ספרו של גבריאל שרייבר עוסק במשמעות ההבדלים בין דינמיקה ליניארית ללא-ליניארית ובין תוצריהן הגיאומטריים: אובייקטים אוקלידיים ופרקטליים, מושכים פשוטים ומוזרים. דיון זה תורם להבנת ההבדל בין המודע ללא-מודע הפרוידיאני ובין המדומיין לסמלי הלאקאניאני, כמו גם להבנת היצירתיות, החלום, הפסיכוזה והדינמיקה של הטיפול הפסיכואנליטי. דמיון עצמי וביטול הגבולות מאפיינים אובייקטים פרקטליים. חוקי יצירתם כוללים עיבוי, התקה, חזרתיות והסמלה – מאפייני חשיבה בלא-מודע אשר מובנה כאובייקט פרקטלי. גילוי זה עשוי להירתם לטובת השגת התפתחות ושינוי בתהליך הפסיכואנליטי.
במהלך המסע אשר אליו לוקח אותנו הספר מתברר לנו שספרות, מתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה ופסיכואנליזה – כולן חלקים פרקטליים של השלם, אשר בעומקן, מעבר לגבולותיהן האוקלידיים, הן היבטים של האחד. מערכת זו של דמיון עצמי, שבה החלק משחזר את השלם הגדול, שונה במהותה מהלוגיקה של המודע, מכיוון שיש בה הצעה לסינתזה ולהתחברות אינטר-סובייקטיבית בינינו לבין עצמנו ובינינו ובין העולם.
אל הספר