מספרים שאפלטון ראה מישהו משחק בקוביות ועל כן נזף בו. אמר לו האיש, כי ההימור קטן, "אבל ההרגל," השיב אפלטון, "אינו קטן." שאלוהו אם ייכתבו זכרונות על אודותיו, כשם שנכתבו על אודות קודמיו; השיב: "ראשית עלינו להשיג שם, ואז יהיו זכרונות רבים." [מתוך הספר]
על הטוב והרע הוא אמר דברים כאלה: התכלית היא ההידמות לאל. די במידה הטובה כשלעצמה עבור אושר. אך היא זקוקה גם לכלים שהם בחינת יתרונות גופניים: כוח, בריאות, תחושה זריזה וכיוצא באלה, וכן לטובות חיצוניות, כגון עושר, ייחוס ושם טוב. אך החכם כלל לא יהיה פחות מאושר, גם אם דברים אלה יחסרו לו. [מתוך הספר]
דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השלישי ביצירה: אפלטון, ובו דיון בחייו, יצירותיו ועיקרי משנתו של הפילוסוף הגדול.
"אפלטון – חיי הפילוסופים" הוא הספר השניים עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" בתרגומו של אברהם ארואטי.
אל הספר