מחבר: יעקב חיים טיגאי

שנת ההוצאה: 2016

מילות מפתח: פרשנות המקרא; היסטוריוגרפיה מקראית; תנ"ך. דברים; נוסח המקרא; מקרא; פרשנות; תנ"ך - פרשנות; תנ"ך פרשנות; פרשנות תנ"ך; פרשנות התנ"ך; פרשנות תנך; פרשנות ת.נ.ך; פרד"ס; פשט; דרש; רמז; סוד; הסטוריוגרפיה מקראית; תנ"ך - היסטוריוגרפיה; תנ"ך - הסטוריוגרפיה; ת. נ. ך.; דברים; דברים (ספר); ת.נ.ך.; תנ"ך - נוסח

לראשונה לפנינו פירוש מדעי עברי לחומש דברים.

המחבר יעקב (ג'פרי) טיגאי הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לשפות ותרבויות המזרח הקרוב באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. הפירוש רואה אור בסדרת 'מקרא לישראל', סדרת פירושים מדעיים למקרא שמחבריהם הם חוקרים נודעים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. הפירושים נכתבו תוך ניצול מרבי של מיטב הפרשנות המסורתית היהודית ומחקר המקרא המדעי המודרני, והמקצועות התורמים להבנת המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום, הבלשנות והארכיאולוגיה של האזור ותולדותיו, וחקר הספרות. ספר דברים, החומש החמישי של התורה, קרוי גם "משנה תורה". עיקרו הוא נאום ארוך שנשא משה באוזני בני ישראל בערבות מואב ערב כניסתם לארץ כנען. אבל הספר אינו חזרה על ארבעת החומשים שלפניו. יש שהוא מוסיף על האמור בהם או מציג את המסופר מזווית שונה, או אף מציג גרסה מנוגדת למסופר בחומשים שקדמו לו. לפי המסופר במלכים ב' פרק כב' הספר נמצא במהלך השיפוצים במקדש בימי יאשיהו מלך יהודה בשנת 622 לפני הספירה. חוקי ספר דברים הם ההתגלמות המפותחת ביותר של דאגת התורה לעניים ולשכבות החלשות בחברה. ייחודו של הספר היא הדרישה האולטימטיבית של ריכוז הפולחן במקדש ירושלים, היינו ביטול כל מקומות הפולחן המקומיים, למה הדבר דומה? לביטול כל בתי הכנסת וריכוז עבודת האל בבית כנסת מרכזי בירושלים! אכן דרישה מהפכנית! חכמי ישראל לדורותיהם נזקקו להסבר הסתירות שבין המצוות והתפיסות שבארבעת החומשים הראשונים לחומש החמישי. פרשנות מיישבת זאת ניכרת כבר במקרא עצמו, בייחוד בספר דברי-הימים שמסוף תקופת פרס. הפירוש שלפנינו מתמודד עם סתירות אלה כפי שהוסברו על ידי חכמי ישראל במשך הדורות, עומד עליהן, ומסבירן בהתאם למחקר המדעי העכשווי, ומסביר כיצד התפתחו ההלכות של ספר דברים במסורת ישראל. הפירוש שלפנינו מתייחס לרקע ההיסטורי של הספר, ללשונו ולצורתו הספרותית, ועומד על פירוש הכתובים לפי הפשט. אל הספר

נושא/נושאים: , תורה

תוכן הספר:

• מקרא לישראל דברים א, א-טז, יז

• הקדמת העורך

• הקדמת המחבר

• תוכן העניינים

• רשימת האיורים ומקורותיהם

• רשימת הקיצורים והסימנים

• מבוא לספר דברים

• א. שם הספר

• ב. הנוסח

• ג. אופיו של הספר ומבנהו

• ד. הנושאים העיקריים של הספר

• 1. אמונת הייחוד (מונותאיזם)

• 2. נאמנות לה'

• 3. תפיסת האלוהות

• 4. ברית

• 5. אהבה

• 6. ישראל

• 7. ישראל והעמים

• 8. הארץ

• 9. משפט

• 10. ייחוד הקורבנות למקדש יחיד

• 11. חילון

• 12. אנושיות

• 13. מכוונות אינטלקטואלית

• 14. מכוונות פסיכולוגית

• ה. סגנון

• ו. לשונות אופייניות לספר דברים

• 1. מלחמה באלילות ועוד פולחנות פסולים

• 2. ריכוז הפולחן: המקום אשר יבחר ו"לשכן" / "לשום שם"

• 3. יציאת מצרים, הברית והבחירה

• 4. אמונת הייחוד ומידות ה'

• 5. שמירת התורה והנאמנות לברית

• 6. ירושת הארץ וכיבושה

• 7. גמול

• 8. מילוי נבואה

• 9. ריטוריקה וביטויי הטפה

• ז. זמנו ורקעו של ספר דברים

• ח. חיבורו של ספר דברים ותולדותיו

• ט. השפעת ספר דברים על ספרי מלכים, ירמיה ו'ישעיה השני'

• 1. דוגמאות לביטויים או תפיסות אופייניים לספר דברים בספר מלכים

• 2. ספר ירמיה וספר דברים

• 3. ישעיה מ–סו וספר דברים

• י. השפעת ספר דברים על היהדות

• יא. מבחר ביבליוגרפי

• פירוש

• כותרת (א, א-ה)

