הקיבוץ המסורתי הצהיר על עמדה שוויונית כלפי חבריו וחברותיו, וטכנית הפקיע מן המשפחה רבות ממלאכות הבית, הטיפול בילדים והחינוך, והעבירם לאחריות הקהילה. בקיבוץ כזה הייתה דרכה של האישה סלולה לפניה להגיע להישגים ציבוריים ומקצועיים יותר מחברותיה העירוניות, אך האם הצליחה בכך האישה בקיבוץ? האם זכה הקיבוץ להיות החברה האנושית הראשונה שייעשה בה תיקון היסטורי של הפער בהישגיהם ובמעמדם של גברים ונשים? בספר שלפנינו נוגעת אביבה זמר בכמה סוגיות של שיוויון הנשים מזוויות שונות. (מתוך גב הספר).
אל הספר