נמצאו 534 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יובל אשוש, טל רפפורט
תיאור: לאחר שנים אחדות של הרצת שינויים בקיבוצים ניתן היום לבדוק את תוצאותיהם. ההנחה היא שהשינויים הגיעו לידי הבשלה ומיסוד ומאפשרים מחקר. לצורך זה נבחנו שישה שינויים:
1. תשלום עבור עבורה; 2. הפרטת מזון; 3. הפרטת רכב; 4. הקמת מועצה במקום אספה (או בנוסף לה); 5. הקמת מועצת מנהלים; 6. הקמת מרכזי רווח.
השינויים, שנחקרו באוריינטציה אנתרופולוגית, נבדקו בשמונה קיבוצים לאחר שעברו שלוש שנים מתחילת יישומם.
הרוב המכריע של הנתונים הופק על ידי ראיונות עומק עם חברים העומדים בצמתים חברתיים, קשורים לשינוי המדובר ומושפעים ממנו. המטרה הייתה לבדוק את ההשלכות של כל שינוי ושינוי על המציאות הקיבוצית ואת עמדות החברים כלפיו.
מחקר זה ממשיך את ניתוח השינויים בקיבוץ לאחר יישומם. חלק אי שלו – ניתוח סקר [מאת א' פווין] יצא לאור לפני חודשים אחדים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם פווין
תיאור: כיצד מעריכים חברי קיבוץ את תוצאות השינויים שבוצעו בקיבוציהם? הסקרים והמחקרים שנערכו בשנים האחרונות ניסו לברר את עמדות החברים כלפי סדרה של שינויים מוצעים לפני ביצועם. לעומתם, הסקר שנערך בזה בוחן כיצד תופסים החברים את תוצאות השינויים לאחר שבוצעו ונוסו בפועל פרק זמן ארור דיו להערכת השינויים.
הסקר נערך ב12 קיבוצים ומתמקד בשישה שינויים: הפרטת המזון, אישור רכישה ושימוש ברכב פרטי, תשלום עבור עבודה נוספת, הפיכת ענפים ו/או שירותים למרכזי אחריות, הקמת מועצות מנהלים במפעלי תעשייה והעברת מרבית סמכויות האספה למועצה מייצגת.
נבחרו למדגם רק קיבוצים שבשנת 1993 הודיעו על ביצוע השינוי ומתוכם הוגרלו 12 קיבוצים של התק"ם, שבה התפשטות השינויים הייתה מהירה יותר.
המחקר שבזה הוא חלק ראשון מתור שניים העוסקים בניתוח ששת השינויים; חלק שני יבוא בעקבותיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי קדוש, ארזה אברהמי
תיאור: תשעים בני קיבוץ בני 30-25 שוחחו עם מראייניהם שיחה פתוחה על תכניותיהם לעתיד. על רקע מרחב ההתנסויות הפתוח לפניהם, הביעו בני הקיבוץ את דעתם על החיים בקיבוץ והשינויים המתרחשים בו ועל המקום שהם מקצים לו בעתידם כבוגרים. התנהגותם של בני הקיבוץ ועולם ההתייחסות שלהם משקפים במידה רבה דפוסים המאפיינים את הצעירים בעולם המערבי; בעולמם פוחתת והולכת השפעת הקיבוץ על עיצוב זהותם והחלטותיהם העתידיות ורבים מהם מחשים שילוב חדש בין שמירה על שיתוף בעל אופי מתון לאינדיווידואליזם המתמקד בפרט, ברצונו ובצרכיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: טרי ניומן, רוני סופר
תיאור: כמעט שמונים שנה חלפו מאז שדוד בן-גוריון מסר את ניהול החיים היהודיים במדינה לידי מיעוט שהפך עצמו למונופול. לאחר כ-2000 שנות גלות, שב העַם לארצו, התמקד בעיצובה של הישראליות. כתוצאה מהצלחותיו, מתחוללת לנגד עינינו מהפכה של ממש: ישראלים מכל גוני החברה קמים ומבקשים לעצב את פניה של היהדות. זהו הפרק הבא בסיפור הישראלי.
במרכזו של הספר קריאה לציבור הממלכתי לקחת אחריות על הסיפור היהודי. הספר מציע לראות ביהדות כוח פוליטי ורוחני שביכולתו לאחד עם מפוצל. לפתחו של הדור ניצבת משימה היסטורית: לבנות יהדות ישראלית, השואבת את כוחה משורשיה, חיה את ההווה, ומכינה עצמה לעתיד. המאה ה-20 היתה המאה הישראלית. המאה ה-21 היא המאה היהודית.
ידיעות אחרונות
מאת: עפרה לקס
תיאור: בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, נוה, בנה של עפרה לקס, יצא מביתו ונסע ליחידה שלו, סיירת מטכ"ל. משם ירד עם חבריו דרומה כדי להילחם במחבלים שפלשו וכבשו את קיבוץ בארי. נוה היה נחוש להגן על תושבי הדרום ולהציל אותם, אך הוא לא שב מהמשימה ונהרג בקרבות בקיבוץ.
חודשיים אחר כך יצאה עפרה למסע בעקבות בנה ובעקבות אזרחים ולוחמים בעוטף, מתוך רצון להבין מה אירע לכולנו באותו יום נורא שהגדיר מחדש את מושגי הרעות והגבורה. שותפות הגורל בינה ובין גיבורי הספר יצרה מפגשים עמוקים שבהם שמעה סיפורים כנים ונוקבים הנוגעים בנבכי הנפש.
בין דפי ספר זה תפגשו בין היתר את יוחאי, איתי ואיברהים, שהגנו על חמ"ל נחל עוז עד טיפת דמם האחרונה יחד עם נמרוד שנפצע, ואת אלקנא שהיה קב"ט מסיבת נובה, נלחם במחבלים ונפצע, ומאז נכנס שוב ושוב להילחם בעזה כדי שחבריו ישוחררו מהשבי. תכירו את מאלי שלחמה יחד עם חבריה למשטרה על גג התחנה בשדרות וכבר שלחה מסר של פרידה לבנה היחיד. תקראו את סיפורם של ניסן וברי, חברי כיתת הכוננות של נחל עוז, שיחד עם כמה לוחמי ימ"ס הגנו על כל חברי הקיבוץ, אבל היום ההוא לא מרפה מהם. תפגשו את יוסי מקיבוץ ניר עוז שנלחם במחבלים, הגן על משפחתו מהממ"ד וטיפל בחמותו שנמלטה מחוטפיה, ותלמדו להכיר את דמותו של סלמאן חבקה, מג"ד 53, ששילח טנקים לכל העוטף בלי שקיבל פקודה, נלחם בבארי ומאוחר יותר נהרג בעזה. הקריאה בספר תגלה שלרעות אין גיל, עדה, מגדר או עמדות פוליטיות, הפסיפס של הגיבורים מגוון וססגוני, כזה שממנו עשוי העם המיוחד שלנו.
הפרק האחרון מוקדש לנוה, הגיבור האישי של עפרה, שבן רגע נהפך לגיבור לאומי. בבוקר שמחת תורה, בדרכו למשימה שממנה לא שב, אמר נוה את המשפט: "במקום שבו צריך אותי שם אני אהיה". המשפט הזה הוא המוטו שלאורו פעלו כל גיבורי הספר הזה.
ידיעות אחרונות
מאת: אברהם פווין, אלי אברהמי
תיאור: בנובמבר 1996 נערך ע"י יד טבנקין, בעצה אחת עם מזכירות התק"ם והוועדה הרעיונית פוליטית, סקר בקרב חברי התק"ם.
מטרתו לעמוד על הלכי הרוח והעמדות של חברי התק"ם לגבי ההסדר המדיני ותהליך השלום, תפיסתם החברתית והכלכלית, גישותיהם כלפי ההסתדרות והמפלגה והיחס למעורבות פוליטית של התק"ם ומטרותיה.
תוצאות הסקר מראות כי חבר הקיבוץ מוסיף להיות בעל מודעות פוליטית, עמדותיו המדיניות מגובשות והוא מראה עניין ונכונות לפעילות פוליטית.
השוואה לסקר דומה שנערך לפני ארבע שנים מצביעה על התחזקות של עמדות יוניות, תמיכה גוברת בעמדות אינטרסנטיות-סקטוריאליות והמשך גישה מסויגת כלפי המערכת התנועתית המרכזית.
אברהם פווין חבר קיבוץ גניגר, הוא סוציולוג החוקר במכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה וביד טבנקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ארזה אברהמי
תיאור: 90 בני קיבוץ בני 30-25 שוחחו עם מראייניהם שיחה פתוחה על חייהם בעבר ועל תכניותיהם לעתיד. במרכז הראיונות עמדה שאלת הלימודים הגבוהים וחשיבותם עבור הצעירים.
