המאמר מתמקד בדמותו של ד"ר זלמן גרינברג, הראשון שנבחר לעמוד בראש הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים בבוואריה, אשר כיהן בתפקיד מיולי 1945 עד יוני 1946. העיון בדמותו מבקש להעניק לו את המקום ההיסטורי הראוי ותורם להבנתנו בדבר כוחם של יחידים להיות למנהיגים בשעת משבר.
אל הספר