הקדמה

עמוד:10

( בקיבוץ או בעיר , ( וזכו לעידוד בעיקר מצד אביהן . האם שימשה לעתים כדוגמה שלילית - כהתוויית גגד , שלא לוותר על התפתחות אישית כמותה . כמו במחקרים אחרים על נשים מצליחות בארץ , נמצא אף כאן כי רוב רובן של הנשים נשואות ואימהות לילדים - בניגוד למחקר בארצות הברית שבו נמצאו לעתים קרובות רווקות או נשואות ללא ילדים בין נשות קריירה מצליחות . את התא המשפחתי תיארו המרואיינות כמקור עיקרי של תמיכה , אך גם כנושא טעון קונפליקט ואשמה , בעיקר ביחס לילדים . בתחום זה , נשים שעשו קריירה כלכלית בקיבוץ דווחו על תחושות עמוקות של ביקורת כלפיהן מצד הקהילה הקיבוצית ונושאי תפקידים שונים . מבחינת דפוס התפתחות הקריירה אצל חברת הקיבוץ המצליחה , נמצא כי נשים נכנסו למסלול של קריירה יותר מאוחר מגברים , ומתוך פנייה אליהן מבחוץ ( לעתים כאשר לא נמצא לתפקיד מועמד גבר (! פחות מאשר ביוזמתן האישית . בכל זאת , נמצא כי פעילות חברתית קודמת היא קרש קפיצה לכניסה לקריירה כלכלית . לאחר שהחלו בתפקידן , משוכנעות הנשים כי דפוסי הניהול שלהן שונים מאלה של הגברים . הן מודעות לקושי הרב בעמדה המיוחדת שלהן אך בכל זאת מאמינות כי אלה שיש להן כשרון ויוזמה , יכולות להגיע לכל משרה בקיבוץ . אף כי המרואיינות , רובן ככולן , היו בעד קידום נשים ברמה ההצהרתית , העקרונית , הן לא הביעו הזדהות עם התנועה הפמיניסטית ומטרותיה , ועל אף הישגיהן המרשימים , אף הן נראו לעתים כשבויות בסטריאוטיפים ( הקרסים ) הישנים של המגדר הנשי בעיני עצמו , ובעיני הגברים . ספר זה - שבגירסתו האקדמית היקנה לאחרונה לכותבת תואר דוקטור באוניברסיטה העברית - שופך אפוא אור חדש גם על שאלת מעמדה של האישה , וגם על הקיבוץ כקרקע להגשמה העצמית של הפרט . הוא אינו מתיימר להגיע לממצאים פשוטים , אלא מנסה לשתף את הקוראים בהתרשמויות האישיות מן הנשים המרואיינות , תוך

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא