שלל הנושאים בספרו החדש של שמואל ארליך עוסקים בטווח רחב ומרתק של תופעות: מהמפגש עם הלא-מודע, רצח רבין, מהות הטראומה, החלום והמסגרת הטיפולית, עד לחוויות מובחנות של בדידות, מנהיגותו של פרויד, מקומה של הדו-מיניות בתסביך אדיפוס, אי-הנחת של היחיד בחברה, וכלה באהבה ומוות. ההתבוננות בתופעות אלה ואחרות נעה מהפרט אל הקבוצה והחברה ובחזרה אל הפרט, והן מוארות מתוך התבוננות ביסודות החשיבה הפסיכואנליטית ששואבת את עומקה והעמקתה מפרויד וממשיכיו.
הזרקור הפסיכואנליטי מופנה בעוצמה פנימה, לתוככי הנפש היחידאית, ובו-בזמן למפגשו של הפרט עם עולמו החברתי. הקשר בין פנים וחוץ, אותה צומת קלינית ועיונית שמעסיקה מרגע הפצעתה את הפסיכואנליזה והעוסקים בה למיניהם, מואר באמצעות מבט תיאורטי ייחודי ומקורי שארליך מפתח: הרעיון של צמד אופנויות חוויה שפועלות ללא לאות להתמרת הגרויים החושיים לחוויה נפשית בשני ערוצים מקבילים, שונים ומשלימים. תהליכים אלה מתווכים בין החוץ לפנים, בין הממשי, הסמלי והדמיוני, בין מציאות חיצונית ומציאות נפשית. תהליך התמרה זה, שמתחולל בשני ערוצים מקבילים בנפשו של הפרט, מהווה מבט חדשני ותרומה מקורית להבנת הקשרים ההדדיים בין פנים וחוץ, בין ספה לחברה.
אל הספר