בשיחות התייחסו המרואיינים גם לחיים בקיבוץ ולקשר שבין הלימודים לעתיד המקצועי. בעבודה זו מובאים הממצאים על הגורמים שעודדו או בלמו את הרצון ללמוד, המועד שבו נפלח ההכרעה על לימודים וסיבותיה, מה הם המניעים והשיקולים בבחירת תחום הלימודים ומה מקומו של הקיבוץ בלבטים, בשיקולים ובהכרעה על הלימודים.
ארזה אברהמי, חברת קיבוץ פלמחים, בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מנהלת המכון לחקר החינוך הקיבוצי באורנים
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור: על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל 1996, מספר אוכלוסי התנועה הקיבוצית בסוף שנת 1995 היה 125,400 נפש. מה הן התמורות החברתיות שהמספר הזה משקף, על אילו תהליכים הוא מצביע ומה אפשר להסיק מהם על כיווני התפתחותה של התנועה הקיבוצית?
נתוני המקרו למחצית הראשונה של שנות התשעים מעידים על הסתגלותה של התנועה הקיבוצית למצב הכלכלי ועל סימנים להתאוששות חברתית; יחד עם זה , בעוד מאזן ההגירה של מדינת ישראל הוא חיובי מוסיף מאזן ההגירה בקיבוצים להיות שלילי ונמשכת הירידה בילודה ובמספר הנישאים.
נתונים על תחומים אחרים מראים שיפור לעומת שנים קודמות. למשל, גידול מרשים במספר בעלי ההשכלה העל תיכונית אצל גברים ונשים גם יחד.
הנתונים שבחוברת מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל סיכומי האוכלוסייה של המחלקות למידע וסטטיסטיקה בתק"ם ובקבה"א.
סטנלי מרון, חבר קיבוץ מעיין צבי, הוא עמית חוקר של יד טבנקין. התמחותו היא בתחום החברתי כלכלי, ובעבודתו מושם דגש על ניתוח תהליכי שינוי לפי העובדות בשטח.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ארנסט רנאן
תיאור: האם הלאום מהווה חטיבה אתנית ומוצאם של בני הלאום הנו אחיד? כלום הלאומים נוצרו בעבר קדום ורחוק ולכן גם ימשיכו להתקיים לנצח? מה עשוי להחליף אותם בעתיד? תשובותיו הנועזות של ארנסט רנאן (1823-1892) מוכרות לרבים. האינטלקטואל הצרפתי בן המאה ה-19, אשר החל את דרכו התיאורטית כבלשן והיסטוריון שמרני, ואפילו גזעני, הלך ונעשה ברבות השנים לאחד ההוגים המאתגרים והחדשנים ביותר בתחומי הגדרתם של הקולקטיבים המודרניים. ממרומי הקתדרה שלו בקולג' דה פרנס היוקרתי הוא תרם רבות לשינוי ברגישויות הלאומיות של הצרפתים ערב פרשת דרייפוס.
אולם הנחות העבודה שלו ביחס למקומם והתפתחותם של היהודים בהיסטוריה ידועות פחות בציבור. האם "עם ישראל" היה לאום במובן המודרני או קהילת דת חשובה שהיוותה את נקודת הזינוק ללידת המונותיאיזם בעולם המערבי? כלום היהדות התפשטה בעולם כתוצאה מהגליה כפויה או בעקבות התגיירות המונית בחופי הים התיכון, בדרום חצי האי ערב ולאחר מכן ברחבי דרום רוסיה והקווקז? האם היהודים הם "עם-גזע" זר בצרפת, כפי שטוענים אנטישמים, או שמא דווקא חלק אינטגרלי מאוכלוסיית אירופה הקדומה?
רסלינג
מאת: דאגלס מאריי
תיאור: דאגלס מאריי אינו יהודי, ולפני שבעה באוקטובר הוא לא הפגין עניין מיוחד בישראל. אבל הוא יודע לזהות שקר – וישראל, לטענתו, היא קורבן למסע השקרים וההסתה הגדול והעקבי ביותר בעולם. במשך שנים הציגו אותה כמחרחרת מלחמה, כשהיא זו שהושיטה יד לשלום על אף גלים של טרור; הציגו אותה כמיזם מערבי קולוניאליסטי, כשמרבית אזרחיה כלל אינם ממוצא אירופי; הציגו אותה ככובשת, כשכל קיומה מוטל שוב ושוב בספק. ואז המרצחים של חמאס חצו את הגבול בשמחת תורה, ובמקום לעמוד על טעותם, מבקרי ישראל רק התבצרו בקריאותיהם להשמדתה כישות מדינית.
מיד לאחר הטבח נחת מאריי בישראל, ולאורך החודשים שלאחריו תיעד את מה שמצא כאן. הוא ביקר בזירות הטבח, שוחח עם הלוחמים, הניצולים, משפחות הנרצחים והחטופים המשוחררים, ואף עמד פנים אל פנים מול מחבלי הנוח'בה. התוצאה היא על דמוקרטיות וכיתות מוות: תיעוד של מסעו האישי אל עומק החוויה הישראלית, שבו מבקש מאריי להבין את השלכות מתקפת שבעה באוקטובר לא בישראל, אלא גם בקמפוסים, בבנייני הפרלמנט וברחובות הערים גדולות ברחבי העולם.
הוצאת סלע מאיר
תיאור: במאבק ההרואי על קיומנו שפרץ בשבעה באוקטובר לקחו חלק כמה מאות אלפי ישראלים שמדינתם הטילה בהם דופי.
יוצאי ברית המועצות שעלו לישראל, בחרו לעזוב את חייהם מאחור ולהפוך את ציון לביתם. בגולה הם נקראו ז'ידים, יהודונים, ואילו במולדת שאליה חזרו הם הפכו ל"רוסים" שהקשר שלהם לזהותם היהודית מוטל בספק.
יותר יהודי ממך חושף את מסכת הייסורים והתלאות שמציב הממסד הרבני הממלכתי בפני יוצאי ברית המועצות המבקשים להתחתן, להתגייר או להיקבר עם אחיהם, מצביע על המחיר הכבד שגובה ההתנהלות הזו מכבודם ומתחושת השייכות שלהם, כמו גם מחוסנה של החברה הישראלית; הוא קורא לסדר יום לאומי חדש, שבו שער הכניסה לעם היהודי יופקד בידי רבנות המכירה בערך ובקשר של יהדות ברית המועצות ושל הסולידריות הישראלית לסיפור היהודי.
אלקס ריף היא מייסדת ומנכ"לית "לובי המיליון", המייצג את הצרכים של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית מול מקבלי ההחלטות. בעבר הקימה את "הבריגדה התרבותית" שהכניסה לתרבות הישראלית את חג הנובי גוד. ריף כתבה שני ספרי שירה על חוויותיה כעולה והיא בעלת תואר שני במדיניות ציבורית. נולדה בברית המועצות, כיום אוקראינה, ומתגוררת בתל אביב. בזוגיות עם דניאל ואם לגור, עוז ואליאנה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: סמדר מילר-לוי, שי אורים
תיאור: הספר שאתם מחזיקים בידכם הוא המדריך הישראלי לחזרה מהמילואים אל חיק הזוגיות והמשפחה. הוא מיועד לאנשי ונשות המילואים ולבני הזוג שנשארו בבית, ובעיקר - לשניהם יחד, במסע המשותף להבין איך ולאן הם רוצים לנווט את חייהם המשותפים מכאן והלאה. ביסודיות, במקצועיות, בהומור ובעין טובה מעניקים המחברים תובנות וכלים שיסייעו לכל זוג ברענון התקשורת הזוגית, בניקוי משקעי העבר, בהעמקת האינטימיות, בקבלת החלטות כלכליות וביכולת להכיל שינוי ותנועה ועדיין לצמוח יחד.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ספיר כלפון
תיאור: מה מניע נשים – אקדמאיות, משכילות, בעלות משרה מכובדת ונעדרות עבר פלילי, לבצע מעילות ועבירות מרמה? האם ישנם מניעים ונסיבות חיים המאפיינים עברייניות מרמה לעומת עברייני מרמה?
הספרות הקרימינולוגית מרובת מחקרים ודיונים על עבריינות צווארון לבן של גברים, אך קולה של האישה כמעט שאינו נשמע. רק בשנים האחרונות החלו להתפתח מחקרים בעניין עבריינות נשים בתחומי המרמה, שניסו למלא חלל זה, ולבחון באופן מקיף ומעמיק את מקומן של נשים בזירה הכלכלית־פלילית.
במסגרת ראיונות אישיים עם עברייניות ועבריינים שריצו עונשי מאסר בפועל, נחשפים המניעים המרתקים המובילים נשים לעבור עבירות כלכליות — חלקם חופפים לאלו של גברים, אך חלקם ייחודיים ונוגעים לעיתים קרובות למסירות לבני משפחה, ללחצים זוגיים או לחובות רגשיים וחברתיים. התוצאה היא מראה מורכב, מרתק ולעיתים מפתיע, המאתגר תפיסות רווחות על פשיעה, מגדר וכוח. מעבר לניתוח התיאורטי, הספר מזמן את הקוראת והקורא לעיון מחודש בשאלות של מוסר, אחריות ותפקידם של קשרים משפחתיים בחציית גבולות החוק.
