצפיפות במדרון

• מזבח בעל ארבע קרנות שנתגלה בתל באר־שבע

• שריד של בנייה מפוארת, אולי בנייה ממלכתית, שנמצא ברמת רחל

• שיחזור דגם בית־המקדש הראשון על־פי הצעתו של זאב הרצוג

• ציון קבר של עוזיהו

• כתובת סנחריב כתובת בכתב היתדות על־גבי מנסרת־טין, שגובהה 31 ס''מ וקוטרה 17 ס"מ. הכתובת מתייחסת למסעו של סנחריב בשנת 701 לפנה"ס. במסע זה דיכא את ערי יהודה ופלשת שמרדו בו.

• גידולה של ירושלים מראשיתה ועד ימי חזקיהו

• ''ותתצו הבתים לבצר החומה"; החומה הרחבה חוצה בניין קדום

• ''לשר האו.." - כתובת חרותה בכתב עברי האופייני למאה השביעית לפנה''ס. השלמה אפשרית היא שר האוצר או שר האופים, האורוות, האורגים וכדומה. הכתובת נמצאה בעופל על גבי שבר של פיטס

• טביעת החותם ־"לגמריהו בן שפן"

• המציאות והשתקפותה בארכיאולוגיה ובמקרא

• המנהרה המוליכה אל פיר וירן

• מפעלי המים בעיר דוד

• חתך אורך של פיר וורן ונקבת חזקיהו

• נקבת חזקיהו

• כתובת השילוח

• החומה הרחבה

• שרידי מגדל ישראלי ב"חומה הרחבה". ייתכן ונבנה על-ידי חזקיהו בעת הרחבת העיר

• חיצים שונים, אשר שימשו את צבא בבל ואת צבא יהודה. נמצאו , למרגלות המגדל הישראלי בשכבת האפר שנותרה עם שריפת העיר

• שרידי רהיטים מגולפים שנתפחמו בשריפת העיר

• ללא כותרת

• חיצים שנתגלו בשכבת אפר החורבן

• ידית קנקן ועליו מוטבע השם חנה בת עזריה

• חותמות שנמצאו ב"בית הבולות"

• שיחזור בית מגורים "בית אחיאל" מימי בית־ראשון על סמך הממצאים בעיר דוד

• אוסטרקון שנמצא בעופל

• שרידי כחובת קבורה מימי בית־ראשון בכפר השילוח

• קבר בת פרעה (ציור של דה סוסי משנת 1854)

• הכתובת בקבר "אשר על הבית (1) זאת [קברתי...]יהו אשר על הבית. אין פה כסף. וזהב (2) [כי] אם [עצמתו] ועצמת אמתה אתה. ארור האדם. אשר (3) יפתח את זאת

• מערכת הקבורה שנחשפה בחצר סנט אטיין

• מערת קבורה בהר ציון

• שיחזור של מערת קבורה בכתף־הינום

• שבר של כן פולחני שנמצא בעיר דוד

• צלמית שנמצאה בחפירות בירושלים

• הרימון הזעיר העשוי שנהב ועליו הכתובת: "לבי[...] קדש כהנם"

• ברכת כוהנים; 1) קטע מברכת כוהנים בקמיע הגדול 2) קטע מברכת כוהנים בקמיע הקטן

• מפה של ירושלים מתוך ספר תנ"ך גרמני; צוירה במאה ה־17

• ציור מן המאה ה־18 הממחיש את מצור נבוכדנצאר על ירושלים

• מפת העולם משנת 1585 (מפת בונטינג) וירושלים במרכזה. היבשות אירופה, אסיה ואפריקה מוצגות כעלה תלתן. אמריקה, היבשת החדשה, מופיעה בקצה התחתון השמאלי

• ירושלים בימי בית -שני

• מפת ירושלים בתקופה הפרסית

• התקופה הפרסית

• האימפריה הפרסית

• תחוס הנציבות החמישית, נציבות עבר הנהר

• חלוקתה המנהלית של ארץ־ישראל לפחוות

• תבליט פרסי המראה את המלך דריווש על כסא מלכותו. שימו לב לדמויות השונות בפמליה המקיפה אותו

• "כתובת הגליל" של כורש. בכתובת זו מפורטת מדיניותו של כורש המתירה לעמים שונים לחזור למולדתם

• שיבת ציון

• אתרי ההתיישבות במרחב פחוות יהוד בתקופת שיבת ציון

• טביעות חותם על כלים המיועדים להכיל תוצרת נמצאו טביעות, שהוטבעו בכלי בעת ייצורו, כדי לסמן את הבעלות על תוכנו.

