נמצאו 20 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: גלעד מאירי
תיאור: ננופואטיקה 20 הוא גיליון חופשי, מה שמעניק לו אווירה פוליפונית ולא אחת קרנבלית. נושאיו המרכזיים —מחאה פוליטית, אהבה, הורוּת, אמונה, מסעות, פסטורלה וארספואטיקה — מעוצבים לעתים באופן לירי ונשגב, למשל באמצעות בוננוּת הייקוּאית ולעתים באופן הומוריסטי ומחוספס, למשל באמצעות פרודיה, סאטירה ואיגיון.
ננופואטיקה 20 נותן במה ל־ 34 משוררים, סופרים ומתרגמים. רוב הגיליון מוקדש לשירה מקורית, אך יש בו גם מקום נכבד לשירה מתורגמת. בגיליון מופיעים תרגומים משיריהם של עשרה משוררים שונים, שלמעֵט שניים, כולם בני זמננו: רוברט בְּלַיי, לינדה גרג, רון קוּרְצִ'י וריטה דאב האמריקאיים; לואיס קרול, גאווין יוּאַרְט וג'ון קרוּק הבריטים; אנטואן קאסאר המלטזי, סלאח פאיק העיראקי ולי פו הסיני. התרגומים הם פרי עבודתם של חמישה מתרגמים: רועי צ'יקי ארד, עידן בריר, לילך גליל, ליאור שטרנברג והח"מ. כל התרגומים הם מאנגלית, למעֵט התרגום של פאיק מערבית. כן כולל הגיליון סיפורים קצרים מאת ארבעה סופרים (שוש אברבוך, אמוץ גלעדי, עומר ויסמן ואדם קומן) ומסה של יונדב קפלון המבקרת ספרות יפה קצרה — גול עצמי מרהיב.
מאת: אלכס בן ארי
תיאור: האנתולוגיה הקודמת, הראשונה במספר, לכתיבה מושגית בעברית 1 ראתה אור לפני כשלוש שנים. היא הייתה פעולה של אוצְרוּת ממוקדת שהתבססה על עבודתם של המשוררים המעטים למדי שהיו להם יצירות משמעותיות בתחום, לצד מסות מבואיות באופיין ותרגומים (או ביצועים מחדש) של מספר יצירות מפתח מן השירה המושגית האמריקאית.
הכוח המעצב של האנתולוגיה הנוכחית שונה מאוד. קול קורא בתפוצה רחבה הביא בעקבותיו כמות גדולה של עבודות מִכּותבים שרבים מהם לא היו מוכרים לי. שלוש מתוך ארבע החטיבות של האנתולוגיה התהוו והתעצבו מתוך מגע, ברירה, ארגון ועריכה של השפע הזה.
החטיבה הנוספת היא מובלעת אוֹצְרוּתִית בנוסח האנתולוגיה הקודמת. היא מוקדשת לנושא שהוא אזוטרי מחד ומהותי לפעולה המושגית מאידך: הוראות ליצירת יצירות. היא כוללת, בין היתר, ריאיון עם חברי קבוצת האוליפו, מאמר של מרית בן ישראל על שירי ההוראות של יוקו אונו, מבחר שירי הוראות במקור ובתרגום ומחווה של מבחר אמנים חזותיים לציורי הקיר של סול לוויט, מאבות ההפרדה הנקייה בין הוראות לביצוע. השיח עם האמנות החזותית, שניתן במובן מסוים לראות בה "אח בוגר" לכתיבה בכל הנוגע לכמות ובשלות העשייה והשיח סביב האמנות המושגית, הוא תוצר לוואי מכוּון ומבורך של האנתולוגיה ויימשך, בתקווה, גם מעבר לדפיה.
מאת: גליה ברס, נצר לאו, ספיר יונס
תיאור: הוֹוִיזְם הוא פעולה אמנותית הקוראת למעשה דיוק הרגע הספרותי.
ההוֹוה הוא ישות שאין לה משך. יצור בודד ופתוח לַכּול, המתקיים ברגע זה ובשעה זו.
ההווה מוכרח בעבר ובעתיד, נשען ומעניק. אבל ברגע זה — ההווה. ומכאן שהקריאה היא פשוטה:
כִּתבו עכשיו ובכוונה. אנחנו דורשים שתיכּתב שירה, ספרות, אמנות רלוונטית.
זַקקו, דייקו, בחנו צורות כאלה ואחרות, הַבחינו בין עיקר לתפל.
