“עלילות גלגמש” הוא האפוס העתיק ביותר בתולדות הציוויליזציה המוכר לנו.
זהו אפוס פיוטי שהכיל במקורו כשלושת אלפים שורות שיר. הוא הגיע אלינו בכמה וכמה גרסאות חרותות על גבי לוחות חמש בכתב היתדות בשפה האכדית – שפה המשתייכת לקבוצת השפות בשמיות שעליה נמנית גם העברית. הגרסה השלמה ביותר התגלתה על ידי ארכיאולוגים בחורבות נינווה והיא נתחברה כנראה לפני למעלה משלושת אלפים שנה, בסוף האלף השני לפני הספירה. המשורר שחיבר אותה התבסס על שירים ואפוסים קצרים יותר שחוברו בלשון השומרית בסוף האלף השלישי לפני הספירה.
האפוס מתאר את מסעותיו והרפתקאותיו של המלך גלגמש, מלכה של העיר ארכ, בחיפושיו אחר חיי נצח ואת פגישתו עם אתנפשתים, בן דמותו הבבלי של נח המקראי. יש בו תיאור חי ומרתק של פרשת המבול המקביל לתיאור המבול המקראי. אף ששורשיה של היצירה הם בני למעלה מארבעת אלפים שנה, היא משקפת את התמודדותו של האדם באשר הוא עם בעיות קיומיות של חולי, אובדן ומוות, בעיות המעסיקות גם את בני דורנו, ומכאן גדולתו והאקטואליות שלו.
אל הספר