בדברים הבאים איני בא לערער על הקביעה שמנקודת הראות החוקית של מדינה דמוקרטית יש ליהודים זכות בלתי מעורערת ובלתי מוגבלת לעלות להר הבית ואי - אפשר למנוע מהם תפילה אישית מחוץ למסגדים שבמקום . ודאי שאיני בא לכפור בעובדה שהר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי , ושגם קדושתו לנצרות ולאסלאם נובעת מקדושתו לעם ישראל , באשר ירושלים היא בירת ממלכתו הקדומה והר המוריה הוא המקום שבו עמד בית מקדשו . מכל הבחינות הללו זכות עם ישראל על הר הבית היא ראשונית וקודמת לזכותם של המוסלמים שכבשו את הארץ , העיר וההר , והפכו אותם לחלק מן האימפריה העולמית שאליה חתרו , ואליה חותר האסלאם הג ' יהדיסטי כדי לכפות את עצמו על האנושות כולה . ארץ ישראל , הנקראת בפי הערבים ' פלשתין ' , לא הייתה מולדתם , ירושלים לא הייתה עיר בירתם והמסגדים ' אל אקצא ' ו ' כיפת הסלע' אינם המקום שבו התכוננה דתם . המוסלמים מתפללים ופניהם נשואות למכה ולשם הם מצווים לעלות לרגל . הפיכת הר הבית ל ' חרם אל שריף ' היה , בשעת ייסודו , מעשה גזל אימפריאליסטי מתועד גם על ידי השלטון הערבי - מוסלמי בתור שכזה . ריבונות מדינת ישראל על הר הבית היא , אפוא , הח...
אל הספר