נמצאו 754 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אליסיה גרינבנק, גלית אגם בן ארצי, אפרת בנג׳ו
תיאור: הספר "סליל החיים – תחנות בחייהם של אנשים עם מוגבלות" מאפשר היכרות וחשיפה לעולמם של אנשים עם מוגבלות מהגיל הרך ועד הזקנה, באמצעות שבעה שערים: הגיל הרך, שנות בית הספר, צבא, השכלה גבוהה, תעסוקה, זוגיות ומיניות, וזִקנה. הפרקים בכל שער כוללים היבט עיוני, מחקרי ומעשי, וכן תוכניות מצליחות עבור אנשים עם מוגבלות המתקיימות בארץ. כל שער נפתח בנימה אישית שדרכה נשמע קולם של אנשים עם מוגבלות או של קרוביהם.
הספר מיועד לקשת רחבה של קוראים: אנשים עם מוגבלות, מטפלים, אנשי חינוך, סטודנטים במקצועות החינוך והבריאות, הורים, בני משפחה ועוד. קריאה בו תוביל להעלאת המודעות למסע חייהם הייחודי של אנשים עם מוגבלות, ולהעלאת המחויבות של החברה להכיר וליישם ערכי שוויון וכבוד.
"הספר שבידיכם, עונה על צורך חשוב ביותר: לחבר בין הילדות, הבגרות והזקנה כמסע חיים רצוף, כאשר בכל רגע נתון אנחנו חיים את ההווה, העבר והעתיד שמשלימים זה את זה. כמי שדוגלת בתפיסה ההומניסטית כבסיס להתייחסות למוגבלויות, אני מברכת את העורכות ואת כותבי הפרקים על ספר שמזמין להקשבה לאדם עם מוגבלות, להבנת הרצף של ההתפתחות מילדות לזקנה, תוך דגש על הסתכלות הוליסטית ואקולוגית הן ברמת המיקרו והן ברמת המקרו" (פרופ' שונית רייטר, מתוך דברי הפתיחה).  
המכללה האקדמית לחינוך - גבעת ושינגטון
מאת: עוזי שמעוני, חנה גולדמברג, יעקב גליק, מנחם רוזנר
תיאור: מרכז מחקרי רעיוני ותיעודי של התק״ם, המכון לנושאים חברתיים.
שני מכוני המחקר החליטו להקדיש לזכרו של עוזי את הפרסום המוגש בזה.
הדפים הראשונים של חוברת זו מוקדשים לסקירה קצרה על חייו ופעילותו ולדברים לזכרו.
בספר זה מובאים שני מחקרים שהוביל:
1. גורמי מוטיבציה לעבודה בתעשייה הקיבוצית
2. ודגמי ניהול ודפוסי ארגון במפעלי תעשייה קיבוציים על רקע המשבר    
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ויויאן סילבר
תיאור: "שיוויון המינים", "מעמד האשה", "זכויות שוות לאשה" - ביטיים המעוררים מגוון של תגובות, ביניהן רוגז, לעג, חוסר סבלנות - תגובות מוכרות לכולנו:
"אין נושא שוויון המינים רלוואנטי לקיבוץ! הרי הקיבוץ דוגל בשוויון ערך האדם ושוויון ערך העבודה - וזה כולל גם נשים."
לא סוד הוא, שבחברה הקיבוצית, שלנו, היום, קיימת חלוקה על פי מין, הן בעבודה והן בתפקידים. אני שואלת ומקשה: מדוע הפכה ההתפלגות הזאת למקובלת? מדוע התמסדה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיותה דויטש, מיכל טיקוצ'ינסקי
תיאור: בספר שלפנינו מקובצים מאמרים בנושאים הלכתיים שכתבו נשים, רובן השתתפו בתוכנית לכתיבה הלכתית שהקימה הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי במכללת הרצוג. הספר מציע שיח ודיונים הלכתיים בנושאים שונים ומגוונים, לא בהכרח 'נשיים', אם כי חלקו עוסק גם באלה. “סביר להניח שלנשים הנכנסות לדיון ההלכתי תהיה נקודת מבט ייחודית שתתרום לכל נושא, בהתאם להשלכותיו ולמורכבותו" כתבה פרופ' תמר רוס. יקראו הקוראים וישפטו, אם כך הדבר. אנו מפרסמים ספר זה, בתקווה שבעקבותיו יבואו ספרים רבים נוספים, שיעשירו את עולם ההלכה היהודי בזווית שנחסכה ממנו דורות רבים מדי.
תבונות
מאת: ריטה גולשטיין-גלפרין, אופיר מוהבן, רועי קנת-פורטל
תיאור: שירותים חברתיים רבים שהציבור נזקק להם, כגון שירותי בריאות, חינוך, רווחה ושירותים מוניציפליים, מסופקים בעיקר או רק על ידי גופים ציבוריים. כך בעיתות שגרה, ועל אחת כמה וכמה בשעת משבר, כאשר הביקוש לשירותים אלו והתלות בהם רק גוברים. המוטיבציה למחקר זה הייתה סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשתי נקודות זמן — באוגוסט 2023 (לפני אירועי 7 באוקטובר) ובדצמבר 2023 (בעיצומה של המלחמה) — והצביע על ירידה מתמשכת בשביעות הרצון של האזרחים והאזרחיות מהשירותים הציבוריים שהוא מקבל מהממשלה. במחקר זה בחנו את תפקודו של השירות הציבורי, את טיב השירותים ואת שביעות הרצון של האזרחים מהנגישות לשירותים חברתיים - בישראל ביחס למדינות ה- OECD. הממצאים מצביעים על חולשת המנגנונים, על ירידה בטיב השירותים ועל הישגים נמוכים בתחומים שונים - כגון חינוך, רווחה ואפילו שימוש והנגשה של דאטה. בסופו של דבר, שירותים ירודים מתורגמים לשביעות רצון נמוכה של ישראלים מהגישה לשירותים חברתיים בהשוואה למקביליהם במדינות ה OECD ולאיכות חיים (well being) נמוכה של האזרחים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף לניר
תיאור: המחבר מציג בספר זה את הקיבוץ כמערכת מדינית, שבה משולבות ביחסי גומלין הקהילה והתנועה. הקהילה הקיבוצית, בתפיסתו של המחבר, הינה מערכת שיתופית מאקרו-כלכלית, המשלבת את פונקציות הייצור, הצריכה, החיסכון וההשקעה ביחסי הפנים והחוץ שלה. הוא רואה את הקונפליקט כסימן היכר לבגרותו ה"לא אוטופית" של הקיבוץ. הקונפליקט הוא אימננטי ובלתי נמנע ומכאן הצורך בהתאמה מתמדת לשינויים בהתפתחות. חוסר פתרונות המותאמים לצורכי התקופה מעמיקים את הקונפליקט והינם ביסוד המשבר. במיוחד בולטת בהקשר זה האקטואליות של המשבר בו נתון הקיבוץ בסוף שנות ה-80.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דוד אתר
תיאור: האסופה שלפנינו מוקדשת להסברת בעיות הזיקנה האנושית דרך פרקי ספרות. בחירת הפרקים מבוססת על הספרות שהופיעה במקורה בשפה העברית או בתרגום לעברית, ולכן הייתה מוגבלת. הבחירה הייתה קשה, מאחר שתדמית הזיקנה שלילית, מעוותת, מורשת מימי הביניים ועד המאה ה-17 וה-18. בתקופה העתיקה הייתה הערכת הזיקנה לחלק אינטגראלי הדן באדם. פסוקי חוכמה עתיקים ממשיכים עד היום ללוות את חיינו.
בקטעי הספרות שלפנינו מתואר מגוון רחב של בעיות קשישים. הם מאפשרים למורה להציג ספציפית את שאלות ההזדקנות, במסגרת נושא כללי על חיי האדם. תוך הסכמה לדברי סימון דה בבואר, בדבר דלות הספררות על הזיקנה, נכבד את המועט העומד לרשותנו. וכך כותב ד"ר יובל דרור, ראש המחלקה לחינוך בחטיבה האוניברסיטאית באורנים: "אסופת הרשימות , על ההיבט הגרנטולוגי ביצירות ספרות, יכולה לסייע למורה ולמדריך הנדרש להיבט זה בשיעור לספרות, בשיעור החינוך ובפעילויות הבלתי-פורמליות לסוגיהן. מבחינה חינוכית, אין ספק שההיבטים הגרנטולוגיים נחוצים לשם הפגשת הילדים והנערים עם בעיות הזיקנה. יש בזה התמודדות עם הממד השכלתני, הריגושי וההתנהגותי, שבעמדות התלמידים כלפי הזיקנה כששלושתם משלימים אלו את אלו".  
מאת: אלדד שלם
תיאור: עד שנות השישים, שנים רבות לפני המשבר הנוכחי, סבלו הקיבוצים בישראל ממשברים כלכליים חוזרים ונשנים שאילצו את המוסדות הלאומיים לבוא לעזרתם ולחלצם שוב ושוב מן החובות המעיקים.
באמצע שנות השישים ולאחריהן נעשה ניסיון רחב היקף להקים מערכת לאספקת אשראי לתנועות ההתיישבות תחת הכותרת "מערכת האשראי המרוכז". המערכת ניסתה לפתור את הבעיה הכלכלית באמצעות אספקת מימון מתקציבי משרד החקלאות, לא רק לכיסוי החובות אלא גם למימון השקעות חיוניות לפיתוח המשק הקיבוצי. התנאי לקבלת המימון היה ריכוז כל הפעילות הפיננסית של הקיבוץ בבנק אחד וכניסה למסגרת של מעקב, פיקוח ותכנון כלכלי משותף. התקווה הייתה שהחדרת נוהלי התכנון והפיקוח תעלה את המשק הקיבוצי לדרך המלך הכלכלית, תאפשר את צמיחתו והתפתחותו לאורך השנים ותמנע הסתבכויות כספיות.