ד"ר ספיר כלפון היא עו"ד, פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה (מחוז ת"א), ועוסקת בייצוג המדינה בהליכים פליליים־כלכליים של עבירות צווארון לבן. ד"ר כלפון משמשת כמרצה מן החוץ במכללת נתניה, ומלמדת בנושאי עבירות הצווארון הלבן, קרימינולוגיה ומגדר . נוסף על אלו משמשת ד"ר כלפון כיו"ר (משותפת) בוועדת איסור הלבנת הון וצווארון לבן של לשכת עורכי הדין.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אראלה שדמי
תיאור: ואולי המשטרה צועדת אל סופה דן בבעייתיות שבה שקועה משטרת ישראל – זאת בהשפעת ההיסטוריה שלה, נוסף על גורמים כמו המתח בין שיטור לדמוקרטיה, התרבות הארגונית, האלימות שהיא מרבה לנקוט בה והתנהלות השר הנוכחי, איתמר בן גביר, בצד ההתעלמות היחסית מתופעות כמו פשיעה במגזר הערבי וכנגד נוצרים. על רקע זה עולה השאלה אם המשטרה כפי שהיא היום הגיעה לסוף דרכה ויש מקום להקמת מוסד חדש לשמירה על הסדר ומניעת עבריינות. הספר מסתיים בהצעות לשינויים אפשריים בשיטור בישראל.
ד"ר אראלה שדמי שירתה כקצינה במטה הארצי של המשטרה עד פרישתה בדרגת סגן-ניצב. ניסיונה במשטרה, יחסיה הקרובים עם מפכ"לים וקצינים בכירים אחרים, לימודי משטרה בארצות הברית וזכייתה במלגת פולברייט – שהודות לה העמיקה את ההיכרות הקרובה עם נושא השיטור –הובילו אותה למחקר ולכתיבה בנושא ולהובלת לימודי משטרה בארץ כדיסיפלינה מדעית העומדת בפני עצמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רמי לבני
תיאור: אם אתם מחזיקים כעת בספר הזה, אתם כנראה אוהבים מוזיקה ישראלית.
אוהבים אותה, רואים בה חלק עמוק מזהותכם, קשורים אליה, מתרפקים; מתרגשים משיר ישראלי ברדיו, אולי יודעים לזהות שיר ישראלי עוד לפני שהוא ממש מתחיל, מתגעגעים אל השירים כשאתם בחו"ל. אבל חשבתם פעם מה בעצם אתם אוהבים? מהי מוזיקה ישראלית? האם היא רק מוזיקה שעושים בישראל, או שיש לה גם אופי מיוחד, תכונות שמגדירות אותה, וגורמות לה להישמע לכם "ישראלית"? האם יש משהו "ישראלי" משותף לאריק איינשטיין וליהודית רביץ, ללהקת כוורת ולחוה אלברשטיין, לשלמה ארצי ולמתי כספי, למשינה ולשלום חנוך, לאריאל זילבר ולנורית גלרון, לאהוד מנור, ליהונתן גפן, לרחל שפירא ולרבים אחרים?
הספר שלפניכם נוטל על עצמו את המשימה להשיב על השאלות הללו. הוא מציע הסבר שאפתני ופורץ דרך, שתמציתו היא – כן, יש דבר כזה מוזיקה ישראלית, ויש דבר כזה רוק ישראלי בעל עולם, כללים, ערכים אסתטיים, רגישויות, אווירה וסגנון משלו. לרוק הישראלי יחס ייחודי ללאומיות ולאהבה, לקדושה ולחולין, לפנאי ולתשוקה, לנוסטלגיה ולהומור – ואפילו לחוף הים; יש לו גישה משלו לגבי מה נחשב יפה או מכוער, אותנטי או מזויף, וכיצד שיר טוב או ביצוע ראוי אמורים להישמע; הוא מציב במרכז השירים גיבורים ייחודיים עם עלילות ייחודיות, ואוחז בתפיסה משלו לגבי משמעות החיים ומהות האושר; הוא מתייחס בדרך מובחנת לשפה העברית, ומעדיף מנגינות וצלילים מסוגים מסוימים. אצל הזמרים והזמרות הישראלים ניתן למצוא גם הגשה קולית אופיינית – הם שרים אחרת. אפשר להעריך וליהנות מכל הדברים האלה גם בלי להבין מדוע נהניתם. הספר הזה מיועד למי שבכל זאת רוצים לנסות להבין.
רמי לבני הוא סופר, חוקר תרבות ומוזיקה ישראלית, עיתונאי ומורה לספרות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: צבי לניר
תיאור: "קיבוץ צעיר במשבר מושגי" הוא מחקר מאת צבי לניר, המנתח את המשבר המבני והרעיוני בקיבוצים צעירים. לניר טוען כי המשבר נובע מ"משבר מושגי" – פער תפיסתי בין המודל הקיבוצי הקלאסי למציאות החדשה – ומציע למידה בסיסית ו"מסגור מחדש" של המושגים הקיבוציים, ולא רק פתרונות טכניים.
לניר מזהה כי חברי הקיבוצים הצעירים חווים משבר משום שהמושגים שבהם השתמשו (כמו "הגשמה", "שיתוף") חדלו להיות רלוונטיים, מה שיוצר משבר תפקוד.
במקום התמקדות בפתרונות כלכליים בלבד, לניר מדגיש את הצורך בלמידה בסיסית – יצירת גישה חדשה להבנת המציאות והקיבוץ, תהליך שהוא מכנה "מסגור מחדש".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ברוך כנרי
תיאור: "משק מתוכנן ציוני ומשק מתוכנן ציוני-סוציאליסטי" הוא ספר מאת ד"ר ברוך כנרי, הספר עוסק בתולדות הכלכלה והתכנון המשקי בתנועה הציונית ובתנועת העבודה, תוך ניתוח המודלים של "משק מתוכנן" בהקשר הציוני והסוציאליסטי.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף לניר
תיאור: "המשבר הדמוגרפי בקיבוץ" מאת יוסף לניר, מנתח את הפתולוגיה החברתית-כלכלית של התנועה הקיבוצית. המחקר מתמקד בעזיבת דור ההמשך, ירידה בילודה, הזדקנות האוכלוסייה, והשפעת משברים אלו על התעסוקה והמבנה החברתי, כפי שמתואר גם בספרו הנוסף, "הקיבוץ בחברה הישראלית – פתולוגיה של משבר".
לניר מצביע על שילוב של משבר חברתי-כלכלי ודמוגרפי, הכולל עזיבה משמעותית של בנים, ירידה בשיעור הילודה, ועלייה בגיל הממוצע של חברי הקיבוץ.
המשבר מאיים על היכולת התעסוקתית והיציבות החברתית של הקיבוצים.
המחקר מציג את הקיבוץ לא רק כיישות כלכלית, אלא כמערכת חברתית הסובלת ממצוקה מורכבת המצוטטת באתר סימניה.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אביבה זמיר
תיאור: "בני קיבוץ - מיצוי הפוטנציאל והשתלבות בפעילות" הוא ספר מאת אביבה זמיר מבוסס על "מחברת מחקר" (מס' כ"ח/כ"ט) ועוסק בדור ההמשך של הקיבוץ – בני הקיבוץ. הוא בוחן את היכולת שלהם לממש את הפוטנציאל האישי שלהם בתוך המערכת הקיבוצית ואת מידת השתלבותם בפעילויות השונות של הקהילה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מרטין גלסנר, שלמה שלמון
תיאור: "מגמות עיור ביישוב הקיבוצי" מאת מרטין גלסנר ושלמה שלמון עוסק בתהליכים משמעותיים של שינוי שעברו הקיבוצים בישראל והפיכתם לישובים בעלי מאפיינים עירוניים. הספר בוחן את השינויים החברתיים, הכלכליים והמרחביים המאפיינים את הקיבוץ המודרני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: מחקר מאת יצחק גרינברג בוחן את השינויים במדיניות השכר בהסתדרות, בדגש על המעבר מ"משכורת משפחתית" המבוססת על צרכים למבנה שכר מקצועי יותר, תוך ניתוח ההשפעות החברתיות והכלכליות.
התפתחות דרגת המשכורת המשפחתית בהסתדרות בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.
המחקר מראה כיצד עקרון ה"שכר השוויוני" התמודד עם נטיות לסתגלנות וצורך בביטחון סוציאלי.
המחקר מקיף שלושה עשורים קריטיים (1954-1924) לעיצוב הכלכלה הריכוזית של משק העובדים.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: קייס נאסר
תיאור: האם שוֺנוּת תרבותית אמורה להשפיע על תכנון המרחב בישראל, ואם כן – איך?
