נמצאו 704 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רותי שפר
תיאור: "מלכת המדבר" מבית "החברה הגיאוגרפית" הוא מסע ג'יפים אתגרי לנשים, אשר הופך עבור חלקן לאירוע מכונן. מהו סוד קסמו של המסע, המשמש במקרים רבים מנוף לחשבון נפש לנשים בנות מגזרים וגילים שונים, ולעתים אף מוביל אותן לחשב מסלול מחדש?
רוצה להיות מלכה מבוסס על מחקר נרטיבי פסיכו־סוציולוגי שערכה הפסיכולוגית רותי שפר, ומביא את סיפור חייהן וסיפור מסען של 14 נשים, הצעירה ביותר בת 30 והמבוגרת בת 70, מתוך אלפים שהשתתפו במסעות שנפרשו על פני העולם כולו. הנשים הללו חשפו בפניה את סגור לבן בראיונות המובאים כמונולוגים אותנטיים, שדרכם אנו מתוודעים אחר המתרחש בקבוצה שהיא על טהרת הנשים – כשאין גבר בסביבה.
נתוודע, בין השאר, ליהודית, שבערבות קירגיזסטן יצאה מאבל ממושך על מות בנה בתאונה, ונפתחה לה מחדש הדלת לחיים. נפגוש את נטלי, שבילדותה ברוסיה היתה מנודה בגלל יהדותה וכשהגיעה לארץ – בשל היותה רוסייה, ובמלכת המדבר מצאה חברות נפש. נתוודע גם ללילך, שיצאה מהבית למסע דקה לאחר שעל צג הטלפון של בעלה נחשפה להודעה מהמאהבת שלו, וכשחזרה מצאה בעצמה את הכוחות להתגרש.
בין הראיונות מובאים פרקים תיאורטיים העוסקים בעולמן של נשים, במשיכה לפעילויות אקסטרים ולהשתייכות ליחידה מובחרת, ובהדהוד הפנימי של המסע החיצוני. כל זאת בשפתה הישירה של רותי שפר, שמזמינה את הקוראות להצטרף אליה למסע מרתק תוך שהיא קוראת לחשיבה בסוגיות מושתקות או רדומות. בכך היא מעוררת את המלכה הפנימית של כל קוראת, שתעבור מסע קטן משל עצמה בשעה שתצלול לדפיו של הספר.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: רמי קמחי
תיאור: סרטי הבורקס עדיין פופולריים ביותר בישראל. רק לאחרונה יצאו כמה מהם במהדורות חדשות על גבי תקליטורים. אחדים משודרים שוב ושוב בערוצי טלוויזיה ישראליים, בעיקר בחגים לאומיים. מהי הסיבה לפופולריות עצומה ומתמשכת זו של סרטים אלה, שהפקתם הסתיימה כבר בשנות ה-70 – זו השאלה המרכזית שספר זה מנסה לענות עליה. הספר מגדיר לראשונה את סרטי הבורקס ומשרטט את מאפייניהם. יתר על כן, הספר מצביע על הקשר שבין סרטי הבורקס לבין טקסטים של ספרות יידיש קלסית, בפרט על הדמיון בין הייצוג של הקהילה הישראלית-מזרחית בסרטי הבורקס לבין האופן שבו מיוצגת בספרות יידיש קלסית הקהילה היהודית-אשכנזית של השטעטל.
רמי קמחי מציע קריאה חדשה של סרטי הבורקס כטקסט היברידי – טקסט שהוא בעת ובעונה אחת מזרחי-ישראלי וגלותי-אשכנזי. נקודת מבט ייחודית זו מעמידה את סרטי הבורקס כשלב בדרכו של הקולנוע הישראלי אל שיקוף משוחרר ועצמאי של המנעד האמיתי של הגיוון האתני-תרבותי בישראל; שלב שבו הקולנוע הישראלי כבר היה בשל להדהוד אתניות אשכנזית פרה-ציונית, אבל אך ורק תוך כדי הסוואת מקורם האמיתי של המאפיינים האתניים האשכנזיים והשלכתם על מי שנתפסו על ידי השיח הציוני כ"אחרים" – המזרחים.
רסלינג
מאת: תהילה גאדו, גיא בן-פורת
תיאור: התמונות של עימותים בין חרדים למשטרה מוכרות לרוב הציבור הישראלי, אבל כיצד תופסים חרדים את המשטרה, מהן הציפיות שלהם ממנה, והאם הם מוכנים לשתף פעולה איתה? מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים וההגבלות על התקהלויות הביאו להתנגשויות רבות בין חרדים למשטרה. בעיני החרדים, האכיפה המשטרתית נתפסה לא פעם שרירותית, מפלה ומתעלמת במכוון מאורח החיים החרדי. אבל, בה בעת, המחיר שגבתה המגפה מהקהילות החרדיות פגע גם באמון בהנהגה החרדית וחיזק את התחושה שיש צורך במשטרה אפקטיבית - ובלשונם של מרואיינים למחקר הזה: "אלמלא מוראּה של מלכות, איש את רעהו בלעו". מחקר זה בוחן את היחסים בין המשטרה והחרדים ובתוך כך גם שאלות רחבות יותר הנוגעות לזהות, שייכות ולגיטימציה. המחקר משלב מתודולוגיה כמותנית ואיכותנית ומתבסס על סקר דעת קהל, קבוצות מיקוד, ראיונות עם אנשי מפתח וסקירת עיתונות חרדית. נבחנים בו ההבדלים בין העמדות של חרדים ושל יהודים שאינם חרדים כלפי המשטרה, המתח הערכי שבין החרדים למשטרה, תפיסות של שיטור יתר ושיטור חסר והנכונות לשתף פעולה עם המשטרה. נוסף על כך, המחקר סוקר אירועים אחדים שבהם התעמתו חרדים והמשטרה בשנת משבר הקורונה, וכיצד באו בהם לידי ביטוי התפיסות והמתחים המתוארים במחקר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סילביה פוגל-ביז'אווי, רחל שרעבי
תיאור: הקיבוץ והמושב הם שתי מסגרות שיתופיות וולונטריות שהצמיחה תנועת הלאום היהודית בארץ-ישראל ברוח האוטופיה הסוציאליסטית. בדומה למסגרות וולונטריות אחרות כגון, קומונות, תנועות חברתיות, מפלגות וכו', אשר משחר המודרניות הושפעו מהפרויקט הסוציאליסטי, נעשתה הבטחת השוויון המגדרי בקיבוץ ובמושב לאחד מעקרונות היסוד של אותן קהילות. הבטחה זו טמנה בחובה ניסיון ליצור חברה שיתופית חדשה שבה היה צפוי להשתנות ואף להיעלם הגבול המגדרי המפריד בין הספירה הציבורית-הגברית, מקור הכוח, הסמכות והיוקרה, לבין הספירה הפרטית-הנשית, מקור השליטה הנשית לאורך ההיסטוריה.
ספר זה, בא להציג את ההתפתחות ההיסטורית של הגבולות המגדריים בקיבוץ ובמושב, תוך הפניית הזרקור אל הספירות הפרטיות והציבוריות המשתנות. לשם כך הוא מביא קול רב-גוני ורב-תרבותי של חברות הקיבוץ והמושב. חברות חילוניות ודתיות, ותיקות ו"עולות חדשות", שדרכן הוא מציג סוגיות מן העבר ומן ההווה, וחושף נושאים שלא תמיד זכו להתייחסות ראויה.
הספר שופך אור על מנגנוני שיעתוק אי השוויון המגדרי בעידן המודרני, יהיה זה בגרסתו הסוציאליסטית, הקפיטליסטית או הבתר-תעשייתית. אחד הלקחים שהספר בוודאי תורם הוא תיאור נוסף של המגבלות המלוות כל ניסיון לשוויו מגדרי המתמקד רק בשינוי מעמדן של הנשים- על בסיס של זהות או על בסיס של שוני עם הגברים- מבלי להשמיע דרישה זהה לגבי הגברים, ובכך לפרק את הגבולות מגדריים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתי"ל מאגנס
מאת: טארה פורטר
תיאור: נערות ונשים צעירות חיות בתקופה מבלבלת: מעולם לא היו בידיהן חירות ואפשרויות בחירה רבות כל כך; אך מעולם גם לא ניצבו בפניהן דרישות כה רבות – מצד עצמן ומצד אחרים.
ד"ר טארה פורטר מציעה להן תובנות על סמך ניסיונה העשיר. ממבחנים עד חברויות, ממשפחות עד אהבה, היא מספקת הסברים נגישים והצעות מעשיות. מתוך הבנה עמוקה של נקודת מבטן, היא מסבירה להן את עצמן ומנחה אותן צעד־צעד, כיצד להתמודד עם האתגרים בחייהן.
אתם לא מבינים אותי הוא מעין מכתב אינטימי מחבֵרה חכמה או מאחות גדולה. זהו גם מדריך יקר מפז להוריהן של נערות וצעירות: הצצה אל מעבר לגלגולי העיניים ולמחאה של בנותיהם – "אתם לא מבינים אותי!"
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עידית שכנאי-רן
תיאור: שנות השבעים של המאה העשרים נתפסות כשנים של יציבות יחסית בתנועה הקיבוצית, אולם מתחת לפני השטח רחשו כבר תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגיים שבאו לידי ביטוי במתח הולך וגובר, עד לפיצוץ בשנות השמונים, במה שמכונה "משבר הקיבוצים".
בספר הנה ימים באים מספקת האדריכלית עידית שכנאי-רן זווית ייחודית לבחינת השינויים האידיאולוגיים שחלו בחברה הקיבוצית, באמצעות בחינת התהליכים המרחביים שהתרחשו בה ערב פרוץ המשבר. חנוכת חדר האוכל החדש בקיבוץ יפעת, שמוצג כמקרה מבחן בספר, אירעה במקביל להחלטה ההיסטורית שהתקבלה בקיבוץ על הפסקת הלינה המשותפת. הסמיכות בין שני אירועים מכוננים אלה מדגימה את הווקטורים הסותרים שרחשו בקיבוצים בשנות השבעים – חיזוק הקולקטיב מחד וחיזוק המשפחתיות מנגד – ומספקת דוגמא מאלפת לקשר בין הסדר המרחבי ובין הסדר החברתי.
הנה ימים באים משלב תיאוריות מתחומים שונים – סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה ולימודי תרבות – עם תיאוריות וכלים מתחום האדריכלות. עולה ממנו כי המרחב הפיזי אינו רק מושפע מתהליכים חברתיים ותרבותיים, אלא גם משפיע על עיצובם והשתנותם; שותף פעיל בכינון תהליכים היסטוריים ואידיאולוגיים. זהו ספר החושף באופן רב-שכבתי את הנימים הרבים שקושרים בין האדם לבין המרחבים שבתוכם מתנהלים חייו, ואת האתרים הנסתרים שבהם נפגשים חיי היומיום והאידיאולוגיות הגדולות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: סיפור מקומן של נשים במפלגות ובארגוני הימין הציוני נשאר בשולי המחקר ההסטורי־חברתי. "'אשה עבריה בל יאבד חלקך' , נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה" ממלא חלל זה, ומספר את סיפור פעילות הנשים במפלגות הימין בתקופת המנדט ובשנים הראשונות לקיום המדינה, תוך בחינת זהותן, מודעותן המגדרית והדילמות המרכזיות איתן התמודדו. הספר מתחקה אחר הפעִילות הפוליטיות בממסדים המפלגתיים בתקופה סוערת בתולדות היישוב והעם היהודי, על רקע המשמעות הפרטית והארגונית של היותה של אישה פעילה פוליטית במסגרת ארגונים ומפלגות באופוזיציה מימין.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ג'ף פוסטר
תיאור: מתי בפעם האחרונה עשיתָ משהו בשביל הבריאות שלךָ?