אך נשאלת השאלה האם הייתה זו שיטה מוצלחת לפתרון הבעיות הכלכליות של המשק הקיבוצי? האם המבנה של השיטה הוא שנתן את ההזדמנות לכך? והאם שיטת האשראי המרוכז איפשרה בפועל פיתוח משק קיבוצי עצמאי ובריא, או שמא היו בה יסודות שתרמו לניוון היוזמה והאחריות של הקיבוצים, בכך שחיזקה שוב את הישענותם על מערכת חיצונית תומכת במקום "לעמוד על רגליהם"? מעבר לשאלות האלה, המקרה של האשראי המרוכז יכול לשמש אבן-בוחן גם לכמה שאלות יסוד לקיומם והתפתחותם של ארגונים שיתופיים-דמוקרטיים בכלל: מהי מידת יעילותם של הסדרי סיוע לארגונים שיתופיים? כיצד מתנהגים ארגונים תחת 'אילוצי תקציב רכים' במסגרת משטר ניאו-קורפורטיסטי? ומה ייחודי בהקשר זה, בהיסטוריה של התנועה הקיבוצית וההתיישבות בארץ?
שאלות אלה ואחרות הן לב-לבו של מחקר זה, הראשוני מסוגו, ומסקנותיו מאירות העיניים מהוות תרומה ייחודית למחקר המתרחב של ההיסטוריה הכלכלית של הקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם פווין
תיאור: זה שנים נמצאים קיבוצים רבים, כמו יישובים אחרים בפריפריה, בעיקר הכפרית, במשבר. השאלה העומדת בפני כל יישוב ובפני המוסדות שיכולים להושיט עזרה היא, באיזו מידה הקהילה מסוגלת לגייס מתוכה את הכוחות הנחוצים כדי להיחלץ מן המשבר? כלומר, מה יכולתם של התושבים לשתף פעולה ביעילות לטובת הכלל ולתועלתם ההדדית. ובמילים אחרות, מהי רמת ההון החברתי של היישוב?
המטרה המרכזית של המחקר היתה פיתוח מדד של הון חברתי מתאים לקהילה הקיבוצית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יצחק טבנקין
תיאור: מהי ההתיישבות? ההתיישבות ככוח פוליטי, הדרכים ליישובה של הארץ, שלמותה ההתיישבותית של הארץ, האופי ההתיישבותי של תנועת הפועלים הארץ ישראלית, פיזור האוכלוסיה ויישובי הספר, רשימת מקורות .
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: חיים הדרי
תיאור: אופוזיציות השומר הצעיר נצ"ח, הפילוג במחנות העולים בין הקיבוץ והמפלגה עם דגל האיחוד פגישות למשא ומתן התכנסויות נפרדות ערעור הפעולה במזכירות הקיבוץ החלוץ האחידה שליחות החינוכית הכשרה לשליחות הפילוג במפא"י הקרע מתפשט אל הגולה ועדה משותפת לנתעוות מפולגות ערעור הפעולה בנוער בארץ בימים של התרחשויות היסטוריות הפילוג בישובים המאמצים לעצור את מסע הפילוג עולים בתוהו נחתך הדין.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זק הירש, יותם מרגלית
תיאור: מהן המיומנויות הנחוצות ביותר בשוק העבודה ומהן המיומנויות הנחוצות פחות? היכן נמצאים הפערים הגדולים ביותר בין כישורי העובדים לבין הדרישות בפועל במקומות העבודה? האם ובאיזו מידה המיומנויות הנדרשות דומות בין קבוצות האוכלוסייה?
שאלות אלו עומדות במוקד מחקר זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מוסטפא כבהא, נחום קרלינסקי
תיאור: במיתוס הציוני-הישראלי המכונן שמור לענף הפרדסנות מעמד ראשון במעלה. בדומה לתעשיית ההיי-טק כיום, גם ענף הפרדסנות של ימי המנדט הבריטי והעשור הראשון שלאחר מלחמת 1948 שימש מנוע כלכלי מרכזי, עטוף הילה אידיאית וחברתית. ובדומה למיתוס הציוני-הישראלי עצמו, ולא פחות מכך לשיח הישראלי הנוכחי, גם המחקר על הפרדסנות העלים את מקומם, ופעמים רבות אף את עצם קיומם, של הערבים-הפלסטינים מתולדותיו של ענף מרכזי זה. במחקר מקורי ופורץ דרך זה חושפים מוסטפא כבהא ונחום קרלינסקי רבדים בלתי ידועים על ענף הפרדסנות הפלסטיני טרם הנכבה, כמו גם על היחסים המורכבים שניהל עם מקבילו הציוני. יחסים אלה החלו בתחרות כלכלית ולאומית, אך התפתחו לכדי יצירת מבנה דו-לאומי משותף חסר תקדים בהיקפו ובמשכו. הפרדס האבוד מראה שענף הפרדסנות הארצי נוסד על ידי יזמים ערבים מיפו וסביבותיה כבר באמצע המאה ה-19, לפני הופעת התנועה הציונית, ושהפרדסנים הציונים נשענו על הידע המקצועי והטכנולוגי שפיתחו המייסדים הפלסטינים. עוד מראה הספר שענף הפרדסנות הביא לשגשוג כלכלי ולניעות חברתית רבת-משמעות בחלקים ניכרים של המגזר הכפרי הפלסטיני של ימי המנדט. הפרדס האבוד מנתח את הגורמים שאפשרו את הקמת המבנה הדו-לאומי הפרדסני ואת עמידותו האיתנה עד לתוככי מלחמת 1948 והנכבה. זאת ועוד, ספרם של כבהא וקרלינסקי עומד על גורלם הטרגי של הפרדסנים הפלסטינים, אשר רובם ככולם הפכו להיות פליטים, ואחר גורל פרדסיהם שהולאמו על ידי מדינת ישראל. הפרדס האבוד מצביע על כך שגם בימים של הרס ואובדן, כמו בימים קשים אלה, קיימת דרך אחרת, דרך של שלום, שיתוף וכבוד הדדי – דרך סלולה שהצדדים הניצים כבר פסעו בה.
רסלינג
מאת: גלעד גולדשמיט
תיאור: שדה החינוך בישראל הומה בשנים האחרונות מניסיונות חינוכיים הנפרסים על פני קשת רחבה של כיוונים ואפשרויות; נראה שהיצירתיות הישראלית באה לידי ביטוי גם בשדה החינוך והלמידה. אל מול מערכת חינוך שמרנית ומיושנת עומדים מאות מוסדות חינוכיים אלטרנטיביים, ולצידם קבוצות הורים ויזמים הנושאים עמם רוח חדשה ומרעננת ביחס למה שאנו רגילים לכנות: למידה, הוראה או חינוך. החינוך האלטרנטיבי בישראל מבקש לתרום להבנת זרמי החינוך האלטרנטיביים הפועלים בארץ, לתפיסה של יחסיהם ההדדיים ושל המייחד כל זרם על מהותו, עקרונותיו ויישומו המעשי. הספר שלפניכם מציג בפעם הראשונה תמונה מחקרית ומעשית של זרמי החינוך האלטרנטיבי בישראל. מדובר בזרמי החינוך העיקריים, אלה שהתבססו בהווייה החינוכית הישראלית, ולהם משנה סדורה. זרמי החינוך המוצגים בספר הם: חינוך דמוקרטי חינוך ולדורף (אנתרופוסופי) חינוך מונטסורי חינוך ביתי חינוך דיאלוגי חינוך יער בית הספר החברתי כל פרק בספר מתאר זרם חינוכי ייחודי, על אנשי החינוך שיצרו או הגו אותו, על עקרונותיו, על ייחודו ועל מטרותיו; הדיונים עוקבים אחר התבססותו של החינוך האלטרנטיבי בהוויה החינוכית בארץ ויישומו המעשי מנקודת המבט של התלמידים הלומדים לאורו. הפרקים השונים נכתבו על ידי נציגי הזרמים, אנשים שהם בדרך כלל גם הוגים בתחומם וגם מחנכים בפועל על פי משנתם.
רסלינג
מאת: ירון שוורץ
תיאור: מהם המודלים התרבותיים שמהם נערים לומדים כיום מה המשמעות של להיות "גבר"? מהי גבריות בעידן המתכתב עם אידיאלים של שוויון, שיח רגשי ומיניות בריאה? האם בית הספר הוא המקום הנכון ללמד בו גבריות חדשה? כדי לענות על השאלות הללו חינוך לגבריות חדשה מציע מסע אל תוך עולמם של גברים שנבחרו לשמש כמנחים בסדנאות גבריות לנערים. הספר מציג תחילה ידע עדכני ביחס למה שמכונה משבר-הגבריות, לצד הדרכים שבהן תנועות של גבריות חדשה ניסו להשתחרר ממנו. לאחר מכן מוצעת סקירה ביחס להשפעה המהותית של תהליכי החברות לגבריות המתרחשים במהלך שעות הלימודים בבית הספר; בהקשר זה נבחנת השאלה כיצד אלו משמרים בקרב נערים דפוסים המובילים לפיתוח נורמות סיכוניות. בהמשך הספר מובאים סיפורי התמודדות אישיים מהכיתה של מנחי הסדנאות לגבריות, ודרכם נלמדות הבעיות הטמונות באתגר של חינוך לגבריות חדשה: ההיצמדות של נערים לתכונות של תחרותיות, שליטה ואלימות, החשש מהומופוביה, ההתנגדות לתפיסות של שוויון מגדרי וההשפעות של דימויי גבריות שליליים מהמדיה, מהרשתות החברתיות ומהפורנוגרפיה. מעל כל הדילמות הללו מרחפת השאלה כיצד ניתן להשפיע על נערים ממקום של העצמה ולא מתוך אשמה. חינוך לגבריות חדשה מציע כלים מעשיים לאנשי חינוך, הורים ולכל מי שמתעניין באפשרות של שינוי תפיסתי בקרב נערים בישראל. בנוסף לכך, אנשי מחקר ימצאו בו שפה תיאורטית ומושגית שיכולה לעזור לנתח מגוון התנהגויות גבריות מנקודת מבט רעננה שטרם נדונה עד כה.