אִגְדוּ את השירים יחד, חִשבו על זה, כִּרכו. קִראו: תקראו!
אנחנו דורשים שלא תפחדו להגיד דבר־מה על דבר־מה.
הֱיו נחרצים.
זה קשור גם להווה במובנו המתהווה. הנמצא בהווה, העסוק בהתהווּתו — הוא היוצר. הוא מוכרח בהתחדשות. הוא מוכרח ביצירה.
מאת: נועה שקרג'י, עידן ברייר
תיאור: ב־ 1.10.2019 תחגוג עיראק מאה שנים לסיום השליטה העות'מאנית (רק 13 שנים לאחר מכן, ב־ 3.10.1932 זכתה בעצמאות מלאה), אולם מסורת השירה העיראקית זכתה למעמד מרכזי כנזר האמנויות דורות רבים קודם לכן, כמו גם בעשוריה הראשונים של עיראק המודרנית. כפי שמתארת הילה פלד־שפירא ברשימתה להלן, הנעשה בשירה העיראקית היווה שיקוף וביטוי של תהליכים חברתיים, תרבותיים ואסתטיים שהתחוללו במדינה לאורך שנים. לאחר שנות רדיפה, הצרת צעדים וצנזורה, מעמדם של השירה והמשוררים שוקמו לאחר נפילת שלטונו של סדאם חוסיין והשינויים שהתחוללו בעקבותיה. ועם זאת, היום, בעיראק האחרת, הועם זוהרה של השירה והבכורה, אם בכלל ניתנת לספרות, שייכת לסיפורת, לפרוזה.
מבחר זה מאגד מיצירותיהם של 31 משוררים עיראקיים שכתבו בין ראשית המאה העשרים ועד ימינו אנו, ולפיכך הוא מהווה הצצה ראשונה למבחר מתוך השירה העיראקית במאה האחרונה ולא מקיף את המכלול העשיר שלה. מעבר לפרסום של שירה משובחת ומגוונת מתרבות קרובה־רחוקה, בעריכת הגיליון הזה ביקשנו להציע לקורא מפה ראשונית ויכולת התמצאות בסיסית בשירה העיראקית של המאה ה־ 20 . מי שמחפש כמונו, למצוא מעט סדר בבלגן יוכל להיעזר ברשימתו הנהדרת של כאזם ח'נג'ר הממפה (גם אם תחת התנגדות מתודולוגית מוצדקת) את הדורות בשירה העיראקית, לקרוא מעט על המשוררים שכתבו את השירים ולהיעזר במפת השירה המופיעה בגב הכריכה.
מאת: גלעד מאירי, עידן ברייר, נביל טווס
תיאור: בגיליון זה של ננופואטיקה (16) מוצגת תפיסת ה“ננו” – כתיבה קצרה מאוד, דחוסה וממוקדת, שמבקשת ללכוד רגעים ותחושות במינימום מילים, ולהתאים את השירה לקצב החיים ולעידן הדיגיטלי. הגיליון מדגיש ניסוי ושבירת תבניות לצד דיאלוג עם מסורות השירה. הוא מחולק לשני חלקים: הראשון כולל שירים בעברית, והשני מציג שירה בערבית, כמבט רוחבי על מגמות וסגנונות בשירה הערבית – מן המודרני ועד הקלאסי.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: בפתח הגליון איתן בולוקן, המוכר כמתרגם שירה יפנית ומשורר הייקו, מפרסם לראשונה מבחר קטן של שירה לירית. מרתק לראות כיצד הרגישויות והערכים האסתטיים שהוא מביא עמו מן השירה היפנית מתממשים באופן מעודן ורב־כוח בצורת שיר מערבית.
כתמיד, לצד סוגות אחרות בנות הזמן, הגליון מקדיש מקום לא מבוטל ליצירה אל־מקורית וקונספטואלית לגווניה. ליאור זלמנסון מנכס ממודעות גיוס התרומות של ויקיפדיה שיר חתרני החושף את פניו הכוחניים של הקמפיין. אמיר כהן, שזהו לו פרסום ראשון, משרטט ואריאציה נבונה ומשעשעת על דיוקן עצמי באמצעות תוצאות החיפוש של שמו בפייסבוק. שמות חדשים נוספים הם עמית בן־עמי בשיר רדי־מייד מתוך מילון עברי־עברי מקוון ואילנה בוקסנהורן בשיר גרפי המתפרסם לצד שיר גרפי של אפרת מישורי, מן החלוצות של צורת השיר הזו בעברית. ד"ר מני אדלר ופרופ' אבי שמידמן מאוניברסיטת בן־גוריון יצרו תוכנת מחשב שלמדה לעומקה את כל כתבי עגנון וחיברה על בסיס הידע הזה 11 קטעי פרוזה קצרים, אשר שמלבד איכותם המפתיעה וזיקתם הברורה לעגנון, פותחים שאלות עומק על מקוריות, סגנון וגבולות המבע האישי.
