מדד המגדר : אי שיוויון מגדרי בישראל

מדד המגדר : אי שיוויון מגדרי בישראל

מחבר: הגר צמרת, הדס בן אליהו, נעמי חזן, חנה הרצוג, יוליה בסין ורונה ברייר-גארב
שנת ההוצאה: 2023
מילות מפתח: פער חברתי; נשים; שוויון; נשים עובדות; מגדר; פער; שוויון חברתי; שיוויון חברתי; אפליה; אפליה חברתית; אינטגרציה; אינטגרציה חברתית; אישה; שיוויון; נשים; עבודה; תעסוקת נשים; מיגדר; ג'נדר; ז'אנדר; ז'אנר
מדד המגדר של שוות • המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים הוא כלי מדידה רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל. המדד מציג תמונה מפורטת של האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות וספורט, אלימות, משפחה, חלוקת זמן, ובריאות – ומדי שנה מתווספים לו תחומים חדשים. בשנת 2023 התווספו שני אינדיקטורים חדשים: הפער המגדרי במשך זמן ההגעה לעבודה בממד חלוקת הזמן, והפער המגדרי במקבלי פנסיה בממד של גילאי +65בחינת האי־שוויון המגדרי נעשית לא רק על פי ההבחנה הבינארית בין גברים לנשים אלא גם בהצטלבויות בין מגדר לבין מיקומים חברתיים שונים, כמו הפריפריה, החברה הערבית והחברה החרדית בישראל, ונשים וגברים בגילאי 65 ומעלה. המדד חושף מגוון של נקודות אי־שוויון בין נשים לגברים בישראל באופן המעיד על כך שאי־השוויון המגדרי הוא עיקרון מכונן ואבן יסוד עיקשת של החברה בישראל.
השנים האחרונות מדגימות עד כמה ההישגים בתחום השוויון המגדרי בכלל, ובהיבטי הייצוג הפוליטי של נשים והשפעתן על עיצוב מדיניות, הם שבריריים. מצבי חירום ומשבר כדוגמת המלחמה כעת ומגפת הקורונה הם בעלי השלכות מגדריות משמעותיות, שכן נשים וגברים מושפעים מאירועים אלה באופנים שונים. מענה הולם לצרכים מגדריים ייחודיים חייב להינתן באופן שוטף ולהתבסס על נתונים רגישי-מגדר, כדוגמת הנתונים העומדים בבסיס מדד המגדר. נתונים אלה מאפשרים למדד המגדר להיות מצפן למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים בישראל.
כל נתוני מדד המגדר זמינים לשימוש באתר יודעת - מרכז ידע נשים ומגדר. אל הספר
נושא/נושאים: , מגדר
תוכן הספר:
מכון ון ליר בירושלים

עמודים:
1  4  9  10  11  13  15