העובדות ברורות: לא רק שגברים מוּעדים יותר לחלות באינספור מחלות, גם תוחלת החיים שלהם קצרה בהרבה מזו של נשים; להיות גבר, מתברר, זה לא דבר בריא במיוחד. ואם לא די בכך, גברים רבים מתייחסים לבעיות הבריאות שלהם בביטול, ולעתים כלל אינם מודעים להן, או לדרכים לפתור אותן.
הבשורה הטובה היא שיש מה לעשות בנדון.
ד"ר ג'ף פוסטר, רופא משפחה בכיר שמתמחה במחלות גבריות ובטיפול בהן, נחוש לנצח את הבורות ואת ההדחקה הידועה של גברים בתחום, ומציע לכל גבר, בכל גיל ובכל מצב פיזי, נקודת מבט מרעננת, ובעיקר הוליסטית, על בריאותו.
בספרו תהיה בריא, גבר, עוסק פוסטר בסוגיות רפואיות ייחודיות המטרידות גברים, כמו התקרחות, אין-אונות וסרטן הערמונית, וכן במחלות אחרות כמו סוכרת, מחלות לב ותסמיני גיל המעבר (כן, יש גם לגברים).
תהיה בריא, גבר הוא מדריך מעשי המספק לקוראיו עצות חשובות לבריאות מיטבית, ובדרך מפריך לא מעט מיתוסים רווחים. זהו ספר חובה לכל גבר שאוהב את חייו ובריאותו, וכמובן – גם לכל מי שאוהב אותו.
תכלת הוצאה לאור
מאת: קייט רייוורת'
תיאור: למי שמוכנים למרוד, להתבונן לצדדים, להעמיד בספק ולחשוב אחרת, אלה הם זמנים מסעירים."
כנערה מתבגרת בשנות השמונים, קייט רייוורת' חלמה לשנות את העולם – לשים קץ לתופעות כמו עוני, אי־שוויון והרס סביבתי – אבל במשך עשרות שנות עבודה עם מוסדות אקדמיים, ארגונים חברתיים, ממשלות וגופים בינלאומיים, היא נתקלה שוב ושוב במכשול אחד עיקרי: מערכת כלכלית שנותרה במקומה, בזמן שהעולם סביבה הלך והשתנה.
למרות שאנחנו חיים בחברה שמכורה לחידושים – מכוניות, סמארטפונים וגאדג'טים חדשים – אחת המערכות החשובות בחיינו, המערכת הכלכלית שמעצבת את עולמנו, בנויה על הנחות ותיאוריות שלא עודכנו במשך עשרות – אם לא מאות – שנים.
ברב מכר מרתק ועטור פרסים, ובעזרת ציור פשוט של שני עיגולים, אחת הכלכלניות החשובות בימינו מציעה אלטרנטיבה מעשית לכלכלה הקפיטליסטית שעבר זמנה: כלכלת הדונאט – מצפן חדש עבור האנושות במאה העשרים ואחת.
רדיקל
מאת: לילך רוזנברג-פרידמן
תיאור: מדינת ישראל חריגה בשיעורי הילודה הגבוהים בה זה שנים רבות, אולם בעבר הייתה הילודה פה מועטה, ומספר ההפלות המלאכותיות — גדול. בתקופת שלטון המנדט הבריטי ובעשור הראשון של מדינת ישראל גילמה סוגיית הילודה, עידודה ומניעתה, ערכים שונים ומגמות מנוגדות. לא תמיד עלתה הגשמת המטרות הלאומיות בקנה אחד עם צורכי הפרט, והשאיפה ליצור רוב יהודי ולהגביר את הילודה לא התיישבה עם הרצון לעצב חברה חדשה, מערבית ומודרנית, שאחד ממאפייניה הוא הגבלת הילודה. מתחים בנושא זה התגלעו בין היחיד לחברה ובתוך קהילות המהגרים שהגיעו לישראל ולהן השקפות וערכים משלהן, נורמות ופרקטיקות נבדלות. אין תמה אפוא שהילודה עוררה עימותים חברתיים, מגדריים ופוליטיים.
עשרות השנים הנסקרות בספר זה התאפיינו במגמות סותרות: עידוד ילודה ולצִדה הגבלתה, מאבק בהפלות ולצדו ריבוי הפלות מלאכותיות. מפגשים בין תפיסות לאומיות, דתיות, חברתיות, מגדריות ותרבותיות שונות וכן מפגשים בין הלכי רוח מערביים למציאות המקומית השפיעו בפועל על שיעורי הילודה, על דרכי ההפלה המלאכותית ועל הגישות כלפיהם. ככלל, כל אלה שיקפו את פני החברה הישראלית בראשיתה.
רוזנברג־פרידמן מתארת ומנתחת בציונות מבטן ומלידה את הילודה ואת תופעת ההפלות המלאכותיות, חושפת טפח מחיי היום־יום ומסרטטת את הדיוקן המורכב של החברה הישראלית בראשיתה ושל דור המייסדים שעיצב וכונן בחייו את הבסיס החברתי והאידאולוגי של החברה היהודית בישראל, ומעניקה נקודת מבט מעניינת להבנת מצב הילודה העכשווי במדינה.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עדי שרצר, עופר שיף
תיאור: במוקדה של אסופה זו עומד ניסיון לפענח את הפער בין עומק השפעתה של יהדות אמריקה על ישראל ובין השוני הניכר בינה ובין החברה הישראלית. כיצד פער זה משפיע על מערכת היחסים ביניהן ובמה הוא בא לידי ביטוי?
המאמרים המכונסים באסופה פורסים את רשת ההשפעות התרבותיות, החברתיות, הכלכליות והדתיות של החברה היהודית־אמריקנית על ישראל בחיי היום־יום. להבדיל ממחקרים אחרים, אין היא עוסקת בהקשרי מַקרו של מערכת היחסים בין ישראל ליהדות אמריקה, ונעדר ממנה לחלוטין ההיבט הפוליטי־ממסדי שלהם. עניינה הוא ארבעה מוקדים: חינוך ודת; פילנתרופיה ומעורבות חברתית; פיתוח שדות מקצועיים; תרבות וספרות.
מגוון התחומים הנסקרים באסופה רחב, ובכולם באה לידי ביטוי הטענה שלפיה ההכללות 'יהדות אמריקה' ו'היהדות הישראלית' מחמיצות את המורכבות ואת שלל מַבָּעיה של מסכת הקשרים בין קהילות שונות ובין מגזרים בשתי החברות. מסכת קשרים זו הייתה מגוונת גם בעבר, אך כיום היא הולכת ומתפצלת עוד ועוד וביתר שאת. בחינת הקשרים הללו וההשפעות השונות של יהדות אמריקה על ישראל מחדדת שאלות עקרוניות בנוגע לזהות הישראלית ובנוגע לשייכותם ולזיקותיהם של ישראלים למרכזי חיים של יהודים וישראלים מחוץ למדינת ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: טרוור נואה
תיאור: בשלהי תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה קיימו גבר לבן ואשה שחורה מערכת יחסים אסורה. באותה תקופה אפלה העונש על קיום קשר אינטימי בין שחורים ללבנים עמד על חמש שנות מאסר.
הזיווג הפלילי הזה הוליד את טרוור נואה. ילד שחום, חריף להפליא, נטול גבולות או תחושת אשם, שנעשה אחד הסאטיריקנים הפוליטיים המצליחים בארה"ב.
ב"מחוץ לחוק" חולק איתנו נואה סיפור התבגרות בלתי אפשרי במציאות המטורפת שיצר השלטון הגזעני בדרום אפריקה, ומעניק לנו מבט חודר, מרתק ומשעשע להפליא אל אחד מהניסויים האנושיים הנבזיים ביותר של המאה העשרים.
זהו סיפור על עוני, אלימות ובערות בלתי נתפשת; על התהומות שאליהן יכול לשקוע האדם, וגם על כוחה האדיר של נחישות, חכמת חיים ואהבת אם שאפשרו לנואה לקום מהמציאות בה גדל ולבנות את חייו כאחד מהאמנים המצליחים של זמננו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניסן שור
תיאור: לרקוד עם דמעות בעיניים מציע צלילה יסודית וסוחפת אל מעמקי תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל, ומאיר אותה בזרקור רב-עוצמה. סיפורה המלא, המשורטט כאן לראשונה לפרטי פרטיו, נפרש על פני ציר זמן היסטורי של חמישים שנה, בקו מקביל – ועם זאת מתנגש – לתולדות המדינה: מהחבורות הסלוניות של אמצע שנות ה-50 והדיסקוטק הראשון בישראל, דרך שיגעון הדיסקו של שנות ה-70, מועדוני הגל החדש האפלוליים של תל אביב בשנות ה-80, לידתו של הטראנס כתופעה ישראלית מוזיקלית-חברתית ייחודית ועד לפריחתם חסרת התקדים של מוזיקת הריקודים האלקטרונית, מועדוני ההומואים, סם האקסטזי ו"אומת הדאנס", אשר היא היא התופעה התרבותית הבולטת של העשור האחרון של המאה ה-20, אשר השפיעה על חייו של דור שלם של צעירים ועיצבה אותם.
בשפה קולחת, אשר אינה מסתירה את אהבתו ותשוקתו לנושא, מביא ניסן שור את סיפוריהם האישיים של גיבורי הספר, אנשים שעד כה התקיימו בשוליים, דווקא מפני שלא הסכימו ליישר קו עם האתוס הציוני ועם הקטסטרופיזם המובנה של החברה הישראלית. דמויות אלה – בעלי מועדונים, תקליטנים, בליינים ובוהמיינים – הפכו את חיי הלילה לביתם ואת השמחה לייעודם, תוך כדי בריאת יקום אוטונומי של תענוגות.
לרקוד עם דמעות בעיניים מנתח באופן חד את היחסים הסבוכים והמסוכסכים שבין תרבות המועדונים בישראל לבין הנוף הלאומי שבצלו התקיימה תמיד. הוא עוסק בהרחבה בפוליטיקה של הריקוד הישראלי, לצד המתח שבין הלוקאלי לגלובלי כפי שהוא בא לידי ביטוי על רחבות הריקודים.