• מפה א: מקומות המוזכרים בדב' א, א־ה

• הקדמה הנאום הראשון (א, ו – ד, מ)

• מבט לאחור ארבעים שנות הנדודים ולקחי התקופה (א, ו – ג, כט)

• ההוראה הראשונה להתקדם לארץ כנען, הפרתה והעונש (א, ו - ב, א)

• מפה ב: הארץ המובטחת לפי דב' א, ז

• ההוראה השנייה לישראל להתקרב לארץ כנען וקיומה (ב, ב - ג, כט)

• מפה ג: מקדש ברנע לערבות מואב

• קריאה לשמור את החוקים והמשפטים (ד, א-מ)

• לוח אבן (28.5 × 28.5 ס"מ) ועליו כתובת ארמית. צפון לבנון או סוריה. מאה ז' לפסה"נ

• נספח לנאום הראשון: הבדלת ערי מקלט בעבר הירדן (ד, מא-מג)

• הנאום השני ברית מואב (ד, מד – כח, סט)

• כותרת (ד, מד-מט)

• הקדמה המעמד בחורב וכריתת הברית (פרק ה)

• המעמד בחורב (ה, א-ה)

• עשרת הדיברות (ה, ו-יז)

• מינוי משה כמתווך (ה, יח-כט)

• מבוא לחוקים ולמשפטים שניתנו במואב (ו, א - יא, ל) הקדמה (ו, א-ג)

• דרשה המרחיבה את הדיבר הראשון (ו, ד־כה)

• חובת נאמנות לה' לבדו ומודעות מתמדת לתורתו (ו, ד-ט)

• פפירוס נש הכולל את עשרת הדברות ואת ראשיתה של פרשת "שמע" (דב' ו, ד–ט)

• מזוזת אבן שומרונית משכם. מאה ו' לסה"נ. במזוזה נחקקו במקוצר פרשת בריאת העולם (בר' א), התגלות ה' למשה (שמ' ג, ו), ובשוליים "יהוה יהוה אל רח[ום ו]חנון" (שמ' לד, ו), "קומה יהוה" (במ' י, לה)

• תפילין מקומראן (כולם בגודל המקורי). למעלה מימין: תפילה של ראש סגורה; למטה מימין: תפילה של ראש פתוחה, עם הפרשיות ב'בתים'; למעלה משמאל: תפילה של יד; למטה משמאל: פרשייה מתפילה של ראש

• אל תיתן להצלחה להשכיח מלבך את ה' ולהטותך לאלים אחרים (ו, י-טו)

• "לא תנסו את ה'". קיימו את מצוותיו (ו, טז-יט)

• חינוך הילדים וטעם שמירת המצוות (ו, כ-כה)

• שתי דרשות על הימנעות מסכנה לאמונה ולציות אחרי כיבוש הארץ (פרקים – י)

• דברי הטפה הקשורים בכיבוש הארץ המובטחת (פרקים – ח)

• ציווי להשמיד את הכנענים ואת אביזרי דתם, וקריאה לקיים את המצוות (פרק ז)

• חיילי אשור מנתצים פסל בעיר מצצר באררט. מתבליטי הקיר בארמון סרגון ב' (705–722/1לפסה"נ) בדור־שרכן (ח'ורסאבאד)

• קריאה לבני ישראל לזכור את תלותם בה' ולשמור את מצוותיו (פרק ח)

• שלא יהיו בני ישראל צדיקים בעיני עצמם (ט, א - י, יא)

• צלמית ברונזה של פר (12.5 × 17.5ס"מ) מאתר פולחן ישראלי בצפון השומרון. תקופת השופטים (המחצית הראשונה של מאה י"ב לפסה"נ)

• "מה ה' אלהיך שאל מעמך" (י, יב-כב)

• כיבוש הארץ וההישארות בה תלויים בנאמנות ובציות לה' (יא, א-כה)

• סיכום: ברכה וקללה (יא, כו-ל)

• מפה ד: מקומות המוזכרים בדב' יא; כז; לב–לד

• החוקים והמשפטים שניתנו במואב (יא, לא – כ , )

• מבוא וכותרת לחוקים (יא, לא - יב, א)

• חטיבה ראשונה המקדש, החגים וענייני דת נוספים (יב, ב – טז, יז)

• מקום הפולחן ופולחנות כנעניים (יב, ב - יג, א)

• שחיטת איל עקוד. תבליט קיר מארמון סנחריב בנינוה (700לפסה"נ בקירוב)

• כוהן נושא ילד. מצבה מהתופת של קרתגו. מאה ד' לפסה"נ

• עונשים בגין הסתה לעבודת אלוהים אחרים (יג, ב-יט)

• חוקי קדושה (יד, א־כא)

• קדושה בשעת אבל (יד, א-ב)

• קדושה באכילה: מאכלות מותרים ואסורים (יד, ג-כא)

• חובות תקופתיות (יד, כב – טז, יז)

• מעשרות (יד, כב-כט)

• להגנת העני (טו, א־יח)

• שמיטת חובות (טו, א-ו)

• קריאה להלוות לעניים (טו, ז-יא)

• שחרור עבדים עבריים אחרי שש שנות עבדות (טו, יב-יח)

• קורבן בכורות המקנה (טו, יט-כג)

• שלוש רגלים (טז, א-יז)

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד