נמצאו 1785 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: קרן אלקלעי-גוט
תיאור: פה נטמן המשורר: הסיפורים האחרונים על גדולי המשוררים - הוא ספר עיון חדש של קרן אלקלעי-גוט שיוצא למסע בעקבות קברי משוררים גדולים בעולם, ומגלה כיצד ההיסטוריה והשירה נפגשים בנקודות המנוחה האחרונות שלהם, ומציע סיפורים אישיים ומעמיקים על יוצרים כמו אלן גינזברג, ועוד.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: בנימין יסעור
תיאור: החל מראשית דרכה ביקשה התנועה הקיבוצית לעצב אורח חיים אלטרנטיבי לאורח החיים העירוני־בורגני. השאיפה ליצירת אדם חדש, עולם חדש, חברה חדשה קיבלה ביטוי בכל מקום ואתר בחיי היחיד והיחד. כשם שדובר על חינוך אחר, על תרבות אחרת ועל חברה אחרת, כך גם דובר על תכנון אחר, על מרחב ציבורי ופרטי אחר, על הצורך לתרגם את חזון המהפכה הקיבוצית לשפת בטון ומלט (ראו עמ‘ 80).
ברגישות ובתבונה משרטט בנימין יסעור (בנג'ילה) את סיפורה של המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. במובן מסוים, ניתן לראות בתהליכי השינוי בתכנון הפריסה המרחבית בקיבוץ מעין צילום רנטגן המיטיב להציג תהליכים ותמורות בעיצוב הזהות הקיבוצית לאורך ציר הזמן.
סיפורה של המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי הוא מעין מיקרוקוס־מוס שדרכו ניתן להבין את סיפורה של התנועה הקיבוצית. יסעור עומד על המתח בין היחיד ליחד, בין תכנון הספירה הציבורית לתכנון המרחב הפרטי, בין השפה האידיאולוגית לשפת המאוויים הפרטיים. המתח בין מסורת אירופית לבין השתלבות במרחב הארץ־ישראלי, המתח שבין תכנון מלמעלה לתכנון מלמטה, המתח בין החלום למציאות, בין הרצוי לאפשרי, בין השאיפות הרוחניות למגבלות החומריות.
קרל מרקס היטיב לעמוד על יחסי הגומלין שבין התשתית לבניין־העל, המתח שבין ממלכת הרוח לממלכת החומר. סיפור המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי יכול לשמש מקרה בוחן מייצג לניסיון המאתגר והסיזיפי של תנועות אידיאולוגיות ליצור חיבור בין רעיון למעשה, בין אידיאולוגיה לפרקטיקה, בין עולם המילים לעולם המעשים והמבנים.
כותב הספר הוא גם החוקר וגם (לעיתים) מושא המחקר. יסעור עבד במחלקה הטכנית וגם ניהל אותה, וספר זה משלב מבט מבפנים של אדם שהיה במרכז העשייה, עם מבט מבחוץ של חוקר המבקש להציג מבט רטרוספקטיבי, הן על ההצלחות והן על הכישלונות של המחלקה, שתרמה תרומה משמעותית לעיצוב המרחב הקיבוצי.
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, כתב טשרניחובסקי. אם נשאל לרגע שורה זו, נוכל לומר שספר זה ממחיש לנו כיצד הקיבוץ הוא במובן מסוים גם תבנית נוף תכנונו.
יד יערי
מאת: רוני כרמלי
תיאור: מאז שחר לידתה ניסתה הפסיכואנליזה להסביר כיצד מתרחש התהליך הפסיכואנליטי. מה הופך אותו לבעל משמעות וכיצד תקשורת של שני אנשים בחדר הטיפול מניעה התפתחות נפשית? השאלות הללו משיקות לשאלות כבדות משקל בתחום הפילוסופי: כיצד ניתן להכיר תהליכים נפשיים שלנו ושל זולתנו? האם "תהליכים נפשיים" הם "דבר-מה" בעולם? האם קיימת "נפש"? בעשורים האחרונים נשענה הפסיכואנליזה על הנחות פילוסופיות שונות כדי לענות על שאלות אלה. כך למשל הוצעו פתרונות הקשורים בחשיבה הדיאלקטית של הגל. ספרה החשוב והמעמיק של רוני כרמלי מראה שרעיונות הגליאניים אינם עולים בקנה אחד עם הנחות היסוד של הפסיכואנליזה המבקשת לחקור את הנפש של היחיד, על הקונפליקטים שבה. המחברת מבקשת להחליף את רעיון הדיאלקטיקה במושג הפרדוקס, שהנו מרכזי להתרחשות הפסיכואנליטית.
בבסיס החשיבה של דונלד ויניקוט וז'אק לאקאן עומדות הנחות פילוסופיות משותפות בדבר הפרדוקסליות המובנית בפסיכואנליזה. הפרדוקסליות הזאת קשורה במפגש של היחיד עם העולם. היא מוכרת אצל ויניקוט בהבנתו את המפגש של התינוק עם סביבתו וביצירת המרחב הפוטנציאלי, ובמושגים לאקאניאניים כגון הסובייקט החצוי, שלב המראה והשיח של הזולת. על בסיס רעיונות אלה, בשילוב פילוסופיית השפה של ויטגנשטיין, מפתחת המחברת מודל פילוסופי-לשוני המתאר את ההתרחשות בחדר הטיפולים כמשחק שפה פסיכואנליטי. מודל זה הוא חדשני, אבל המחברת מתחקה אחר שורשיו בחשיבה של פרויד.
רסלינג
מאת: זיו לנצנר
תיאור: ספרו המרתק של זיו לנצנר מציג חיבור ייחודי ופורץ דרך בין אמנות, מדע ותרבות הגוף; הוא מציע פרשנות מחודשת לתפקידו של הידע האנטומי בעידן העכשווי. מדובר במחקר רחב יריעה הבוחן את הגוף האנושי לא רק כאובייקט פיזי אלא גם כמרחב מושגי, תרבותי ופילוסופי שבו מתלכדים מבנה, תנועה ומשמעות.
אנטומיה חזותית מתווה מתודולוגיה עדכנית ללימוד ולהבנת הגוף דרך ארבעה מישורים מרכזיים: הממד החושי-אינטואיטיבי של ההתבוננות; הממד הקונסטרוקטיבי של המבנה והצורה; הממד המדעי-רפואי של הדיוק הפיזיולוגי; והממד הפרשני-תרבותי שבו הגוף הופך לזירה של ייצוג, זהות וזיכרון. ארבעת הרבדים הללו יוצרים יחד מערכת מושגית חזותית המציעה הבנה כוללת של הגוף כמערכת דינמית של יחסים, קצב ואיזון. בין דפי הספר משתרעת סקירה היסטורית חזותית, מפוליקליטוס ביוון העתיקה, דרך הרנסנס של וסליוס ומיכלאנג'לו, והאומנים האנטומים לאורך ההיסטוריה המערבית, עד לעידן הפוסטמודרני והדיגיטלי שבו שאלות של חומריות, דימוי ואלגוריתם משנות את תפיסת הגוף ואת האופן שבו הוא נצפה, נבנה ומיוצג.
אנטומיה חזותית מציע כלים פדגוגיים ומחקריים חדשים להוראה ולימוד של אנטומיה אמנותית, אגב הדגשת הרלוונטיות המתמשכת של הגוף כנקודת מוצא לחשיבה צורנית, ביקורתית ויצירתית גם בעידן הטכנולוגי. אנטומיה חזותית הוא מושג שהספר מבקש לטבוע ולהנגיש כשפה אשר לה תרומה משמעותית לשיח הבין-תחומי שבין אמנות, עיצוב, מדע ותיאוריה. הוא מציב את הגוף כציר מרכזי בחקירה מתמדת להבנת האדם והעולם, כיסוד שעליו נבנית שפה ויזואלית, מחקרית ופילוסופית. זו שפה החותרת לראות את הגוף לא רק כמושא, אלא כצורת חשיבה חיה.
רסלינג
מאת: אפלטון (פילוסוף)
תיאור: מי הם הסופיסטים ומה הם מתיימרים ללמד? האם הם מקנים ידע מקצועי או סגולה טובה? והסגולה הטובה, מהי? האם היא נחלת המעטים או משותפת לכלל האנשים? האם ניתן בכלל להקנות אותה בדרך של הוראה? האם היא אחידה במהותה או מורכבת מחלקים הטרוגניים? ומה בינה לבין שיקול-דעת, גבורה, אומץ? וכיצד היא מתייחסת אל ההנאה?
שאלות אלו, ורבות אחרות, נידונות בדיאלוג עשיר ומגוון שמקיים סוקרטס עם פרוטגורס, זקן הסופיסטים והגדול שבהם, בבית אחת המשפחות המיוחסות של אתונה, ובנוכחותם והשתתפותם של כל ה"מי-ומי" מקרב בני העיר ואורחים מן החוץ, מהם פילוסופים ידועי שם ומהם צעירים נלהבים ותאבי דעת. הדיון מתקיים הן בדרך הדיאלקטית המסורתית של שאלות ותשובות, והן באמצעות סיפורים מיתולוגיים, פרשנות של טקסטים וניתוחים אטימולוגיים. המפגש הדרמטי בין ההוגים ותלמידיהם מאפשר העלאת תצוגה מרהיבה של עושר מחשבתי וגאונות ספרותית, לצד שירטוט מלא הומור של אתונה בתקופת השיא שלה, זמן קצר מאוד לפני מלחמת פלופונסוס שעתידה לשים קץ לתהילתה ולדמוקרטיה שלה.
רסלינג
מאת: אריסטו (פילוסוף)
תיאור: כרך זה מביא לראשונה בעברית מהדורה מדעית מבוארת של שני הספרים הראשונים הפותחים את הסדרה המטפיזית של אריסטו, אשר הם בבחינת אבני היסוד של הפילוסופיה המערבית לדורותיה. במדע המטפיזי התכוון אריסטו לכמה היבטים של הפילוסופיה, ובראשם מה שהוא כינה "המדע הראשוני" החוקר את השאלות הראשוניות. כמו כן פיתח אריסטו את הרעיון על אודות התפתחות הפילוסופיה היוונית והסביר כיצד הפילוסופים הראשונים הבינו את יסודות היקום, כיצד הם חיפשו את היסודות הראשונים של המציאות. שם גם העלה גם את הספקות והביקורות הקשורים לרעיונותיהם.
אף על פי שנהוג היום להתייחס ל"מטפיזיקה" בתור חיבור אחד, הוא מלכתחילה לא תוכנן להיות יצירה רצופה אחת אלא אוסף של הרצאות, כשכל אחת מהן עומדת בזכות עצמה. כשלוש מאות שנה לאחר מות אריסטו נאספו הרצאותיו המטפיזיות לראשונה ונערכו כסדרה אחת. כרך זה כולל תרגום לעברית עם הערות המתרגם ל"ספר א' גדול" ו"ספר א' קטן". כל ספר נפתח במבוא מקיף מאת המתרגם, ובו הסבר מפורט להקשרים ההגותיים וההיסטוריים של הדיון.
ספר א' גדול כולל דיונים על המדע העיוני והסיבות לחקירתו הראשונה, ועל המדענים הראשונים של חקר הסיבות לכל שינוי פיזיקלי, והוא מסתיים ברשימה כוללת של ביקורות שהועלו נגד מטפיזיקאים קודמים, בייחוד נגד אפלטון ואנשי האקדמיה. ספר א' קטן כולל דיונים על התרומה של ההוגים הראשונים לתפיסת ולהבנת העקרונות של העולם הפיזיקלי. ספר זה מסתיים בתובנה המפורסמת של אריסטו אשר לפיה אין נסיגה אין-סופית של סיבות, כלומר חייבת להיות סיבה ראשונה הקודמת לכולן.
רסלינג
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י
תיאור: פופואטיקה היא אסופה פורצת דרך של מאמרים ומסות העוסקת בשירה ישראלית עכשווית. היא מילים ראשונות של שפה פרינג'ית מקורית הממפה את שירת הזמן באמצעות מושגים מקוריים: פופואטיקה, ננופואטיקה, פופיוט, חמידות, שירת דאחקה, שירת אקסטרים, איגיון לירי, שירה ניו אייג'ית ועוד.
דרך עיון בשירתם של משוררים כגון, דוד אבידן, רוני סומק, ענת זכריה, נעם פרתום, מרדכי גלדמן ואחרים, וניתוח תופעות סוציולוגיות, כגון מערכת יחסי סאדו-מאזו בין החברה למשורריה, מאירי חושף תהליכים אסתטיים מודחקים ומנגנוני כוח פואטיים וחברתיים סמויים. המאמרים, המסות וסקירות הספרים כתובים באופן קולח ומיועדים להעניק כלי שיח אינטואיטיביים עבור הקהל הרחב ויושבי בתי הקפה המבקשים לדון בשירה שנכתבה בארבעת העשורים האחרונים, אך גם עבור חוקרי שירה.
ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 18 ספרים, מהם המחקר "הר געש סימפטי – פרודיה, הומור ואוונגרד בשירת דוד אבידן", שבעה ספרי שירה ושתי אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל, בספורט, בבית ספר, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף); ספר שירי ילדים: שובבים שווים, ספר האלפבית החברתי; המשרד לסיפורי הציבור (סיפורים קצרים); מבחר שירים מאת המשורר גאווין יוּאַרְט. מנהל שותף של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה עם נועה שקרג'י.
מאת: יורם שוייצר, אביב אורג, חיים איסרוביץ
תיאור: היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה.
ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה.
הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אופיר וינטר
תיאור: החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות שונות – מתחרות ולעיתים הפוכות זו מזו – בשאלות הנוגעות לשלום עם ישראל, בהתאם לצרכים המשתנים של גורמי כוח פוליטיים והלכתיים. ל"אסלאם", מתברר, אין עמדה בשאלות פוליטיות; לפרשניו יש. הפולמוס סביב השלום עם ישראל מתגלה כחלק מהמאבק הרחב יותר בין המשטרים הערביים והממסדים הדתיים הכפופים להם לבין תנועות אופוזיציה אסלאמיסטיות ואחרות.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: נוריאל פריגל
תיאור: טרנסג'נדריזם והוויה הוא ניסיון פילוסופי ראשון לבחון את נושא הטרנסג'נדריות בצורה ייחודית ומקיפה. הכותב מוביל אותנו – דרך שביל פילוסופי־קיומי, דרך בחינת הניכור, המתח, המאבק והשאיפה להרמוניה המתקיימים בטרנסג'נדריות – להתמודדות עם נושא הטרנסג'נדריות וגם להבנה עצמית של קיומנו כבני אדם. בעקבות הקונפליקט שבין התודעה לגוף, מציע הכותב אתיקת חיים המתאימה לכל אדם, ומנסה להשיב לשאלות כלל אנושיות־קיומיות. הטרנסג'נדריות טומנת בחובה היבטים אוניברסליים שונים של הקיום האנושי ועוסקת בתחומים כגון תרבות, פרשנות, דת, אתיקה, פנומנולוגיה, זכויות, אפיסטמולוגיה, אונטולוגיה ואף מטפיזיקה, והכותב שוזר אותם יחד לכדי אתיקת חיים כלל אנושית.
כרמל
מאת: רינת חרש
תיאור: התיאור המקראי של ההתרחשויות בהר סיני ודמותו של משה הוא מהתיאורים המכוננים בתולדות ישראל והמערב, ואולם עד כה הוא נותח בעיקר בהקשר דתי. ספרה של ד״ר רינת חרש, אפולו, דיוניסוס ועלאדם בסיני – ניסיון לניתוח ניטשיאני, מציע קריאה חדשה ופורצת דרך, הבוחנת את הטקסט המקראי דרך עדשת הקטגוריות האסתטיות של ניטשה.
הספר מציג לראשונה כיצד ניתן להחיל את מושגיו המרכזיים של ניטשה – האפוליני, הדיוניסי והעלאדם – על מעמד הר סיני, מעשה עגל הזהב, בניית המשכן ודמותו הנשגבת של משה. מסקנות הספר מאירות באור חדש הן את המיתוס היהודי המכונן והן את הפילוסופיה של ניטשה, תוך שילוב מקורי בין דת לאמנות – בין שני ניגודי היסוד של תרבות המערב: ירושלים ואתונה.
כרמל
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו האם עוד ישראלים אנחנו? מציב דוד אוחנה שאלה מהותית, טעונה ואקטואלית: האם עדיין קיימת זהות ישראלית משותפת, או שמא ישראל הפכה לזירה של מאבקים בין שבטים, דתות, זהויות ואידיאולוגיות מתנגשות? מתוך מבט היסטורי, פילוסופי ופוליטי, אוחנה מתחקה אחר שורשי הקרע החברתי-תרבותי במדינת ישראל וחושף את האופן שבו הישראליות – שבעבר נשענה על אתוס משותף, זיכרון תרבותי משולב ודיאלוג חי בין יריבים רעיוניים – הלכה והתפוררה מול תהליכים של קיטוב, הפרטה והקצנה דתית ולאומית.
במסה אישית ונוקבת, שזורה באנקדוטות חיים, אזכורים ספרותיים והגות פוליטית עמוקה, הוא מזהיר מפני עלייתה של "מהפכה שמרנית" בישראל, אותה הוא מדמה למהלכים שאפיינו את עליית הפשיזם באירופה של המאה ה־20. אוחנה מתאר תהליכים של רדיקליזציה, אובדן הלגיטימציה הדמוקרטית, ושיח ציבורי שהופך לשיח של שנאה, "גזע" ומשיחיות.
זהו ספר על שבר, אך גם על תקווה: תקווה כי מתוך ההבנה העמוקה של הסכנות – ייוולד מחדש שיח ישראלי משותף; שיח שמבוסס לא על אתניות או דת, אלא על אזרחות, שותפות ותחושת אחריות הדדית.
מאת: שירי לב־ארי
תיאור: הספרים שקראנו והספרים שאנו קוראים לא נבראו מעצמם. כתבו אותם בני אדם שעברו תהליכים מטלטלים עד שהשלימו את היצירה שלהם. לפעמים קל לזהות את הזיקה בין סיפורי החיים האישיים של הסופרים ובין הספרות שהם כותבים, ולפעמים הסופרים מחביאים את עצמם בין השורות. על כל פנים, הזיקה בין הביוגרפיות האישיות ובין הספרים לְעולם מרתקת, וגם תהליך יצירת הסיפור והיווצרות המשמעות.
במשך יותר משני עשורים נפגשה שירי לב־ארי עם מיטב הסופרים מהארץ ומהעולם, קיימה איתם דיאלוג, לפעמים הקשתה עליהם ולפעמים רק הקשיבה בהשתאות. בכל מפגש כזה עלו שאלות ותשובות על היצירות ועל החיים ומחשבות על הספרות עצמה.
הספר שלפניכם מכנס את מיטב השיחות עם מיטב הסופרים, ובהם דויד גרוסמן, עמוס עוז, מאיר שלו, צרויה שלו, אורלי קסטל־בלום, אתגר קרת, א"ב יהושע, יהושע קנז, טוני מוריסון, מרגרט אטווד, ג'ונתן פראנזן, פול אוסטר, מייקל שייבון ורבים אחרים.
פרקי השיחות בספר חושפים, מתוך אינטימיות עמוקה, מהאישיות ומהעולמות הפרטיים של הסופרים. למעשה, כל שיחה כזאת היא סיפור בפני עצמו. לעיתים הסיפורים יגרמו לקוראים להבין טוב יותר את היצירות שקראו, ולעיתים יגרמו להם להבין משהו על עצמם, על העולם.
עם עובד
מאת: פבלו אוטין
תיאור: הצפייה החוזרת ונִשנית בסרטי קאלט ישראליים, סרטי "יום העצמאות", הפכה לכעין טקס לחיזוק ואישוש של תחושת הזהות הלאומית הישראלית. בתור חברת מהגרים מגוונת ונטולת עבר היסטורי משותף ברור, הייתה ישראל צריכה להמציא את התרבות המקומית שלה ואת מאפייניה, ולגרום לכל מי שבא לארץ להרגיש חלק ממנה. כך, באופן לא מודע נרתמו אנשי קולנוע למשימה ויצרו סרטים שהפכו למעין טקס קבלה ואמצעי חיבור לזהות הלאומית המקומית. סרטים אלה עזרו ממש להמציא את הישראליות. בספר מאמרים זה, פבלו אוטין עורך ניתוחים אסתטיים של סרטים ישראליים בולטים כדי לשפוך עליהם אור חדש ולהבין מהות מסוימת המגדירה את החברה הישראלית עד עצם היום הזה. בחלק הראשון של הספר מתעמק אוטין בסרטים פופולריים, שזכו לאהדת הקהל והפכו לסרטי פולחן הן בעבר והן בימינו: צ'רלי וחצי, חגיגה בסנוקר, גבעת חלפון אינה עונה, מציצים, מכתוב, לשחרר את שולי ואף אפס ביחסי אנוש – ובודק את הקו המחבר ביניהם. בחלק השני של הספר מתהלך אוטין בקולנוע שנתפס כ"אמנותי" ואשר זכה להכרה בפסטיבלים ולהערכת הביקורת, ומנתח את הקולות הייחודיים והבולטים שהביאו יוצרי הקולנוע הזה (ערן קולירין, קרן ידעיה, האחים אלקבץ ועוד), כדי לגלות כיצד סרטים אלה חושפים צדדים מודחקים של החברה הישראלית ומשלימים את התמונה של הקולנוע הפופולרי. אוטין, שהיגר מארגנטינה, משלב בניתוח הסרטים חוויות אישיות מההגירה ומגילוי ה"ישראליות", וכך מספק מבט אחר על הקולנוע והתרבות המקומיים. דרך הדיון בסרטים מנסה אוטין להבין את החברה שבתוכה נקלט, מה הם הערכים המרכזיים בה וכיצד אפשר להבין טוב יותר את עצמנו כישראלים, אולי כדי להפוך את החברה שלנו לבריאה, מכילה ומוסרית יותר.
מאת: מלקולם גלדוול
תיאור: מעשה שהיה: אמריקה סופגת מכה קשה מהאוויר במתקפה יפנית על פרל הארבור. היא מצטרפת לכוחות הלוחמים במלחמת העולם השנייה, וגם לרשותה עומדת הטכנולוגיה החדשנית שזה עתה צורפה לארסנל של שדה הקרב - מטוסי הפצצה. בפעם הראשונה אפשר להפתיע את האוייב מלמעלה, ובעלות הברית מתלבטות מה לעשות במטוסים. הרג חסר אבחנה, מגובה רב, הוא לא מוסרי. ומצד שני, המלחמה נגררת, מתמשכת, ובעלות הברית רוצות לשים לה סוף. הנה, זה גרעין הדילמה, מוכרת עד כאב, שעומדת מולם: האם נדרש להרבות בשפיכות דמים כדי להפסיק שפיכות דמים. כאמור, נשק חדשני, מלחמה טוטאלית, קבלת החלטות במצב של אי ודאות. זה סיר הלחץ שבו מתבשלים יחדיו מנהיגים, גנרלים, ממציאים, טייסים. זה סיר הלחץ שהולך ומתחמם מעמודו הראשון ועד עמודו האחרון של כנופיית המפציצים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ג'ון מאן
תיאור: מי באמת היה אטילה ההוני? מי עומד מאחורי הדמות האגדית המעורפלת הזאת, השֵד האיום של ההיסטוריה, שמתוארת כהתגלמות הרוע והאכזריות? ג'ון מאן, מומחה למסורות הנוודיות של מרכז אסיה, לוקח אותנו למסע מסעיר בארץ הברברים וחושף את האדם שמאחורי המיתוס - הלוחם הגדול שהסתער על אירופה והשליט טרור בלבותיהן של אומות שלמות, אך היה הרבה יותר מכך. אטילה ההוני, מנהיג שכונה "שוט האלוהים" ונתפס כחצי אל, בנה אימפריה אדירה ממקום מושבו בערבות הונגריה. הג'ינגיס ח'אן של אירופה. גבר קפריזי, יהיר וחסר רחמים, אך גם מבריק דיו לזכות בנאמנותם של מיליונים. כובש ונוקם נצחי שהציג לראווה את גבריותו בשני עשורים של מלחמות, ביזה והרג, עד למוות בלתי גברי בעליל מדימום באף. עם מותו בשנת 453 נעלמו ההונים מרשימת עמי העולם
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: רונית מטלון
תיאור: ספר המסות עד ארגיעה מזמן אותנו ל”פגישה עם סופרת”, פגישה נדיבה, שכמוה לא ידענו. בפרוזה המסאית שלה, בגוף הראשון האינטימי של ההתנסות, הגיעה רונית מטלון לשיאי כתיבתה. רשמי הקריאה “בזכוכית מגדלת”, הנמסרים בלשון חיונית ומלאת חן, בהומור ובחומרה, בצלילות ובעומק, הולכים ומתגבשים כאן, ככל שהספר מתקדם, למה שמטלון מכנה, בעקבות לאה גולדברג, “הרגשת עולם” טוטלית. בעד ארגיעה דחסה מטלון את מלוא תבונתה האנושית. לא זו בלבד שזהו ספר לימוד ממדרגה ראשונה, המורה לנו צעד–צעד כיצד לפלס את דרכנו בעולם הכתוב, הספר הזה הוא גם פרוזדור מאלף למכלול יצירתה של רונית מטלון. במובן מסוים הוא רומן נוסף, הרומן האחרון, שכתיבתו נפרשה על פני עשרים שנה (2017-1997). כאשר הוא נקרא ככזה, אי אפשר להניחו מהיד.
מאת: יחיל צבן
תיאור: וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר (קהלת יב, יב)
מדוע אין הבדל של ממש בין קניית ספר לקניית צ‘יפס?
מדוע העלילה שוצפת וגועשת כמו הקוקה קולה שבכוס?
מדוע הכריכה רכה כמו לחמנייה?
מדוע להמבורגר ולספר יש טעם דומה?
במחקר פורץ דרך מצביע יחיל צבן על מקומה המרכזי של יצירת הספרות בחברה הקפיטליסטית ומראה כיצד היא מאלפת את קוראיה, חוקריה וסופריה ומחדירה בהם צייתנות, הליכה בתלם וצרכנות אדוקה.
ספרים הרבה מסרב להתפעל מספרים, מעמיד בסימן שאלה את ההתמסרות לספרים ובוחן אותם כצורות מתוחכמות של דיכוי פסיכולוגי, חברתי ותרבותי.
ספרים הרבה ישנה את הדרך שבה אתם קוראים ספרים, חושבים על ספרים וקונים ספרים.
מאת: דן מירון
תיאור: שירת הנשים העברית, שהתלוותה לשירת הגברים החל בשנות העשרים של המאה הקודמת, ניסתה בדרכים שונות למצוא את קולה הייחודי. אחת הדרכים הללו, הנועזת שבהן, היתה השמעתו של “קול אורפיאי“. קול זה הציב תחרות “נשית” לקול ה”גבוה” ביותר של השירה הביאלקאית והמשכיה: לעומת השירה הכמו-“נבואית” הגברית דיבר קול זה לא רק על אהבה לגבר ולילד ועל טיפוח משפחה (לה “ציפה” המימסד הספרותי הגברי ואותה עודד) אלא דווקא על החתירה אל ה”רוחני”-המטאפיסי, אפילו אל המופשט.
ראשונה להשמיע את הקול השירי הנשי הזה היתה המשוררת יוכבד בת-מרים (1980-1901), אחת מארבע האמהות המייסדות של שירת הנשים העברית, היא קבעה את הרגיסטר שלו, והעמידה אותו במבחן הקשה של הזמן הספרותי והלאומי. במודע או גם שלא במודע קולה של בת-מרים הוא לכן זה המתהדהד בשירתן של המשוררות, נורית זרחי, רחל חלפי, אגי משעול, ויהודית מוסל-אליעזרוב. מבלי שניתקו את עצמן מרגישיות מגדריות “נשיות” ומן המרקם התימאטי והפואטי של השירה הישראלית בכללה, חתרה, כל אחת מהן בדרכה, להשמעת “קול אורפיאי – להגיע באמצעות הנגלה אל מה שמעבר לו.
מאת: דן מירון
תיאור: שירת הנשים העברית, שהתלוותה לשירת הגברים החל בשנות העשרים של המאה הקודמת, ניסתה בדרכים שונות למצוא את קולה הייחודי. אחת הדרכים הללו, הנועזת שבהן, היתה השמעתו של “קול אורפיאי“. קול זה הציב תחרות “נשית” לקול ה”גבוה” ביותר של השירה הביאלקאית והמשכיה: לעומת השירה הכמו-“נבואית” הגברית דיבר קול זה לא רק על אהבה לגבר ולילד ועל טיפוח משפחה (לה “ציפה” המימסד הספרותי הגברי ואותה עודד) אלא דווקא על החתירה אל ה”רוחני”-המטאפיסי, אפילו אל המופשט.
ראשונה להשמיע את הקול השירי הנשי הזה היתה המשוררת יוכבד בת-מרים (1980-1901), אחת מארבע האמהות המייסדות של שירת הנשים העברית, היא קבעה את הרגיסטר שלו, והעמידה אותו במבחן הקשה של הזמן הספרותי והלאומי. במודע או גם שלא במודע קולה של בת-מרים הוא לכן זה המתהדהד בשירתן של המשוררות, נורית זרחי, רחל חלפי, אגי משעול, ויהודית מוסל-אליעזרוב. מבלי שניתקו את עצמן מרגישיות מגדריות “נשיות” ומן המרקם התימאטי והפואטי של השירה הישראלית בכללה, חתרה, כל אחת מהן בדרכה, להשמעת “קול אורפיאי – להגיע באמצעות הנגלה אל מה שמעבר לו.
מאת: דן מירון
תיאור: העבודה היסודית והמקורית שעושה כאן דן מירון לגבי השאלה של הקשר בין זהותו היהודית של קפקא לבין יצירתו היא מהלך משמעותי, ייחודי וחשוב מאוד בחקר קפקא מבחינת הבהרה ביקורתית לגבי ספקולציות שונות בנוגע לקשר בין יהודיותו לבין יצירותיו, וגם מבחינת דעותיו של קפקא עצמו על עניינים יהודיים, קשריו עם התיאטרון והספרות היידיים, דעותיו על הספרות העברית והערכותיו לגבי אי-סבירותה של ספרות יהודית בלשונות אירופאיות. בכל אלה עוסק דן מירון ביסודיות ובאומץ אינטלקטואלי ולא מהסס להבהיר את חולשותן ושטחיותן של כמה מקביעותיו המכלילות של קפקא.