רסלינג
מאת: אמתי ניב, דן בר-און
תיאור: חלוקת העבודה בחברה המערבית עורכת הבחנה ברורה בין ה"קהילה" ל "ארגון". הראשונה מהווה את "ביתו" של היחיד ואמורה לספק לו, בצד שירותים הכרחיים, מסגרת השתייכות ומשמעות חברתית לקיומו. הארגון מהווה את הכלי למילוי המטלות המאפיינות את הצד ה"פעיל" של החברה המודרנית: ייצור ומתן שחרותים בהתאם להתמחויות ספציפיות ועל פי עקרונות של יעילות מרבית. ראשוני הסוציולוגים כבר עמדו על מהותן המנוגדת של שתי המסגרות האלה ועל ההכרח לקיים ביניהן הפרדה מלאה. הקיבוץ התעלם מאז ראשיתו, מההבחנה הזו, ומנסה, בעקשנות רבה ליהנות משני העולמות; להוות קהילה חמה לחבריו ובאותו הזמן גם לפעול כארגון יעיל. במודע "הסתבך" כך הקיבוץ בדילמה קשה. ניתן לפתור אותה רק על ידי ויתור על אחד ממרכיביה. מה שהיה מרוקן את הקיבוץ מתכניו העיקריים. אי יכולתו העקרונית של הקיבוץ לפתור את הדילמה חייבה אותו ללמוד איתה. ההתנסות והלמידה הכרוכות בכך מהוות את הציר המרכזי של המחקרים המכונסים בקובץ זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רות בר-למבך
תיאור: מסמך זה הוא עדות אישית, זיכרונות ילדות ונעורים ממרחק של כשלושים שנה. זוהי עדות מכלי ראשון: תיאור בלתי אמצעי, אותנטי, מקורי וחיוני, המאפשר מבט אל תוך אורח החיים של ההוטרים והברדרהוף- עדות דתיות החיות חיי קומונה. גם הזווית האישית- של ילדה ונערה- מוסיפות טעם ועניין. זהו תיאור מיוחד במינו, בהיבטים שונים של החיים בקהילה שיתופית: חיי משפחה, יחסי הורים – ילדים, שיטות חינוך, יחסים בינו לבינה, ואף גילויים צנועים של מרד- נעורים, וכן מאורעות היסטוריים, כמו הקשרים בין ההוטרים והברדרהוף, ו"מהפך התרבות" שנגרם ע"י הצטרפות אנשי ברודרהוף למושבה הוטרית, וחוויות הפילוג והקרע. וכך לומדים אנו גם על קשיי הקומונות להתמודד עם תופעות חריגות ועם השפעות העולם החיצוני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ארזה אברהמי
תיאור: במחקר זה נערכת השוואה בין ממצאים של שני מחקרים שערכה המחברת האחד ב – 1986 והשני ב – 1992. השאלות במחקרים אלו כוונו לגלות את צפונות לבם של בני קיבוץ בוגרי כיתות י"ב באשר למה שקושר אותם לקיבוץ. נראה שכשאר האינדיווידואליות גוברת, אין היא נעצרת בשער הקיבוץ. השינוי התרבותי בעמדות בני הקיבוץ משפיע על יחסם לקיבוץ. ועם זאת, הרצון בחיים בעלי משמעות לא פג, אם כי אין הוא מרכזי בחייהם של בני הקיבוץ, כבעבר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סילביה פוגל-ביז'אווי
תיאור: אסופת מאמרים זו מתארת מאה שנות קיבוץ בקולותיהן של נשים מדורות שונים, החל מעידן הייסוד של הקיבוץ עד העידן הניאו ליברלי העכשווי. העלאת קולותיהן המגוונים של הנשים והפניית הזרקור אל מהלך חייהן ואל הפרשנות שהן מעניקות למציאות הממשית ולאידיאולוגיה שבבסיס בניינה, מאפשרות להאיר באור חדש את התמודדותן עם שגרת חייהן ועם מצבי משבר ושינוי. תוך כדי מעלות סוגיות שהושתקו ונדחקו עמוק אל תוך זיכרונן האישי ו/או אל תוך הזיכרון הקיבוצי הקולקטיבי.
האסופה כוללת סקירת מבוא ומציגה בהמשך, מבחר שלשנים-עשר מאמרים, שנכתבו על ידי חוקרות ותיקות וחוקרות חדשות של התנועה הקיבוצית.
המאמרים מופיעים בשלושה שערים: השער הראשון, "על אימהות, נשיות ומעגלי הדרה", מציג ומנתח במסגרת מוסד האימהות הקיבוצי, על גלגוליו השונים, את הדרתן ההיסטורית של הנשים ממוקדי הכוח הארגוניים והאידיאולוגיים של הקיבוץ. השער השני, "לאן אנחנו הולכות מכאן? מבט מגדרי על השתנות הקיבוץ", מתייחס ברמת המאקרו לתהליך השינוי הניאו-ליברלי המתרחש בקיבוץ היום. בשער השלישי, "אני חיה לי מיום ליום", מואר, על בסיס מחקר איכותני, תהליך השינוי החברתי בקולן של הנשים עצמן.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: אורי מאיר-צ'יזיק
תיאור: בעשורים האחרונים שני תהליכים בצלחת הישראלית: הקולינריה המקומית התפתחה באופן חסר תקדים ושוק המזון המקומי הלך והתדרדר. המחירים בסופר מזנקים, החקלאות המקומית גוועת - במיוחד בדרום ובצפון המפונים, מזון טרי נעלם אט אט מהתפריט, והקשרים הקהילתיים, שמזון תמיד היה חוט מקשר עבורם - מתרופפים. היינו חושבים שזה פשוט מחיר החיים המודרנים, אבל מסתבר שכל אלה הם תוצאה של שוק ריכוזי להחריד ומתוכנן להפליא.
הפוליטיקה של האוכל הוא ספר שנקרא בנשימה עצורה, אך תוכנו קשה לעיכול. הוא חושף איך בעשורים האחרונים המדינה, בעיניים פקוחות, מסרה את משק המזון הישראלי לידי קומץ תאגידים כוחניים שחונקים אותו ואותנו, בשם ערך הגדלת הרווחים. הספר מציג את הנזק הנסתר שכבר נגרם מהפוליטיזציה של האוכל, ומזהיר מהמשך עצימת העיניים. אבל הוא מציע גם תקווה: מפת דרכים ברורה לתיקון האפשרי.
רדיקל
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: החברה הישראלית מצויה בקיטוב שמאיים לקרוע אותה מבפנים. הקיטוב מתאפיין, בין היתר, בחוסר יכולתם של הצדדים החלוקים להקשיב זה לזה ולשמוע זה את זה. במצב כזה אין מסוגלות לקיים דיונים פתוחים, קשובים ורציונליים על אודות החיים ביחד והטוב המשותף.
קולו הצלול של הניסיון לשכנע בהיגיון הולך ונאלם. במקומו נשמע בעוז קולו העכור של הרצון להכריע. דומה שהחינוך בבית הספר הוא הסיכוי היחיד והאחרון לדמיין אופק אופטימי, שבו יוכלו צדדים החלוקים בהשקפותיהם לחלוק עתיד דמוקרטי משותף. הספר שלפניכם מבקש לסייע בבניית תשתית חינוכית ראויה לניהול שיח פתוח, מכבד ומכובד על נושאים שבמחלוקת ציבורית. תשתית זו תקנה לתלמידים, אזרחי העתיד, כלים להתנהלות מושכלת ומועילה במצבי מחלוקת.
מכון מופ"ת
מאת: קאשה אורבניאק
תיאור: זה לא עוד ספר על העצמה נשית.
הספר הזה ישנה את כל מה שחשבת על נשיות ועל כוח, ועל החיבור ביניהם.
אנחנו עמוק בתוך המאה העשרים ואחת, ורבות מאיתנו עדיין מתקשות להשמיע את קולן בפגישות עבודה או בוויכוחים. עדיין קופאות ומשתתקות ברגעים החשובים והקשים ביותר של חייהן.
קאשה אורבניאק סבורה שאפשר לשנות זאת. אחרי מסע אישי ארוך ורב-תהפוכות – ממנזר בסין, דרך עבודה כמלכת סאדו ועד ייעוץ לאלפי נשים ברגעי משבר ושינוי – גיבשה אורבניאק תובנות מרתקות על יחסי כוח בין נשים לגברים, ואיך לשנות אותם, גם בסיטואציות יומיומיות. מתוך תובנותיה, היא זיקקה רעיונות ותרגילים מעשיים שיעזרו לכל אישה:
– לבקש כל מה שהיא רוצה בחיים, בעבודה ובזוגיות
– לדעת להציב גבולות
– להיפטר מהאשמות עצמיות
– להפסיק להיות "הילדה הטובה" ולהתחיל לעמוד על שלה ולהשפיע באמת
– ללמוד להגיד – וגם לשמוע – את המילה "לא"
הכתיבה הקולחת והבלתי מתפשרת של אורבניאק, דפוסי החשיבה המקוריים שהיא מציעה, וכמובן גם סיפוריהן של נשים רבות ששינו את חייהן בזכותה – כל אלה הופכים את משוחררות לספר חובה עבור כל אישה בעידן הנוכחי.
תכלת הוצאה לאור
מאת: אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר
תיאור: הקרדינל אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר שאף כל ימיו לבנות גשר בין יהודים לנוצרים ולתרום להבנה הדדית ולהתמודדות עם פצעי העבר, כך שיהיה "מפגש היהודים והנוצרים בשירות האנושות מקור השראה לשלום וברכה עבור כולם". הוא מוסיף ואומר כי "הקבלה של הנוצרים את העם היהודי והיהדות כברכה יכולה להביא להכרה של היהודים בנוצרים ובמציאות הנוצרית. העתיד יגיד והאלוהים יודע, אך לא ניתן לקוות שתהליך כזה יתרחש לפני שנתגבר על משקלן של מאות שנות הרדיפה". אחת התמות המרכזיות בספר זה הוא דרישתו הנחרצת של הקרדינל להעמיק את ההיכרות העצמית דרך המפגש עם הזולת, קרי דיאלוג בין יהודים לנוצרים: "מפגשם של מנהיגי הכנסייה הקתולית והיהדות יכול על בסיס אמון הדדי לעזור במיתון ההתפרצויות חסרות ההיגיון של שנאה, טינה או נקמה, ואם ירצה ה', לכונן דו־שיח המבוסס על כבוד הדדי ומפגשים נושאי פרי".
הקרדינל אהרן ז'אן-מרי לוסטיגר (2007-1926) נולד בפריז להורים יהודים שהיגרו לצרפת מפולין. בגיל 14 הוא נטבל כנוצרי, והוסיף את השמות ז'אן ומארי לשמו אהרן. אימו ג'יזל נספתה באושוויץ. הוא הוסמך לכהן בכנסייה הקתולית, שימש כרועה קהילה בפריז (1979-1969), וכהגמון העיר אורליאן (1981-1979). בשנת 1981 הוא מונה לארכיהגמון של פריז וב-1983 לקרדינל. במעמדו כקרדינל וכארכיהגמון של בירת צרפת, ובשל זהותו היהודית וקשרי הידידות שיצר עם יהודים, תרם הקרדינל לוסיטגר רבות לדו-שיח יהודי-נוצרי בצרפת ומעבר לגבולותיה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: דניאל סטטמן
תיאור: בשנת 2019 פעלה במכון הישראלי לדמוקרטיה קבוצת מחקר בנושא החרדים והמרחב הציבורי. בקבוצה השתתפו נשים וגברים חרדים, דתיים שאינם חרדים וחילונים. מטרתה הייתה לפתח נקודות מבט חדשות על הנושא שיאפשרו להרהר בצוותא על ההסדרים הראויים בתחום הנדון. הפרקים באסופה זו צמחו ברובם מתוך דיוני הקבוצה הזאת, והם מציגים לקוראות ולקוראים מגוון היבטים מרתק של הסוגיה האמורה.
שאלת מקומם של החרדים בחברה הישראלית הפכה לשאלה מרכזית בתנועת המחאה שקמה בשנת 2023 נגד ממשלת נתניהו. היא התעצמה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה, שגרמה למספר הולך וגדל של ישראלים לחשוב שמוכרח לחול שינוי ביחסה של המדינה לחרדים. אני תקווה שהספר שמונח לפניכם יסייע לחשוב על טבעו של שינוי זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נג'לא ג'ריצאתי ח'ורי
תיאור: חצי תרנגול, אף באורך שבע אמות, נערה בתחפושת של נער היוצאת לדו־קרב עם השאה, מלך וּוזיר שיוצאים לשוטט בממלכה בבגדי דרוויש, מפלצות על אם הדרך, אנשים שהופכים לבעלי חיים ולצמחים, נימפות מים, ענקים, רוחות רפאים ושדים לחשנים – כל אלה הם רק חלק משלל הדמויות המופיעות בסיפורי העם שנאספו בקובץ זה.
שישים וחמישה הסיפורים בקובץ הם מבחר מתוך ארכיון ובו מאות סיפורים שאספה הסופרת הלבנונית נג'לא ג'ריצאתי ח'ורי בשנות מלחמת האזרחים בלבנון. את הסיפורים היא שמעה בעל פה, בעיקר מפי נשים מבוגרות – לבנוניות, סוריות ופלסטיניות – אשר המשיכו את המסורת האוראלית של סיפורי העם מן הלבנט (בִּלַאד אַלשַּאם). חלק מהסיפורים מקומיים, וחלקם יובאו ממסורות מערביות ועברו אדפטציה מקומית.
הסיפורים הללו מסגירים מידע רב על הנשים שסיפרו אותם. הם חושפים את ההרגלים שלהן, את המבנה המעמדי של החברה שלהן, את יחסיהן עם הממלכה ואת האופן שבו הן תופסות את הסדר החברתי ואת עולם הטבע. עלילותיהם נעות בין מציאות לבדיון, ובין הסביר למה שאינו בתחום האפשר או הלשון, ולפעמים משולבים בהם גם קטעי נוֹנְסֶנְס החותרים תחת חוקי הלוגיקה וההיגיון.
במסגרת התזה על "הסרת הקסם מהעולם", הראה מקס ובר כיצד החליפו המערכות הרציונליות – של המדינה, הביורוקרטיה, המשפט, החוק והסדר חברתי – את המקום שנשמר ליסודות הפלאיים של העולם. באחרית הדבר שלהם מציעים פרופ' יהודה שנהב־שהרבני ולואי ותד לראות בסיפורי העם שיירים של עידן קדום, המחזירים את הקסם אל העולם.
מכון ון ליר בירושליםפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חגי איתן
תיאור: עיר. רחוב. מונית. מוניות מסתובבות ברחבי העיר… באחת מהן יושב מחברו של ספר זה, מעביר נוסעים מפה לשם, ועל הדרך גם מנהל מחקר-שדה אוטו-אתנוגרפי. רואה ואינו נראה. במונית נרקמים דרך שגרה יחסי-גומלין בין זרים, בין בני-אדם שאינם מכירים זה את זה: עובדה יסודית זו עוררה את סקרנותו, ולמעשה דחפה אותו אל השדה, אל עורקי התנועה של הג'ונגל העירוני. תחילה הוא שאל את עצמו: מה קורה, מה עשוי לקרות, בין נהג לנוסע.ת במהלך נסיעה במונית? מהם המאפיינים המבניים של היחסים הללו? אילו דפוסים של יחסי-גומלין ניתן יהיה לזהות במונית (אם בכלל) – ומה כל זה עשוי ללמדנו אודות התרבות העירונית-ישראלית בת-זמננו? במהלך מחקר השדה, שנמשך כ-18 חודשים, עלו שאלות וסוגיות נוספות, כמו למשל "על בחירת מקום הישיבה במונית", "על שיחת החולין", "על התשר" ועוד.
"מה שאולי הכי מוצא חן בעיני בעבודה כנהג מונית זה הזמן הריק, הפתוח, של השוטטות ברחובות… נהיגה, מעין ריחוף קל על הכביש, מעוררת מחשבות, מעלה זיכרונות, מחוללת חלומות. רק צריך להתנתק מהקריזה שמעלה בך הפקק (ואולי גם מהתוגה שבאה עם הבדידות), ולהתמסר לקצב, לנהיגה, למה שקורה ברחוב. קצת כמו הליכה, רק יותר מהר ובלי להתאמץ. ובמזגן. ואז לפתע מישהו מגיח מאיזה בניין ומניף לעברך אצבע מורה. אתה מחסיר פעימה, מתגלגל לעברו, עוצר לצידו. בן-אדם נכנס לך למונית, מתיישב לצידך או מאחוריך, מבקש להגיע מפה לשם. עם או בלי מונה. רק בבקשה דרך המלך ג'ורג'. מרגע זה מתחיל לך סרט חדש. אתה עדיין משוטט בעיר, אלא שעתה יש לך יעד מוגדר וכיוון ברור, ובן-אדם בשר ודם שיושב פה אתך. לפעמים נשתוק ביחד, נתגלגל ונבהה ונאזין לרדיו; לפעמים תתלקח שיחה. כך או כך, בכל מקרה, תמיד יקרה שם משהו בין אדם לאדם. ואת ה'משהו' הזה יצאתי לחקור, על ה'משהו' הזה ניסיתי לעמוד…" (מתוך הספר).
רסלינג
מאת: אורלי צרפתי
תיאור: פוסט אנונימי שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013 הציב דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את חומת השתיקה של נשים חרדיות נגד הדרתן מהמרחב הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית, וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.
איך צומחת מחאה דמוקרטית־פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שבה הפרדה בין גברים לנשים היא ערך מרכזי, המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה, ו'פמיניזם' היא מילת גנאי?
סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. הוא אוצר בתוכו סיפור על נחישות ועל מנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט והפייסבוק כדי לעקוף את הדרתן; נשים שהעזו למחות למרות המחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך. הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו־2015 , ובמרכזן – מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות — "עיר ואם" ו"ובזכותן — חרדיות עושות שינוי". הוא מתמקד בשיח התקשורתי ובתהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים־ליברליים, הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: תמר רוס
תיאור: תמר רוס סוקרת את האתגרים שהמהפכה הפמיניסטית מעמידה בפני המסורת היהודית ואת דרכי התגובה האפשריות. כמי שאינה מסתפקת בעמדת המשקיף מבחוץ, היא מבקשת לחשוף לא רק את מידת ההטיה האנדרוצנטרית הטבועה במסורת זו, אלא גם להתעמת עם השלכותיה. לדעתה, מעבר לבעיות ההלכתיות והמעשיות שהטיה זו יוצרת, עצם קיומה מאיים על לב־ליבה התיאולוגי של האורתודוקסיה: האמונה בתורה מן השמים.
