כיצד מתארים: עיוני תחביר ומשמעות בעברית בת-ימינו

	כיצד מתארים: עיוני תחביר ומשמעות בעברית בת-ימינו מחבר: גלילה מור שנת ההוצאה: 2013 מילות מפתח: שפה עברית; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות לולא נגדע באיבו תהליך התפתחותן של מילים כגון 'ריקם' (מן המילה 'ריק') כדי ליצור תוארי פועל שמתפקדים כתיאורי אופן במבע ('תיאורים מאייכים', בלשון הספר הזה), וכן של מילים דומות להן כגון 'חנם' (מן המילה 'חן') או 'אמנם' (מן המילה 'אמן') האם היו דוברי העברית מתברכים בשפעת דרכים ותצורות ליצירת תיאורים מאייכים במבעיהם? שהרי נדרשה יצירתיות רבה כדי למלא את החסר באמצעות חומרי לשון אחרים (שמות עצם, שמות תואר, מקור, צירופי יחס ואחרים, כגון 'מאוד', 'קשות', 'היטב', 'במהודק'). אל הספר נושא/נושאים: , לשון עברית, בלשנות ושפות תוכן הספר: כיצד מתארים: עיוני תחביר ומשמעות בעברית בת-ימינו תוכן העניינים הקדמה מבוא 0.1 בחינה כללית של נושא המחקר 0.2 על התפיסה הבלשנית שביסוד מחקר זה ועל הכלים המשמשים בו 0.2.1 מיונן של הפרופוזיציות לסוגיהן לפי טיבן הסמנטי 0.2.2 מבנה סמנטי, הגדרה סמנטית 0.2.3 התיאור המאייך 0.2.4 דרכי מימושו המילוני-התחבירי של האיוך הסמנטי המייחד מהות בת-איוך בפרופוזיציה נתונה 0.2.5 היחסים הסמנטיים בין התיאור המאייך למרכיב הלשוני המתאייך באמצעותו - איוך ישיר, איור עקיף 0.2.6 על המחקר 0.3 המשך המחקר 0.3.1 על המשך מחקרי 0.3.2 על המשך מחקרים של אחרים פרק א: דרכי הַעֲצמה 1.1 רכיב משמעות העוצמה ודרכי מימושו המילוני-התחבירי כתיאור מאייך מעצים בסביבות תחביריות מוגדרות 1.1.2 התיאור המאייך המעצים כחלק ממערכת מעצימה 1.1.3 מערכת א 1.1.4 מערכת ב 1.2 המערכת המעצימה א: ø /יותר/ ביותר/ ה___ ב___ .... 1.2.1 סביבתם התחבירית של התיאורים חברי מערכת א 1.2.2 השלמותיה של מערכת א 1.2.3 מערכת א על משלימיה וממיריה בסביבה תחבירית משתנה תוך שינויים תחביריים נדרשים 1.3 המערכת המעצימה ב : Ø/טוב/היטב 1.3.1 סביבתה התחבירית של מערכת ב 1.3.2 השלמותיה של מערכת ב 1.3.3 המרתה של מערכת ב באמצעים לשוניים אחרים ושונים 1.3.4 מערכת ב על משלימיה וממיריה בסביבה תחבירית משתנה - לוואים במקום תיאורים מאייכים 1.4 סיכום דרכי ההעצמה המילוניות-התחביריות באמצעות המערכות המעצימות א וב 2.0 פרק ב: הזמן כמייחד פעילויות 2.1 תיאור קצבהּ של הפעילות כתיאור מאייך 2.1.1 מערכת תיאורי הקצב וסביבותיהם התחביריות 2.1.2 התיאור מודד הקצב - רמז לקיומה של פרופוזיציה רגשית נספחת המצויה בהגדרתו הסמנטית של הפועַל .. 2.1.3 התיאורים 'לאט' ו'לאט-לאט' כמממשי פרופוזיציה רגשית נספחת בצידם של פעלים בני קבוצות .. 2.1.4 'מהר' ו'במהירות' בסביבתם התחבירית של פועלי העברת מסר 2.1.5 תיאורים מודדי קצב כביטוי לתחושותיו של הפועֵל 2.1.6 השלמת מערכת התיאורים המאייכים מודדי הקצב 2.2 תיאור המֶשך כתיאור מאייך 2.2.1 תיאור אספקטואלי מודד משך אין-סופי כתיאור מאייך 2.3 סיכום פרק ג: דרכי איוכה של הלוקטיביות 3.1 מהי לוקטיביות? 