רסלינג
מאת: ואלרי סולאנס
תיאור: מניפסט החלאה, אשר תורגם לעשרות לשונות, תוך שהוא חי ונושם בביביה התת-קרקעיים של התרבות המערבית, רואה עתה אור גם בעברית. מאז הופץ לראשונה בשנת 1968 אין למניפסט אלא להטריד, להצחיק, להפחיד ולהפריע לכולנו בפרץ של חזון אפוקליפטי הדובר עם עבר נגוע ופגוע של נשיות ונושק לתזזיתיוּת הפמיניסטית, הקווירית, הפילוסופית, הפסיכואנליטית, התמהונית ועוד רבות אחרות.
מניפסט החלאה, אשר נודע, ואף הוכחש, בשמו המלא: "חבורה לקיצוץ הגבר" (SCUM Manifesto – Society for Cutting Up Men), נכתב משולי הסצנה הניו-יורקית בשנות אנדי וורהול והדהד במהלך השנים אל לב-לבה של "התרבות" אשר בה הוא מהפך ואשר עליה הוא מאיים:
"[הגבר] פסיבי מבחינה נפשית, מתעב את הפסיביות שלו, ולכן משליך אותה על נשים, מגדיר את הגבר כאקטיבי, ואחר כך יוצא להוכיח שהוא אכן אקטיבי ("להוכיח שהוא גבר"). אמצעי ההוכחה העיקרי שלו הוא הזיון (גבר גדול עם זין גדול מזיין זיון גדול). מכיוון שהוא מנסה להוכיח דבר מוטעה, הוא נאלץ 'להוכיח' אותו שוב ושוב. זיון הוא אפוא ניסיון כפייתי נואש להוכיח שאינו פסיבי, שאינו אשה. אבל הוא פסיבי והוא רוצה להיות אשה". מתוך: "מניפסט החלאה"
ואלרי סולאנס (1988-1936) נולדה בפרוורי ניו-ג'רזי, לסבית א-מינית, חלק מחבורת אנדי וורהול של שנות ה-60, זו שאף ירתה בוורהול, זו שפספסה, כמו תמיד, ונכלאה; תוצר של גילוי עריות מצד אביה והתעלמות מצד אמה, עיתונאית לרגע, מחזאית להשכיר, מדענית בפוטנציה ומעל הכול – זו שהטיחה בנו את זעקתה/כתיבתה, זו שלא ישבה בצל חלאת הפטריארכליות אלא המציאה את החלאה הרומסנית בשרותן של "הנשים-נשים".
מניפסט החלאה רואה אור בעברית בליווי הקדמתה של פרופ' אביטל רונאל – אחת החוקרות האמריקאיות החשובות ביותר הפועלות כיום בשדה ביקורת התרבות העולמי; ראש החוג לספרות גרמנית באוניברסיטת NYU ומחברת הספר Stupidity. רונאל ממקמת את "מניפסט החלאה" בצומת תרבותי עשיר – בין ניטשה לדרידה, בין אובידיוס לג'ודית באטלר, בתוך התרבות הפופולרית ומחוץ לה, בין השיח המגדרי לאמנותי, כשהיא מקפצת בין בעיטותיו של "המניפסט" לבין בקשתו לנחמה… ובמילותיה של רונאל:
"היא הייתה לא-ליברלית, לא-ניתנת לשיווק, מחזיר אור של פמיניזם לא-בורגני, אם אכן היה זה פמיניזם"
רסלינג
מאת: יחיאל נועם, נדב פורת הירש, איתמר יקיר
תיאור: ד"ר איתמר יקיר הוא חוקר במרכז לממשל וכלכלה שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. בעל תואר דוקטור מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בשוק העבודה, כלכלה פוליטית וזהות חברתית.
יחיאל נועם הוא עוזר מחקר בתוכנית "רפורמות בכלכלה" במרכז לממשל וכלכלה ובתוכנית "החברה הערבית בישראל" במרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. בעל תואר ראשון בסטטיסטיקה  ומדעי הנתונים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
נדב פורת הירש הוא עוזר מחקר בתוכנית "רפורמות בכלכלה" במרכז לממשל וכלכלה שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. סטודנט לתואר שני מחקרי בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: הגר צמרת, הדס בן אליהו, נעמי חזן, חנה הרצוג, יוליה בסין, רונה ברייר-גארב
תיאור: מדד המגדר של שוות • המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים הוא כלי מדידה רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל. המדד מציג תמונה מפורטת של האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות וספורט, אלימות, משפחה, חלוקת זמן, ובריאות – ומדי שנה מתווספים לו תחומים חדשים. בשנת 2023 התווספו שני אינדיקטורים חדשים: הפער המגדרי במשך זמן ההגעה לעבודה בממד חלוקת הזמן, והפער המגדרי במקבלי פנסיה בממד של גילאי +65בחינת האי־שוויון המגדרי נעשית לא רק על פי ההבחנה הבינארית בין גברים לנשים אלא גם בהצטלבויות בין מגדר לבין מיקומים חברתיים שונים, כמו הפריפריה, החברה הערבית והחברה החרדית בישראל, ונשים וגברים בגילאי 65 ומעלה. המדד חושף מגוון של נקודות אי־שוויון בין נשים לגברים בישראל באופן המעיד על כך שאי־השוויון המגדרי הוא עיקרון מכונן ואבן יסוד עיקשת של החברה בישראל.
השנים האחרונות מדגימות עד כמה ההישגים בתחום השוויון המגדרי בכלל, ובהיבטי הייצוג הפוליטי של נשים והשפעתן על עיצוב מדיניות, הם שבריריים. מצבי חירום ומשבר כדוגמת המלחמה כעת ומגפת הקורונה הם בעלי השלכות מגדריות משמעותיות, שכן נשים וגברים מושפעים מאירועים אלה באופנים שונים. מענה הולם לצרכים מגדריים ייחודיים חייב להינתן באופן שוטף ולהתבסס על נתונים רגישי-מגדר, כדוגמת הנתונים העומדים בבסיס מדד המגדר. נתונים אלה מאפשרים למדד המגדר להיות מצפן למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים בישראל.
כל נתוני מדד המגדר זמינים לשימוש באתר יודעת - מרכז ידע נשים ומגדר.
מכון ון ליר בירושלים
מאת: דליה גבריאלי נורי
תיאור: לפני עשרים שנה נסענו ליער ביריה.
הלכנו ברגל, טיול טבע.
ואחר כך הגענו ליישוב ביריה.
פגשנו אנשים שעלו ארצה בשנות החמישים, ומאז הם מתגוררים במקום.
הם סיפרו לנו שמעולם לא היו בתל אביב.
התפלאנו;
מה כבר המרחק בין ביריה לתל אביב.
אבל עכשיו אני חושבת:
יש בתל אביב הרבה אנשים שמעולם לא היו ביישוב ביריה.
ואיך שלא מסתכלים, זה בדיוק אותו מרחק.
בחורף 2015 יצאה דליה גבריאלי נורי, פרופסור לתרבות ותקשורת, למסע בפריפריה של ישראל. מדי בוקר נחתה בכיכר אחרת, שוחחה עם אנשים וחשבה מחשבות. ימים אחדים לאחר מכן הוחלט על קיום הבחירות לכנסת. הספר הזה הוא קפסולת זמן של הפריפריה הישראלית סביב בחירות 2015.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יגיל לוי, רינת משה, עפרה בן-ישי
תיאור: הדוקטרינה הצבאית בישראל מתעצבת בפורומים ביטחוניים־צבאיים סגורים, באופן הנגיש בלעדית ליודעי ח”ן. התוצאה היא שהעיסוק בהשלכותיה החברתיות והפוליטיות של הדוקטרינה נעלם מן העין הציבורית ואף מהמחקר. רִִיק זה, בפרט על רקע רמות האמון הגבוהות שהציבור בישראל מעניק לפיקוד הצבאי, מרדד את הדיון הציבורי ופוגם ביכולתם של מקבלי החלטות להשפיע על עקרונות הדוקטרינה, לא כל שכן ביכולתם להפעיל עליה פיקוח אזרחי יעיל. הספר הנוכחי תורם למילוי חֶֶסֶֶר זה ולכינון גוף ידע אקדמי לעיון במשמעויותיה הסוציו־פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל. אסופה זו חובקת אחד־עשר מאמרים, והיא מציעה כיוונים מגוּונים לקריאת הדוקטרינה כטקסט המאפשר לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו הצבא עצמו מפרש את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפוליטית. הניתוח המוצע בספר נעשה בהקשר של התפנית מרחיקת הלכת שחלה בדוקטרינה מסוף שנות התשעים, ובפרט בהקשר מקרה הבוחן של תפיסת ההפעלה לניצחון והתוכנית הרב־שנתית “תנופה”, אשר קודמו במהלך כהונת הרמטכ”ל אביב כוכבי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיכל גבעוני
תיאור: העתיד, כך נדמה, הוא לא מה שהוא היה פעם. עליית הפופוליזם, הכרסום ביסודות הדמוקרטיה, העמקת הגזענות, משברים כלכליים, מגפות חדשות ושינויים אקלימיים אינם מותירים מקום רב לאופטימיות. האבחנה שההיסטוריה מתקדמת אל עבר אופק מבטיח של צדק ושוויון אינה עומדת עוד במבחן הזמן. במקום לנוע בבטחה קדימה, החיים מקרטעים שוב ושוב סביב מציאות של משבר. בישראל ובמקומות אחרים, התקיעוּת והסחרור הם המקצב החדש של החיים הפוליטיים והרקע לצמיחת מחאות שמבקשות לחדש את התקווה שאבדה.
כיצד החיים בהווה מושפעים מנסיגת העתיד ומהתקיעות שתופסת את מקומו? מה קורה לחיים הפוליטיים כאשר התקווה מידלדלת, והאם אופטימיות נחושה היא הדרך לאשש אותם? אל מול הערך שמיוחס כיום לרגשות נמרצים ולתפקידם במצבי משבר, עתיד לשעבר מפנה את המבט להרגשות אהודות, אמביציוזיות ומבטיחות פחות. הספר בוחן מקרוב את תחושות הייאוש, אוזלת היד, הדשדוש והאבדון שמתפתחות על רקע ההתנגדות לכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, המחאה נגד שלטון נתניהו והפעולות לבלימת משבר האקלים. הוא מראה כיצד הבחירה בין התקווה לייאוש מסתמנת בתקופה שלנו כהכרעה הפוליטית החשובה ביותר, וטוען שדווקא התחושות העמומות שבין התקווה לייאוש יכולות לתרום לפיתוח עמידות וחוסן. הספר מנתח יצירות קולנועיות, מוזיקליות ואמנותיות שחוקרות את התחושות הללו ומצביע על החלופה שהן מציבות לשיח הפוליטי ולהסדרה הרגשית הנחרצת שלו. התחושות הירודות שמשקפות את ניוון האופק הפוליטי נתפסות כשם נרדף לשיתוק ותבוסתנות, אולם הספר מבקש להראות שבמצב של מבוי סתום ראוי להקדיש להן מחשבה נוספת – ולו כדי להרחיב את מרווח התמרון ולהקל על תחושת המחנק.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסתר הרצוג
תיאור: הספר נשים בישראל — סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטיים מתבסס על מחקר המשלב תיאוריה עם עבודת שדה ופעילות חברתית־פמיניסטית עם עבודה אקדמית. גישה זו מדגישה גם דמיון בין שיטת המחקר האנתרופולוגית לגישת המחקר הפמיניסטית. שתיהן עולות בקנה אחד עם מחויבות לערכי שוויון וצדק חברתי ומערבות פעילות חברתית למניעת עוולות חברתיים. מכאן שאנתרופולוגית פמיניסטית היא מי שמעורה ומעורבת בהוויה החברתית־ פוליטית בסביבתה הקרובה והרחוקה, מודעת להסדרים החברתיים ולמערכי הכוח שבבסיסם, מחויבת לתיאור דקדקני ואמין של מצבים ואירועים המתרחשים בתחום מחקרה ומעורבת בהם לשם תיאורם ולשם השפעה עליהם. אנתרופולוגית פמיניסטית מודעת באופן מיוחד למצבו של המין הנשי, בכל הגילים ומרקעים מגוונים, מודעת לפערי הכוח בין המינים ובקרב נשים ופועלת כדי לשנותם. הספר משקף גישה זו.