אבל כל הסוגיות האלו שנדונות בחלקו השני של הספר מקבלות אופי דרמטי בחלק הראשון, בניתוח מפורט, עמוק ורחב ביותר של הסיפור הנשכח של קפקא בבית הכנסת שלנו, שהוא גם הסיפור היהודי היחיד בכל כתביו.
דן מירון חושף בסיפור "היהודי" הזה כמה מן האלמנטים המובהקים שמעניקים את הגדולה הספרותית של קפקא. - - כבר למן השורה הראשונה של הסיפור נדלק אותו חשמל מטאפיזי קפקאי, הדהוד של עבר קדום, שקודם לחוק או במקרה המיוחד הזה החוק היהודי – ההלכה, וכל זה מתובל בהומור דק ובדיונים משפטיים בעלי אופי תלמודי-סכולסטי, שדן מירון חושף להפליא את המכניזם שלהם. כל זה לא רק נותן לספר הפרשני הזה חיוניות מיוחדת ומעמיד את הפרדוקס הקפקאי כחי ומושך כתמיד, אלא באופן מיוחד גם מתגלה כרלוונטי לעיסוק האובססיבי האינסופי, עיסוק פוליטי ותיאולוגי שאנו עדיין מתבוססים בתוכו בשאלת הזהות היהודית הנאבקת בתוך הנורמליות הישראלית שהתיימרה לפתור אותה.
מאת: דן מירון
תיאור: השירה הישראלית כיום כמוה כערימת הדוקים לאחר שפוזרה אקראית בידי המשחקים. בוודאי ייתכן הסבר פיזיולוגי־סיבתי של התפזורת; אולם ההנחה שעליה המשחק (הנקרא במקומות רבים "המשחק היפני") מבוסס, היא, שנקודת המוצא של הפעילות המשחקית והתחרות הכרוכה בה היא המציאות הרנדומאלית וה"כאוטית" של כפיסי העץ או השן. תפקידו של המשחק הוא להמעיט ככל האפשר את אי הסדר על ידי הרמה איטית, זהירה ומיומנת של כל אחד מן הכפיסים בפני עצמו, ללא שהרמה זו תחולל תזוזה כלשהי בכפיסים שנותרו ובצורה זו תרבה את אי הסדר תחת שתמעיט אותו. כך, נראה לי, צריכה להיות אחת הקריאות האפשריות והדרושות בשירת המשוררים הישראליים, המלה העברית "דוק" מקורה בשורש דו"ק, שממנו נגזרים הפועל די"ק ושם העצם דיוק. ההתבוננות הזהירה והמפורטת בשירת כל אחד מן המשוררים הנדונים בספר אכן חותרת לדיוק.
הספר דן ביצירתם של משוררים ומשוררות ישראליים בוגרים, בני הדור השני או השלישי במסעה הדורי של השירה הישראלית למן ייסודה בשנות החמישים של המאה הקודמת - כולם חיים ופעילים – שכבר עברו במהלך עבודתם כיברת דרך ארוכה למדי, גילו יכולת התפתחות וגיבוש, ודמותם הפיוטית הרב-ריבדית כבר ניתנת לאיפיון תימאטי ופואטי. האם ניתן להבחין כיום באיזה סדר או תבנית משותפים, תקופתיים, המונחים בתשתית שירתם? הסיווג העתונאי המקובל של זני השירה הישראלית העכשווית הוא פסבדו סוציולוגי: שירה "פוליטית", "מזרחית", "להט"בית", "דתית", "סביבתית" (או "אקו-פואטית"), "ניו-אייג'ית" וכו'. ואכן המסות שבספר מתרכזות במשוררים ובמשוררות היכולים להיחשב לנציגי המשבצות האלו. אולם הבחינה המדוקדקת של הטקסטים שכתבו מגלה שהאיפיונים שמציעות אותן משבצות נוגעים רק בשיכבה חיצונית של היצירה השירית עצמה, ושמשוררים הנחשבים לבני "קבוצה" אחת יכולים להיות בפועל השירי שונים זה מזה לחלוטין. לכן נחקרת כאן שירתו של כל אחד מגיבורי הספר בפני עצמה ועל פי החוקיות הייחודית המתגלה בה בתוכה. זאת, למרות שההתחשבות בהקשר החברתי והתרבותי של שירת כל משורר וברקע ההיסטורי שלה גם היא לא הוחסרה מן הדיון.
מאת: תום לוי
תיאור: כתוצאה מעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בינואר 1933 , הותנעו מהלכים ייחודיים במפת התיאטרון העולמית בכלל, ובגרמניה ובארץ ישראל בפרט. מהלכים אלה התרחשו בעקבות הגירתם של אנשי תיאטרון רבים, בעיקר יהודים, מגרמניה, אוסטרייה ובוהמיה )ארצות חוג התרבות הגרמנית(לכל מקום שייאות לקלוט אותם. הם הביאו לגלויות השונות את מסורת תיאטרון רפובליקת ויימר, שהייתה זרה עד מנוגדת למסורות המקומיות.
בספר זה נבדק ההבדל בין אנשי תיאטרון אשר הכירו בצורך לשנות ולעבד מחזות, ודרך ביצועם, כאשר הם מועלים בחברה בעלת מסורת תיאטרון שונה ולעיתים מנוגדת, לעומת אלה שבחרו לשמר את המהות והרכיבים המקוריים, וכך ליצור "תיאטרון בגלות." לכך סייעה העובדה כי לתיאטרון בגלות היה קהל זמין של יוצאי חוג התרבות הגרמנית שהיגרו אף הם. בספר מוצגים גלגוליהם של עשרות מחזות, הפקותיהם ודרכי התקבלותם או דחייתם בארצות ובתרבויות השונות.
מושם דגש על מקומם המרכזי של מפיקים, במאים ושחקנים יהודים בתיאטרוני חוג התרבות הגרמנית, שניכר כבר במפנה המאה העשרים עד סוף מלחמת העולם הראשונה, ואחר כך בימי רפובליקת ויימר ובשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה.
אנשי תיאטרון, יוצאי חוג התרבות הגרמנית )היקים(, שהיגרו לארץ-ישראל ורצו להמשיך את הקשר עם עולם התיאטרון נתקלו בקשיים רבים. הם פגשו במסורת תיאטרון רוסית-יהודית שהתגבשה בארץ ישראל מסוף המאה ה 19- והייתה זרה לרובם, הם גם נוכחו לדעת כי התיאטרונים המקומיים לא ששו לפתוח דלתם בפניהם וגילו שמחסום השפה הוא לעיתים בלתי עביר.
הספר עוקב אחרי קורותיהם והתמודדויותיהם בגלויות השונות ובעיקר במציאות הארץ ישראלית: אחר אלה שניסו להשתלב בתיאטרונים הקיימים, אלה שיזמו תיאטרונים משל עצמם, ואחרים שנטשו וחזרו לארצות מוצאם, גרמניה ואוסטרייה, בניסיון להשתלב בזירה התיאטרונית שלאחר המלחמה.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: רות גולן
תיאור: הפסיכואנליזה לא צמחה מתוך הפילוסופיה ואף לא נולדה באוניברסיטה. הפסיכואנליזה נולדה בקליניקה. הנשים ההיסטריות הן שלימדו את פרויד, הן אלו שהובילו אותו לניסוח הנחותיו בדבר קיומו של הלא-מודע באמצעות סיפוריהן על כאביהן ועל חרדותיהן, כמו גם בהצגתן לפניו את הסימפטומים הגופניים שלהן.
הפסיכואנליזה אינה תיאוריה, ואין היא השקפת עולם. היא סוג של אתיקה – אופן התייחסות של הסובייקט לעולם – השונה מכל אתיקה אחרת. אפשר להתווכח אם היא מדע, אך אין ספק שהיא קיימת בזכות המדע. אפשר לקרוא לה המדע של הייחודי, של הפרטיקולרי, שכן היא עוסקת באמת הייחודית של הסובייקט. בניגוד לתיאורטיקנים השואפים לאוניברסליזציה, כינה אותה לאקאן "המדע המשוער של הסובייקט".
