עמידה ביעדי החינוך במאה ה-21 מחייבת שינוי פרדיגמות בהוראה ובהערכה: מהתמקדות בהוראה להתמקדות בלמידה; ומהתמקדות בהערכה כמדידה להתמקדות באבחון הלמידה לשם שיפורה. הערכה לשם למידה (הל״ל) (assessment for learning) היא גישת הערכה הקשרית התואמת את הפרדיגמות החדשות, והיא העומדת במרכז אסופת מאמרים זו. הל”ל ממוקדת בלמידה (לא בציון) ומכוונת לחשיפת ההבנות של התלמידים ולתיקונן במידת הצורך תוך כדי הלמידה. באמצעות הל״ל הלמידה הופכת גלויה, והמורים עצמם נעשים ללומדים הבוחנים ומעריכים את הוראתם באופן שוטף לשם שיפורה. במקביל הם עוזרים לתלמידיהם להיות מורים של עצמם באמצעות הקניית מגוון אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות וכן אסטרטגיות של מתן משוב והוראת עמיתים.
האסופה מתמקדת בפוטנציאל של גישת הל״ל לקידום למידה בהכוונה עצמית ולשיפור ההוראה, כמו גם בגורמים ובתנאים התורמים למימוש הפוטנציאל הזה ובאלה המגבילים אותו. חלק מהמאמרים שבאסופה מתבססים על סדרת מחקרים אמפיריים במסגרות חינוך מגוונות, אשר עסקו באבחון רמות איכות של הל״ל (פורמלית ובלתי-פורמלית), בזיהוי איכות השיח המקצועי בקהילות הלמידה של המורים ובבחינת הזיקות שבין ההערכה בכיתה לבין ההקשר של ביצועה. מאמרים אלה מאפשרים להתבונן מבעד לעדשת ההערכה במגוון בתי ספר הממוקמים על רצף התרבות הבית ספרית; רצף שבקצהו האחד תרבות של בחינה, ובקצהו האחר תרבות של הערכה לשם למידה. התיאורים המוצגים במאמרים מלוּוים בראָיות אותנטיות מהשדה החינוכי, והם מזמנים לקוראים ״סיור מודרך״ בתחום הנחקר. האסופה כוללת גם מאמרים המתמקדים בהכשרת מורים בהל״ל. המאמר החותם מציע כיוון עתידי: שדרוג ההל״ל באמצעות שילוב עקרונות המִשׂחוּק (gamification) והתבססות עליהם במטרה לטפח פעלנות יוזמת (פ”י) (agency) ומוטיבציה של לומדים.
הספר מיועד לעוסקים בהוראה ובניהול בחינוך היסודי והעל-יסודי, למכשירי מורים, מנהלים ורכזי הערכה, לפרחי הוראה וניהול, לסטודנטים לתארים מתקדמים בחינוך, לחוקרי הוראה, למידה והערכה, לקובעי מדיניות חינוך ולכל מי שתחום החינוך קרוב לליבו.
אל הספר