בתחום השירה בפרוזה והפרוזה ממש, קטעים חדשים פרי עטו של מחבר ספר עלטה, מבחר פרגמנטים של יונתן רז־פורטוגלי מתוך ספר העתיד לראות אור בקרוב, סיפור קצר של יעל נצר וטקסטים של מרב זקס־פורטל וזהר איתן. פרוזאיקון אחר, אשכול נבו, מפרסם דווקא שיר קצר, ואילו אורית גידלי מפרסמת את "השאלון"; שיר אהבה ארוך העוטה על עצמו תבנית פרוזאית־בירוקרטית קרה וצובר, מתוך הפער בין הצורה הזו לבין התוכן, עוצמה רגשית גדולה. עוד בגליון טעימה מספר שיריו השני של תומר ליכטש שיראה אור בקרוב ושירים חדשים של רוני סומק, גלעד מאירי, יחזקאל נפשי, דורית ויסמן ואחרים.
מאת: יהונתן דיין
תיאור: ננופואטיקה 14 עומד בסימן שירים על אודות משוררות/ים וסופרות/ים. השירים הבאים התכנסו אפוא כסוגה. ומהי סוגה זו? מוּכּרים לנו היטב שירי דיוקן, המתיימרים לצייר במילותיהם דמות אדם; וכן שירים שנכתבו בהשפעת או בהשראת שיריו של אחר; שיריהם של ממשיכי דרך, של מעלי מחווֹת, של אפיגונים ושל גנבים ספרותיים; אולם דמות האדם שצרה לשון השירים שלפנינו היא דמות משורר בעצמה, ולכן ממילא מדובר במחווה או בהתייחסות כזאת או אחרת של קורא אל כותב. והקורא כאן הלוא הוא כותב בעצמו. כל אחד משירי הגיליון מציג אפוא דמות אמן כפולה — משורר כותב ומשורר נקרא. אפשר אף הרבה יותר, אך אין צורך להתפלפל.
מאת: גלעד מאירי, עמיחי חסון
תיאור: היאָרצייט, עשרים שנים למותו של משורר הבּיט אלן גינזברג (1926 – 1997), הוא הזדמנות לאפטר־פארטי ספרותי. גינזברג נביא־מיסטיקן־פסיכדלי, יהודי־בודהיסטי, כהן ניו־אייג', הומוסקסואל, אמריקאי ואזרח העולם, לוחם זכויות אדם — אייקון ומנהיג מרכזי במאה ה־ 20 . עם זאת, למרות השפעתן הרַבָּה של שירתו ומשנתו בספרות ובתרבות העולם, באופן מפתיע — בפרט בהתחשב בהקשריו היהודים והישראלים — היא לא זכתה למעמד דומיננטי בשיח הספרותי המקומי, אלא בפרינג'; לדוגמה, למעֵט שלושה ספרי תרגום דקים יחסית משירתו (תרגמו יפה דן עומר, נתן זך ועודד פלד), טרם זכינו למבחר רחב ומייצג מכּתביו בעברית, שלא לומר ביוגרפיה ו/או מחקר.
בהתחשב בהיקף יצירתו הגדול של גינזברג, גיליון זה כשמו כן הוא: ננו. הוא מוסיף לשיח הגינזברגי נדבך צנוע. הקורא ימצא כאן אשכול ספרותי מגוּון: 21 תרגומים חדשים של שירי גינזברג (ואף שניים של בן זוגו פיטר אורלובסקי), שירי וסיפורת מחווה, ממוארים ורישומים מאת 19.5 יוצרים (שמו של החצי שמור במערכת).
מאת: רונית חכם, גלעד מאירי, נועה שקרג'י, מורן אביב
תיאור: בחוברת זו סיפורים ושירים ובהם גיבורים וגיבורות שכמותם אולי טרם פגשתם – ילדות וילדים וגם חיות ורוחות רפאים – בהם פחדנים, חלשים, רשעים, תמימים, עצובים ואפילו עצלנים. עבור חלקם השבילים לא סלולים והשמיים לא תמיד כחולים.