ציבור, שיתוף, קרקע, ספרו של קייס נאסר, עוסק בהבניית המרחב העירוני של החברה הערבית בישראל ובמפגש שלה עם המדינה ומוסדותיה, וממחיש את הקשרים הסבוכים שבין חוק, לאומיות, חברה, תרבות ומרחב. הוא עושה זאת דרך הפעולות בשני מקרי מבחן: האחד הוא ניסיון ההקמה של עיר חדשה לאוכלוסייה הערבית בישראל, והאחר הוא תהליך של איחוד קרקעות בשטחי השיפוט של מועצות קיימות וחלוקתן מחדש.
נאסר משתמש בתאוריות של צדק חלוקתי מרחבי ומבקש לבחון באמצעות התרבות הערבית בישראל ואת המקום, תרתי משמע, שהיא מעניקה לאחיזה בקרקע, לעומת יחסן של מוסדות המדינה לקרקעות. בתוך כך נחשפים היחסים בין חברת הרוב היהודית לחברת המיעוט הערבית, הפארים הבין-דוריים מחברת הערבית והשפעתם של אינטרסים כלכליים ותרבותיים על חלוקת הקרקעות בישראל.
חסמים מצד מוסדות המדינה, הנובעים בין יתר מעיוורון תרבותי ומאי-הבנה של מאפייני התרבות של ערביי ישראל, בולמים את ההתפתחות של שוק נדל”ן דינמי. לצדם משפיעים על התפתחותה של החברה הערבית במרחב הן המבנה החברתי שלה, הן מוסדותיה, תפיסותיה ומסורותיה. אין זה מתמיה אפוא של תכנון המרחב העירוני השלכות כבדות משקל החברה על הערבית בישראל ועל המדינה כולה.
בנוסף תיאור התנאים והמור החיים מכובים נאסר במאמר זה תפיסה חדשה של תכנון וחקיקה, שתבטא את צורכי המדינה ודרישותיה ותכיר בצרכים ובדרך של הערבית. הוא מנתח את פעולת הגומלין בין תכנון לתרבות ופורס את מנעד הדילמות והאפשרויות העומדות לפני הציבור הערבי בישראל כיום, ציבור שנע בין מסורת למודרניזציה, בין חיים כפריים לחיים עירוניים ובין ניסיונותיו לדאוג לצרכיו ובין. הרגשת האיום על תרבות ועל המרקם החברתי שלו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: ג'יין ליפשיץ
תיאור: בשבעה באוקטובר 2023 הפכנו, כמו משפחות רבות אחרות בישראל, למשפחה מגויסת. בתוך שעות נותרתי לבד עם ילדה קטנה, בזמן שאביה גויס למילואים להגן על המדינה. הימים הפכו לשבועות, והשבועות לחודשים. ככל שהזמן חלף, הבדידות שלי הלכה והעמיקה.
בסופה של אותה שנה ארוכה, כשעדיין לא היה צפי לסיום המילואים, חשבתי על נשות משרתי הקבע. האם זו מציאות חייהן? איך הן מתמודדות? האם יש להן עצה עבורי ועבור "נשות המילואים" שמצאו את עצמן במצב שלי?
עם השאלות הללו יצאתי לדרך. ערב־ערב ראיינתי נשות משרתי קבע, ומצאתי את האתגרים, היופי, האהבה, והמסע הייחודי של כל אחת. והתוצאה לפניכם בספר זה.
אהבה מגויסת הוא תיעוד מרגש של מציאות נפוצה ולא מדוברת בחברה הישראלית, של מערכות יחסים העומדות מול אתגרים ייחודיים, ושל המשמעויות העמוקות בבחירה בשירות בכוחות הביטחון.
שש־עשרה נשים וגבר אחד מספרים על חוויית הזוגיות בצל השירות המתמשך בכוחות הביטחון. ספר זה הוא אסופת סיפורים אישיים ואינטימיים המעניקים הצצה נדירה לעולמן של נשים החיות לצד בני זוג בשירות תובעני ומתמשך. כל אחת מהן מוצאת את דרכה להתמודד עם סוגיות של מרחק וגעגוע, תחושת שותפות וגאווה לצד ההשלכות על הזוגיות והמשפחה, ולעיתים אף חוסר הבנה של הסביבה למצוקה שלהן.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: יונתן נבו, מיכל קרומר-נבו
תיאור: בין הנגב לגליל מתעד בתצלומים ובקטעי שיחות את מפגשיו של יונתן נבו, הצלם, עם אנשי התחנה המרכזית הישנה בתל אביב – חסרי בית, מכורים לסמים ואנשים ממעגל הזנוּת. הנִראוּת של אנשים אלה מתעתעת: עקב החשיפה שלנו לדימויים שחוקים שלהם, נדמה שכולנו יודעים איך הם נראים, אלא שרובנו מעולם לא התבוננו בהם מקרוב. המבט הנוקב והמעורטל שנשקף מהתצלומים קורא לנו במפגיע לראות אותם, על אנושיותם.
את המפגשים מלווים טקסטים של מיכל קרומר-נבו, הבוחנים את הסוגיה המורכבת כיצד לייצג סבל חברתי. מכיוון שמיכל היא אימו של יונתן, הספר טווה מארג עדין בין שתי נקודות מבט: האינטימית והאינטואיטיבית, לצד התיאורטית והמקצועית, ופותח כך למעננו, צעד אחר צעד, דרך ואפשרות להתבונן בגובה העיניים בזר, במרתיע ובאחר.
הוצאת אסיה
מאת: מיכה גודמן
תיאור: המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון מטלטלת את ישראל. המחלוקת נובעת מזרמים רעיוניים תת־קרקעיים שפרצו לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, התנגשו בעוצמה זה בזה וקרעו לגזרים את החברה הישראלית. במרוצת חמישים השנים שחלפו מאז המלחמה הפכה המחלוקת מוויכוח על רעיונות לקרב בין זהויות. השיחה הישראלית התמוטטה. מלכוד 67 הוא מסע לחקר הרעיונות והזהויות הללו.
"מלכוד 67" צולל אל הפילוסופיה שביסוד הפוליטיקה, על מנת לנסות לשקם את השיחה הישראלית הפצועה. ״מיכה גודמן מצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי: לכתוב על נושא טעון ומורכב בצורה סוחפת ולשלוף מנושא מכאיב ונדוש תובנות מפתיעות ומעוררות מחשבה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בכל סרלואי
תיאור: משקל עודף הוא ספר מסות אוטוביוגרפי, אישי ופוליטי, העוסק בצורך ובניסיון לתפוס מקום – כאישה וכיוצרת, בעולם בכלל ובעולם הדתי בפרט.מסותיה החכמות והנוקבות של בַּכֹּל סֶרְלוּאִי נכתבות בגוף ראשון, מנקודת המבט של משוררת ישראלית דתית ופמיניסטית, ומקפלות בתוכן את סיפור חייה הפרטי, הנפרש לכדי מפת נפש בהירה, מרתקת ועכשווית. באומץ, בכנות ובעדינות מציעה סרלואי אוטוביוגרפיה אישית שהיא, איך לא, פוליטית, ודנה במרחב סביבה, על כל היבטיו, מתוך גופה וקולה האישיים והייחודיים. מבעד לעדשות הכפולות הללו היא מתבוננת בעולמות עשירים ומגוונים, ומנהלת דיאלוג עם מנעד רחב של הוגים והוגות – מהרב קוק ועד וירג'יניה וולף, מנעמי וולף ועד ליקוטי מוהר"ן.סרלואי מעניקה לנו נקודת מבט ייחודית וחדה על משקל עודף והמאבק המתיש והאינסופי בו; על טהרת המשפחה ועל איסור נגיעה; על אהבת התורה ועל הדרת נשים; על מחזור הווסת ועל הגוף הנשי; על גוף ומלחמה, על רצח רבין ועל הגדרה עצמית; ועל כל הנשים שהיא: אֵם, רעיה, כותבת ומשוררת.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יפתח גיא
תיאור: מלבנון בשאלה הוא מסמך כן ואותנטי, המתאר את הלחימה המדשדשת ברצועת הביטחון בדרום־לבנון של שנות ה־90, לצד התהליכים הפנימיים שעבר המחבר מול הקריאה הנוקבת של נשות ארגון "ארבע אמהות, לצאת בשלום מלבנון". בפתיחות וברגישות מוביל המחבר את הקוראים אחריו למסע של שינוי והתפתחות, מסע שבמהלכו הפכו הנשים המוחות מיריבות מרות לגיבורות, המתייצבות מול המוסכמות הצבאיות והמדיניות של זמנן.
