מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
המחקר נשען על מערך מחקר משולב שכלל: (א) סקר כמותי שהקיף כ-530 תלמידי ישיבות בני 17-23 ממגוון זרמים וקהילות (ב) נדבך איכותני שכלל ראיונות עומק עם 15 מחנכים ורבנים חרדים, וכן שתי קבוצות מיקוד בהן השתתפו 16 תלמידי ישיבות מרקע ליטאי וספרדי כאחד. במחקר הבחנו בשתי תתי-אוכלוסיות של תלמידי ישיבות: תת הקבוצה הראשונה, בה לומדים מרבית התלמידים בישיבות רגילות של הזרם החרדי המרכזי בהן ישנה הקפדה רבה על סדרי הלימוד, סגנון לבוש ואורח חיים תורני מוקפד ('ישיבות רגילות'). תת הקבוצה השנייה, בה לומדים כ-8,320 תלמידים (כ-19% מכלל תלמידי הישיבות) בכ-130 ישיבות "רכות". ישיבות אלו נועדו לצעירים המתקשים ללמוד לאורך כל היום לימודי הקודש, הלחץ הלימודי בהן מופחת ויש גם שיעורי עזר ופעילויות חברתיות שאינן מקובלות בעולם הישיבות ('ישיבות רכות'). בהתאם לכך גם גובשה החלוקה של המשיבים לסקר הכמותי שהתמקד בשתי אוכלוסיות/קבוצות אלו.
אל הספר