בכתיבת החוברת השתתפו עשרים ושלשה כותבים. ישנם בחוברת סיפורים ישנים בצורה חדשה, וסיפורים חדשים בצורה ישנה – זר פורח משדה היצירה, בלי צבעים זרחניים ובלי הרבה תמונות. העדפנו שהסיפורים והשירים יעוררו את הדמיון שלכם ולכן הוספנו להם מעט מאוד איורים. אתם מוזמנים לגעת בדפים, להתקרב אל המילים, לדפדף בסקרנות ולעוף עם הדמיון.
מאת: גלעד מאירי, אלכס בן ארי
תיאור: גיליון ננופואטיקה 11 מוקדש לתרגומי שירה. הוא קרוון קרנבלי קומפקטי בשיירה הארוכה של תרגומי השירה לעברית ובזאת אף ייחודיותו. זהו פרויקט צורני ראשון מסוגו בשירה העברית — מבחר חופשי של שירה קצרה מתורגמת, שאיננו ממוקד ביוצר ו/או ביוצרים ספּציפיים ו/או בצורה קלאסית כגון הייקו, טנקה, אפיגרמה או בתמה.
הנושאים המרכזיים של היצירות כוללים לפי הסדר: התבוננות מיסטית, הגות, זמן, זִקנה, זוגיות, אהבה הומולסבית, בעלי חיים, מחאה נגד מלחמה, תיאורי מחלה ומוות. יש לציין את החטיבה הגדולה יחסית שמוקדשת לשירת טבע ובעלי חיים — בעיקר ציפורים, מעין נשיונל ג'יאוגרפיק פואטי.
מאת: קרן שפי, אבנר מרים עמית
תיאור: שירה שיתופית היא פעולה יצירתית שלכאורה הולכת נגד הנטייה המסורתית של המשורר לכתוב לבד את שירו. המעשה השיתופי מחייב צעד אחורה וויתור על בלעדיות על מנת לעשות מקום, במרכז המעגל, לטקסט המתהווה מתוך חיבור הקולות. אם כן, החוויה של הכתיבה השיתופית טומנת בחובה את אלמנט הננו. ננו אגו.
גיליון ננופואטיקה של שירה שיתופית הוא פרויקט עריכה ראשון מסוגו בהיקפו ובעומקו של שירה כזאת בעברית. הגיליון נערך על ידי אבנר מרים עמית וקרן שפי, והוא תוצר של שנות יצירה ומחקר בתחומי הכתיבה, השיתוף והמשחק החברתי. אבל עוד קודם לכן, הגליון הזה הוא תוצר של קהילה חיה ויוצרת, שהעורכים נמנים עליה.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: ננוֹפּוֹאטִיקה 9 מתמקד בעיקר בשירה מקומית צעירה ומשקף את רוח התקופה: בגיליון 58 יוצרים, רובם ישראלים, 27 מהם טרם פרסמו ספר שירה.
בצד נושאים מסורתיים וגבוהים של אהבה, מוות, צבא, ילדות, משפחה, הגות וכדומה, יש נושאים פופואטיים כגון, ספורט, אמנות רחוב וטכנולוגיה. בהתאם לגיוון הנושאי, יש גיוון סגנוני: לירי, אקספרמנטלי, אוונגרדי והומוריסטי.
מאת: אלכס בן ארי
תיאור: יותר משהיא סוגה, כתיבה קונספטואלית היא אוסף של תובנות יסוד על העולם, השפה והאמנות שמתוך ההפנמה שלהן צומחים אופני ביטוי חדשים ומתחדש העניין באופני ביטוי קיימים שנדחקו לשוליים.
התובנות הללו קשורות בהכרה במגבלותיהן של המקוריות והיצירתיות בכתיבה, בהפנמת דפוסי ההתקשרות והמגע החדשים בעידן הרשתות החברתיות והשלכותיהן על עולם הרגש ועל חיי היומיום, בהתמודדות עם הנגישות שנולדה בעידן האינטרנט לכמויות אסטרונומיות של טקסטים ובזמינותם של כלים חדשים ההופכים את ההעתקה, הגזירה, הצרוף ושאר מניפולציות המאפשרות לייצר טקסט חדש מתוך טקסט קים לקלות מאוד.