רוס תובעת הודאה ברורה בהטיה הגברית של מקורותיה המקודשים של היהדות ומציעה צידוק להמרת חשיבותה של הטיה זו, תוך שמירה על סמכותם הפורמלית של מקורות אלה, היא גם מצביעה על אותן מגמות במסורת היהודית שכבר הכירו וקידשו מכניזם זה בגלוי ובמפורש. על סמך תקדימים אלה, שאותם היא משלבת בתיאוריות פרשנות ומשפט עדכניות, היא בונה רציונל תיאולוגי המכוון לדורנו.
עמדותיה של רוס מלמדות כי המהפכה הפמיניסטית באורתודוקסיה חורגת מעבר להשפעותיה המעשיות על חיי היחיד, וכי יש בכוחה להעביר בשורה מקיפה לגבי טיבם של התרבות, החברה והקיום האנושי בכלל.
למהדורה שנייה זו של הספר נוסף אפילוג חדש, המשקף את ההתפתחויות בשטח מאז הוצאתה של המהדורה הראשונה באנגלית בשנת 2004 .
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ורדה זילברברג, אורית אבן שושן-רשף
תיאור: שבעה באוקטובר 2023 הוא קו השבר של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאחריו שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
בדיעבד היו אין ספור סימנים מקדימים וברורים לאסון המתקרב שהתעלמנו מהם. איך זה קרה לנו?
ספר זה, המתאר את המשבר החברתי שפקד את מדינת ישראל בשנת 2023, נכתב ברובו לפני קו השבר, ודווקא בשל כך הוא מכיל, בין השאר, תובנות מקדימות על האסון שעמד להתרחש.
מטפלים, יועצים וחוקרים מציגים מחקרים, מודלים תאורטיים, מאמרי דעה וראיונות עם אנשי מקצוע ואזרחים מן השורה במגוון נושאים הנוגעים למשבר החברתי בשנת 2023. כל אחד מהפרקים עוסק בעולם תוכן אחר, וכולם יחד יוצרים קליידוסקופ של נקודות מבט מתוך החברה הישראלית. הספר הוא התבוננות מרתקת ומורכבת במרחב הציבורי בישראל ערב אירועי שבעה באוקטובר, ובכך הוא משמש מסמך נדיר ומיוחד להבנת המשבר החברתי בארץ. נקודת המבט הפסיכולוגית והסוציולוגית על התקופה שקדמה לאסון עשויה לספק הבנה טובה יותר של ההתעלמות וההדחקה של כל סימני האזהרה, ולצייד אותנו בכלים טובים יותר כדי למנוע אפשרות של הישנות האסון, להתמודד עם המציאות בהווה – ולשנות כיוון מהידרדרות לשיקום ובנייה.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: רינה נאמן
תיאור: רינה‭ ‬נאמן‭ ‬משחזרת‭ ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬את‭ ‬חוויות‭ ‬ההגירה‭ ‬שעברה‭ ‬בילדותה‭ ‬ואת‭ ‬ההלם‭ ‬התרבותי‭ ‬בעקבותיהן‭. ‬כבר‭ ‬בפרידתה‭ ‬הדרמטית‭ ‬מדירת‭ ‬הוריה‭ ‬בבוקרשט‭, ‬וכן‭ ‬במסע‭ ‬הרכבת‭ ‬והאנייה‭, ‬בעגינה‭ ‬בנמל‭ ‬חיפה‭ ‬ובנסיעה‭ ‬למעברה‭, "‬ידעה‭" ‬בדרך‭ ‬כלשהי‭ ‬שחייה‭ ‬הקודמים‭ ‬הסתיימו‭, ‬ושהעתיד‭ ‬צופן‭ ‬לה‭ ‬שינויים‭ ‬לרעה‭. ‬לכן‭ ‬כנראה‭ ‬מחקה‭ ‬מזיכרונה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הפרטים‭ ‬הקשורים‭ ‬בשלבים‭ ‬הללו‭ ‬של‭ ‬המעבר‭ ‬לישראל‭. ‬הסופרת‭ ‬מתארת‭ ‬ברגישות‭ ‬רבה‭ ‬את‭ ‬המפגש‭ ‬האכזרי‭ ‬שלה‭ ‬עם‭ ‬המציאות‭ ‬עקב‭ ‬אי‭ ‬ידיעת‭ ‬השפה‭, ‬העדר‭ ‬הבנה‭ ‬של‭ ‬הקודים‭ ‬התרבותיים‭ ‬שנהוגים‭ ‬במקום‭ ‬החדש‭, ‬וההבדלים‭ ‬הדרסטיים‭ ‬בין‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬שלה‭ ‬בבוקרשט‭ ‬לעומת‭ ‬אלה‭ ‬שלאחר‭ ‬ההגירה‭. ‬מגבלות‭ ‬אלו‭ ‬גרמו‭ ‬לה‭ ‬למצב‭ ‬של‭ ‬שיתוק‭, "‬כיבוי‭" ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מכנה‭ ‬זאת‭ ‬בספר‭. ‬והמאמץ‭ ‬להתגבר‭ ‬עליהן‭ ‬שנמשך‭ ‬עד‭ ‬סוף‭ ‬גיל‭ ‬ההתבגרות‭, ‬והיה‭ ‬רצוף‭ ‬מכשולים‭, ‬אי‭ ‬הבנות‭ ‬וטעויות‭, ‬מתואר‭ ‬בספר‭ ‬באופן‭ ‬חושפני‭, ‬כנה‭ ‬ומעורר‭ ‬הזדהות‭. ‬חווית‭ ‬ההגירה‭, ‬שהייתה‭ ‬מרכזית‭ ‬בחייה‭ ‬של‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭, ‬השפיעה‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬בחירותיה‭ ‬המקצועיות‭ ‬ועל‭ ‬אופי‭ ‬הקריירה‭ ‬האקדמית‭ ‬שלה‭. ‬רינה‭ ‬הפכה‭ ‬לד‭"‬ר‭ ‬לאנתרופולוגיה‭ ‬והתמחתה‭ ‬בנושא‭ ‬ההגירה‭, ‬עם‭ ‬דגש‭ ‬מיוחד‭ ‬על‭ ‬המשמעות‭ ‬התרבותית‭ ‬והקיומית‭ ‬של‭ ‬העדר‭ ‬שפה‭ ‬ושל‭ ‬שינויי‭ ‬מקום‭ ‬בעקבותיה‭. ‬גם‭ ‬בספר‭ ‬הנוכחי‭ ‬היא‭ ‬מצטטת‭ ‬אחדים‭ ‬מנחקריה‭ ‬אשר‭ ‬התבטאו‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭. ‬
שנים‭ ‬רבות‭ ‬לאחר‭ ‬ההתגברות‭ ‬על‭ ‬מצב‭ ‬ה‭"‬כיבוי‭" ‬חוזרת‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭ ‬לחוויות‭ ‬הילדות‭ ‬וההתבגרות‭. ‬במסע‭ ‬זה‭ ‬היא‭ ‬מנסה‭ ‬להסביר‭ ‬לעצמה‭ ‬את‭ ‬אופני‭ ‬החשיבה‭,‬‭ ‬ההרגשה‭ ‬וההתנהגות‭ ‬שלה‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬המורשת‭ ‬התרבותית‭ ‬מבוקרשט‭, ‬בתוספת‭ ‬התובנות‭ ‬והלקחים‭ ‬מתהליך‭ ‬ההגירה‭ ‬לישראל‭. ‬הפוזיציה‭ ‬של‭ "‬בדיעבד‭" ‬מאפשרת‭ ‬לה‭ ‬לערוך‭ ‬מסע‭ ‬זה‭ ‬בסגנון‭ ‬סיפורי‭, ‬תיאורי‭, ‬אסוציאטיבי‭, ‬עם‭ ‬נגיעות‭ ‬רבות‭ ‬של‭ ‬הומור‭. ‬בעידן‭ ‬הנוכחי‭, ‬בו‭ ‬תופעת‭ ‬ההגירה‭ ‬כה‭ ‬נפוצה‭ ‬בזירה‭ ‬הבינלאומית‭ ‬והישראלית‭, ‬יזכו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬של‭ ‬הספר‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬החוויות‭, ‬ההתנסויות‭, ‬והתובנות‭ ‬הקשורות‭ ‬בה‭, ‬מכלי‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬סופרת‭ ‬מהגרת‭.‬
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: תמר שכטר
תיאור: "בקובץ זה תספר החברה על חייה היא; בקובץ זה תאמר החברה את אשר עם לבה, את אשר היא הוגה וכואבת בשאלות-החיים של הקבוץ והתנועה. הרגשנו שיש ערך רב לגורם מעורר מבפנים, שהוא עשוי להפרות רגשות והגוּיות, נידחים ורדוּמים. שאינם באים לידי התגלות מחוסר-יד דואגת ומטפחת."
במילים אלו נפתח הקובץ "חברות בקיבוץ". בקובץ סיפרו על חייהן כמאה חברות קיבוצים והוא פתח צוהר לעולמן. ליליה בסביץ ויוכבד בת רחל הן שהגו את הרעיון לפרסם את סיפוריהן של החברות, הגיהו וערכו את החומר שנאסף ופעלו ללא לאות עד שהוגשם חלומן והקובץ יצא לאור ב1943.