ספר זה הוא מעשה פסיפס, המורכב מפעולת סיכום ומפעולת התחלה. זהו אוסף מאמרים והרצאות, אשר נכתבו בשנים האחרונות, ובהם ניסיון לארגן ולמסור את מה שניתן ללמוד מן הפסיכואנליזה. אלו הן נקודות מבט שונות על הפסיכואנליזה מתחומי תרבות שונים, ובעיקר מאי-הנחת הגלום בהם.
באמצעות העיון בתיאוריה של פרויד, לאקאן וסלבוי ז'יז'ק מציעה המחברת קריאות מרתקות ביוצרים חשובים – ש"י עגנון, נתן אלתרמן ותרצה אתר, חנוך לוין, משה גרשוני, לוסיאן פרויד וצבי גבע, פאול צלאן, פרימו לוי ואחרים – המעידים על נוכחות האחר הגדול, הטראומה, ההתענגות הנשית והממשי בתרבות המאה ה-20.
רות גולן היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית ומשוררת.
רסלינג
מאת: עדיה מנדלסון מעוז
תיאור: ספר זה מבקש לפצח את חידת יצירתו של יורם קניוק (1930–2013), אחד מהקולות הייחודיים בספרות העברית. דרך מסע מרתק בארכיונו האישי, הכולל כתבי יד, מכתבים ומסמכים, המחקר חושף את המארג העדין שבין חייו של היוצר ובין עולמו הספרותי.
למרות, ואולי בגלל, העושר העצום של יצירתו, עד כה לא נכתבה על קניוק מונוגרפיה מקיפה. הספר שופך אור על יצירתו של קניוק, מתאר את שורשיה ואת חדשנותה, מעלה שאלות על אודות הקשר בין אירועים מכוננים בחייו ובין נושאי היצירה והתפתחות הפואטיקה שלו, ומציע למקם את יצירתו בצומת מרתק בין הספרות הישראלית לספרות העולמית, תוך הארת הדיאלוג המתמיד שניהל עם זרמים ספרותיים מגוונים.
שלושה שערים פותח הספר במסע זה: הראשון מתחקה על הצלקות של המלחמה והטראומה, השני משרטט את תהליך התגבשות דמותו כיוצר, והשלישי מתבונן במבט חודר במחלה ובזקנה. בכל שער נשזרים דיונים ביצירותיו לצד חומרים ארכיוניים שטרם ראו אור.
הספר איננו ביוגרפיה במובן המקובל של המילה, אבל הוא משיק לרעיון של כתיבה ביוגרפית ומציע מודל חדש המשלב חקר ארכיוני וניתוח ספרותי. גישה זו מאפשרת הצצה נדירה אל המרחב שבין חיים ליצירה.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גאורג זימל
תיאור: "בתחום האמנות, ניכר בקלות כי המלאכה האמנותית לא תגיע גם לפסגתה הטכנית בידיהם של טכנאים גרידא, מושלמים ככל שיהיו - אלא אם כן ברפרודוקציה ובמכניזם טהור עסקינן; אל פסגת השלמות האמנותית יגיעו רק אלו המעשירים את הטכניקה במיומנויות שונות ורחבות: מי ששם לו את הטכניקה למטרה עיקרית, אפילו הוא טכנאי מוכשר להפליא, גם אותה עצמה לא ישיג."
מבחר חיבורים על אסתטיקה מאת הסוציולוג והפילוסוף גאורג זימל (1858־1918) בכותר ה־33 בסדרת דרש של הוצאת דחק. זימל הצטרף לשורה ארוכה של תיאורטיקנים במאות ה-18 וה-19, אשר הקדישו מאמץ הגותי ניכר במטרה לתפוס את משמעותן של החוויה היפה והמלאכה האמנותית ולהגדיר את מקומן בפסיפס החיים והיקום.
מגרמנית: אוהד פינצ'בסקי, ידידיה טרבלסי. ערך, הקדים מבוא ולמעשה יזם את הוצאת הספר: אפרים פודוקסיק.
מאת: רון מרגולין, חנה ויטלסון
תיאור: בספרו אני ואתה (יצא לאור ב־1923) הצביע מרדכי מרטין בובר (1965-1878) על תחושת הניכור האופיינית לחיים המודרניים כמקור לתחלואי היחיד והחברה עקב התגברותם של יחסי שימוש והחפצה בכל תחמי החיים. כתיקון למצב זה הציג בובר את יחס אני־אתה כיחס של זיקה, קשר ייחודי בלתי מנוכר המתחולל בין האדם לבין הניצב מולו, בין אם מדובר באדם אחר, בעל־חיים או יצירת אמנות. את הרגש הדתי השתית בובר על יחסי אני־אתה של האדם עם 'האתה הנצחי' המתגלה מבעד ליחסי אני־אתה.
שלושים הכותבים והכותבות בספר זה מציעים ניתוחים, פרשנויות, ביקורת ויישומים של החשיבה הבובריאנית בנושאי חברה ופילוסופיה, היסטוריה, דת וחילון, אמנות ופסיכולוגיה, פמיניזם וכלכלה, זיקה לטבע, סביבה, חינוך ועוד. זהו שיח עכשווי וער עם החשיבה הדיאלוגית של בובר.
הגותו הדיאולוגית של בובר ממשיכה להשפיע על מחשבתנו. הפסיפס שנוצר בספר הנוכחי מעיד על כוחה המפרה של הגות זו.
כרמל
מאת: נחמה נפתלי
תיאור: בספר זה מתוארים כלים פואטיים חדשניים בפרשנות הפסיכואנליטית הפילוסופית, המאפשרים להבין את המעברים בין ריאליזם לפנטזיה בסיפורים קצרים. כאשר עולה מצב של דחק כתוצאה ממפגש קרוב ומלא מתח עם אֶרוס או תָּנָטוֹס – אז הפנטזיה אינה רק מפלט, אלא גם תהליך של התבוננות פנימה ושל היכרות מחודשת עם ה"אני" בסיפור.
המחברת היא חוקרת ספרות מודרנית בפרשנות פסיכואנליטית ופילוסופית, וגם מנהלת תיכון שש-שנתי בירושלים, LAB-School אוניבסיטאי "בעברית". בתחום מנהיגות חינוכית היא קושרת בין חינוך ציבורי איכותי למיומנויות למידה אקדמיות ולתוכניות לימודים ייחודיות. חזון, חלום ופנטזיה יכולים להפוך לממשיים ולהיות מובנים ונגישים באמצעות כלים פילוסופיים, פסיכואנליטיים, חינוכיים וחברתיים. הספר פותח צוהר לדרכים של התמודדות עם מלנכוליה, עם חרדה בזמן מלחמה, עם אבל על מות אהוב; עם זיכרונות ילדות מורכבים, עם שקרים, וכן התמודדות של ילדה בצל אֵימי השואה. הספר מוביל את הקורא במסע מעורר הזדהות, מסע ספרותי מרתק.
כרמל
מאת: חמוטל בר-יוסף, בני מזרחי
תיאור: אנטון צ'כוב (1904-1860) היה בן 38 כשפגש את השחקנית אולגה קניפר (1959-1868) הצעירה ממנו בשמונה שנים. אולגה קניפר הייתה שחקנית בתאטרון האמנותי של מוסקבה שהוקם ע"י השחקן והבמאי קונסטנטין סטניסלבסקי. קניפר נישאה לצ'כוב ב־1901, התגוררה במוסקבה והופיעה בתאטרון כמעט מדי ערב. צ'כוב גר ביאלטה שעל חוף הים השחור במצוות רופאיו מחמת מחלת השחפת בה לקה.