• שיקום החיים בירושלים

• מטבע ועליו הכתובת: "יחזקיה" (אולי היה זה שמו של פחה, או של כוהן גדול)

• דוותם חנניה — כנראה בעל משרה רמה בירושלים

• עיר דוד והר־הבית — מבט מהאוויר

• החומה הרחבה מהתקופה הישראלית

• מבחר כלים מימי בית־ראשון

• שרידי החומה היבוסית בעיר דוד

• צלמיות מירושלים של ימי בית־ראשון

• דגם "בית אחיאל" (מוזיאון "אריאל" של יד יעחק בן־צבי)

• מבט ממזרח על בית־המקדש, בדגם בית־שני בהולילנד

• יד אבשלום בנחל קדרון

• ירושלים עיר המקדש — מרכז ליישות היהודית

• ממצאים באתרם — "החדר השרוף"

• ממצא מקבר רומי באזור ירושלים מהמאה השלישית

• שבר של כותר כניסה. נמצא בדרום הר־הבית

• מטבע יהד ועליו ינשוף

• מטבע עברי ועליו הכתובת "יהד", ציפור בז ופרח השושן אשר שימש כנראה כסמל יהודי מקובל. המטבע עשוי כסף וגודלו 8.8 מ"מ

• התקופה ההלניסטית

• מפת ירושלים בתקופה ההלניסטית

• ארץ־ישראל נכנסת למעגל ההשפעה ההלניסטית

• אלכסנדר מוקדון

• ירושלים בשלטון בית תלמי

• מטבע מימי תלמי הראשון ועליו האותיות "יהרה"

• ירושלים בשלטון בית סלווקוס

• אנטיוכוס השלישי

• התפשטות ההלניזם וערי הפוליס בארץ־ישראל

• אנטיוכוס הרביעי

• הצעתו של מ' בן־דב לשיחזור מבנה החקרא (באדיבות מ' בן־דב)

• 2. הקיר ההלניסטי: ניתן להבחין בסידור השונה של האבנים מדי שורה (בעיקר בחלק התחתון). בשורה אחת אבנים רחבות ומעליה שורה של אבנים צרות. סידור זה נקרא ראשים ופתינים לסירוגין

• 1. ה"תפר" בקיר הר־הבית בפינתו המזרחית־דרומית. בצד ימין: אבנים מהתקופה ההלניסטית בעלות סיתות שוליים וזיז מסותת אך בולט. בצד שמאל: התוספת מימי הורדוס, האבנים בעלות סיתות חלק הן בשוליים והן במרכזן

• מפת מלחמות החשמונאים

• לאחר מלחמת ששת הימים נחשף שטח הרובע היהודי למחקר ארכאולוגי. בעיר שנבנתה שכבה על גבי שכבה נותרו רק שרידים מועטים מהתקופה החשמונאית. שרידים אלו לעתים דבוקים ומורבצים על שריד תקופות קדומות, ולעתים שקועים מתחת למבנים המייצגים את שלהי ימי הבית־השני

• התקופה החשמונאית

• מפת התפרסות הממלכה החשמונאית

• המספרים באים לבטא את הסדר ברצף השלטון החשמונאי, והשנים את שנות השלטון.

• מהסכמה לאומית למחלוקת — מהנהגה צבאית למל...

• קטע מהחומה החשמונאית שנחשפה במצודה

• שרידי רובע מגורים מהתקופה החשמונאית. השרידים נמצאו מתחת למבנים משלהי ימי בית־שני באזור המצודה (ליד שער יפו)