המאמרים שקובצו בספר מתארים ובוחנים סוגיות פמיניסטיות ומגדריות מרכזיות בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. הם עוסקים, בין היתר, בהיבטים מגדריים ובאירועים הקשורים למעמד המורות, לאמהוּת במדינת הרווחה, לטיפול הביורוקראטי בעולות מאתיופיה, למקומן של מפלגות נשים בפוליטיקה, לפעילותם ולמאבקיהם של ארגוני הנשים, ליחסי כוח בין המינים במכוני כושר. המאמרים הכלולים בספר פורסמו בבמות שונות בעשרים השנים האחרונות. הם נערכו קלות, הוסף להם תיאור אירועים ותהליכים בולטים שהתרחשו מאז פרסומם וכן תובנות שעלו מהמבט לאחור.
הספר עשוי לתרום למחקר האנתרופולוגי העוסק בנשים ובמגדר בישראל וכן להנגשת עבודות מחקר אנתרופולוגיות לציבור הרחב, מעבר לקהל האקדמי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נעמי אברהם
תיאור: ספרה של נעמי אברהם, חקירה במסדרונות בית הספר: ילדה רעה יועצת, מציע הצצה יוצאת דופן אל קרביה של מערכת החינוך הציבורית. המחברת נשענת על ניסיונה כילדה, כמחנכת וכיועצת ויוצאת למסע חקר אישי ומקצועי בין כותלי בית הספר. הספר מאפשר היכרות מעמיקה עם תהליכים שעוברים כלל באי בית הספר בינם לבין עצמם ובמפגש המורכב ביניהם. מורים, הורים, יועצות ומטפלים יוכלו לשאוב מספר זה תובנות והשראה, לצד כלים מעשיים. בכתיבה קולחת ובהומור, המחברת משלבת זיכרונות ילדות וחוויות מקצועיות ופורשת משנה חינוכית המעוגנת בתפיסת עולם הומניסטית המחויבת לכבוד וחמלה. הספר מציע ניתוח סוציולוגי-פוליטי שמישיר מבט ביקורתי אל מערכת החינוך בכלל ואל מקצוע הייעוץ החינוכי בפרט.
"כשכל אחד מאתנו אומר 'אני' הוא הופך לרגע לילד. אולם מעטים מאיתנו זוכרים ומשתמשים ב'אני' שלהם כדי להבין ילדים אחרים. נעמי, יועצת חינוכית וילדה, בספר מדהים בכנותו ורגישותו, סוגרת מעגל שרבים מאיתנו כמהים לו. תיאוריה האותנטיים של נעמי, אמיצים ונטולי הגנות, יעזרו לקורא לשוב למסדרונות בית הספר ולכיתתו ולדלות משם תובנות חדשות הרלוונטיות לחייו הבוגרים. יועצות ואנשי חינוך וטיפול, שספר זה מוקדש להם, יגלו – לטובתם ולטובת כל מי שנעזר בהם – שקשיים בילדות הם אולי הערובה הטובה ביותר להצלחה בתחומים אלה בעתיד. תלמידים שיציצו בספר זה יגלו שעדיין נותרו מבוגרים עם נפש של ילד ושיש עם מי לדבר". ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ג'ייקוב גולדשטיין
תיאור: נוכחות הכסף בחיינו כמעט מובנת מאליה. כסף מכתיב התנהגות אנושית, מקים וממוטט מדינות, וכמאמר השיר – מסובב את העולם. אבל מהו, בעצם, כסף? מהיכן הגיע לחיינו? מי המציא אותו, ומתי? והאם הוא בכלל דבר קיים?
ג'ייקוב גולדשטיין, מנחה הפודקאסט הכלכלי הפופולרי ביותר בארצות הברית, לא הסתפק בתשובות המקובלות לשאלות הללו, וצלל אל מעמקי ההיסטוריה האנושית כדי להתחקות אחרי גלגוליו השונים של הכסף, מסַחר החליפין, דרך המצאת המטבעות, השטרות והמניות – ועד הביטקוין.
בשפה בהירה ועשירה בידע, לוקח אותנו גולדשטיין למסע חובק תרבויות ותקופות, ומפגיש אותנו עם הדמויות המרתקות ופורצות הדרך שהניעו את האבולוציה של הכסף. הוא מבקש להראות כי בכל רגע בהיסטוריה – מאמני המשי של סין העתיקה, שציירו את השטרות הראשונים, ועד האנרכיסטים שהמציאו את מטבעות הקריפטו – הכסף הוא מה שבני האדם מחליטים שיהיה. מה שנראה בתחילה כמו רעיון מוזר של משוגע בודד או של תרבות מרוחקת – עשוי להפוך עם הזמן לדרך העיקרית לנהל את הכלכלה העולמית.
תכלת הוצאה לאור
מאת: מאסימו מונטנארי
תיאור: כיצד נוצרה המנה האייקונית ביותר של איטליה?
קיצור תולדות הספגטי ברוטב עגבניות הוא מסע-בילוש מבריק ומפתיע, אחר גלגולי הפסטה מימיה הראשונים. החל כווריאציה של לחם דק אפוי או מטוגן, דרך בישולה במים במשך שעות, ועד לאהבה הגסטרונומית ממבט ראשון בינה לבין גבינה מיושנת מגוררת. ואז, עם גילוי אמריקה באה העגבנייה – והרי לכם משולש האהבה הנצחי והמנצח של ימינו.
האם ניתן לזהות נקודת זמן אחת בעבר, שבה משהו נולד ומתפתח? שבה נוצרת זהותו הייחודית?
מאסימו מונטנארי חושב שלא. מפגשים בין עולמות, תרבויות ומסורות, בין מטבח שֶף למטבח של פשוטי העם, הם שיוצרים זהות - קולינרית ובכלל. ודי בצלחת ספגטי עם רוטב עגבניות, פרמזן ושני עלי בזיליקום כדי להוכיח זאת.
ב-23 פרקים קצרים המוקדשים לכל מרכיב של המנה הצנועה, הוא מעלה הרהורים ופקפוקים משעשעים, מלאֵי תובנות ויֶדע, על המנה הפופולרית מכול שנדרשו לה מאות שנים להתפתח לארוחה השלֵמה שהיא היום.
הוצאת אסיה
מאת: נחמה טק
תיאור: שואת העם היהודי הייתה מנת חלקם של נשים וגברים כאחד. האם חוו נשים וגברים את השואה בדרכים שונות? מה עלה בגורלם בסביבות שונות –בגטאות, במחנות, ביערות? כיצד הגיבו לאתגרים שעמדו בפניהם ואיש כלפי רעהו? האם חוויותיהם של יהודים ממזרח אירופה מקבילות לחוויותיהם של יהודים ממערבה?
הסוציולוגית נחמה טק מנסה לענות בספרה על שאלות אלה ואחרות באמצעות ראיונות רבים שערכה עם ניצולי שואה ובסיוע יומנים, ספרי זיכרונות ועדויות של ניצולים. הציר המקשר בין פרקי הספר הוא השלבים השונים של השואה – ההפרדה בין יהודים לארים ונישולם ממקורות הפרנסה; הקמת הגטאות והחיים בהם; מחנות הריכוז; הסתתרות והתחזות בעולם הנוצרי; התנגדות.
נשים וגברים בצל השואה מתאר כיצד פיתחו נשים וגברים דרכי התמודדות שונות עם המאורעות ומעלה על נס חמלה, עזרה הדדית וסולידריות, שותפּות וחלוקה בנטל כערכים שהיה בהם כדי לחזק את היהודים הנרדפים ולעִתים אף לשפר את סיכוייהם לשרוד בשואה.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: גבריאל קאבאליון, אפרת שהם
תיאור: ספר זה עוסק בביטויים שונים של סטייה חברתית בישראל ובהשפעתן של תגובות חברתיות על ביטויים אלה; הוא עוסק בתהליכי הבנייתן והעצמתן של סוגיות חברתיות שונות, לצד התעלמות, מזעור או הכחשה של סוגיות חברתיות אחרות. הספר מתמקד בתופעות שהן דוגמה למוקדים מרכזיים של דאגה אצל סקטורים חברתיים שונים בישראל, כמו למשל אלימות במשפחה, סחר בנשים, רצח נשים וילדים, אונס, התעללות ופגיעות מיניות בילדים, אלימות של שוטרים ומאבקים ערכיים של קבוצות דתיות-יהודיות. סוגיות אלה נידונות בהקשר הרב-תרבותי, כפי שהוא מקבל ביטוי באמצעי התקשורת המסורתיים, לצד הזירות הווירטואליות ברשת האינטרנט. ניתוח סוגיות אלה כפי שהן משתקפות באמצעי התקשורת המסורתיים והווירטואליים מסייע לחשוף ביטויים אופייניים, מוטיבים ומסגרות המולידות רטוריקה ייחודית לתרבות המקומית. הספר מאמץ את המודל המתון של תיאורית ההבניה החברתית המניחה שהמשמעויות המיוחסות לתופעות של סטייה חברתית, כמו גם דפוסי התגובה החברתית אליהן, מושפעים מנקודות המבט הייחודית של השחקנים הפועלים בחברה נתונה. אי לכך, קהלי צופים, בלוגרים ורשתות חברתיות אחרות הופכים לכוח פעיל בהגדרת המציאות החברתית כנורמטיבית או כסוטה.
רסלינג
מאת: אביבה זריהן ויזמן, חיה קורן, צבי איזיקוביץ'
תיאור: בעשורים האחרונים ישנה התעניינות גוברת והולכת במושגים הנקשרים עם הפסיכולוגיה החיובית של הזרם ההומניסטי ובמושגים רוחניים, בין השאר במושג סליחה כשיטת התמודדות אנטי-פתולוגית המעצימה רווחה אישית. סליחה נדרשת אל מול חוויה של פגיעה קשה המפרה חוזה או נורמה בסיסית בין אנשים. בשני העשורים האחרונים הסליחה נחקרה רבות, אך המשגתה והממדים המרכיבים אותה נשארו שנויים במחלוקת. ספר זה הוא בבחינת אוסף של הסתכלויות ותובנות על סליחה. הדילמה של לסלוח או לא לסלוח הנה עתיקת יומין, היא חלק מחיי היומיום שלנו ושזורה בחיינו האישיים, הבינאישיים והחברתיים. עוולות בחיינו מלוות בדילמות גלוית או סמויות בהקשר של סליחה.