זהו ספר מעורר השראה על מנהיגות, על מחשבה צלולה וביקורתית ועל אחריות. הוא מיועד למפקדים ולמפקדות, למחנכים ולמחנכות, ולכל השואלים את עצמם שאלות על תפקידם כאזרחים בחברה דמוקרטית. תובנותיו פוקחות עיניים, ומהדהדות בעוצמה לאירועי ימים אלה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בנימין יסעור
תיאור: החל מראשית דרכה ביקשה התנועה הקיבוצית לעצב אורח חיים אלטרנטיבי לאורח החיים העירוני־בורגני. השאיפה ליצירת אדם חדש, עולם חדש, חברה חדשה קיבלה ביטוי בכל מקום ואתר בחיי היחיד והיחד. כשם שדובר על חינוך אחר, על תרבות אחרת ועל חברה אחרת, כך גם דובר על תכנון אחר, על מרחב ציבורי ופרטי אחר, על הצורך לתרגם את חזון המהפכה הקיבוצית לשפת בטון ומלט (ראו עמ‘ 80).
ברגישות ובתבונה משרטט בנימין יסעור (בנג'ילה) את סיפורה של המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. במובן מסוים, ניתן לראות בתהליכי השינוי בתכנון הפריסה המרחבית בקיבוץ מעין צילום רנטגן המיטיב להציג תהליכים ותמורות בעיצוב הזהות הקיבוצית לאורך ציר הזמן.
סיפורה של המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי הוא מעין מיקרוקוס־מוס שדרכו ניתן להבין את סיפורה של התנועה הקיבוצית. יסעור עומד על המתח בין היחיד ליחד, בין תכנון הספירה הציבורית לתכנון המרחב הפרטי, בין השפה האידיאולוגית לשפת המאוויים הפרטיים. המתח בין מסורת אירופית לבין השתלבות במרחב הארץ־ישראלי, המתח שבין תכנון מלמעלה לתכנון מלמטה, המתח בין החלום למציאות, בין הרצוי לאפשרי, בין השאיפות הרוחניות למגבלות החומריות.
קרל מרקס היטיב לעמוד על יחסי הגומלין שבין התשתית לבניין־העל, המתח שבין ממלכת הרוח לממלכת החומר. סיפור המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי יכול לשמש מקרה בוחן מייצג לניסיון המאתגר והסיזיפי של תנועות אידיאולוגיות ליצור חיבור בין רעיון למעשה, בין אידיאולוגיה לפרקטיקה, בין עולם המילים לעולם המעשים והמבנים.
כותב הספר הוא גם החוקר וגם (לעיתים) מושא המחקר. יסעור עבד במחלקה הטכנית וגם ניהל אותה, וספר זה משלב מבט מבפנים של אדם שהיה במרכז העשייה, עם מבט מבחוץ של חוקר המבקש להציג מבט רטרוספקטיבי, הן על ההצלחות והן על הכישלונות של המחלקה, שתרמה תרומה משמעותית לעיצוב המרחב הקיבוצי.
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, כתב טשרניחובסקי. אם נשאל לרגע שורה זו, נוכל לומר שספר זה ממחיש לנו כיצד הקיבוץ הוא במובן מסוים גם תבנית נוף תכנונו.
יד יערי
מאת: דן בן-עמוס
תיאור: מהם המונחים המרכיבים יצירת פולקלור? אילו קשרים מתקיימים בין פולקלור לתרבות בכללותה? כיצד משתלב פולקלור יהודי בחקר מדעי היהדות? אילו בדיחות פולקלור הסעירו את ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה ואילו אפוסים מרכיבים את התרבות העממית בבֶּנין שבדרום־מערב ניגריה?
תשעת המאמרים המקובצים בתקשורת במסורת: מאמרים בפולקלור נכתבו, כל אחד בשעתו, במשך חמישים השנים האחרונות, בידי חוקר הפולקלור דן בן־עמוס (2023-1934). לכאורה, נושאיהם מגוּונים ומרוחקים זה מזה, אבל מגמתם אחת: להסיר מהפולקלור את המעטה האידיאולוגי שהרומנטיקה כפתה עליו ולהאיר את המציאות התרבותית־החברתית שבה הוא מתקיים.
בכתיבה המשלבת תיאוריה ודוגמאות אמפיריות, הלקוחות מתרבויות שונות זו מזו, מבקש בן־עמוס לבאר ולהמחיש את המונח "פולקלור" ואת סוּגֹותיו הספרותיות, ולבחון סוגיות קונקרטיות בפולקלור יהודי, הומור בפולקלור ופולקלור אפריקאי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: מעטים זוכרים את מועדוני התרבות ששגשגו בישראל בראשיתה, אולם הם היו בזמנם מרכזי יצירה חשובים. עוד לפני קום המדינה, ובשנותיה הראשונות, קמו מועדונים כמו "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא"), "מִלוא", "בארי", "בוסתן", "יחדיו" ו"מדורה" – מוקדי תרבות שוקקים שחבריהם היו סופרים, אמנים, אנשי רוח, והתארחו בהם אישי ציבור וראשי ממשלה. לימים נזנחו ונשכחו, אך תרומתם לעיצוב תרבות ישראלית מקורית הייתה משמעותית.
ספרה החדש של חגית הלפרין, פרי מחקר מקיף וראשוני, מתחקה אחר סיפורם של אותם מועדונים – סיפור שהחל בחזון אוטופי מרגש והסתיים לא אחת בשברון לב. הוא מאיר את הקשרים הסבוכים בין תרבות לפוליטיקה, ואת המאבקים בין ראשי מפלגות הפועלים ליוצרים שנאבקו על עצמאותם הרוחנית. סיפורם משורטט על רקע התמורות הפוליטיות והחברתיות שעיצבו את פני המדינה.
בין הדמויות המרכזיות בספר: המשורר אברהם שלונסקי, שהקים את "המועדון לתרבות מתקדמת" (צוותא) מטעם מפ"ם, והסופרים יעקב הורוביץ וישראל כהן, מקימי "מִלוא" (בחסות מפא"י). הספר חושף את העשייה התרבותית, המתחים, התקוות והפשרות שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה – תקופה שבה חלמו חלומות גדולים, והצליחו להגשימם, ולוּ חלקית.
רסלינג
מאת: סילביה ביז'אוי
תיאור: לפני כשני עשורים החלה בתנועה הקיבוצית פעילות בעלת אופי של "יציאה מן הגדר" אל ריכוזי האוכלוסייה שהתהוו בשכנותם המיידית של הקיבוצים. חברים מספר, ביוזמתם הם ובאורח ספוראדי, יצאו אל עיירות פיתוח סמוכות ופתחו בפעילות קהילתית בין בני נוער ומבוגרים כאחד. היוצאים מחצר קיבוצם הונעו על ידי הרגשת אי נחת אישית שנבעה מהיותם חברים ביישובים מבוססים, יחסית, בעוד שכניהם בעיירות הפיתוח עדיין נאבקים עם קשיי קליטה והסתגלות ועם קשיי פרנסה יום יומיים. העובדה שהקיבוץ איבד ממעמדו המרכזי בחברה הישראלית ונדחף, על ערכיו ועקרונותיו, מן המרכז הסמלי והערכי אל הפריפריה, כמעט לא היוותה באותה עת גורם שהניע לפעילות.
נכון שמרבית הקיבוצים מצויים מבחינה גיאוגרפית בפריפריה, אך הדבר נעשה מרצונם ובתוקף השליחות ההתיישבותית והביטחונית שנטלו על עצמם. לעומת זאת, בשכנותם מצויים אנשים שבאו אל הפריפריה לא מתוך בחירה והכרה, אלא מכוח "גזירת" פיזור האוכלוסייה - הצו הלאומי שהוטל בעיקרו על העולים החדשים. בין שתי אוכלוסיות אלה כמעט ולא נוצר מגע חברתי במשך השנים, וככל שנוצרו קשרים היו אלה בעיקרם קשרי עובדים מעבידים. במצב זה טמון קונפליקט רדום, אך בלתי נמנע; סכנה פוטנציאלית זו היא שהביאה לאימוצה של פעולת המתנדבים הראשונים על ידי התנועה הקיבוצית, למיסודה במסגרות תנועתיות ולאחר מכן גם במסגרות הסתדרותיות. מזה עשור וחצי משקיעה התנועה הקיבוצית משאבים רבים (הן בכוח אדם והן בממון) במסגרות השונות והכפולות לעתים של מעורבות (ולאחר מכן של שילוב) בעיירות הפיתוח.
