ספר זה מנסה לעדכן את תיאוריית הפרוזודיה ולשלבה בתוך ההתפתחויות האחרונות בביקורת הספרות, בהנחה שצלילו של השיח מחלץ את הטקסט מקיומו הבדיוני הדמום והופך אותו לישות עצמאית המתייחסת, באמצעות הדיאלקט הלשוני, להקשר חברתי המצוי מחוץ לטקסט. הנחה זו מאפשרת לנו לחרוג אל מעבר להגדרת הצורות הפרוזודיות רק על פי מספר ההברות או הרגליים בשורה, לקראת חקירה של יחידות גדולות יותר ומבני-על של יסודות פרוזודיים שבהם אין להפריד/להבחין בין צורה לבין תוכן אידיאולוגית. הספר מציג שלוש תופעות פרוזודיות מרכזיות - "הכלאת משקלים", "משקל חבוי" ו"אינטרטקסטואליות פרוזודית" - המשלבות סכמות משקליות רבות ומגוונות במבנה של דו-משמעות ריתמית, כשההבדל ביניהן אינו נעוץ במבנה הפורמלי דווקא אלא בדרך שבה המבנה הפרוזודי מגלם את ההקשר התרבותי כתוכן.
אל הספר