הספר הנוכחי הוא פרי יוזמה של חוקרים מדיסציפלינות שונות שחושפים את האתגרים הכרוכים בנבכי תהליכי הסליחה סביב עוולות בינאישיות, כמו למשל אלימות ביחסים אינטימיים, גילוי עריות, לצד עיסוק בעוולות חברתיות – השואה והקונפליקט הישראלי-פלסטיני. הספר נע בין חשיפת ההתגלמות היומיומית של הסליחה בחייהם של אנשים לבין ההבניה החברתית של התופעה וההקשר התרבותי-ערכי ודתי שלה. לפיכך, מוצגת בספר המשגה תיאורטית של הסליחה, לצד הצגת היחס של היהדות והאסלאם אליה. כמו כן, מוצגות התייחסויות מתוך עולמם הפנימי של נפגעים, כמו גם התייחסות לסליחה בהקשר של עוולות וקונפליקטים בין עמים. לבסוף מוצגת הסליחה בתוך מערכי התערבות חברתיים מובנים, כמו למשל בתהליכי צדק מאחה וטיפול.
רסלינג
מאת: נועה לביא
תיאור: אל מול ההצפה הגלובלית והמקומית של הסוגה הטלוויזיונית הנחשבת "נחותה"- טלוויזיית "המציאות"- עולים וגוברים הקולות הציבוריים, הרשמיים והאקדמיים, המבחינים בין טלוויזיה מסחרית גרידא לטלוויזיה "איכותית", שלא לומר אמנותית. שיח זה של איכות, אשר מקורו בארצות הברית, נסוב בעיקר סביב סדרת הדרמה בהמשכים כסוגה טלוויזיונית אשר מתחרה בחדשנותה האמנותית אפילו בקולנוע.
שדה הטלוויזיה בישראל מושפע רבות משיח איכות גלובלי זה. זאת ועוד, בשנות ה-90 עבר שדה הטלוויזיה בישראל מהפכה עם הפרטת שוק הטלוויזיה בישראל והקמת ערוצי טלוויזיה מסחריים וערוצי כבלים ולווין. מהפכה זו אפשרה, במקביל להתמסדות שיח האיכות הגלובלי, יצירה ישראלית מקורית של סדרות דרמה טלוויזיוניות בשיעורים גבוהים לאין ערוך מאשר בימי שלטונו הבלעדי של הערוץ הראשון. לאור זאת, ספר זה בוחן את האופן שבו הפכה סדרת הטלוויזיה הדרמטית בהמשכים בישראל לסוגה טלוויזיונית "איכותית" אשר יש המתייחסים אליה כיצירת אמנות לכל דבר.
ספר זה אינו שולל את האפשרות שיש דבר כזה "אמנות איכותית", או טלוויזיה בעלת מאפיינים אמנותיים כשלעצמם; אולם הזרקור הסוציולוגי אשר מציגה נועה לביא מבקש להאיר את המאבקים והגורמים החברתיים והארגוניים אשר הגדירו, החל משנות ה-90 ועד העשור הראשון של שנות ה-2000, סדרות דרמה כגון "הבורגנים" או "בטיפול", לצד סדרות אחרות, כסדרות איכותיות ואמנותיות. כל זאת באמצעות ניתוח ראיונות עם יוצרים טלוויזיוניים-דרמטיים מרכזיים בשדה הטלוויזיה בישראל, ניתוח ביקורות טלוויזיה בעיתונים המרכזיים ותיאור השדה המוסדי-ארגוני על שינוייו הטכנולוגיים, הרגולטוריים והאחרים בראשית שנות ה-90.
רסלינג
מאת: תחיה עשת
תיאור: בעשור האחרון של המאה ה-20, למעלה מחמישים שנה מאז העדות הראשונה על אודות "צלחת מעופפת" בארצות הברית גבר העיסוק בעב"מים ובחוצנים בתרבות המערבית בכלל ובישראל בפרט. לעיתים נדמה היה שחלליות נחתו בישראל בהמוניהן ואלפי חוצנים כבשו בה כל חלקה: את מסכי הטלוויזיה, עיתונים היומיים, אתרי האינטרנט ושלטי החוצות. העניין בעב"מים ובחוצנים, אשר פרח בישראל בזירות שונות במהלך שנות ה-90, נדון בספר זה כחלק ממכלול התמודדויות עם שאלות של זהות ואחרות.
הספר לעיניהם בלבד מציע מבט אחר ומרתק בשדה מחקר יוצא דופן וחדשני; עולם "אחר" אשר נדמה לכאורה רחוק, אך למעשה הוא קרוב במובנים רבים. "ההצצה" לעולמם של אלו העוסקים בעב"מים וחוצנים מלמדת רבות לא רק על תרבות משנה ייחודית ומסקרנת אלא במידה רבה גם על התרבות הלוקאלית והגלובלית שכולנו חלק ממנה. העיסוק באחרות החוצנית משמש בספר זה ראי לתרבות, לתמורות ולשינויים שחלו בחברה הישראלית, כל זאת לצד התבוננות בסוגיות קיומיות ותפיסות הנוגעות לזמן, מרחב, גוף וקיום אנושי. במסע מרתק בנבכי השונה והשולי מתברר שדווקא באמצעות העיסוק באחר הקוסמי והזר מתאפשרת התחזקות הקשר אל ההווי והלוקאלי. כמו כן, בספר נדונות סוגיות תרבותיות מרכזיות אחרות כמו דת, פוליטיקה, שסעים וקונפליקטים פנימיים וחיצוניים, ופסבדו-מדע.
לעיניהם בלבד מבוסס על מחקר אנתרופולוגי שנערך במסגרת עבודת דוקטורט שכתבה תחיה עשת. המחקר, אשר ארך מספר שנים, כלל תצפיות משתתפות בכנסים של "המרכז הישראלי לחקר העב"מים" ובמרפאות לטיפול באמצעות חוצנים, לצד ראיונות עם העוסקים בתחום וניתוח עדויות על ראיית עב"ם או מפגש עם חוצן.
רסלינג
מאת: רוביק רוזנטל
תיאור: "הספר "מדברים צהלית" מציג לקורא הישראלי, לחוקרי הלשון והחברה ולמוסדות הצבא מחקר מקיף, ראשון בתחומו, של שפת הצבא הישראלית, הקרויה כאן "צהלית". בכך הוא ממלא חסר מתמשך במדף ספרי המחקר העוסקים בצבא ההגנה לישראל, המוסד המרכזי והמשפיע ביותר על החברה והתרבות בישראל. הספר נוגע בכל משלבי הצהלית, ובעיקר בשפת הדיבור של מפקדים וחיילים בחילות השדה. המחקר המוצג בו נסמך על כ-6,000 מבעים של חיילים ומפקדים, בייחוד מן העשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק במאפיינים השונים של הצהלית: איך נכתב המילון הצבאי מאז הקמת צה"ל? מה מייחד את הצהלית במבנה המילים ובשימושיהן? איך מקבלים מילים וביטויים בשפה הכללית משמעות מיוחדת בשפת החיילים? איך נעשו ראשי התיבות הצבאיים לחלק מהשפה המדוברת, ועוד. החלק השני עוסק בקשר בין הצהלית ובין המאפיין הסוציולוגי המובהק של הצבא - ההיררכיה: איך נקבע מערך הדרגות הצבאי? על פי אילו כללים לשוניים ניתנת פקודה צבאית? מה אפשר ללמוד על טון הדיבור של מפקדים בצה"ל? איך מתייחסת הצהלית למגדר ולהיבטים אתניים בצבא? השפעתה של הצהלית על השיח התקשורתי ועל השפה האזרחית?
מוסד ביאליק
מאת: נוזהה אלאסד-אלהוזייל
תיאור: נוזהה אלאסד-אלהוזייל מתארת את חייהן של הנשים הבדואיות בין לבין: בין שימור לשינוי, בין ברכה לבין הגנה ובין השמעת קול נשי לבין השתקתו. הספר עשיר בציטוטים, כפי שהובאו על ידי הנשים הבדואיות עצמן, כל זאת לצד פרשנות נאמנה לחוויה של הנשים הבדואיות ולדרך שבה הן בחרו לספר את סיפורן. נוזהה מיטיבה לתאר את מסעה בין הטיפות - כחוקרת הנאמנה למחקר ותוצאותיו וכאישה בדואית הנאמנה לתרבותה ולנשים הבדואיות שישתפו אותה בחוויותיהן האישיות והאינטימיות. זהו מסע מורכב וזהיר אשר מצד אחד בא להשמיע את קולן של הנשים הבדואיות אך מצד שני בא להגן עליהן. ספר מרתק זה מביא לראשונה את סיפורן של שלושה דורות של נשים בדואיות מהפרספקטיבה המחקרית של חוקרת בדואית, בת החברה הבדואית שחוותה באופן אישי את תהליך המעבר ותהליך השינוי שהחברה הבדואית עוברת. הספר מתאר את המשמעות שהנשים הבדואיות בחרו להעניק לבית בחייהן, לזוגיות, לברכה, לבאר המים ולאישה הטובה. הוא מתאר את אמצעי הביטוי של הנשים הבדואיות לאורך שלושה דורות, תוך כדי התייחסות לשינויים באמצעי הביטוי. כותבת הספר מתארת את השוני בין הדורות, את המשמעויות השונות שמעניק כל דור לאירועים בחייו, כמו גם את אסטרטגיות ההתמודדות של כל דור.
נוזהה אלאסד אלהוזייל מתארת את חייהן של הנשים הבדואיות בין לבין: בין שימור לשינוי, בין ברכה לבין הגנה ובין השמעת קול נשי לבין השתקתו. הספר עשיר בציטוטים, כפי שהובאו על ידי הנשים הבדואיות עצמן, כל זאת לצד פרשנות נאמנה לחוויה של הנשים הבדואיות ולדרך שבה הן בחרו לספר את סיפורן. נוזהה מיטיבה לתאר את מסעה בין הטיפות- כחוקרת הנאמנה למחקר ותוצאותיו וכאישה בדואית הנאמנה לתרבותה ולנשים הבדואיות שישתפו אותה בחוויותיהן האישיות והאינטימיות. זהו מסע מורכב וזהיר אשר מצד אחד בא להשמיע את קולן של הנשים הבדואיות אך מצד שני בא להגן עליהן.