הגליון שלפניכם מוקדש כולו לאופני הביטוי החדשים־מחודשים הללו. הוא מכוון להציג מניפה רחבה ככל הניתן שלהם בעברית לצד תרגומים ומחוות ליצירות מרכזיות מן הסוג הזה מן העשורים האחרונים בעולם וכן כתיבה עיונית המתארת את האקלים הרוחני־אמנותי הזה ומשרטטת בקווים כלליים תחנות בהתפחותו.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י
תיאור: ננופואטיקה 7 הוא גיליון שמחדד בדרך כלל אופי מסוים של השיר הננופואטי המסורתי, זה הגבישי. הגביש הספרותי הוא בעל אופי קשה, מתנגד, שאיננו נכנע לקלות הבלתי נסבלת של אמירה תקשורתית יתר על המידה בשם ערכים צרכניים ושיווּקיים של פופואטיוּת וחמידוּת. אין זאת אומרת שהגבישיוּת נוגדת בהכרח תקשורתיוּת, אלא שהיא דורשת מאמץ של פענוח מהקורא, ולוּ קל, אשר מעניק לחוויה האסתטית מֵמד של תהליך, קרי, של שותפות בין הכותב לקורא שיש לה עומק סביר. זהו ההבדל בין שירת סמול טוק, שהיא בעיקר סוג של מינגלינג, פטפוט להנעמת הזמן המבטיח שמירה על קשר טוב בין הדוברים, לבין שירה שׂיחתית, כזאת שמניחה שהפרטנרים לדיבור מנסים לגעת זה בזה גם באופן שעלול לסכן את הקשר על ידי ויכוח, בירור נפשי, עצות וכדומה.
מאת: נועה שקרג'י
תיאור: בספטמבר 2007 פגשתי במסגרת השירות הלאומי שלי ב'מקום לשירה', חבורה ספרותית ירושלמית בשם 'כתובת', שמנתה חמישה משוררים וסופר שהיו בתחילת־אמצע הנתיב של חייהם הספרותיים (שי דותן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, יובל יבנה, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג). ארבעה מחברי הקבוצה שהוזכרו לעיל היו ילידי שנות ה־ 60, חברי הקבוצה הם משוררים, סופרים, מתרגמים, עורכים וחוקרים. המפגש הבין־דורי המתמשך איתם, עם יצירתם, ועם קהילת המשוררים שסבבה אותם נטע בי את התחושה שיש סגנון מיוחד לשירה של ילידי העשור הזה, סגנון המצוי ברובו תחת צל.
יצאתי להתחקות אחר הפואטיקה באמצעות עריכת גיליון זה של 'ננופואטיקה', המאגד בתוכו חמישים ואחד יוצרים ויוצרות שכולם נולדו בשנות ה־ 60.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: הגיליון הזה נפתח במבחר מתוך תרגום חדש של רותם עטר ל'תרגילים בסגנון' מאת רמון קנו , אשר ייצא לאור בקרוב בהוצאת מקום לשירה. קנו הוא אחד ממייסדי האוליפו , ה"מעבדה לספרות פוטנציאלית", שעסקה החל מ־1960 בכתיבה מבוססת אילוצים. זהו אוסף של 99 אופנים לסַפּר את אותו סיפורון קצרצר תחת אילוצים סגנוניים שונים.
ה"משעממוּת" של הסיפור המקורי מפנה את הקשב של הקורא אל האילוץ הסגנוני, השונה בכל פעם, שבו נכתב כל קטע.
דרך זה נפתחת האפשרות לחוות את התפר העקרוני בין הדבר כשלעצמו לבין אופן הדיבור על אודותיו, כמו גם את נדיפותו של מושג הסגנון האישי.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: מסימניו של הגיליון הנוכחי היא הפנייה אל התרגום, שכמעט לא יוצג בשני הגיליונות הקודמים. לא נמנענו ממנו עד כה במכוון ואין מניע שהביא אותנו להתמקד בו דווקא כעת, מלבד כנראה ההתפתחות הטבעית של כתב העת בחקירה של מכלול היבטיו של המבע הקצר.
סגולה מפתיעה של השירה הקצרה היא שדומה כי במקרה שלה הפּחת המובנה שבעצם פעולת התרגום קטן משמעותית. המטפחת, אפשר אולי לומר, דקה יותר, כאילו אינה מספיקה התעבות, ולכן הנשיקה לחה ומסעירה יותר.