שותפים אנו לחרדתה של החוקרת נוכח ירידת משקלו של הקיבוץ בחברה הישראלית ודחיקתו לשוליה. חוששים אנו מפני הסתגרות מרצון בחצר הקיבוץ "עד יעבור זעם". לפי מיטב הכרתנו, החזרת הקיבוץ, חרף מצוקותיו וקשייו, אל מוקדי העשייה, ההשפעה וההכוונה - הכרחית לישראל; בה במידה חיוני הדבר להמשך קיומו של הקיבוץ, לבל יירשם בספרי ההיסטוריה כאפיזודה חולפת שיפה הייתה לזמנה בלבד.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: גילה אדר, חנה לואיס
תיאור: לאחר הצגת התמונה הכללית של פעילות הנשים, נבחן את המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות. במרכז הדיון תעמוד השאלה, האם הנשים הפעילות מחפשות בפעילות הציבורית פיצוי על חסר שקיים אצלן בתחום מילוי התפקידים המשפחתיים. או שעולמן רחב דיו כדי לכלול גם את תחום התפקידים הציבוריים. לשם קבלת תשובה על שאלה זו, נערוך השוואה בין קבוצת הנשים הפעילות לבין כלל הנשים בתנועה הקיבוצית, על פי המשתנים הבאים: גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים, ארץ מוצא ומקום עבודה קבוע. לאחר הצגת המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות נבחן את פיזורן של הפעילות בתפקידים השונים, וננסה לעמוד על השינויים שחלו בהתפלגות תחומי הפעילות על ידי השוואת ממצאיהם של כהן ולשם עם מחקרו של יוסף שפר ועם מחקרם של מנחם רוזנר ואחרים.
תשומת לב מיוחדת תוקדש למקומן של הנשים במזכירויות הקיבוצים ולתחומי העבודה מתוכם יצאו לפעילות. כמו כן ננסה לקשור את מאפייני פעילות הנשים עם מאפיינים מבניים של הקיבוצים: גודל הקיבוץ והפרופורציה בין ילדים לבין אוכלוסיה בוגרת. אחרי כן נעמוד על ההבדלים בין הקיבוצים בהם פעילות הנשים גבוהה יותר לבין אלה שבהם היא נמוכה. נבחן אם קיים קשר בין עמדות נושאי התפקידים כלפי פעילות הנשים למידת פעילותן, ואם מבנה המזכירות קשור למידת הפעילות של הנשים ולתחומי פעילותן. נעסוק גם בהבדלים בין התנועות הקיבוציות, בהנחה שהן נבדלות במחויבותן האידיאולוגית לשוויון הנשים, ובהדגשת החשיבות שהן מייחסות למילוי תפקידים בבית ובמשפחה לעומת תפקידים חברתיים כלליים. ננסה לענות על השאלה, האם ההבדלים הקיימים בין התנועות השונות במידת הפעילות ובתחומי הפעילות של הנשים, תואמים את מקום התנועות על רצף המחויבות האידיאולוגית, ובמיוחד על רצף המשפחתיות. על הרצף הזה הקיבוץ הדתי הוא המשפחתי ביותר; אחריו איחוד הקבוצות והקיבוצים; לאחר מכן הקיבוץ המאוחד ולבסוף הקיבוץ הארצי.
הפרק האחרון יביא את תשובות מזכירי הקיבוצים לשאלה, האם אפשר לעשות להרחבת פעילותן של הנשים, הן מבחינת מספר הפעילויות והן מבחינת היקף התפקידים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן בר-און, אמתי ניב
תיאור: ספר זה הוא פרי עבודת מחקר שארך כשבע וחצי שנים. בשלב הראשון (1979-1981), נפגשנו תחילה קבוצה של חמישה חברים ממרכז ההפעלה שבתק"מ והחלטנו לדון על המפעלים האזוריים, ממפגשים אלו התפתח הסקר המוצג בפרק השני בשער השני. בשלב השני (1983-1984) הוזמנו על ידי יד טבנקין להמשיך את הסקר, יחד עם מנחם טופל שגויס למטרה זאת.
באותו שלב כבר הגדרנו את הנושא שאנו עוסקים בו, כהתמודדות הקיבוץ עם בעיית הגודל (או הקוטן), התמודדות שהיא פרי המתח בין שמירת הייחודיות מחד, ועמידה בתנאי תחרות בסביבה משתנה מאידך. לאחר השלמת שלב שני בסקר על המפעלים האזוריים, החלטנו לבחון את בעיית הגודל בשלושה מגזרים נוספים: דן בראון לקח על עצמו לבחון זאת בתחום שירותי הרווחה (שער שני, פרק שלישי); אמיתי ניב במגזר התיעוש, במיוחד במעבר לדור השלישי של התעשיה (שער שני, פרק רביעי), ויובל דרור בתחום החינוך (שער שני, פרק ראשון). הסקרים הנוספים בוצעו במהלך השנים 1984-1986. סדר הפרקים בשער זה משקף את הרצף ההיסטורי, ולא את סדר עריכת הסקרים.
בשער השלישי אנו מנסים לברר אם יש קווים משותפים להתמודדות עם שאלת הגודל בתחומים השונים: החברתי, החינוכי החקלאי, והתעשייתי. אנו מוצאים דמיון בין שלושת התחומים הראשונים: יש בשלושתם חוסר הכרעה בין שתי גישות חד כיווניות בין הגישה הערכית, הקיבוצית-מסורתית, לבין גישה המדעית-פוזיטיביסטית, שבאה בדרך כלל לתקן את הליקויים שנתגלו בקודמתה. אי הכרעה זאת איננה אפשרית בנושא הרביעי: שם דרוש שינוי פרדיגמאטי לתפישה מערכתית כוללת כדי להתמודד עם דילמת הגודל בהחדרת תעשיה מתוחכמת לקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דב שנער
תיאור: בחוברת זו התבקשנו לעמוד על ממדי חדירתו של המדיום החדש (הטלויזיה), האלקטרוני-חזותי, אל חצר הקיבוץ, על מידת השפעתו ועל אופני הפעלתו, משמע - עד כמה הוא ממלא תפקיד של נושא מסריה של חברה קיבוצית.
על כך ימצא המתעניין נתונים בגוף העבודה ובנספחיה, וביתר פירוט בחוברת המסכמת סקר משותף שנערך על ידי "יד טבנקין", המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה ומחלקת ההסברה והתקשורת של ברית התנועה הקיבוצית.
אולם לא די בתיאור המצב הקיים ובניתוחו. ראינו מחובתנו להציג בפני מקבלי ההחלטות ברמה התנועתית כבפני החברים בקיבוציהם – דרכים שונות להפעלת מערכות טלויזיה (וידיאו) בקיבוץ.
המחקר מצביע על כמה אפשרויות פיתוח של הפקות קיבוציות ברמה הארצית-תנועתית, האזורית והמקומית. הוא שם את הדגש על דגם של טלויזיה קהילתית, דגם שיש בו הבטחת שירות לצרכים קיבוציים מובהקים ברמת הכלל כברמת הפרט. על הטלויזיה הקיבוצים להוות אמצעי תקשורת דמוקרטי, המקיים ערוץ פתוח לשני הכיוונים, ולהימנע מדפוס הפעלה של הנחת המסר "מגבוה", מהמרכז התנועתי או מייסדי הקהילה היחידה. אין חבר קיבוץ אמור להיות צופה פאסיבי, חשוף בכורסתו לדבר "חכמי ההלכה והמעשה", שלעיתים הם נבחרים ובמקרים לא מעטים הינם ממונים מטעם עצמם.
בשולי המחקר מובאים כנספחות דברים שהושמעו ביום עיון, שנערך מטעם "יד טבנקין" בעקבות פרסום דו"ח הביניים של המחקר. בחרנו להביא את הדברים שהתמקדו בצד העקרוני והערכי של הפעלת הטלויזיה בקהילה הקיבוצית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור:  לימים נוצר ויכוח בין שתי עמדות יסוד בקשר לייעוד הקיבוץ. מצד אחד נטען, שהקיבוץ משמש, בצורה יעילה ומהירה ביותר, מכשיר לקידום המטרה הציונית של יישוב הארץ. מצד אחר נאמר, שהקיבוץ מגלם בתוכו מהפכה חשובה בפני עצמה ובשאיפותיו החברתיות והכלכליות הקיבוץ שייך למהפכה הסוציאליסטית העולמית על גווניה השונים. הוקמו תנועות נוער בחו"ל ובארץ, שבהן עיצבו רעיונות ציוניים וסוציאליסטיים את תודעתם של בני הנוער במגמה להביאם להגשמה אישית בחיי קיבוץ.
הצעד הראשון בקביעת תפישה רעיונית נכונה לזמננו ולדור הבא חייבת להיות חקר ההוויה לאשורה. לאחר מכן צריכה לבוא הפקת הלקחים הדרושים לגבי עיצוב שינויים בה.
בחוברת זאת מוגש נסיון של מיפוי המציאות החברתית בקיבוצים של היום כבסיס לקביעת היעדים הרצויים בעתיד. אין בזה שום יומרה לתיאור כולל. המציאות הקיבוצית רבגונית מדי, וניתנת להבנה רק לפי היבטים שונים ומשתנים. כוונת החוברת הזאת להעמיד בפני הקורא נתונים על מספר תהליכים חברתיים מרכזיים, לבחון את התפתחותם בקווים כלליים, ולנסות להעריך את האפשרויות הגלומות בהם להמשך.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיה יצחקי, מאיר חובב, אורלי דביר
תיאור: הדרכה בעבודה סוציאלית בישראל הוא הספר הראשון המשלב בין גישות תאורטיות, לבין גישות יישומיות בהדרכה, ומציע נקודות מבט מגוונות על הגדרת ההדרכה ומטרותיה, חשיבותה, השפעותיה, משמעותה ותרומתה לפיתוח המקצוע של עבודה סוציאלית בכלל ושל העובדים הסוציאליים בפרט.