3.1.1 לפעלים לוקטיביים תיאורים מאייכים המיוחדים להם 3.1.2 איוכם של פעלים לוקטיביים-דינמיים 3.1.3 איוכם של פעלים לוקטיביים שאינם דינמיים באמצעות תיאור הכיוון 3.1.4 לתנוחות לוקטיביות של הארגומנט במרחב (אופקי, וכדומה) בתשתיתם של פעלים — רמז באמצעות ... 3.1.5 תיאור הכיוון בצד פועלי חישה מממשי חישת הראייה 3.1.6 תיאור הכיוון על פי ייחוד מבנהו הפנימי של הארגומנט במרכז הפרופוזיציה שבתשתיתם של פעלים ... 3.1.7 סיכום ביניים 3.2 על פעלים שביסודם פרופוזיציה לוקטיבית-סימטרית-חיובית או שלילית ועל דרכי איוכם 3.2.1 תיאור החלק/השלם 3.2.2 תיאורי החלק/השלם בסביבתם התחבירית של פעלים שאינם לוקטיביים-סימטריים-חיוביים ... 3.3 התיאור הסודר 3.3.1 סביבתו התחבירית של התיאור הסודר 3.4 תיאור מכשיר/אמצעי כתיאור מאייך, הבחנה בינו ובין תיאור מכשיר/אמצעי שאינו מאייך 3.4.1 תיאור מכשיר מאייך בסביבתם התחבירית של פעלים לוקטיביים 3.5 תיאור הגורם החוסם/המאפשר ניעה בסביבתם התחבירית של פעלים לוקטיביים-דינמיים 3.5.1 תיאור הגורם החוסם בסביבתם התחבירית של 'פועלי כניסה' 3.5.2 תיאור הגורם המאפשר ניעה בסביבתם התחבירית של 'פועלי יציאה' 3.6 איוכו של פועל לוקטיבי באמצעות תיאור מאייך שביסודו פרופוזיציה אחרת 3.6.1 תיאור מאייך שביסודו פרופוזיציה שלמה בסביבתם התחבירית של פעלים לוקטיביים בני קבוצת הבחירה ... 3.6.2 תיאור מאייך שביסודו פרופוזיציה שלמה ופרופוזיציית רגש נספחת לייחוד פעילויותיו של הפועל ... 3.6.3 עירוב תפקידים בין פרופוזיציות מאייכות או מתאייכות שבמרכזן איברי הפנים של הפועל להבעת ... 3.6.4 תיאור מאייך שביסודו פרופוזיציה שלמה בסביבתם התחבירית של פעלים לוקטיביים שונים ... 3.6.5 ביסוד התיאור המאייך והפועַל המתאייך פרופוזיציות — מאייכת ומתאייכת שמתבצעות בו-זמנית 3.7 סיכום איוכה של הלוקטיביות פרק ד: קול, דיבור, מסר ודרכי איוכם 4.1 דרכי איוכם של פעלים שמממשים מילונית-תחבירית פעילות של יצירת קול/העברת מסר ... 4.1.1 התיאור המאייך המגדיר בסביבתם של פועלי יצירת קול/העברת מסר מילולי (או גרפי) 4.1.2 התיאור המאייך בסביבתם של פועלי יצירת קול/העברת מסר מילולי לייחודו של הקול על פי ... 4.1.3 התיאור המאייך בסביבתם של פועלי יצירת קול/העברת מסר מילולי לייחודו של הקול בדרך ... 4.1.4 התיאור המאייך בסביבתם של פועלי אמירה כמייחדם במשהו מייחודו של המסר המועבר 4.1.5 תיאור שבתשתיתו פעילות העברת מסר מאייך פועַל שבתשתיתו פעילות דיבור אחרת שמתייחדת ... 4.2 סיכום פרק ה: הפועֵל (מבצע הפעילות) והתיאורים שבעקבותיו 5.1 התיאור המאייך כמממש לשונית את ייחודה של הפעילות הנוגעת לפועל שבמרכזה 5.1.1 תיאור הפועֵל היכול/המיומ ן 5.1.2 תיאור הפועֵל המעורב/שאינו מעורב 5.1.3 ממעורבות לאי-מעורבות הממומשת לשונית בתיאור הפועֵל שאינו מעורב 5.1.4 תיאור הפועל-המרגיש 5.1.5 תיאור הפועֵל הרוצה/המרגיש בצד פעלים מקבוצות סמנטיות שונות 5.1.6 תיאור הפועֵל התופס בסביבתם התחבירית של פעלים מקבוצות סמנטיות נבדלות 5.1.7 תיאור הפועֵל שביסודו תכונת הארגומנט בצד פעלים מקבוצות סמנטיות שונות 5.1.8 תיאור הפועֵל על פי צורתו בסביבתם התחבירית של פעלים בני קבוצות סמנטיות שונות 5.2 סיכום סיכום ביבליוגרפיה מפתח עניינים מפתח תיאורים
	עמודים: 1 2 3 4 5 6 8 9 10 11 12 14