הספר "לדובב שפתי שותקות" מנתח את הסיפורים, באמצעות כלי המחקר הנרטיבי והמגדרי. מתיאור פרשות החיים שמעוגנות בקהילה הקיבוצית הייחודית נדלים הלכי הרוח על התקוות והאכזבות ומוצגת הפרשנות שהחברות העניקו לחייהן. כך גם משורטט הדימוי העצמי שלהן שהוא מכלול התכונות שכל אחת ייחסה לעצמה, תוך התבוננות בהיבטים שונים של חייה ובניסיון להתאים עצמה לדפוסי החיים בקיבוץ."
הספר מפריך את הטענה שהושמעה במחקרים בני ימינו שהקובץ "חברות בקיבוץ" הוא שופר תעמולתי למען החיים בקיבוץ. באמצעות קריאה מושכלת חושף הספר את צפונות לבן של החברות ומציג תובנות חדשות שמאתגרות את הסיפור הידוע על החברות בקיבוץ באותה תקופה, והן כגילוי של ארץ לא נודעת.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מוחמד ח'לאילה, אחמד בדראן, אריק רודניצקי
תיאור: שנתון החברה הערבית בישראל הוא פרויקט מרכזי וחשוב של התוכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. מטרתו של השנתון היא לספק מידע ונתונים מעודכנים על החברה הערבית בישראל, לנתחם ולהנגישם לגורמי ממשל, לאנשי אקדמיה, לגורמים מקצועיים למיניהם וגם לציבור הרחב.
שנתון זה הוא המשך לשנתון הראשון שיצא לאור בשנת 2022 ועדכון שלו. השנתון מציג נתונים על האוכלוסייה הערבית בכללותה ועל הקבוצות השונות שבתוכה, ומשווה ביניהם לבין נתונים על הציבור היהודי בישראל.
בשנתון מוצגת תשתית רחבה של נתונים המבוססים על עיבוד הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ושל גורמים רשמיים מוסמכים נוספים. בכמה מקרים נערכה השוואה בין הנתונים הרשמיים של הלמ"ס לבין מקורות אחרים, כדי לתקף את הנתונים המופיעים כאן. הסיבה לכך היא שחלק מהנתונים שמפרסמת הלמ"ס מוצגים בדרך אחרת מהשפה השכיחה במחקר על אודות החברה הערבית בישראל, ולכן נערכו עיבוד והתאמה.
עיבוד המידע והתאמתו לשפה המחקרית המקובלת בחברה הערבית עשויים גם לתרום להבנת ההבדלים החברתיים והכלכליים בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים בישראל, ואף להבדלים בין הקבוצות המרכיבות את החברה הערבית עצמה. כך נוכל להניח בפני אנשי מקצוע ומקבלי החלטות מידע שיתרום לקידום תוכניות ממשלתיות שיגובשו על פי הצרכים האמיתיים והחיוניים של האוכלוסייה הערבית על כל חלקיה, בהיבט הגאוגרפי, המעמדי, הגילי, המגדרי והדתי.
בשנתון ארבעה פרקים. הפרק הראשון סוקר מגמות דמוגרפיות עיקריות בחברה הערבית ומציג את המגמות האלה גם בהשוואה לחברה היהודית. הפרק השני עוסק באיכות החיים וברמת החיים, מתוך התייחסות למדדים חברתיים־כלכליים ולנתונים על בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית. הפרק השלישי מציג נתונים הנוגעים לתעסוקה ולשכר של האזרחים הערבים, והפרק הרביעי מנתח מגמות בתחום החינוך.
אנו מקווים כי הנתונים והניתוח הנלווה להם יתרמו להעמקת הידע וההבנה של התהליכים העוברים על החברה
הערבית בישראל, ולקידום מדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית בדרך שתהיה רגישה למצבה, לבעיותיה ולאתגרים הרובצים לפתחה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל פויס
תיאור: מהו הערך המוסף של החינוך הקיבוצי בגיל הרך? מדוע רוצים הורים רבים לשלוח את ילדיהם לגנים הקיבוציים? הספר החינוך הקיבוצי בגיל הרך: המסע הפדגוגי של מכללת אורנים עונה על השאלות הללו דרך עיון בתורה החינוכית שהתגבשה עם השנים במכללת אורנים, תורה הומניסטית המייחסת חשיבות הן לילד כמכלול שלם והן לקבוצה החינוכית שהוא משולב בה. הספר מציע תיאור מקיף של התפתחות החינוך הקיבוצי, מייסדיו ומתווי דרכו, רעיונותיו פורצי הדרך, יתרונותיו ופגמים, התמורות שחלו בו והרלוונטיות שלו לעת הזאת.
באמצעות השילוב הייחודי בין סיפורי חיים לבין תפיסות חינוכיות, הספר פונה להורים, למחנכים, לסטודנטים ולכל אדם שהחינוך יקר לליבו. זאת בדגש על החינוך לגיל הרך, שבשנים האחרונות התבססה ההכרה בחשיבותו העליונה.  
מכון מופ"ת
מאת: יובל פלדמן, הילה שואף-קולביץ, זק הירש, ענבל מוספיר
תיאור: משבר הקורונה הציף צורך אקוטי לציות וולונטרי של האזרחים לנהלים ולתקנות חריגים שאכיפתם מורכבת. משבר זה עורר עניין רב בקרב מקבלי ההחלטות בשאלה: מתי יכולה מדינת ישראל לתת אמון ולבטוח בשיתוף הפעולה הוולונטרי (מרצון) של אזרחיה, ללא התערבות כופה?
בהקשר הישראלי מקובל לטעון שהחברה הישראלית אינה בשלה להחלת מערכת כללים מבוססת אמון וציות וולונטרי. התפיסה העצמית של הישראלים שבישראל הכי חשוב "לא לצאת פראייר" מביאה לכך שהישראלים תופסים את זולתם כלא אמינים ולא צייתנים ומקשה, בימי שגרה, לקיים בישראל מערכת המבוססת על ציות וולונטרי ועל אמון, הן מצד המדינה והן ברמה הבין־אישית.
בשנה האחרונה היינו עדים לשתי מגמות הפוכות בהקשר הזה. בצל מהלכי הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה היינו עדים לשבירה הולכת וגוברת של הלכידות הישראלית, ובעטיה לירידה במוכנות האזרחיות והאזרחים לבטוח בשלטון ולשתף פעולה, כפי שהעידה למשל הירידה בנכונות של משרתי מילואים, המוגדרים מתנדבים, להתייצב לשירות. עם זאת, עם אירועי 7 באוקטובר התהפכה מגמה זו, והתברר כי בעיתות חירום קיצוניות הנכונות של הציבור הישראלי להתנדבות ולשיתוף פעולה עולה בהרבה על המצופה. נכונות זו התגלתה ברוב תפארתה בהקשר של החברה האזרחית ושיעורי ההתנדבות הגבוהים בחזית ובעורף, אך גם בצייתנות הוולונטרית של האזרחים להנחיות פיקוד העורף. ואף על פי כן, קשה להתעלם ממגמות שקדמו לאסון, בימי שגרה, ומהאכזבה שפלגים רבים בציבור הישראלי מביעים מתפקוד הממשלה בעת הזאת. אנו נדרשים לתהות האם וכיצד תישמר נכונות זו לאמון הדדי ולציות וולונטרי להנחיות ולנהלים ככל שיפקדו ימי המלחמה ואף לאחריה.
במחקר זה בחנו בפעם הראשונה בחינה שיטתית את תפיסתם של הישראלים את עצמם כחברה וכפרטים, וניסינו להציף ולאמוד את רמת האמון בין האזרחים — אמון בנכונות של האחר לציית לחוקים ונהלים מטעם מוסדות המדינה, וכן את נכונותו לסייע לזולת ולפעול על פי נורמות חברתיות המטיבות עם הזולת ומשקפות תרבות פרו־חברתית גבוהה. כאמור, המחקר נערך בעיתות שגרה, בשלהי משבר הקורונה (המחצית השנייה של שנת 2021) ולפני מהלכי הרפורמה המשפטית ואסון 7 באוקטובר, ואם כך, המסקנות שניתן לגזור ממנו רלוונטיות לעיתות שגרה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
המחקר נשען על מערך מחקר משולב שכלל: (א) סקר כמותי שהקיף כ-530 תלמידי ישיבות בני 17-23 ממגוון זרמים וקהילות (ב) נדבך איכותני שכלל ראיונות עומק עם 15 מחנכים ורבנים חרדים, וכן שתי קבוצות מיקוד בהן השתתפו 16 תלמידי ישיבות מרקע ליטאי וספרדי כאחד. במחקר הבחנו בשתי תתי-אוכלוסיות של תלמידי ישיבות: תת הקבוצה הראשונה, בה לומדים מרבית התלמידים בישיבות רגילות של הזרם החרדי המרכזי בהן ישנה הקפדה רבה על סדרי הלימוד, סגנון לבוש ואורח חיים תורני מוקפד ('ישיבות רגילות'). תת הקבוצה השנייה, בה לומדים כ-8,320 תלמידים (כ-19% מכלל תלמידי הישיבות) בכ-130 ישיבות "רכות". ישיבות אלו נועדו לצעירים המתקשים ללמוד לאורך כל היום לימודי הקודש, הלחץ הלימודי בהן מופחת ויש גם שיעורי עזר ופעילויות חברתיות שאינן מקובלות בעולם הישיבות ('ישיבות רכות'). בהתאם לכך גם גובשה החלוקה של המשיבים לסקר הכמותי שהתמקד בשתי אוכלוסיות/קבוצות אלו.  