כרמל
מאת: מישאל ציון, נעם ציון
תיאור: ״הגדה ישראלית״ היא גרסה מקוצרת ומעודכנת של ״הלילה הזה: הגדה ישראלית״, שיצאה לאור בשנת 2004, והפכה לרב מכר בישראל ובעולם. ב״הגדה ישראלית: מהדורה מיוחדת״ קיצרנו את הפירושים והתוספות בהגדה כדי להפוך אותה לנגישה עוד יותר, והוספנו איורים ופירושים חדשים ומעודכנים. במהדורה המיוחדת תמצאו את כל ההגדה של פסח המסורתית לצד האיורים האהובים של מישל קישקה, עם התייחסות לאירועי השבעה באוקטובר, וקולות ישראליים של חירות ותקווה. הגדה ישראלית - ההגדה של כולנו.
ידיעות אחרונות
מאת: שגיא אלבז, אבנר בן-זקן
תיאור: במשך שנים רבות התעלמו הציבור הישראלי ונבחריו מההשפעה ההרסנית של שיטת הבחירות היחסית על הסדר הפוליטי והחברתי, אבל המשבר הנוכחי הביא אותנו לנקודת רתיחה בין הקבוצות בחברה הישראלית. שיטת הבחירות היחסית בישראל יצרה סתירות רבות בין אינטרסים מגזריים ובין טובת הכלל והמדינה: מערכות הבחירות העצימו את הקיטוב הפוליטי והשנאה; קבוצות יריבות מסרבות לתת אמון במוסדות המדינה ובמערכת הפוליטית וניצבות אלה מול אלה על סף תהום, רגע לפני הידרדרות אל מלחמת אזרחים תרבותית ואולי אף למשבר חמור מזה, אלים באופיו.
לאחר 5 מערכות בחירות רצופות שלוו בפיצול פוליטי ובשיתוק מערכות השלטון, ולאחר שבחסות שיטת הבחירות היחסית העצימו קבוצות מיעוט את כוחן הפוליטי באופן לא מידתי וגררו את המדינה למחוזות מסוכנים, עולה צורך דחוף לשנות את שיטת הבחירות.
בספרם מעורר המחשבה ישראל חדשה – השבר והתיקון: משיטה יחסית לבחירות אזוריות עומדים המחברים פרופ' אבנר בן-זקן וד"ר שגיא אלבז על מגרעות השיטה היחסית ועל חשיבות המעבר לשיטת בחירות אזורית־רובית, ומציעים מודל חדשני לבחירות אזוריות כגשר לבנייתה המחודשת של ישראל.
מאת: לימור דנש, אמיר לוי, מרדכי כהן, נדב דוידוביץ', ניר קידר
תיאור: עד שנות ה־80 של המאה ה־20 , המשק הישראלי התאפיין בריכוזיות גבוהה ומעורבות ממשלתית עמוקה בכלכלה. מדיניות זו, שהתאימה לשעתה, הובילה לצמיחה כלכלית מרשימה ולרמות אי־שוויון נמוכות יחסית. אך שינויים במשק העולמי, רצף מלחמות באזור וגורמים נוספים הביאו את ישראל למשבר כלכלי חריף ואינפלציה חמורה. הללו הובילו לאימוץ תוכנית הייצוב בשנת 1985, שפתחה את השלב השני בהתפתחות המשק הישראלי. במסגרת התוכנית צומצמו הוצאות הממשלה, הופרטו חברות והשוק הפך לתחרותי יותר. על אף שהמשק הישראלי הגיע להישגים מרשימים, פירות הצמיחה לא חולקו באופן שוויוני, ואי־השוויון הוביל לפערים גדולים בהכנסה, בנגישות לתשתיות, בחינוך ובבריאות, וכן לפגיעה במוביליות החברתית. כעת הגיע הזמן לעבור לשלב הבא בתולדות המשק – צמצום אי־השוויון.
מחקרים מראים שככל שאי־השוויון גדל, כך קטנה ההשתתפות הפוליטית, בעיקר בקרב השכבות החלשות, וכן שאי־שוויון כלכלי נקשר גם לרמות גבוהות של אי־אמון במערכות הציבוריות. חיבור זה מציג מתווה ממוקד לצמצום אי־השוויון בישראל, שאינו כולל בהכרח הקצאת תקציבים אלא שינויים מבניים במספר מערכות מרכזיות.
שני עקרונות יסוד מנחים חיבור זה: הראשון, ביזור סמכויות שלטוניות מהממשל המרכזי לגורמים שלטוניים הקרובים לאזרחי המדינה ומבינים את צורכיהם היום־יומיים טוב יותר. עקרון זה מיושם במדינות רבות בעולם, והוכח כמקדם יעילות במוסדות השלטון, מעודד השתתפות פוליטית רחבה יותר ויוצר התאמה רחבה יותר בין רצונות האזרחים למדיניות הממשלה. השני, צמיחה כלכלית מכלילה ששואפת להשגת מטרות מעבר להגדלת התוצר, ומבוססת על חלוקה הוגנת יותר של פירות הצמיחה וקידום כלכלה מקיימת.
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו האם עוד ישראלים אנחנו? מציב דוד אוחנה שאלה מהותית, טעונה ואקטואלית: האם עדיין קיימת זהות ישראלית משותפת, או שמא ישראל הפכה לזירה של מאבקים בין שבטים, דתות, זהויות ואידיאולוגיות מתנגשות? מתוך מבט היסטורי, פילוסופי ופוליטי, אוחנה מתחקה אחר שורשי הקרע החברתי-תרבותי במדינת ישראל וחושף את האופן שבו הישראליות – שבעבר נשענה על אתוס משותף, זיכרון תרבותי משולב ודיאלוג חי בין יריבים רעיוניים – הלכה והתפוררה מול תהליכים של קיטוב, הפרטה והקצנה דתית ולאומית.
במסה אישית ונוקבת, שזורה באנקדוטות חיים, אזכורים ספרותיים והגות פוליטית עמוקה, הוא מזהיר מפני עלייתה של "מהפכה שמרנית" בישראל, אותה הוא מדמה למהלכים שאפיינו את עליית הפשיזם באירופה של המאה ה־20. אוחנה מתאר תהליכים של רדיקליזציה, אובדן הלגיטימציה הדמוקרטית, ושיח ציבורי שהופך לשיח של שנאה, "גזע" ומשיחיות.
זהו ספר על שבר, אך גם על תקווה: תקווה כי מתוך ההבנה העמוקה של הסכנות – ייוולד מחדש שיח ישראלי משותף; שיח שמבוסס לא על אתניות או דת, אלא על אזרחות, שותפות ותחושת אחריות הדדית.
מאת: אבי שילון
תיאור: במשך כמעט חמישה עשורים, מאז המהפך של 1977, הימין שולט בפוליטיקה הישראלית. בכל זאת נדמה כי עדיין חסרים מחקרים אשר מפצחים את סיפורו המלא, על ההתפתחויות שחלו בו מאז הקמת המפלגה הרוויזיוניסטית ב־1925, שהשנה אנו מציינים מאה שנים להקמתה.
הספר שלפניכם נענה לאתגר ומציע מבחר פרקים שעוסקים באישים, בפרשות מפתח, בשינויים וגם בעמדות שנותרו עקביות בתולדות הימין, מאז עידן ז'בוטינסקי עד ימינו. בין יתר הסוגיות הנבחנות בספר עולה השאלה על אודות הקשר בין יחסו של בנימין נתניהו לשמאל הישראלי ובין העובדה שאביו ההיסטוריון הרוויזיוניסטי בן־ציון נתניהו הִפנים ממקס נורדאו את תפיסתו בדבר ניוון תרבותי? מדוע בחר מפקד מחתרת לח"י לשעבר נתן ילין־מור לתמוך לאחר הקמת המדינה במחתרת האלג'ירית דווקא ואף הואשם בשאיפה לחסל את ישראל? ומה הן הסיבות החברתיות־היסטוריות הניצבות בבסיס הקשר בין המחנה החרדי לליכוד?
אולם הספר אינו מסתפק רק בהפניית מבט אל תולדות הימין – הוא גם עומד על ההתפתחויות האחרונות שהביאו ליצירתו של מה שמכונה הימין החדש ועל הקשר בין הימין הישראלי לתנועות שמרניות ופופוליסטיות בארצות הברית.
עם עובד
מאת: יוסף לניר
תיאור: בחיבור שלפנינו אנסה לעגן את הגישה העיונית והאנליטית בחקר הקיבוץ כמערכת מדינית-חברתית בהתפתחות הגיאוהיסטורית של סביבתו. בדרך סכימטית, במידת מה, אסביר הן את השינויים והן את השימור של דפוסי ההתנהגות התפקידית של הקיבוץ, על רקע המציאות ההיסטורית המשתנה. ברצוני להדגיש, שאנו עוסקים כאן ברקע היסטורי ולא בדיון בעל אופי היסטוריוסופי מובהק.