מתוך מפעל התרגומים הנמשך של המשורר עטור השבחים ליאור שטרנרבג מהשירה הבריטית והאמריקאית בת זמננו אנו מביאים שלושה שירים ליריים קצרים של המשורר האירי מייקל לונגלי ,ושיר של המשורר הוולשי המנוח ר.ס. תומאס. בחטיבת ההייקו, סוגה שבה יש לכתב העת עניין מיוחד, אנו נרגשים להביא מתרגומיו מיפנית של המתרגם ,החוקר והמשורר איתן בולוקן לשניים מן הגדולים שבמשוררי ההייקו, באשו ואיסה, בשירים שמעולם לא תורגמו לפני כן לעברית. לצידם מובאים תרגומים של דרור בורשטיין למשורר הייקו אמריקאי בולט בן זמננו, גארי הות'ם. עוד בחטיבת ההייקו שירים מאת רועי צ'יקי ארד וצמד של המשורר גיא שקד.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: יש משוררים שמאמינים שעבודת המשורר היא התמודדות בלתי פוסקת עם חדלונו הקרב ובא, שהרי החי הוא מת שאינו מכהן. המשורר מבקש להשאיר אחריו ספר, שיר או לפחות פתגם סיני עתיק שיאפשר לו לכהן בשני העולמות, החיים והמתים. באופן פרדוקסלי, דווקא הטקסט הספציפי, ההווה והקצר, שנראה שהנצח אינו מעניינו, דווקא הוא נשיקת עד במצח הנצח. לאור ההבנה הזו אנחנו מתמודדים עם הטקסטים הרבים שמגיעים למערכת, עטופים בחוויית הויראליות והשרידות של הזן הקצר. האווירה החטיפית של הטקסטים האלה מתעתעת: מה כבר יקרה אם נדחה או נפרסם שיר קצר שאינו תואם את החיפושים שלנו ?
הוא עלול לשרוד, להתפתח, ובסופו של דבר להשפיע: לייצר אווירה, קהילה, אופנה. זו נקודת מוצא של אמון ונאיביות הכבדים יותר מהטקסט עצמו, אך עדיין קיימת בה מידה של אמת. לכן אנו שואפים לפרסם ולהציע טקסטים קצרים שיש בהם אסתטיקה שהיא מעבר לפואנטה, היעדר פואנטה, מבט צלול, כאלה שמתמודדים עם המוסכמה הפתגמית, המבודחת והחידתית של טקסטים קצרים.
אלו מרבית השירים שנבחרו לגליון הזה, המכיל לצד שירים בודדים גם כמה חטיבות בעלות עניין מיוחד: מקבץ שירים ננופואטיים מספר של אורי ברנשטיין שטרם ראה אור; מבט חוזר בקלאסיקת ננו של יונתן רז-פורטוגלי שהוחמצה בשעתה; המשך פרויקט משניות השירה של נועה שקרג'י ועמיחי חסון; במסגרת העניין הנמשך של כתב העת בשירת הייקו אנחנו מביאים, לצד שירים של ליאת קפלן, רועי צ'יקי ארד ואחרים גם שני פרויקטים המאתגרים את גבולות הסוגה: מקץ שירים מתוך 'קוד', הכותב באמצעות אלגוריתם מחשב מחדש את התורה כאוסף שירי הייקו, ופרויקט הבוחן האם וכיצד ניתן ללמד מחשב לכתוב שיר הייקו, מאת יעל נצר ואלכס בן ארי.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: ננופואטיקה (מקום לשירה) הוא כתב עת לספרות קצרה, מקורית ומתורגמת: שירה, פרוזה ומאמרים. כתב העת הוא משב של רוח הזמן, גל ספרותי קצר, אולטרה סגול. ננופואטיקה מעניק חיבור לשוני, רוחני ומהיר, כשל מנטרה, קפיצת דרך תרבותית בחיים הומים: שאיפת ספרות בנשימה אחת. הוא בו זמנית התכווצות אסתטית, אולי אף חרדתית, ואבחת שחרור וירטואוזית כנגד תופעות בולמיות כגון גלובליזציה, תאגידי ענק ותקשורת המונים, פנדל אל לב הרשתות והמרשתות.
מאת: גלעד מאירי
תיאור: 'ננופואטיקה' 1 היא אנתולוגיית שירי משוררי 'מטר על מטר' 2013 , פסטיבל ירושלים לשירה השישי.
בספר 47 שירים, רובם בפרסום ראשון, שנבחרו על ידי המשוררים. זהו ספר של פואטיקה ננסית (ננו ביוונית). השירים באורך של עד שש שורות (למעט חריגים שנבעו מכך שלמשורר לא היו שירים קצרים). ובעלי תבניות שונות: הייקו, קוּפּלֶט, מִכתם, מרובע, חמשיר ולרוב צורות חופשיות.
הצג עוד תוצאות