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יובל פלדמן, שלי רובינסון, נטע ברק-קורן
תיאור: המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו״התקלקלות״).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסתי רידר־אינדורסקי
תיאור: מבעד לסורגים שקופים מאיר תופעה חדשה שאפלה אמפירית אופפת אותה: נשים חרדיות הלומדות גמרא. עצם קיומה הוא פריצת דרך היסטורית עבור נשים חרדיות, וככל תופעה תרבותית היא אינה צומחת בחלל הריק. התופעה הנחקרת נשענת על האדנים של תהליכי הדרה והכלה בחברה החרדית, כמו גם על הדרת נשים חרדיות מאתוס חברת הלומדים, והיא חלק מתופעה רחבה יותר של יחסי מדינה והחברה החרדית, והשפעתם של יחסים אלו על נשים.
בשנים האחרונות התחוללו שינויים בתחומים שונים בתוך החברה החרדית, בעיקר בשדות שבהם פועלות נשים חרדיות, ובעקבותיהם נוצרו תמורות רבות במגזר שהצטייר תמיד בצבעי שחור ולבן. למרות זאת, מעל ראשיהן של הנשים החרדיות מוצבות תקרות הנראות כבלתי עבירות. הראשונה היא תקרת בטון המדירה אותן מהאתוס המרכזי המגדיר את החברה החרדית – לימוד הגמרא. השנייה היא תקרת בטון המונעת מהן את היכולת להיכנס אל הפוליטיקה החרדית – המוסדות המעצבים את פני החברה החרדית ומוקדי קבלת ההחלטות. בנוסף לכך – ואולי דווקא בעקבות ה"אביב" של הנשים החרדיות – החלו לנשב בחברה החרדית רוחות של מחיקה והדרה, לצד תופעות של הקצנה דתית ומשטור צניעותן של נשים באופנים שלא נראו כמותם בעבר.
מבעד לסורגים שקופים חושף את המנגנונים המעורבים בהדרה זו והופכים אותה ל"טבעית" ושקופה, כמו גם את הא.נשים והגופים המעורבים בתחזוקתה של שקיפות זו בתוך החברה החרדית ומחוצה לה בסיועה של המדינה. לצד זאת הספר בוחן מקרוב את אסטרטגיות הפעולה של ציבור מתנגד בתוך הקהילה.
רסלינג
מאת: סבינה ליסיצה, יערית בוקק-כהן
תיאור: כל מאמרי הספר מציינים במידה זו או אחרת את חשיבותה של השמירה על הזיקה לתרבות המוצא כמשאב שהועיל רבות לעולים בתהליך הסתגלותם לתנאים החברתיים והכלכליים בארץ...מרבית העולים לא קפאו על שמריהם אלא שהשכילו לנתב את כישוריהם ומשאביהם באופן כזה שהוביל אותם להתפתחות חברתית, תעסוקתית וכלכלית...תקוותנו כי אסופת מאמרים זו תשמש לתיעוד תהליכי צמיחתם של העולים, לצורך הפקת לקחים לעתיד ולעיצוב תוכניות אסטרטגיות בידי מקבלי החלטות בתחום העלייה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אורנה סוסק
תיאור: "הדברים שראיתי בדרכים נדמו לי לפעמים כפרי דמיון. ראיתי אנשי חזון נפגשים כדי לדון, ללמוד, להתווכח, לקבל החלטות, לבנות ולשפץ יקומים מקבילים. ראיתי מתקני עולם מתחייבים למניפסטים ערכיים, קובעים חוקות ומכוננים מהפכות זעירות וססגוניות. ראיתי במו–עיני ובאתי לספר".
ישראל עשירה בקהילות מיוחדות. במסע של שוטטות ומפגשים בכל רחבי הארץ, מנסה המחברת, חברת קהילה בעצמה, להתוודע אליהן, להבין את ההיסטוריה שלהן, את השקפת העולם של חבריהן ואת אופן התנהלותן. הדרכים שבהן בוחרים בני אדם לחיות יחד, לשתף פעולה, לעבוד, ליצור ולחגוג, הן רבות ומגוונות. בעידן של גלובליזציה והכחדה של תרבויות מקומיות, מתעקשות הקהילות המתוארות בספר לקיים את תרבותן הייחודית ולממש את חזונן החד–פעמי. ממלכת היקומים המקבילים השוכנת ממש מתחת לאפינו, נוכחת כאן כהצעה מתמדת, כמטאפורה, כשירה שמתקיימת תמיד לצד השפה אבל נגלית רק למי שמבקש אותה. יקומים מקבילים הוא עדות לכוחה של הקהילה, ליכולת שלה להתמודד עם לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ ולשרוד כתרבות. היקומים המקבילים הללו, על ניסיון החיים המשותף שצברו, הם אוצר של ידע מעשי ונגיש הזמין לכל מי שנפשו חפצה בחיי קהילה.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: שרה הלמן
תיאור: הספר מרחבי ניאו-ליברליזציה בישראל: כלכלה פוליטית, אתניות, דת ומגדר מתאר את ההתפשטות הלא אחידה של הניאו-ליברליזם בישראל באמצעות בחינה של האופנים שבהם עקרונות ופרקטיקות ניאו-ליברליים מוחלים על תחומים מוסדיים ועל מגוון קבוצות בחברה. ייחודו של הספר בהדגשת פעולתו הדיפרנציאלית של הפרויקט הניאו-ליברלי: קבוצות שונות מוכלות בפרויקט בדרכים שונות, מתוך הגדרה מחודשת של מיקומן המעמדי, המגדרי, האתני והלאומי. הספר מראה כיצד נוצרה טריטוריה מפוצלת ולא אחידה המורכבת ממגוון מרחבים של ניאו-ליברליזם.
מאמרי הספר, פרי עטם של כלכלנים פוליטיים, סוציולוגיות ומדעני המדינה, מספקים תובנות חדשות על הניאו-ליברליזציה בישראל באמצעות בחינה יסודית של תהליכי עומק וניתוח האופן שבו הם משפיעים על היחסים בין המדינה, הכלכלה והחברה. המאמרים בוחנים את הדינמיקה של פירוק ההסדרים המוסדיים הקודמים, ושל היווצרות תבניות חדשות של ארגון ופעולה. הם מנתחים, כל מאמר מנקודת מבטו, את ההכלאה בין מסורות פוליטיות מוסדיות ובין העקרונות הניאו-ליברליים, ואת האופן שבו הכלאה זו השפיעה על הכלכלה הפוליטית ועל התצורה הפנימית של ישראל. בין השאר המאמרים מתארים כיצד נוצר דפוס ייחודי של ניאו-ליברליזם ישראלי שתכליתו לבלום לחצים גיאופוליטיים; כיצד נוצרו תבניות חדשות של הגנה על עובדים מוחלשים; ואילו שינויים חלו במדיניות החברתית כלפי מובטלים כרוניים. כמה ממאמרי הספר מתמקדים בסוגיות שטרם נחקרו בישראל בהקשר של המפנה הניאו-ליברלי: נשים חרדיות ופלסטינים אזרחי ישראל המועסקים בתעשיית טכנולוגיית העילית, הכלתם החלקית של גברים חרדים בתוכניות תעסוקה, והתגוונות המבנה המעמדי של המזרחים על החלופות התרבותיות שהיא יצרה.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: סילביה פוגל-ביז'אווי, עמית קמה
תיאור: מאז תחילת ההתיישבות הקיבוצית חיו בה לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. חלקם הצהירו על זהותם המגדרית או נטייתם המינית, כלומר יצאו מהארון, אחרים שמרו על נטייתם כסוד, ואילו השאר מצאו את עצמם במצב ביניים המכוּנה "הארון השקוף" – זהותם הייתה בבחינת סוד גלוי, אך סביבתם התעלמה ממנו ובכך דחתה אותם. העמדת פנים קולקטיבית זו אפיינה את הקיבוץ במשך דורות.
אסופת המאמרים מבעד לארון השקוף, הראשונה בנושא מושתק זה, משרטטת דיוקן פורץ דרך של חיי להט"ב בקיבוץ מימיו הראשונים ועד היום ומתייחסת למערכות החברתיות, המבניות והערכיות שאפשרו להם לשלב את אורח החיים הקיבוצי עם זהותם המינית. המאמרים בתחומי דעת מגוונים, בהם סוציולוגיה, חינוך, ספרות, תקשורת וגיאוגרפיה, משמיעים את קולם של להט"ב בקיבוץ ובוחנים את ההיסטוריה של "הארון השקוף" מאז הקמתו, דרך הסדקים הראשונים שהחלו להופיע בו בעשורים האחרונים של המאה ה־20 וכלה בניצני התפרקותו בראשית שנות האלפיים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: מנחם טופל, ארנה שמר
תיאור: התלכדות היחד הקיבוצי מכילה את היחיד, את השייך ואת הדומה, ובמשך עשרות שנות קיומן של הקהילות השיתופיות הצמיחה מנגנונים של הכלה, וגם של הדרה, של האחר. להתמודדות עם השונוּת בקהילה פנים רבות, גלויות וחבויות, מדוברות ומושתקות, לעיתים בתחכום רב. ספר זה מבקש לבחון לראשונה, באמצעות מחקרים על קבוצות זהוּת שונות בקהילה הקיבוצית, את חוויית היחיד ביחד הקיבוצי מנקודת מבט של הכלה והדרה. נראה שככל שגוברת המציאות של שונות בקהילה הקיבוצית, כך נחלשים מנגנוני ההדרה, שהיו טבועים בה. עם זאת, היחלשות המרקם הקהילתי והמעטפת הממסדית מאתגרים את ההכלה החברתית.