• אמת המים החצובה — האמה החשמונאית

• פני ירושלים בתקופה החשמונאית

• התרבות החומרית והממצאים בירושלים

• כלי חרס מהתקופה החשמונאית

• טביעת חותם יהד-ט

• מטבע ועליו הכתובת: "יהונתן המלך", וציור כפת תמרים

• מטבע ועליו הכתובת: יהונתן כה[ן] גד[ו]ל וחבנר] היה[ודים]". הכתובת מוקפת בזר

• מטבע עוגן מוקף חישול

• כוכב מוקף זר

• החברה בירושלים

• ציור של אוניה בקבר של יסון

• אובדן הריבונות

• שלהי ימי בית־שני

• מפת ירושלים בשלהי ימי בית־שני

• מלכות בחסד הרומאים

• דגם של ירושלים בשלהי בית־שני. עוצב על־ידי מי אבי־יונה, ומוצג במלון ''ארץ הצבי" (הולילנד‭.(‬ בחזית התמונה — ארמון הורדוס, בקצה השמאלי מגדלי פצאל, מרים והיפוקוס; למעלה — בית המקדש ומשמאלו מצודת אנטוניה

• השלטון הרומי בשלהי ימי הבית־השני

• הנציבים הראשונים (פרפקטים)

• הנציבים האחרונים

• ירושלים והמקדש — המרכז לעם בארץ ובתפוצות

• שבר כלי ועליו חרות ־קרבן־. ייתכן ושימש להבאת מנתה לבית המקדש

• העלייה לרגל — ירושלים כמרכז לתפוצות ישראל

• מוסדות בירושלים כמרכז לאומה

• כתובת תיאודוטוס

• החברה בירושלים

• ירושלים כמרכז כלכלי

• בלי־אבן שונים לשימוש יומיומי

• פני העיר בשלהי ימי בית־שני

• שיחזור מבנה הר־הבית והמבנים מסביבו בשלהי ימי בית־שני

• בית־המקדש והרחבה סביבו עלי־פי המשנה במסכת מידות

• הכתובת שנתגלתה לרגלי הר־הבית

• גרם המדרגות שבו עלו אל הר־הבית. בקיר הסתום — מקום שערי חולדה

• כתובת האזהרה — כנראה חלק מהסורג

• דגם שלושת המגדלים שנבנו על-ידי הורדוס: מגדל היפיקוס, מגדל פצאל ומגדל מרים (במלון הולילנד)

• בבסיס המגדל — אבנים בסיתות האופייני לחומת הורדוס

• שוליים מסותתים היוצרים כעין מסגרת לכל אחת מהאבנים

• שרידי קנקנים (אמפורות), מוצאם מהאי רודוס

• שיחזור האולם ב"בית המידות". שימו לב לקירות המעוטרים. שרידי העיטור נשתמרו בפינות האולם

• שרידי הלגין ושיחזורו

• שעון השמש

• מטבע מימי מתתיהו אנטיגונוס ועליו המנורה

• המנורה החרותה בשער טיטוס ברומא

• איור חרות בטיח בבית מגורים בעיר העליונה

• שקלים מימי מלחמת החורבן מצדם האחד גביע ועליו הכתובת: "שקל ישראל שא [שנה א]"; "שקל ישראל שב [שנה ב]"; ומצד השני: קלח בן שלשה רימונים והכתובת "ירושלם קדשה"

• אבן משקל ועליה הכתובת: "[ד]בר קתרס"

• אספקת המים לירושלים

• מערכת אספקת המים בירושלים (על־פי הקר)

• מפת אמות המים לירושלים

• המנהרה שנחצבה ברכס ארמון הנציב

• אמת המים — אמת הביאר

• הצינור מחוליות האבן באמה העליונה

• בריכות האגירה — "בריכות שלמה"

• קטע באמת הביאר

• "עיר הקברים" — הנקרופוליס, המקיפה את ירושלים

• גלוסקמאות מעוטרות בדגמים גיאומטריים וצמחיים

• קבר בני חזיר הכהנים

• קבר זכריה

• יד אבשלום

• כותרת דורית

• כותרת קורינתית

• כותרת יונית

• מצבה באקוויליאה שבאיטליה

• מצבת אל־חזנה שבפטרה

• ציור פאוויליון שבפומפי

• המרד הגדול וחורבן בית־המקדש

• מטבעות ועליהן גביע והכתובת: "שקל ישראל שג [שנה ג]; "שקל ישראל שד [שנה ד]

