ספר זה מאגד קובץ מסות שנכתבו מתוך התמודדות עם סדר־היום הכלכלי־חברתי, הפוליטי־משטרי, החוקתי־משפטי והקהילתי־מוסרי של מדינת ישראל בשנים תשע"ד-תשע"ו. כל אחת מן המסות נכתבה בהתייחסות למאורע שהעלה את הסוגיה הנדונה בה. המסה הראשונה, הנותנת לספר את שמו, 'רעיון העם הנבחר והליברליות החדשה', שנכתבה אחרונה, מתייחסת גם היא לאותו סדר יום, מתוך תחושה שהוויכוח המתנהל לאורך תולדות עמנו, על חיובו או שלילתו של רעיון בחירת עם ישראל כ'עם סגולה', נעלם מסדר היום של מדינת ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים, והתחדש לאחרונה על רקע התעצמות המחלוקת בין ה'ימין' ל'שמאל', בסוגיית היחס שבין זהותה היהודית של מדינת ישראל לזהותה הדמוקרטית־ליברלית, ובסוגיה המקבילה לה - הפולמוס אודות 'ישראל כמדינת לאום' או 'מדינת כל אזרחיה'. מאלפת העובדה שהמשמעות הניתנת ל'רעיון הבחירה', מימין ומשמאל, מתפרשת בדרכי החשיבה של הפוליטיקה הפוסט־ מודרנית כעניין של ריבונות עוצמתית. זהו לדעת הכותב סילוף 'רעיון הבחירה' המקורי, כפי שהוא מוגדר בתורת משה. המאמר הדן בנושא זה נועד, אפוא, בראש ובראשונה, להצביע על סילוף זה ועל הסכנה הטמונה בו, ומבקש להזכיר למחייבי 'רעיון הסגולה' ולמגניו, את המשמעות הרוחנית, השליחותית־אוניברסלית שלו, ולבאר את תקפותה ואת דרך מימושה בראש ובראשונה על ידי חסד, צדקה ומשפט־צדק. כל אלה התעוררו על ציר העימות הרעיוני והמעשי בין חסידי ומיישמי זהותה הדמוקרטית־ליברלית של מדינת ישראל, על פי האידאולוגיה הנאו־קפיטליסטית, שהיא נאו־ליברלית (הליברליות החדשה) לבין חסידי ומיישמי זהותה כמדינת לאום יהודית. וכיוון ששני המחנות הגיעו חליפוֹת לשלטון והתאמצו ליישם בצורה עקבית - כל מחנה את האידאולוגיה שלו - השיגו שניהם חלק ממטרתם, אך סתרו זה את מפעלו של זה וחוללו אנרכיה של פילוגים מקוטבים בין ימין לשמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, עד כדי התלקחות שנאות הדדיות בין המחנות השונים, שאף גלשו לא אחת לאלימות.
אל הספר