ההתכתבות בין צ'כוב לקניפר, שהיתה כמעט יום־יומית ולא נועדה לפרסום, נמשכה כחמש שנים. בהתכתבות מתגלים שני אנשים השונים מאוד באופיים ובסגנונם: בעוד שקניפר תאטרלית ומשתפכת צ'כוב הוא מאופק, חסכן ודבריו נושאי אופי הומוריסטי אף כלפיו עצמו וכלפי מותו המתקרב.
הספר תורגם ע"י פרופ' חמוטל בר־יוסף שאף הוסיפה מבוא לספר.
כרמל
מאת: עליזה קורב בונפיל
תיאור: איך אפשר להסביר געגוע?
הספר געגוע: עיון בפסיכואנליזה ובספרות מציע חשיבה פסיכואנליטית מקורית על געגוע, רגש נוגה ומתוק. הוא מתחקה אחר יסודותיו והופעותיו לאורך החיים מלידה ועד מוות, ואחר האופן שבו גם מה שמת ממשיך וחי. המחברת בוחנת את פעולתו המרפאת של הגעגוע, את תרומתו לתהליכים של יצירה ואת מקומו בהקשר רחב יותר של חוויה דתית ולאומית. פרקי הספר נעים בין מרחבי הפסיכואנליזה ומחוזות היצירה הספרותית, ומציעים עיון, מתוך מבט של געגוע, בתיאורי מקרה פסיכואנליטיים, ביצירות מן הספרות העברית ובכמה משיריה (בתרגום חדש) של הזמרת הצרפתייה ברברה.
ד"ר עליזה קורב בונפיל היא פסיכולוגית קלינית וחוקרת ספרות, עמיתה בהכשרה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ספרה הראשון, "שם מלים נשתקות": אורי צבי גרינברג, השירה והציבור, יצא בספריית הילל בן חיים של הוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2012.
כרמל
מאת: דורון ב' כהן
תיאור: "בדמי ימיה" הוא מסיפוריו האהובים ביותר של ש"י עגנון. דורות של תלמידים קראו את הנובלה היפה בבית הספר, מיטב חוקרי יצירת עגנון צללו לעומקו, וכמה מבכירי הסופרים העברים הושפעו ממנו עמוקות. גם לאחר מאה שנות עיון נותרה הנובלה חידתית במידה רבה, וספר זה מציע מחקר מעמיק ביצירה על כל היבטיה הלשוניים והתוכניים, כולל סקירת הרקע ההיסטורי והתרבותי לכתיבתה, קשריה המורכבים עם הספרות העברית וספרות העולם, בחינת כל המחקרים שנכתבו על אודותיה במרוצת מאה השנים האחרונות, בדיקה מדוקדקת של כל המילים בסיפור אחת לאחת תוך התחקות אחר מקורותיהן ומשמעויותיהן, השוואת נוסחים, ועיונים בתוכן הסיפור פסקה אחר פסקה. הספר מיועד לכל סוגי הקוראים: תלמידים ומורים, וכן אוהבי עגנון, וימצאו בו שפע של פרטים מאירי עיניים שיעשירו את קריאתם בסיפור וימצאו בו תובנות בלתי מוכרות עד כה.
דורון ב' כהן הוא חוקר ספרות ודתות, מרצה ומתרגם.
כרמל
מאת: מרתה נוסבאום
תיאור: כפי שאין ערך בתרופה שלא מרפאת את מחלות הגוף, כך, לדעת הפילוסוף היווני אפיקורוס, אין ערך בפילוסופיה שלא באה לרפא את נפש האדם. ספר זה מביא את פרשנותה המקורית של הפילוסופית מרתה נוסבאום (Nussbaum) לתורת אפיקורוס כפי שהיא נמסרת בפואמה האפית 'על טבע היקום' של המשורר הרומי לוקרטיוס. נוסבאום מתמקדת ביחס של אפיקורוס לתשוקות הארוטיות, לפחד מהמוות ולזעם ומצביעה על מקורותיהם והשפעתם על השגשוג האישי של בני אדם והלאה על התרבות והחברה כולה. הפילוסופיה של אפיקורוס – עקרונותיה ושיטותיה – מפתיעים ברלוונטיות שלהם לחיים המודרניים, במעשיותם הישירה ובעומק הפסיכולוגי אליו הם חותרים.
מרתה נוסבאום (ילידת 1947) היא פרופסור במחלקות לפילוסופיה ולמשפט באוניברסיטת שיקגו. עבודתה עוסקת בפילוסופיה יוונית ורומית עתיקה, פילוסופיה פוליטית, פמיניזם ואתיקה. כתביה מחברים בין רעיונות פילוסופיים לסוגיות אקטואליות. הגותה זיכתה אותה בפרסים רבים, בהם פרס קיוטו לאמנויות ופילוסופיה ופרס ברגרואן לפילוסופיה ותרבות.
כרמל
מאת: עינב רוזנבליט
תיאור: ספרה החדש של עינב רוזנבליט, בודהיזם ותשוקה, מתבונן באמפתיה בכאב, בפחד ובהרגלים מנטליים אחרים. תכלית הכתוב להציע דרכי החלמה מסבל שהתודעה יודעת לעולל לעצמה. אם נתבונן בפחד בכנות נמצא שמתחתיו שוכנות שכבות של עצב. מתחת לכל חרדה ישנו בכי. כשהלב נחשף ומתקלף – באות דמעות. דווקא הדמעות הללו הן הדרך לעוצמה. אנחנו יכולים לעבור אל מעבר לפחד אם נעבוד בכנות עם רכיבי האנושיות, עם הלב העדין הרך. בהדרגה מתגבשת ההבנה שההסכמה ללב העדין היא הסכמה להיות אנושי, לפעמים אנושי מדי. באמצעות כנות רדיקלית התודעה לומדת להיות בעד עצמה, לנוע באומץ לב במשעולי חייה.
בודהיזם ותשוקה מתמקד בעיקרים מאסכולת הוואג'ריאנה של הבודהיזם; אסכולה זו נמנעה משלילת החיים בשם הישג רוחני, ותחת זאת חיפשה רוחניות בתוך הארצי, החושי, המוחשי. בספר מובאים בין השאר תרגומים לכתביו של המאסטר הטיבטי העכשווי, צ'וגיאם טרונגפה, אשר הקדיש את חייו להוראת הבודהיזם הוואג'ריאני למערב. תפיסתו של טרונגפה מכונה "חוכמה משוגעת", משום שהוא כפר בבודהיזם הסטרילי המסורתי והתנגד לפרישוּת הנזירים ולהימנעות מתענוג והרגשה. דרכו ביקשה לכלול את החיים עצמם בתוך טיפוח המודעות, ולהיעזר גם בבכי ותשוקה כדי להתפתח פנימית. גישתו נעזרת ברגשות כְמוֹרים לטרנספורמציה; היא מציעה להתיידד עם מערכת ההפעלה המנטלית ולוותר על אחיזה מופרזת בדפוסים מיושנים של האגו. כשהאגו נרגע, מניח מגננה ומוותר על מנגנונים שאינם יעילים עוד – הוא מוצא את הדרך לתיקון המפגש של התודעה עם המציאות.
עינב רוזנבליט היא בעלת תעודת דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת תל-אביב; חוקרת מחול ובודהיזם, מרצה, מנחת מדיטציה ואם לשלוש. ספריה: "גוף אנושי מדי" (2014) ו"רוח רעבה" (2018) ראו אור בהוצאת רסלינג.
רסלינג
מאת: יצחק נבו
תיאור: תושב האי מספר: "אנשי האי שלי הם שקרנים", ובהיותו אחד מהם גם הוא עצמו שקרן. מכאן שהוא שיקר – הם (כולל הוא עצמו) דווקא דוברי אמת. אם כך הוא אמר דבר אמת, כלומר הם באמת שקרנים. מכאן שגם הוא עצמו שקרן. נכנסנו ללופ…
הפתרון של פרדוקס זה פשוט. לעומת זאת הפתרון של המשפט "אני שקרן" הרבה יותר קשה, ונחשב לאחד הפרדוקסים הקשים ביותר.