• ירושלים בתקופה הרומית - ביזנטית

• התקופה הרומית

• מפת ירושלים בתקופה הרומית — איליה קפיטולינה

• ירושלים — מושבת חיילים רומית

• מטבע ארד רומי משנת 71 לספירה. במרכזה ־יהודה השבויה" מעליה ניצב חייל רומי מנצח (Consuito Senatus = S.C = החלטת הסנט)

• רעף שמוטבעת בו חותמת הלגיון הרומי העשירי פרנטנסיס LXF (פרנטנסיס = F עשירי = X לגיון =L). מעל לאותיות איור של אניית קרב ומתחתן איור של חזיר בר — סמל הלגיון העשירי

• כתובת לטינית ממחנה הלגיון העשירי בירושלים מסוף המאה הראשונה לספירה: הקצין סטליס משחרר את שפחתו

• יחס היהודים לירושלים החרבה

• נר מחרס מעוטר במנורה בעלת עשרה קנים (ותשע להבות). על אף הדמיון למנורת המקדש בולטת ההימנעות מחיקוי מדויק שההלכה היהודית אסרה. הנר אופייני ליהודה, וזמנו המשוער בין חורבן הבית למלחמת בר־בוכבא

• איליה קפיטולינה — עיר אלילית

• מטבע שהוטבע בשנת 130 לספירה, עם בואו של הדריאנוס ליהודה. בצדו האחד: דיוקנו,שמו ותוארו "הדריאנוס אוגוסטוס, קונסול בשלישית, אבי המולדת"

• מטבע שנטבע לכבוד הקמת איליה קפיטולינה. עליו מבנה דמוי מקדש. רמז למקדש יופיטר על הר־הבית. במרכז האלים הקפיטוליניים: יופיטר במרכז, יונו מימינו ומינרווה משמאלו. הכתובת: "קול[וניה] איל[יה] קפ[יטולינה]

• מטבע המתאר את חריש התלם התוחם את גבולות העיר העומדת להיווסד. ברקע — סמל הלגיון העשירי , והכיתוב: "קולוניה איליה קפיטולינה נוסדה"

• מטבע מימי מרד בר־ בוכבא. בצדו האחד: חזית המקדש. במרכזו כעין ארון — אולי ארון הברית ומעליו כוכב. והכיתוב "שמעון" בצדו השני: לולב ואתרוג והכיתוב — "לחרות ירושלם"

• מעה מברונזה — רבע דינר. בצדה האחד כיתוב: "שמעון נשיא ישראל". בצדה השני: מיכל (אמפורה) ליין או שמן. הכתובת המקיפה: "שנה אחת לגאולת ישראל" (שנת 132 לספירה)

• דוגמא לעיר רומית מתוכננת. הצילום הוא של העיר תימגאד באלג'יר. שימו לב לתכנון הקפדני של רחבות מצטלבים. הרחובות המרכזיים הם הקארדו והדקומאנוס

• עמוד עם כתובת מאיליה קפיטולינה, כנראה משנת 198. בכתובת מוזכר מפקד הלגיון העשירי. העמוד ניצב בבסיס למנורת רחוב ברובע הנוצרי בעיר העתיקה

• במפלס נמוך משער שכם הנראה בתמונה, מצויים שרידיו של שער נאפוליס — שער הכניסה הצפוני לאיליה קפיטולינה. החלק הנראה היה חלקו השמאלי של שער בן שלוש כניסות. הכניסה המרכזית היתה מתחת לגשר הכניסה לשער שכם

• התקופה הביזנטית

• מפת ירושלים בתקופה הביזנטית

• המעבר מפגאניות לנצרות

• איור קישוטי על גבי קיר בירושלים של ימי בית־שני

• כלים מעוטרים מממצאי העיר־העליונה

• ירושלים הופכת למרכז נוצרי

• קטע ממפת מידבא — ירושלים וסביבתה

• לרה עץ מגולף ממסגד אל־אקצא

• מסגד אל אקצא - מראה פנימי

• כיפת הסלע — מראה פנימי וחיצוני

• קונסטנטינוס הגדול

• כנסיית הקבר בראשיתה — הקבר החצוב בסלע. בחצר פתוחה (אטריום), בשלב הראשון בטרם נבנתה הרוטונדה (המבנה המעוגל)