רסלינג
מאת: בינה ניר
תיאור: ההצלחה בחברה המערבית המודרנית הפכה להיות מושא שאיפתם של רבים הבונים את ערכם העצמי, ובמובנים רבים גם את זהותם על פי קריטריונים מקובלים של הצלחה, בעיקר במישור המקצועי והכלכלי. כשהחתירה להצלחה קונה לעצמה אחיזה בכל תחומי החיים מתקשים אנשים רבים בחברה לחיות עם כישלון ולהודות בכישלון. ובכן, היכן החל המרוץ להצלחה במערב? האם מדובר בתופעה ייחודית לזמננו? ספר זה בוחן את הערך התרבותי של ההצלחה ואת מקורותיו במערב באמצעות המתודה הגנאלוגית. כמתודה ביקורתית, האינטרס שמניע את המחקר הגנאלוגי הוא הבנת המציאות העכשווית וביקורת עליה באמצעות פירוש מחדש של העבר. חשיפת העבר מפגישה אותנו עם הקונטינגנטי ומצמצמת את שליטתו של ההכרח בחיינו. התזה המרכזית המוצעת בספר זה היא שמקורותיהם של המושגים "הצלחה" ו"כישלון", שהם מבני יסוד בתרבות, שוכנים בלב-לבה של תרבות המערב, נטועים עמוק בשורשיה של תרבות זו ואינם בבחינת תוצרים מאוחרים של התרבות הקפיטליסטית הצרכנית.
בינה ניר מאתרת שלושה מרכיבים אשר היה להם תפקיד מרכזי בהתהוותם של מבנים אלו בתרבות: הפרדת האדם מהטבע, השיפוט היהודי-נוצרי ותפישת הזמן במערב. אף אם אין לראות בהם סיבות ותוצאות ברורות, מבנים אלו מזוהים ומסומנים כחלק מהכוחות שהובילו להתהוות המצב העכשווי. אי אפשר להגיע לרשימה הסופית של כל המבנים והכוחות שיצרו את מבני-העל הנדונים - אך חשיפה של שלושה מהם תאפשר לנו להבין שהמבנים הנוכחיים של הצלחה וכישלון לא היו חייבים להיווצר כפי שנוצרו, כלומר שמה שנראה לעתים כבלתי נמנע אינו הכרח היסטורי.
רסלינג
מאת: ורד ביבי, תניה אורן-צ'יפמן, רונית בלנרו־אדיב
תיאור: הספר חיבוק חזק ולא כואב מביא את סיפורם של ילדים המוצאים מביתם, ילדים הסובלים מחסר וחסך ראשוניים המלווים אותם מראשית חייהם. כיצד מספרים ילדים כאלה את מצוקתם אשר שורשיה עוד טרם היות מילים? מהו זה שנדרש על מנת להתקיים ולהיות שם עבורם? ספר זה מעמיק בהבנת עולמם הפנימי של ילדים אלה, תוך כדי התבוננות על התנהגויותיהם הקשות אשר דרכן הם מתקשרים על העולם סביבם; הוא מתאר את התמודדויותיהם של האנשים הבוחרים להתמסר אליהם ולהשפיע על תהליכי צמיחתם במסע משותף ועוצמתי. מבין דפיו של הספר עולה ונפרשת תפיסה טיפולית ייחודית המתבססת על חשיבה פסיכודינמית ועל שאילה מאיכויות הטיפול האימהי. התפיסה המוצגת בספר מעמידה את הפנימייה הכוללנית ככלי מרכזי המהווה מענה מקצועי להענקת הטיפול ה"טוב דיו" לילדים שהוצאו מביתם. הספר מציג תפיסה אינטגרטיבית ומוגשים בו תאוריה ועקרונות טיפול לצד כלים מעשיים ודוגמאות מהעבודה במרחב הפנימייתי; כמו כן הוא מרחיב את היריעה לאנשי המקצוע ומזמין הכרות מרגשת ומרתקת עם עולם הטיפול לכל המבקשים להיטיב עם ילדים ולהשפיע על עולמם.
רסלינג
מאת: שרה מענית
תיאור: השנים הראשונות של המדינה היו שנים שהתאפיינו בהדרה סמויה של נשים מהתחום הציבורי ומתחומי היצירה. נרטיב גברי שלט בכינונה של הזהות הלאומית העברית, והוא ייעד לגבר את מרכז הבמה ולאישה הותיר תפקיד משני כ"עזר כנגדו". הסיפורת הישראלית נענתה לנרטיב הלאומי והעמידה במרכזה את דיוקנו של יליד הארץ, הצבר, הלוחם, האשכנזי, ההטרוסקסואל - גיבור המתמודד עם המציאות והאתגרים שבפניהם עמדה המדינה הצעירה. הדיוקן הנשי עוצב כדיוקן האישה המחכה בבית לגבר שיחזור מכיבוש הארץ במלחמה ובעבודה; משימתה העיקרית הייתה להמשיך את השושלת וליצור דור חדש של צברים.הכתיבה הנשית נדחקה לשוליים. בכל תחומי היצירה הספרותית היה מספרן של היצירות שנכתבו על ידי נשים זעום, במיוחד בסוגה שנחשבה לסוגה מובילה - סוגת הרומן והנובלה. בין השנים 1948-1962 ראו אור רק כ-18 רומנים שנכתבו על ידי נשים. הספר שלפניכם עוסק ב-12 ספרים שהעמידו במרכזם את דיוקן האישה הישראלית, ספרים אשר נכתבו על ידי סופרות ששמותיהן ויצירותיהן נשכחו במהלך השנים כמעט לחלוטין: חמדה אלון, טובה אליצור, אביבה ברושי, יעל דיין, בתיה כהנא, הרצליה רז, אורה שם אור, מרים שנייד, רינה שרב ושושנה שרירא. קשה למצוא את היצירות הנידונות בספר על מדפי הספריות ומחקר הספרות התעלם מקיומן עד כדי מחיקתן. תוך כדי עיון מפורט בספרות זאת שרה מענית מתארת את קבלת הפנים שערכה להן, עם צאתן לאור, הביקורת בעיתוני התקופה שהיו למעשה שופרות אידאולוגיים ופוליטיים.
רסלינג
מאת: פייר בורדייה
תיאור: החלק הנמוך, החשוך והלילי של הבית הוא מקום הימצאם של החפצים הלחים, הירוקים או הבלתי מבושלים – כדי מים המונחים על ספסלים משני עבריה של הכניסה לרפת, או שעונים על קיר החושך, וכן עץ וחציר ירוק – וגם של היצורים הטבעיים (שוורים ופרות, חמורים ופרדות). זהו מקום התרחשותן של הפעילויות הטבעיות (שינה, יחסי מין, לידה) וגם של המוות. חלק זה מנוגד, כשם שהטבע מנוגד לתרבות, לחלק הגבוה, המואר, האצילי, מקום הימצאם של בני האדם, ובפרט של האורח, של האש ושל החפצים שיוצרו בעזרת האש: מנורה, כלי מטבח, רובה, סמל לגאווה הגברית, המגנה על הגאווה הנשית – והנול, סמל כל ההגנות והמקום שבו מתקיימות שתי הפעילויות התרבותיות האופייניות המתבצעות במרחב הבית: הבישול והאריגה. יחסי ניגוד אלה מתבטאים מבעד למכלול שלם של סימנים המאשרים זה את זה ומכוננים אותם, ובה בעת מקבלים מהם את משמעותם
רסלינג
מאת: יונה הדרי
תיאור: עשרים ושבעה מרואיינים המייצגים קשת רחבה של דעות והשקפות בציבוריות הישראלית משתתפים בספר. הספר מעמת את המרואיינים עם מכלול יצירתם ומחקריהם בתחומי ההיסטוריה, הספרות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה וההגות הדתית ובונה תמונת קולאז' מרתקת של המחשבה הציבורית בישראל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב עובד
תיאור: ארצות-הברית היא המדינה המודרנית היחידה שבה התקיימו קומונות ברציפות למעלה מ-200 שנה. במחקר היסטורי מקיף בוחן יעקב עובד את הגורמים העיקריים שאיפשרו את קיומן והתפתחותן של הקומונות לאורך ההיסטוריה האמריקאנית (...). הספר "מאתיים שנות קומונה בארצות הברית" הנו הסקירה ההיסטורית המרשימה ביותר על הנסיון הקומונאלי בארץ זו, מאז חיבוריהם של היסטוריוני הקומונות שכתבו במאה ה-19. המחבר עוסק בפירוט רב בייסודן, התפתחותן וכן בכשלונותיהן של חברות אלטרנטיביות בטווח השנים 1939-1735. קומונות דתיות, חילוניות, וסוציאליסטיות נדונות בקפדנות מחקרית. היקף המקורות המצוטטים והערות השוליים מקנים לעבודתו מקום נכבד כשלעצמו בארכיוני ספרות המחקר בתחום זה. החבור רווי יחס עמוק לנושאים הומניים ולמסגרות הארגוניות של הקומונות האמריקאניות. למימצאים בפרקים האנליטיים יש משקל תיאורטי רב-ערך וזאת, לבד מהתמונה ההיסטורית הנאראטיבית שהספר מגולל. הספר "מאתיים שנות קומונה בארצות-הברית" הנו החיבור המוסמך ביותר בנושא זה. [פרופ'. ארווינג ל. הורוויץ, אוניברסיטת ראטגרס, ניו-ג'רסי]
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יאיר אפטר
תיאור: ספר זה עוסק בטיפול בגברים שנהגו באלימות בזוגיות מנקודת מבט אישית ומקצועית של מנחה הקבוצה הטיפולית. דרך תובנות מקצועיות ותאורטיות, שהצטברו לאורך 23 שנים של הנחיית הקבוצה, אנו זוכים לתיאור מקיף של טיפול קבוצתי ולתובנות שלא זכו עד כה למספיק התייחסות בספרות הקלינית והמחקרית, כמו למשל כשלים אמפטיים של המטפל ביחס לתוקפן, כמו גם תופעת האלימות של נשים ביחס לגברים. באופן הזה ספרו של יאיר אפטר שובר טאבו ומוסיף רבדים נוספים לדיון באלימות במשפחה.הספר מתאר היבטים מרכזיים ביחס לטיפול באלימות זוגית: הסיבות להתנהגות אלימה, הנחיית קבוצת גברים, כלים יישומיים להתערבות, מורכבות המוטיבציה של גברים לפנות לעזרה ופרקטיקת התערבות רגישת מגדר בגברים. בעוד שהספרות הקיימת נוטה להציג גברים הנוהגים באלימות בזוגיות באופן חד-ממדי, ספר זה הוא רחב יריעה דיו, כך שהוא מצליח להציג את מורכבות התופעה והטיפול בה.ספר זה נכתב מנקודת מבט אמפטית, מבלי לוותר על ראייה חברתית ביחס לטיפול בתופעה. בזכות נקודת מבט ייחודית של מי שמטפל באוכלוסייה זו שנים רבות, מזמין המחבר את הקורא להכיר את החוויה של גברים המצויים בטיפול על רקע בעיית אלימות, לצד חווית המטפל. מדובר בספר חשוב.