בפרקים הבאים נבנית מסגרת, שיש בה, אמנם, אלמנטים של רציפות בין תקופות, אך לא הרציפות של האירועים ההיסטוריים היא מעניננו כאן, אלא הרציפות הקשורה במילוי תפקידים מסויימים הנמשכים מעבר לתקופה מסויימת, והשינויים שחלו בתפקידים אלה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: שאלת השותפות בממשלה ביו מפא"י למפ"ם היתה אחד מסלעי המחלוקת הכבדים שהפריד ביניהן ופילג גם את מפ"ם בתוכה במחצית הראשונה של שנות החמישים, כשמפ"ם היתה מחוץ לממשלה ובאופוזיציה לה. היתה זו התקופה הפורמאטיבית של המדינה, תקופת המעבר מיישוב מאורגן על בסיס וולונטרי למדינה המבוססת על חוקים מחייבים, תקופה של קליטת העליה ההמונית, של יישוב השטחים והיישובים הנטושים, של הקמת צה"ל ובניינו, תקופה של קביעת מעמדה ויחסיה של מדינת ישראל בעולם ושל עיצוב המבנה הסוציאלי והדמות החברתית של המדינה. עובדת התפלגותה של תנועת הפועלים, לחלק השולט בממשלה ולחלק המצוי באופוזיציה, היתה בין הגורמים המכריעים שקבעו את דרך התפתחותה של המדינה ומעמדה של תנועת הפועלים בה בשנים הבאות. מבחינה מדינית גרם הפילוג להתחפרותן של מפלגות הפועלים בעמדות שאפשר שלא היו מגיעות אליהן אילו קוימה ביניהן השותפות כפי שאומנם הוכח בשנים שלאחר מכן, עם חידוש השותפות. באותה תקופה, רחוקים - מפא"י והציונים הכלליים - נעשו קרובים, ואילו קרובים - מפא"י ומפ"ם - נעשו רחוקים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: כנס זה נערך לציון עשרים שנה למותו של בן גוריון ועשרים שנה להקמת יד טבנקין.
בימים אלה, כימים של מפנה היסטורי, חשיבות מרובה למבט נוסף אל מרכיבי הבטחון הלאומי כפי שראה אותם בן גוריון, ובעיקר מקומו של השלום בכלל חמשת המרכיבים שמנה. ראוי לתשומת לב גם מה לא כלל בן גוריון במרכיבי הבטחון הלאומי כמו עוד שטח, למשל. בהרהורי שעה אלה יש כדי לספק חומר למחשבה לעושי השלום ולמתנגדיו כיום. איך ספק, שלא הייתה הסכמה עם בן גוריון ברחבי התנועה הקיבוצית כולה, ובוודאי לא בכל הסעיפים. עוד נכונו אז ויכוחים בין בן גוריון לבין הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר (שהיו אז החלק המרכזי במפ''ם) והיו לו בני-פלוגתא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון שלנו יעסוק בפרשה שאינה חדלה לעורר סקרנות, רגשות והתייחסויות, מאז התרחשה ועד היום פרשת שביתת הימאים בנובמבר 1951 או כפי שקראוה אז ''מרד הימאים".
אפשר לראות בפרשה זו נקודת תפנית מהחשובות בתקופה קריטית בתולדות ההגשמה הציונית. ראשית ימיה של מדינת ישראל, הוא זמן של ייצוב מסגרות חדשות ושבירת הישנות. גיבורה הראשי של הפרשה, כמו במרבית הפרשות הקריטיות של הזמן ההוא, הוא דוד בן-גוריון. ככל שעובר הזמן מתברר יותר ויותר, שבן-גוריון ראה בהקמת המדינה רגע מהפכני בתולדות העם, ואמנם הוא ביצע מהפכה, מדרך "היישוב" לדרך המדינה, מהפכה שחייבה שבירת מסגרות והקמת אחרות תחתן, שבירת אתוס והצעת אתוס שונה תחתיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: בשבעה במרס 1988 התקיים ב"יד טבנקין" כנס, שעניינו שישים שנה לקיבוץ המאוחד מבט פנימי. במשך יומיים השתתפו המתכנסים בחוגי עיון ובישיבות מליאה, שמעו הרצאות ואף תרמו בדברים לדיון.
יבול הדברים שנשמעו בכנס ניתן בזה על פי סדר הכינוס והעניינים שנדונו בו, ואלה התייחסו לקיבוץ המאוחד באהבה ובגעגועים, בביקורת ובחשבון נפש, בתחומים הרבים בו תרם הקיבוץ המאוחד את כוחו והגותו לארץ ולעם, לבניינם ולהגנתם, לעלייה, להתיישבות ולחינוך הנוער.
ב 1979 התאחדו הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים לתנועה הקיבוצית המאוחדת, ובכך הוטל כעין סימן סיום לפרק של הקיבוץ המאוחד בהיסטוריה של ישראל. לכאורה, נקודת סיום המאפשרת סיכום. סיכום זה נעשה כ"מבט פנימי" שההזדמנות לו באה לידינו במלאת 60 שנה לייסודו. הקיבוץ המאוחד שייך להיסטוריה, אך עלילותיו יכולות לתת השראה לתנועה הקיבוצית ולתנועה הציונית בימינו יותר מאי פעם. גם לכך נועד לקט זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון של החוג לקידום השיתוף והניהל העצמי שהתקיים בתאריך 09.01.1991 בנושא הקיבוצים העירוניים:
1. "קיבוץ ראשית" נוסד בשנת 1979 על ידי צעירים, ברובם "ש"ינשינים", בוגרי צבא, יוצאי הקיבוץ הדתי. הקיבוץ קשור לתק"ם. הקיבוץ מונה כיום 85 נפש 40 מבוגרים ו45 ילדים.
2. בוגרי גרעין נח"ל של הנוער העובד והלומד ומחציתה בני קיבוץ. כיום מונה הקיבוץ כ35 נפשות 15 חברים מבוגרים, 10 סטודנטים הגרים בקיבוץ ומשתתפים חלקית בפעילות, ועשרה ילדים. הקיבוץ קשור לתק"ם.
3. קיבוץ "מיגוון" נוסדר ב-1987. המייסדים - בני קיבוץ ובוגרי גרעינים. כיום מונה הקיבוץ 10 חברים ועוד ארבעה חברי גרעין ושלושה ילדים. קשורים לקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
אנחנו מבקשים לבדוק שלוש שאלות:
א. האם זו דרך לרבים?
ב. מה הם דפוסי המעורבות של הקיבוץ העירוני בסביבה החברתית והפוליטית?
ג. האם דרוש משק עצמי לקיבוץ כזה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: הסדר הקיבוצים כרוך בסכום בסדר גודל של שבעה מיליארדי שקל חדש, והוא פחות מסכום הסדר מניות הבנקים עליו המליץ כל כך אברהם שפירא, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, "עבור יתומים ואלמנות", כביכול. אין ספק, שהרעש שעורר הסדר הקיבוצים הוא מסיבות פוליטיות. טוב לשים לב גם להשלכות החברתיות פוליטיות של המשבר. הוא גם משפיע על מוראל חברי הקיבוצים, שהם כאילו עומדים בשער הממשלה עם כינור וכובע, לפי הקריקטורה של מושיק ב"דבר". זה לא עוזר לתהליך חידוש הצמיחה ולקבלת הפלח המתאים לקיבוצים בחקלאות ובתעשייה. לכן אבקש משלמה לשם ואייבי רון, הדוברים של התק"ם, לומר איך הם רואים את ההשלכה הפוליטית ואת הפרסטיזיה של התנועה הקיבוצית לאור חובות הקיבוצים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי אברהמי
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך 27.09.1990:
1. אלי אברהמי - אין תכנית לאומית ואין תכנית של תנועת העבודה.
2. אבי בן-בסט - המדיניות לקליטת העולים בתעסוקה.
3. מרדכי קדמון - שינוי מבנה התעסוקה ושינוי מפת המדינה.
4. יחיאל לקט - ההתיישבות צריכה לאמץ תכנית קליטה בעלת מעוף וחזון.
5. יעקב צור - תופעה יהודית ייחודית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך ה13.06.1990:
1. עמוס פונקשטיין - דברי פתיחה: למה באה ההידרדרות בקשר שבין האינטלקטואלים לבין ההנהגה הציבורית? שלוש תשובות אפשריות.
2. נורית גוברין - מסורת המחאה בספרות העברית.
3. יזהר סמילנסקי - איפה הקול הצעיר בתקופה הזאת?
4. יצחק בן אהרן - האינטלקטואל כבורא המציאות.
5. אין דבר מאכזב יותר מבואו של משיח.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
הצג עוד תוצאות