ההיסטוריוגרפיה של התנועה הציונית הדתית רחוקה ממיצויה המלא. הספר ציונות דתית בארצות מבוא השמש, פרי מחקרו המקיף והמעמיק של חוקר הציונות הדתית ישי ארנון, חושף לראשונה את קורות התנועה הציונית הדתית המאורגנת בארצות צפון אפריקה: תוניסיה, לוב, מרוקו ואלג'יריה.
ראשיתה של התנועה הציונית הדתית בארצות אלה התרחשה במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1943 ,בה החלו מגעים בין חוגים דתיים וציוניים בצפון אפריקה לבין התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל. אלה הצמיחו מגמות ציוניות דתיות מגוונות, שהתלכדו לתנועה ציונית דתית צפון אפריקאית. תנועה זו התקיימה בשלב האחרון של הקולוניאליזם, שהסתיים בעצמאות לוב בשנת 1952 ,מרוקו ותוניסיה בשנת 1956 ואלג'יריה בשנת 1962 .בתקופת השנים 1948-1956 עלו יהודים רבים מצפון אפריקה לישראל וחלקם נקלטו במגזרי התנועה הציונית הדתית בארץ. שנת 1956 נמצאה אפוא כנקודת ציון מתאימה לסיומו של הספר.
עיקרו של הספר בשלושה עניינים הכרוכים זה בזה. האחד, ניסיונותיו ומאמציו של ציבור יהודי צפון אפריקאי לגאולה עצמית ולהשתלבות בבניין הארץ, באמצעות התחברות אל המהפכה הציונית דתית ובפרט אל האתוס החלוצי של 'תורה ועבודה'. השני, פעילותם ומאבקיהם של מנהיגים בצפון אפריקה לשמירה על זהותו הדתית והציונית של הציבור המקומי במהלך עקירתו מארץ הולדתו ושתילתו במולדתו, ביישוב ובמדינת ישראל.
בשניהם נטלה התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל חלק פעיל, מתוך הגשמת חזון קיבוץ הגלויות ושאיפתה לבצר את התיישבותה ממניעים ציוניים דתיים ופוליטיים. נושא זה, השלישי בספר, נידון בו בהרחבה.
אל הספר