ספר זה פונה אל בני הקהילה הקיבוצית, אך לא פחות מזה אל כל מי שחיים בקהילה אחת, שיחדיו מעמידים את השלם הקהילתי, וכן לכל המוצאים עניין וחשיבות בחיי קהילה. המסע בין פרקי הספר מזמין את הקוראים בו לחשבון נפש קהילתי בנוגע לפרקטיקות ההכלה וההדרה המופיעות בו, הכלה במלוא הַדְרתה (במשמע תפארת) או במלוא הַדָּרתה (במשמע הרחקה). ומופעי ההדרה המבדלים מחרישים ופוגעים. הכלה היא תהליך משותף, שיש בו מחויבות מתמשכת, ברית שכל הצדדים בה יוצאים נשכרים, והיא אינה רק מחווה של האחד לאחר. הכלה אינה מושגת בשיח מטיף, יפה נפש או מוסרני, אלא בחינוך, בהתנסות ובחיים משותפים, בהתארגנות ובהסדרת תקנות.
מוסד ביאליקיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי שניידר
תיאור: "…יש עכשיו תאגידים. אין אגודה, יש תאגידים. אז אותו דבר, אין הבדל…"
"…בכל פעם שאתה יוצא מהשדה שלך, או שאתה יוצא מהמשק שלך, אז אתה פוגש מישהו. אתה הולך לגן אז אתה פוגש את כל הורי הגן. כולם מביאים את הילדים שלהם. אתה הולך למזכירות, אתה הולך לזה, אתה כל הזמן רואה אנשים…"
.."מקום קטן, שאני חושב שחשוב שלא יהיו פה פערים גדולים בין האנשים. זה לא בריא מבחינה חברתית. למרות שאני לא… אני לא איזה סוציאליסט. אבל אני חושב שזה מקום העבודה שלי, זה מקום שאני חי בו, ואני פוגש את האנשים גם בנסיבות חברתיות ולא רק של עבודה"…
ציטוטים אלו מתוך דבריהם של חברים במושב צין פותחים צוהר אל סיפורו של מושב חקלאי בערבה. למרות הפרטת המבנה הארגוני של המושב, ממשיכים המבנה המרחבי והקהילתי לייצר ולשמר סולידריות ושיתופי פעולה. באמצעות חקר המקרה של מושב צין מציע ספר זה נקודת מבט חדשה, בתר-ארגונית, על ישובים כפריים בפרט ועל תהליכי עבודה משותפים בכלל.
הספר בוחן את המסד הארגוני החדש של מושב צין, את המסד המרחבי ואת המסד הקהילתי של המושב ואת יחסי הגומלין בין מסדים אלה. בדרך זו מבקש הספר להבין מה היה ומה נותר מהרעיון של מושב העובדים שנוסד בישראל לפני כמאה שנים.
במסגרת המגבלות האקדמיות של הסקה אנליטית מבקש הספר להסביר באילו תנאים חברתיים ומרחביים יכולים ישובים כפריים, מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים במאה ה21 לשמר סולידריות, חרף תהליך ההפרטה הארגוני. יתרה מזאת, מקרה הבוחן של מושב צין, המדגיש את חלקם של המרחב והקהילה ביצירת עבודה משותפת גם ללא ארגון, יכול לשמש גם להבנה תיאורטית של תופעות רחבות יותר בשוק העבודה העכשווי כדוגמת We Work, חממות פיתוח טכנולוגי ועוד
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורית קמיר
תיאור: הפמיניזם פועל ומשפיע על חיינו כבר למעלה ממאה שנה, אך מעטות ומעטים לומדים את הנחות היסוד שלו, את הגיונו, את טיעוניו ואת עמדותיו. חלקים בציבור מכירים מושגים כמו "העצמה נשית", "גבריות רעילה" ו"מיטו", אבל בהעדר הֶקשר המושגים הללו נותרים בגדר ססמאות, וטענות פמיניסטיות נשמעות תלושות. ספר זה מציע את התשתית הנחוצה כדי להכיר ולהבין את השקפת העולם הפמיניסטית על גווניה והיבטיה הרבים. הספר פורס את הגישות הפמיניסטיות המגוונות שהתפתחו מאז מחצית המאה ה-19 ועד ימנו, ומציג בפירוט טקסט יסוד מרכזי של כל אחת מהן. כך, לצד פריסת התמונה הפנורמית הרחבה מוצעת גם העמקה, שתעניין גם את מי שכבר למדה ויודעת ומבקשת העשרה.
הספר פותח בהצגה של הפטריארכיה: המבנה החברתי שמעניק מרכזיות ועדיפות לגברים, ובונה אותם כבעלי הזכויות וקובעי המדיניות. הפמיניזם התפתח כדי לשנות את הפטריארכיה ולהבטיח שגם נשים יזכו למימוש עצמי ויוכלו להשתתף באופן שוויוני בניהול החברה. לכן הכרת הפטריארכיה היא נקודת המוצא להבנת הדחף הפמיניסטי. ממנה עובר הספר להצגת גישות פמיניסטיות שונות שכל אחת מהן מציעה דרך ייחודית להתמודד עם הפטריארכיה. הספר חותם בניתוח שתי סוגיות מגדריות בעלות חשיבות מיוחדת לחברה הישראלית: הדרת נשים והפרדה בין המינים, והטרדה מינית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: זק הירש, יותם מרגלית, יחיאל נועם, קרנית פלוג
תיאור: מחקר זה הוא חלק ממאמץ מחקרי רחב יותר שמטרתו לזהות את נתיבי המוביליות (ניעות) הכלכלית בישראל. מיקודו הוא בקשר שבין תעסוקה בתעשיית ההיי־טק ובין מוביליות כלכלית כלפי מעלה, ובפרט בשאלות האלה: באיזו מידה תעסוקה בהיי־טק היא נתיב למוביליות כלכלית שונה מנתיבים אחרים; עד כמה נתיב זה פתוח לאנשים מרקע כלכלי חלש, ומה החלק של המוצא או המגדר שלהם בעניין זה; ומהם הגורמים המאפשרים לעובדים מרקע כלכלי חלש להשתלב בתעשיית ההיי־טק? המחקר עונה על שאלות אלה באמצעות שימוש במאגר נתונים ייחודי על למעלה מ־400 אלף נשים וגברים, ובכלל זה מידע על ההכנסות של הוריהם. בכך מתאפשרת בחינת הקשר בין נקודת הפתיחה של האנשים לבין השתלבותם בשוק העבודה, ובפרט בתעשיית ההיי־טק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נוי נחום
תיאור: מישל פוקו הפך לסמל, לקוד תרבותי בשיח הישראלי. הוא לא רק שגור בשיח הציבורי אלא גם מעורר רגשות פוליטיים עזים. עבור רבים פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה, ועבור קבוצות אחרות הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי" שמאיים על כל מה שטוב בתרבות המערב. שמרנים רבים טוענים שיש להבין אירועים מכוננים בהיסטוריה של המדינה כפועל יוצא של מלחמתה של האליטה בעם, בלאומיות היהודית – בציונות. אבל באיזה מובן פוקו קשור לזה? התשובה של השמרנים היא שפוקו הוא המורה הרוחני של אותה אליטה. השיח השמרני בישראל הפסיק להיות עניין לאינטלקטואלים בלבד כאשר הוא הוביל את ניסיון החקיקה של המהפכה המשפטית. הצורך בשינוי מהותי ביחסי הרשויות נתפס אצל השמרנים כמהלך הכרחי במערכה נגד שופטים אליטיסטים שאימצו בין השאר גם את הגותו של פוקו. גם לאחר טבח שבעה באוקטובר ישנם קולות מרכזיים בשיח השמרני שרואים בהשפעה של פוקו על האליטות גורם למחדל הנורא.
מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? כיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו? מהי הפרשנות שלהם לפוקו? באיזה אופן הדימוי של פוקו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית של השמרנים? אלו השאלות המרכזיות של הספר. כדי לענות עליהן יש לחזור כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, ומדוע הדימוי שלו לאורך השנים השתנה בעיני ישראלים.
בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, שכן מדובר בניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו.
רסלינג
מאת: עינת חיימוביץ
תיאור: מותרת לי של עינת חיימוביץ מביא את סיפור מסען של נשים בתהליכי פרידה וגירושין; המסע פרוס על פני חמישה שלבים שבהם שזורים סיפוריהן של 15 נשים. תחילתו בזוגיות כואבת, לא מתגמלת ואף פוצעת. המשכו בלבטים, פחדים ושבר גדול, וסופו, ברוב המקרים, בחוויה של עוצמה, צמיחה וחזרה אל הבית הפנימי שבו מתקיימת הזכות להיות "מותרת לי" – חופשיה, עצמאית ומתמודדת.
"כאילו הייתי צריכה שימחצו את הנשמה שלי בקווץ' נורא נורא חזק, כמו קפיץ, כדי שיקפוץ עכשיו. הייתי צריכה את השממה, הדממה, את חוסר הערך והשקיפות הזאת שחייתי בה במהלך החיים איתו, כדי שהתנועה שלי עכשיו תהיה כל כך רחבה ויפה. זה באמת כמו שלוחצים קפיץ ויודעים שכשהוא יקפוץ הוא יפרח, אז כנראה שהייתי צריכה את הקשר הזה שיצמצם אותי כדי שאצמח עכשיו" (מתוך הספר).
מותרת לי מיועד לכל הנשים שנמצאות בדרך. הוא נכתב גם עבור אנשי טיפול שלעיתים עומדים חסרי אונים מול ההתלבטויות והקושי. ולבסוף, הוא נכתב עבור כל מי שמלווה נשים שנמצאות בתהליך: הורים, חברות ובני משפחה, וגם עבור הגברים בחייהן של אותן נשים. זהו מסע קשה, לעיתים מפרך, וכל אלו שנמצאים בדרך ממלאים בו תפקיד משמעותי.
רסלינג
הצג עוד תוצאות