היקף העלייה הגדולה לאחר קום המדינה ובעיות הקליטה הרבות והקשות חייבו פתיחת מחנות מעבר ומיון . הנוער העולה , שהגיע ממרסי ארצה הוכנס תחילה למחנות אלה . המחנה הראשי , הראשון של עליית הנוער וגם האחרון היה אלונים - רמת הדסה , ליד משק אלונים , בעמק יזרעאל , הקיבוץ שהוקם על ידי חברת הנוער הראשונה מגרמניה וע " ש הנריאטה סאלד . בלטה בו המגמה המסורתית של עליית הנוער . ברמת הדסה נקלטו ילדים ונוער מ - 34 ארצות בעיקר ממרוקו , עיראק , תימן , פרס ורומניה . מחנות נוספים היו בכרכור בו נקלטו ילדים מ -21 ארצות , אונים בכפר סבא בו נקלטו ילדים עד גיל 14 בשנים 1952 - 1948 ומחנה בנתניה , שם רוכזו בעיקר ילדי תימן . ב - 1950 נוספו מחנות מעבר בבן שמן , בקריית שמואל , ובאחוזה שבחיפה ובהם קלטו ילדים בעיקר מעדות המזרח . בשלב מסוים נותרו רק שני מחנות מעבר : רמת הדסה ונתניה . ממחנות המעבר נשלח הנוער העולה להתיישבות העובדת - קיבוצים ומושבים , למוסדות חינוך וכפרי נוער של הזרמים השונים . עליית הנוער שאפה כבעבר לעצב את חניכיה ברוח ערכי ההתיישבות החלוצית חקלאית ובעיקר השיתופית . הקיבוץ כ ' ישוב מחנך ' היה משאת נפשה . התנו...
אל הספר