• בריכת הקמרונות בבסיסה של כנסיית הניאה

• ממטבעות בר־כוכבא

• סמלו של הלגיון העשירי מוטבע על רעף

• כותר ממסגד אל־אקצא

• שחזור כנסיית אליאונה שנבנתה על־ידי הלנה במאה הרביעית

• דיוקן הקיסר יוליאנוס "הכופר" על־גבי חותם

• שיחזור כנסיית הניאה המתנשאת מעל הקארדו - רחובה המרכזי של העיר (על־פי מ' בן־דב) (באדיבות מ' בן־דב)

• יחסה של הנצרות לירושלים

• אמפולות מתכתיות ועליהן איורים שתוכנן מתבסס על האוונגליונים. יש המשערים שהציורים הועתקו מפסיפסים שעיטרו את כנסיות ירושלים. את השמן שבאמפולות לקחו עמם הצליינים מירושלים לארצותיהם

• ציור ספינה בכנסיית הקבר. מיוחס לצליין שהגיע כנראה מהמערב בספינה בראשית המאה הרביעית. הכתובת בלטינית וטירושה: "אל האדון נלכה"

• פני ירושלים הביזנטית

• עיצוב מפת מידבא לדגם תלת ממדי. ניכרים בבהירות הרחובות המרכזיים והכנסיות הגדולות

• הקארדו שנחשף בחפירות ברוגע היהודי בעיר העתיקה. שימו לב לפאר הבא לידי ביטוי בעמודים ובכותרותיהם, בגודלו וברוחבו של הרחוב

• תהליך שיקום הקארדו

• תוכנית כנסיית הקבר בסוף המאה הרביעית (שיחזור ש' קאנון על־פי החפירות בשנות השישים) 1. מסלול הליכה היקפי. 2. הרוטונדה והקבר. 4-3 מבואות צדדיים. 5. אטריום ליד הגולגותא. 6. אטריום מרכזי. 7. בפטיסטריום. 8. קאפלת הגולגותא. 9. מקום הצלב. 10. כנסיית קונסטנטינוס. 11. הקריפטה של הלנה. 12. האטריום המזרחי. 13. הכנסייה הראשי. 14. הקארדו. 15. קצה הפורום

• כנסיית הקבר. המבנים שנוספו במשך התקופה הביזנטית: רוטונדה בעלת חזית מונומנטלית; בסיליקה בעלת גג גמלוני; שני גגות כיפתיים לגולגותא ולבפטיסטריום

• תוכנה של כתובת יוסטיניאנוס: "וזה המפעל שנעשה בנדיבותו של הקיסר החסיד ביותר שלנו פלאביוס יוסטיניאנוס, בהשגחתו ושקידתו של קונסטאנטינוס הקדוש ביותר בהן ואב־מנזר, הי''ג לאינדיקציו"

• הקמרונות התת־קרקעיים של הניאה שנחשפו. הקמרונות יצרו מתחם לאגירת מים והיו מסד למבנה שמעליהם

• שרידי שכונת המגורים שנחשפה בחפירות מדרום להר־הבית

• בית־מגורים ביזנטי (משוחזר בחלקו) החדרים פונים אל חצר מרכזית

• ב. הקירות נבנו אבן שכוסתה בשכבות טיח אחדות. השכבה הראשונה החליקה את קיר האבנים ומעליה ניכרת שכבה שנייה ועליה טיח בדמות אידרת דג. השכבה השלישית לא השתמרה

• א. שרידי ריצוף בפסיפס. הרצפה נבנתה מאבנים קטנות מהודקות שעליהן הונח מצע טיט ובו הוטבעו אבני הפסיפס

• רצפת פסיפס בבית־מגורים ביזנטי

• מבני מגורים צפופים (שחזור מ' בן־דב) (באדיבות מ' בן-דבן

• המינהל בירושלים

• הקיסר יוסטיניאגוס

• הקיסר פוקאס

• הקיסרית אודקיה

• הלנה אמו של קונסטנטינוס

• המנזרים במרחב מדבר יהודה

• יהודים ויהדות בירושלים

• נר שמן יהודי מן המאה הרביעית שנתגלה בחפירות הכותל סמוך להר־הבית

• הכיבוש הפרסי

• מנורות עם שבעה קנים שצוירו על מבנה סמוך להר־הבית

• מטבעות הקיסר הרקליוס. הרקליוס כבש את ירושלים מידי הפרסים והחזיר אליה את הצלב שנלקח על־ ידיהם

• ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה

• מפת ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה

• התקופה המוסלמית

• הופעת האסלאם

• מטבע נחושת, כנראה מזמנו של החליף מ'עוויה, ובו טבועה דמותו והכתובת -מוחמר הוא שליח אללה", בצדו השני "פילסטין", "איליה"

• מפת החלוקה המנהלית של ארץ־ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה

• המקורות להכרת ירושלים

• ירושלים על גבי רצפת פסיפס, כנראה מהתקופה העבאסית. נחשף באום ריצאץ שבעבר־הירדן

• כיבושה של ירושלים

• אבן השתייה ועלייה מגוננת פרוכת; ציור מהמאה ה־19

• זיקת האסלאם לירושלים

• ציור של כיפת הסלע משנת 1855 על הצייר נאסרה הכניסה להר הבית והציור נעשה מהר הזיתים בעזרת טלסקופ

• חלקיו הקדומים של מסגד אל־אקצא. הציור מהמאה התשע־עשרה נעשה תוך כדי הסתכנות בכניסה מהחלון ללא רשות

• אוכלוסיית ירושלים

• קטע מכרוניקה בערבית־יהודית שנמצאה בגניזת קהיר. בקטע זה תיאור חידוש היישוב היהודי בירושלים בימי הח'ליף עמר בן אל־ח'טאב

• כתובת בכנסיית הקבר המלמדת על־כך שהמוסלמים הפכו חלק מהכנסייה למסגד. הכתובת מהמאה העשירית אוסרת על לא־מוסלמים להתפלל במקום שבו התפלל החליף עומר בכנסיית הקבר

• בניין ירושלים כמבטא את מעמדה

• מבט אל עבר הר־הבית ממזרח. בימין כיפת הסלע: בשמאל מסגד אל־אקצא

• לוח נחושת מרוקע בכיפת הסלע

• קישוטי גילוף בתקרת אל־אקעא

• מבט מצפון אל עבר מסגד אל־אקצא פיתוחי עץ ממסגד אל־אקצא שנותרו לאחר השריפה ושמורים במוזיאון רוקפלר

• כיפת השלשלת

• גילופים באבן, שרידים מהתקופה האומיית שנמצאו בחפירות סביב הר הבית

• ארמונות בית אומייה הצמודים למתחם הר־הבית — למבנה מסגד אל־אקצא (באדיבות מ' בן־דב)

• כותרות עמודים קדומים באל־אקצא

• שיחזור של מתחם מצודה ‭א‬ומיית ששרידיה נמצאו בתוך שטח המצודה (ליד שער יטו). בולט במיוחד המבנה המעוגל

• קטע ממדריך ירושלים. מן הגניזה הקהירית

• שערי חולדה מימי בית־שני שימשו גם בתקופה המוסלמית, תוך שינויים שנעשו בהם לאורך התקופה

• מעיר אסורה לעיר מנהיגה

• קטע מ"מגילת אביתר": תיאור תולדות הגאונות בירושלים במאה האדות־עשרה. תובן המגילה מעיד על הקשר והמעורבות שבין יהודי צפון אפריקה, המגרבים, וענייני היישוב בירושלים

• הקראים

• ירושלים כמרכז לעולי־רגל

• "בר כליב נ.נ. ר' יוסף נ.נ. מותרף" — עולי־רגל שהגיעו מהתפוצות חרתו שמם לאות קיום הנדר שנדרו. אנשים במצוקה וחולים נהגו לנדור לעלות לירושלים עם הצלתם והבראתם

• נרות חרס אופיינים לתקופה הפאטימית שהתגלו בחפירות ליד הר הבית

• כתובת הקדשה של אבסנייה לעולי־רגל מוסלמיים בירושלים. האכסנייה יועדה לבאים מדרום אנטוליה (דיארבכר) והוקדשה על־ידי האמיר אלחמד בן מרואן בשנת 445 להג'רה 1053/4

• מפת ירושלים — איור שיצורף לתיאור עלייתו לרגל של הבישוף הצרפתי ארקולף בשלהי המאה השביעית

• מהמחקרים והתגליות בירושלים בשנים האחרונו...

• תוכן עניינים מפורט

עמודים:

ג  ד  ה  ז  ח  ט  1  3