לולא נגדע באיבו תהליך התפתחותן של מילים כגון 'ריקם' (מן המילה 'ריק') כדי ליצור תוארי פועל שמתפקדים כתיאורי אופן במבע ('תיאורים מאייכים', בלשון הספר הזה), וכן של מילים דומות להן כגון 'חנם' (מן המילה 'חן') או 'אמנם' (מן המילה 'אמן') האם היו דוברי העברית מתברכים בשפעת דרכים ותצורות ליצירת תיאורים מאייכים במבעיהם? שהרי נדרשה יצירתיות רבה כדי למלא את החסר באמצעות חומרי לשון אחרים (שמות עצם, שמות תואר, מקור, צירופי יחס ואחרים, כגון 'מאוד', 'קשות', 'היטב', 'במהודק').
אל הספר