רסלינג
מאת: איתן מכטר, אביטל מאיה מכטר
תיאור: ספר זה מבקש לתרום לשיח סוציו-תרבותי על העיר העברית-הקוסמופוליטית הראשונה, שיח שעשוי לשמש חלופה לעולם התוכן הכלכלי השגור ביחס לתהליכים אורבניים. הניסיון לפענח את סוד הפיכתה של העיר העברית הראשונה לכדי "עיר עולם" נעשה כאן באמצעות בחינת הייחודיות של התרבות והאתוס התל אביביים בזיקה לנורמות קיום אוניברסליות. הדיון החברתי-תרבותי מציג את המתח בין רציונליות לתשוקה אשר עליו מתבסס הקפיטליזם המאוחר, כל זאת לצד הצגת ביטוייו של מתח בזירה העירונית, הכללית והמקומית - הן בכיבוש המרחב על ידי ההון והן בעיצוב תודעה וסגנון צרכני מחופצן. רב-תרבותיות ודחיסות הם מאפיינים אורבניים מובהקים התורמים לעשייה עירונית המבוססת על פתיחות, יצירתיות, חדשנות ותחכום, אבל גם משקפת מופעים של התכנסות וניכור. תהליך האינדיבידואציה משמש ציר מרכזי בתרגום הסובייקט הרציונלי לנושא תשוקה צרכנית פרי השיטה הקפיטליסטית. האינדיבידואציה ותהליך המיתוג העצמי מצמיחים צורות מגוונות של זהות וסגנון ייחודיים ודינמיים, אך מכבידים על בניית יחסים מבוססי רגש ומחויבות. "הקהילה השכונתית" מוצעת בספר זה כפתרון אפשרי לאנונימיות ולאינסטרומנטליות של היחסים הבין-אישיים, פתרון המאפשר קיום יחסים בין-אישיים בכרך ללא פגיעה באופי הדינמי של ההשתנות והמגוון, אגב יצירת גרעין יציב, טריטוריאלי או וירטואלי. הפרק החותם את הספר דן באתגר הרוחני של העיר הגדולה להצמיח מתוכה ביטויים של "חירות קשה" לאור תפיסתו של לוינס, כתחליף ל"פיצול" הסובייקט והניכור העצמי המאיימים על הנפש העירונית.
רסלינג
מאת: יוספה טביב־כליף
תיאור: ספר זה בוחן את דינמיקת הזהות האתנית בקרב צעירים לאורך מהלך הכניסה לבגרות, ומערער על מושג האתניות כזהות קבועה ונתונה. תוך כדי כך שהיא מתעמקת בחיי היומיום של צעירים ממוצא מזרחי וממעמד נמוך, לצד צעירים ממוצא אשכנזי וממעמד בינוני, עוקבת יוספה טביב-כליף אחר מקומה ותפקידה של האתניות בעולמם של צעירים כשהם מפלסים את דרכם לחיים הבוגרים. המחברת מבקשת לבחון את תהליכי המשא ומתן הנסובים על משמעותה של האתניות לאורך המעבר לבגרות, כמו גם את האופנים שבהם הסוכנים האנושיים משתמשים באופן פרגמטי באתניות בהתאם למקום, זמן, מוטיבציות ואינטרסים משתנים. הספר מדגיש את השפעת המיקומים החברתיים והאילוצים המבניים המתווכים את תהליך המעבר לבגרות של קבוצות אתנו-מעמדיות שונות, אך בה בעת גם את דרגות החופש המאפשרות פרשנות והענקת משמעויות לסובייקט כסוכן אנושי אקטיבי, מפרש ומאתגר. ספרה של טביב-כליף מלמד על דינמיקות שונות של זהות אתנית בהתאם למיקומם האתנו-מעמדי של הצעירים בחברה הישראלית. הצעירים המזרחים בני השכונה תופסים את המוביליות המעמדית ביחס להוריהם כמשימה מרכזית בבגרות. במהלך זה הם אינם שוכחים את זהותם האתנית, אבל הם משחקים בה בצורות שונות כדי להציג הישגים והצלחות, ולחילופין להצדיק או להסביר כישלונות. בניגוד אליהם, המשימה של הצעירים האשכנזים בני המעמד הבינוני היא לשמור על המעמד החברתי ההגמוני שהשיגו הוריהם. במסע זה הם משילים מעליהם את המודעות לזהות האתנית הלבנה והמבוססת שהולכת ונשחקת עם השנים, וזאת כחלק מתהליך של שיבה לחיקה של הזהות ההגמונית השקופה. מחקרה של טביב-כליף מעיד על כך שלאתניות יש עדיין מקום בולט בעבודת הפרשנות של צעירים ישראלים את מסלול חייהם, את הקשיים שאותם הם חווים, את הבחירות שבהם הם בוחרים, את השיח שבו הם משתמשים ואת זהותם ועתידם בחברה הישראלית.
רסלינג
מאת: אלי אברהמי
תיאור: בשפע הגדול של המחקרים, המאמרים והפרסומים הרואים אור בנושאי הקיבוץ, ניכר זה מכבר חסרונו של לקסיקון הקיבוץ. הקיבוץ, אותה יצירת חיים מיוחדת ומסקרנת שכה רבים בינינו חוו וחווים במסלול חייהם בארץ, עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, בחלקם מפליגים.
בחצרות הקיבוצים הוותיקים חיים היום נכדיהם וניניהם של המייסדים. תופעה יוצאת דופן בישובים קטנים (בל נשכח שגם הקיבוץ הגדול ביותר הוא בסופו של דבר יישוב קטן) תופעה המצביעה על חיוניותו של הקיבוץ על אף מספידו הרבים. מהו אם כן הקיבוץ? מה היו עקרונותיו וערכיו? מה היה פועלו בעבר ואילו כוחות פועלים בקרבו ומעצבים את דמותו כיום? בעידן של שינויים כה מהירים דומה שיש צורך חיוני לעצור ולאצור בספר אחד את כל מה שהיה חשוב, מיוחד ואופייני בקיבוץ לדורותיו. כבר עכשיו, בדור הצעיר שנולד וגדל בקיבוץ המושג "לינה משותפת" כבר כמעט שאינו אומר דבר. אצל חברי הקיבוץ הצעירים, מושגים שהיו לחם חוקם של חברי הקיבוץ, אינם טעונים עוד באותו מסען אסוציאטיבי ורגשי שנושאים עמם החברים הוותיקים: "מחסן בגדים'', "תקציב הנעלה" "אספקה קטנה" ואפילו "סידור עבודה" כבר אינם מה שהיו פעם, ובחלקם עברו כליל מן העולם.
הלקסיקון, המכיל יותר מ-300 ערכים, הוא רב-תחומי: היסטורי ועכשווי ופורס את מקורותיו, התפתחותו, מבנהו, ערכיו ועקרונותיו של הקיבוץ. כמובן, אין הוא מכיל אלא את התמצית שבתמצית. כדי להקיף את מלוא ערכיו היתה נדרשת אנציקלופדיה.
רשימת כל הקיבוצים, מפת פריסתם בארץ ורשימת קריאה מומלצת בנושאי הקיבוץ, משלימים את הלקסיקון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שלמה שלמון
תיאור: שלושה שבועות עשה שלמה שלמון כמתנדב בקומונה נידרקאופונגן בגרמניה. ביקורו בקומונה הצעירה (נוסדה בסוף 1983) הניב מחקר-דיוקן מעמיק על אחת הקומונות המרתקות והמעניינות ביותר הקיימות כיום בעולם. שואל המחבר: "האם לקומונה עירונית כזאת יש סיכוי להצליח? האם יש בידיה כלים המאפשרים לה לקיים יישוב שיתופי-שיוויוני במציאות של 'ניצחון הקפיטליזם ושקיעת הסוציאליזם' ובתוך גרמניה של 'הנס הכלכלי'? עד כה נראה שהיא מצליחה בכך. אך נשאלת השאלה מה מניע אנשים צעירים משכילים ומצליחים (מבחינה כלכלית) לקום יום אחד ולהכריז: "אנו רואים את עצמנו כמודל לחברה עתידית"? ומה לנו ולקומונה הזאת בכלל? דומה שההשקפה על "השתלטות האדם על הטבע תוך התקדמות נצחית" והאמונה שתהליך זה יתגשם באמצעות המדינה הלאומית המודרנית ובעזרת פלאי הטכנולוגיה, הולכת ומתערערת כיום. יותר ויותר הולך ומתברר שהמדינה הלאומית, ובכלל זה מדינת הסעד, אינה יכולה לחולל את השינויים הדרושים, כיוון שהשינויים הנחוצים היום הם גלובליים. קריסת הקומוניזם, כשלון המפלגות  הסוציאל-דמוקרטיות, וסימני ההתפוררות: הראשונים בשיטת השוק החופשי מצביעים על הכורח בשינוי מבני מעמיק בכלכלה, בחברה ובדפוסי השלטון בעולם כולו. התפוצצות האוכלוסייה, אבטלה גוברת, עיור מטורף, זיהום הביוספירה, התבלות חומרי הגלם וזיהום מי השתייה והאוויר וסכנת ההשמדה המרחפת על כל החיים בכדור הארץ עקב אסון גרעיני - על כל אלה אין חברת השפע, מעצם טבעה, נותנת תשובה מספקת. הקומונרים של קאופונגן מקיימים הלכה למעשה פעולות שבכל אחת מהן יש משום צעד זעיר לקראת פתרונות שיאפשרו להעמיד את חיי האדם על בסיס בריא יותר. עם צמיחתה של המגלופוליס במישור החוף של ישראל כבר בעתיד הקרוב, ייתכן שיקומו גם אצלנו קומונות עירוניות נוספות, ולאלה ודאי יהיה חשוב להכיר את הניסיון של קומונת נידרקאופונגן.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב עובד
תיאור: עדות האחים הינו מחקר מקיף על תולדות תנועת ה"ברודרהוף", תנועה קומונאלית דתית-נוצרית שראשיתה בגרמניה וישוביה מצויים כיום בארצות הברית ובאנגליה.
קומונות הברודרהוף שונות מהקיבוצים בישראל, אולם שאלות האדם בחברה וחיפושי הדרך לקיום חברה שיתופית, בתוך עולם אינדיבידואליסטי משותפים להם. שכן אלו הן סוגיות אוניברסליות שאינן מוגבלות לבני דת או לאום מסויים.
הספר מגולל יריעה רחבה של תולדות ה"ברודרהוף" במשך 75 שנה. יש בו סקירה מרתקת על היווצרות התנועה בשנות העשרים בגרמניה ועד ימינו אלה במחצית שנות ה- 90.
תנועה חברתית שיתופית אינה יודעת מנוחה ונחלה אלא נתונה תדיר במסה ומעש, כך גם ב"ברודרהוף" כפי שעולה מספר זה.
הקוראים המבקשים ללמוד פרק בחדשנות חברתית, יעקבו בעניין רב אחרי קורותיה של תנועה זו והתנסותה בקיום "חברה אחרת" בתוככי משטרים זרים ומנוכרים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: ראובן פדהצור
תיאור: הספר ניצחון המבוכה מתחקה אחר תהליכי קביעת המדיניות בממשלת אשכול בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. המאפיינים הבולטים של תהליכים אלה היו מבוכה והיעדר כיוון פעולה ברור. מקורה של המבוכה היה בצורך להתמודד, זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, עם הגדרה מחודשת של האינטרסים הלאומיים; כיבושי מלחמת ששת הימים העמידו את מקבלי ההחלטות בפני הצורך לגבש מדיניות ברמה האסטרטגית. הם נדרשו להכריע, בתוך זמן קצר וללא הכנה מוקדמת, בשלוש סוגיות אסטרטגיות מרכזיות: נסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית; גיבוש מפת גבולות חדשה; ועיצוב מדיניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. בספר נחשף לראשונה המישור הלא פורמאלי של תהליך קביעת המדיניות. בהתבסס על מקורות ראשוניים ועל מסמכים שלא ראו אור עד היום, משורטטת תמונת האמת של מה שנעשה מאחורי הקלעים בממשלת אשכול. נחשפות דרכי ושיטות הפעולה של המעטים שבאמת קבעו את המדיניות. קבוצה קטנה של מחליטים, שמנתה את אלון, דיין, גלילי ואשכול, הוליכה לא פעם את הממשלה כולה לאמץ החלטות שרוב שריה התנגדו להן מלכתחילה. הספר חושף את השימוש המניפולטיבי במידע מסווג והעלמתו מפני רוב שרי הממשלה; את שיתוף הפעולה בין אלון למתנחלים הראשונים ברמת הגולן ולקבוצתו של הרב לוינגר, שהתיישבה בחברון ללא אישור הממשלה; את מאבקי הכוח והחיכוכים האישיים בין ארבעת קובעי המדיניות המרכזיים; את המגעים החשאיים עם המלך חוסיין; ואת ההכרעה בין האופציה הפלסטינית לאופציה הירדנית, שהובילה לשינוי מהותי בבסיסה של "תוכנית אלון". קשה להבין ולהסביר את התהליכים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים וירדן ול"הסכמי אוסלו" עם הפלסטינים מבלי להכיר ולהבין את הרקע להם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטותיה ובמעשיה של ממשלת לוי אשכול. ספר זה מוקדש לתיאורה, לניתוחה ולנסיון להסביר את התקופה הקריטית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו התקופה אשר שינתה את מהלך ההסטוריה של המזרח התיכון ואשר השפעתה על חייהם, ומותם, של בני הלאומים המאכלסים אותו היתה, ועודה, מכרעת.
מאת: שלומי רביד
תיאור: למרות כל מה שעבר על התנועה הקיבוצית בשנים האחרונות ראוי לראות את הקיבוץ כאחד מהישגי המופת המייחדים אותנו מזולתנו... ... עניין מיוחד מעורר, כמובן, מעמדו המשתנה של הקיבוץ בעיני עצמו. השינויים המתחוללים בקיבוץ זה או אחר, האם הם בגדר תגובות בריאות של אידיאולוגיה חיה נוכח בעיות חדשות המתרגשות עליה?... ספרו של ד"ר שלומי רביד בא להשיב על שאלה זו באופן שיטתי ואחראי... ראוי הוא ספרו של ד"ר שלומי רביד להעשיר את הספרייה של כל אדם בקיבוץ ומחוצה לו, שגורל התנועה הקיבוצית קרוב ללבו. אסא כשר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: תומא פיקטי
תיאור: קיצור תולדות השוויון הוא ספר קולח ומרתק המשלב כתיבה אקדמית – היסטורית, כלכלית וסוציולוגית – עם מחויבות אזרחית מוצהרת, שכן "השאלות הכלכליות חשובות מכדי להניחן לשכבה צרה של מומחים ומנהיגים. ניכוסו מחדש של ידע זה על ידי הציבור הוא שלב חיוני בשינוי יחסי הכוחות". לצד תיאור העובדות הבסיסיות של אי-השוויון והסיבות ההיסטוריות להתמשכותו, מציג הספר פרספקטיבה היסטורית אופטימית ביחס להתפתחותו האיטית ורצופת המכשולים של המצעד הסיזיפי אל עבר השוויון. התפתחות זו היא תוצר של מאבק אזרחי ופוליטי, שהחל עם ביטול העבדות וחיסול הקולוניאליזם ונמשך עם השגת זכות ההצבעה האוניברסלית, חינוך ציבורי חינם, מיגור האנאלפביתיות, הזינוק בתוחלת החיים, המצאת המיסוי הפרוגרסיבי וביזור הכוח הכלכלי והפוליטי במדינת הרווחה. הכלכלן הצרפתי תומא פיקטי מציע בספר מניפסט שאפתני ומקורי של סוציאליזם דמוקרטי עכשווי במאה ה-21, מתוך אמונה שרק באמצעותו תתאפשר התמודדות עם הבעיות הגלובליות האדירות העומדות לפתחנו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמי הופמן, מיטל ברון
תיאור: כיצד מתעצבת מדיניות חינוך לדמוקרטיה במדינות בעולם? האם האתגרים שמדינות שונות מתמודדות עימם בהקשר זה דומים במהותם? והאם ניתן ללמוד ממדינות אחרות על צעדי מדיניות שנכון לאמץ, או לחלופין נכון דווקא להימנע מהם, כדי לקדם מדיניות חינוך לדמוקרטיה בת קיימא בישראל? מחקר זה עוסק בשאלות אלו ומסרטט את האפשרויות והאתגרים הטמונים בקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה שאיתם מתמודדות חמש מדינות: נורווגיה, קנדה (מחוז אונטריו), גרמניה, ארצות הברית והונגריה. המחקר אינו מתמקד בהיבט אחד של המדיניות, אלא בוחן את הקשרים והזיקות בין רכיבי מדיניות, שלרוב נבחנים במחקרים בנפרד, כדי להבין את התמונה הכוללת של ההקשר הרחב שבו מתעצבת מדיניות החינוך. המחקר מציג מנעד של דרכי התמודדות של מערכת חינוך ציבורית עם קידום נושא החינוך לדמוקרטיה וקושר בין המחויבות הפוליטית והחברתית של המדינה הנידונה לערכים ליברליים לבין האופן שבו מתעצבת המדיניות בפועל. כל אחת מן הדוגמאות המובאות במחקר זה מאירה מאפיינים שונים של המצב בתחום זה בישראל, אך התובנה העיקרית היא שכדי לקדם מדיניות חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה נדרשת חשיבה "מכלולית" המקדמת תמהיל של פעולות – תכנים, סדירויות וחקיקה – בעת ובעונה אחת והמבוססת על תכנון ארוך טווח שמביא בחשבון את הזיקות בין הרכיבים ואינו פועל בכל אחד מהם במנותק מן השאר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב, דורון ברויטמן
תיאור: שותפות בעירבון מוגבל הוא מחקר תקופתי (2016 ,2017 ,2019 ,2021, 2023), הבוחן את מערכת היחסים בין היהודים לערבים בישראל בשלוש רמות – רמת המדינה, רמת החברה והרמה הבין־אישית. המחקרים כוללים שאלות על הזהות הלאומית האישית, תפיסת הבעלות על הארץ, הוגנּות המדינה כלפי קבוצת המיעוט הילידי הערבי, הנכונות לחלוקת משאבים ולשותפות בתהליכי קבלת החלטות, סטראוטיפים הדדיים ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לי כהנר, גלעד מלאך
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית; יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים, ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מתחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים האלה, אך כדי להשלים את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי, מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2023 מכנס בפעם השמינית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית, ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ודפוסי הצבעה בבחירות. הפרק המתחלף בשנתון עוסק השנה בהשפעה ארוכת הטווח של הקורונה, בתפיסות הנוגעות לדמוקרטיה ואמצעי התקשורת ובסוגיות של דת ומדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: לימודי הליבה בחינוך החרדי הם נושא מרכזי בסדר היום הציבורי בישראל. בדרך כלל נהוג לדון בלימודים אלו בחינוך החרדי כמכלול, אך מחקר זה מבקש לצעוד בנתיב שונה ולהתמקד במקצוע אחד מתוך מקצועות הליבה – אנגלית – ולהצביע על המאפיינים הייחודיים שלו בחברה החרדית. התמונה העולה מן המחקר מדאיגה: שיעור הבנים החרדים הלומדים אנגלית בבית הספר נמצא בירידה לאורך השנים, והוא עומד כיום על פחות מרבע. גם בקרב החרדים הלומדים אנגלית – בנים ובנות – רמת הלימודים אינה גבוהה די הצורך, וגברים חרדים הם הקבוצה היחידה בישראל שבה ככל שאדם צעיר יותר כך רמת האנגלית שלו נמוכה יותר. עוד עולה מהמחקר שרמת המיומנות הנמוכה באנגלית היא חסם משמעותי בהשתלבות של חרדים בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. המחקר אינו מסתפק בהצגת תמונת המצב ובוחן גם את החסמים לקידום לימודי אנגלית בחברה החרדית ואת העמדות של מנהיגים, אנשי חינוך והציבור החרדי בכלל בסוגיה. ניתוח זה מוביל לסדרה של המלצות מגוונות לאופן שבו ניתן לקדם את לימודי האנגלית בחברה החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מרלין וניג
תיאור: במהלך העשור השני לקיומו (בעשור השני של המאה ה-21) מתבסס הקולנוע החרדי – מתופעת שוליים ישראלית הוא הופך להיות תופעה בינלאומית מעוררת סקרנות בקהילות החרדיות ברחבי העולם. חוזרים בתשובה ויוצאים בשאלה תורמים אף הם, במפנה האלף, לריבוי הייצוג של חרדים על המסך; ייצוג זה מתרחב לקולנוע הדוקומנטרי ומרחיק לכת עד לסרטי הקולנוע הלהט״בים. סרטים אלה, שאותם מכנה המחברת ״רב-סקטוריאליים״, תורמים באופן משמעותי לדיון על מהות הקולנוע ועל הקולנוע החרדי – הסקטוריאלי והקולנוע הנשי בתוכו. שזירתם יחד לדיון נרחב משרטטים גל חדש של ייצוג; הם מצביעים על הקולנוע כמשפיע, במישרין ובעקיפין, על מעמדה של האישה החרדית. קולנוע משלהן מקיף היבטים תרבותיים שהעמידו את האישה החרדית כמרכז קולנועי, באמצעות מכלול מגמות שינוי שחלו בעשור השני של המאה 21 והשפיעו על תעשיית הקולנוע החרדי-נשי המתפתח. אופני הייצוג של נשים חרדיות על המסך, העמקת המסרים החתרניים שהחלו להופיע בסרטים והמעבר ההדרגתי של גברים – יוצרי קולנוע חרדי – לשדה הקולנועי-נשי (תחת שמות בדויים של נשים), אלה ועוד נחשפים כאן לראשונה, כך שבהשראת סימון דה בובואר שואלת המחברת מתי ואיך, באמצעות הייצוג הקולנועי, אישה נעשית לא רק אישה אלא גם חרדית. הספר, אשר משלב בין הספרות המחקרית למקורות תורניים, מצביע על הקולנוע החרדי-נשי כמבשר שינוי חברתי באמצעות ניתוח תמות מרכזיות של הדימוי הנשי: הרעיה, האם, המנהיגה, האחרת, המושא הארוטי; לצד גיבורות מסוג חדש: נערות מורדות, נשים במשבר, אימהות קרייריסטיות ונשים משוחררות. מרלין וניג מציעה במחקרה פורץ הדרך צלילה פילמוגרפית נדירה אל עולם מרתק אשר מבחוץ נדמה כשחור-לבן ואילו על מסכי הקולנוע מתגלה כצבעוני ומפתיע.
רסלינג
הצג עוד תוצאות