בשל אופיים החידתי, וכיוון שאינם דורשים בדרך כלל ידע מוקדם, הפכו הפרדוקסים לתחום המושך ומעניין את כלל הציבור הרחב. מרבית הפרדוקסים אינם דורשים כל ידע מקצועי, אלא רק היגיון פשוט ושכל ישר. בהתאם לכך מנוסח הספר בשפה ברורה ומובנת לכול.
בספר זה נפתרים פרדוקסים שנחשבו עד כה כבלתי פתירים, או שנפתרים בצורה פשוטה פרדוקסים שעד כה נפתרו בצורה מורכבת.
הספר פתרונות של פרדוקסים גורס כי לכל הפרדוקסים יש פתרון, ומצביע על המכשלות שבגללן התקשו עד כה לפתור אותם.
לאורך הספר מוצגים הפרדוקסים בסדר מן הקל אל הכבד, ובסופו מגיעים לתובנות מרהיבות, שלהן השלכות שונות על תחומים רבים.
יצחק נבו מהנדס רכיבים בגמלאות. בין השאר עבד ברפאל, אינטל ו-SCD.
אוריון הוצאה לאור
מאת: ג'רמי דה סילבה
תיאור: האדם הוא היונק היחיד שהולך על שתיים – תכונה ייחודית ששינתה את מסלול האבולוציה שלנו והפכה אותנו למין השולט על פני כדור הארץ. אבל איך ומדוע עשינו את הצעד הראשון הזה? ומה היה המחיר?
בצעדים ראשונים, הפליאואנתרופולוג ג'רמי דה סילבה חושף כיצד ההליכה הזקופה עיצבה את זהותנו האנושית. מהיכולת לפתח כלים, דרך מסעות הגילוי שחצו יבשות ועד הופעת השפה – כל אלה קשורים בקשר הדוק לאופן שבו אנו נעים בעולם. אך לדו־רגליות יש גם צדדים מאתגרים: היא הפכה את הלידה למסוכנת, הפחיתה את מהירות הריצה שלנו וגרמה לשלל בעיות גופניות, מבעיות גב ועד סינוסים סתומים.
הספר לוקח אותנו למסע מסקרן לאורך שבעה מיליוני שנים, משרידי מאובנים באפריקה ועד מעבדות מחקר מתקדמות, ומציג תגליות עדכניות שמשנות את האופן שבו אנו מבינים את התפתחות האדם. דה סילבה משלב היסטוריה, מדע ותרבות כדי להראות כיצד ההליכה על שתיים לא רק שחררה את ידינו – אלא גם הניחה את היסודות לתכונות כמו חמלה, אמפתיה ושיתוף פעולה, שהפכו אותנו לחברה אנושית.
צעדים ראשונים הוא מסע מרתק אל שחר האנושות – ואל הדרך שהובילה אותנו להיות מי שאנחנו היום.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמליה השכל
תיאור: ספר זה מציע חוויית למידה המתאימה ללומדים בני זמננו ומעודדת סקרנות, מעורבות וחשיבה. הוא נכתב בגישה הרואה בלומדים שותפים פעילים במסע הלימוד ומזמינה אותם לחקור, להסיק מסקנות, להבין וליהנות מדרך הלימוד. הספר מיועד לכל מי שמתעניין בשפה הערבית - תלמידים, סטודנטים, מורים ומכשירי מורים.
עמליה השכל עוסקת שנים רבות בהוראת השפה הערבית, בהדרכת מורים ובהכשרת סטודנטים להוראה. במהלך השנים פיתחה חומרי לימוד רבים להוראת השפה. ספר הלימוד הקודם שלה, "כלים לפיענוח טקסט בשפה הערבית", זיכה אותה בפרס "קרן אברהם שרוני". ספר הלימוד שלפניכם הוא ספרה השני ומהווה את המשכה הטבעי של מחשבתה הפדגוגית.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: קולום מק'קאן
תיאור: "'שום איש אינו יכול לייעץ ולעזור לך, שום איש', כתב רילקה בחיבורו מכתבים אל משורר צעיר לפני יותר ממאה שנים. 'יש רק אמצעי אחד, התכנס בתוך עצמך'".
בהשראת ספרו של רילקה, שהשפיע על דורות של כותבים, חיבר קולום מק'קאן ספר מעורר השראה בזכות עצמו. פרקיו הקצרים גדושים עצות מעשיות ופילוסופיות על כתיבה. אלה הן עצותיו של מי שהתלבט וכתב, נדחה ופרסם, נכווה והצליח, של מי שיודע מניסיונו כי מורה לכתיבה "לא יכול להורות דבר אלא רק להצית את האש".
ואכן, דומה שמק'קאן מצליח להעביר הלאה את לפיד הכתיבה. כל מי שאש הכתיבה בוערת בתוכו – סופרת או סופר, צעיר או זקן, בניצוץ או בלהבה גדולה – ילמד משהו מהספר הזה, קטן ממדים, אך מלא כל טוב.
קולום מק'קאן הוא סופר ומנחה סדנאות כתיבה, אהוב ועטור פרסים.
עם עובד
מאת: ג'ונתן פראנזן
תיאור: ג'ונתן פראנזן חדל להאמין בכוחה וברצונה של הציוויליזציה להציל את עולמנו מפני קריסה סופית ומוחלטת שצפויה לנו בשל פשעי ההתנהלות בתחום האקלים ובתחום שימור הסביבה. מסקנותיו קשות אך חד־משמעיות; עתה הוא מבשר לנו כי נמוג הסיכוי להציל את העולם מפני התאבדות אקולוגית.
בעלי הכנף, עולמם וקסמם ומסתרי הספרות הם שתי אהבותיו הכובשות של פראנזן. בקובץ מסותיו זה הקץ של קץ העולם הוא מעניק לקוראים עוד מפתחות להבנת סודות ההיקסמות. פראנזן, כדרכו, אינו שש לאמץ את ההנחות המקובלות על הסוגיות ועל התחומים המעסיקים אותו. כדרכו הוא כן וישיר, אירוני ואינו נרתע ממסקנות קשות ומאיימות. כנות זו מוליכה אותו גם להודות בפה מלא בשגיאותיו שלו, בציפיותיו שלא התגשמו.
סיפורי מסע אל מקומות מרתקים, ציפורים נדירות שמעשירות את רשימת בעלי הכנף שפגש פראנזן, והוא מרבה להתהדר בהן, ודיון מרתק על מלאכתו של המסאי, בין הספרות לעולם הקשה המאיים לכלות את כולנו – אלה מזומנים לקורא בפרקי הקץ של קץ העולם
מסותיו נובעות מן האישי אך מבקשות לומר משהו חשוב על המצוקות ועל ההזדמנויות שהעולם המשתנה במהירות מזמן לכולנו.
ג'ונתן פראנזן נחשב לאחד הסופרים החשובים בעולם. "טיים" מגזין הקדיש לו כתבת שער מדוברת והכתיר אותו כסופר האמריקאי הגדול של דורנו.
עם עובד
מאת: ניק ת'ורפ
תיאור: נהר הדנובה המופלא חוצה את אירופה. הוא עובר בעשר מדינות – רומניה, אוקראינה, מולדובה, בולגריה, סרביה, קרואטיה, הונגריה, סלובקיה, אוסטרייה וגרמניה. ניק ת׳ורפ מחקה את מסעם של הדגים במעלה הנהר ונוסע במשך שנה תמימה כנגד הזרם לאורך הדנובה. בספרו המעמיק והמרתק הוא מביא תמונה של אירופה שונה. הדנובה שת׳ורפ מציג היא יבשת שאיננו מכירים. הוא בוחן את הנוף, את הקוויאר ואת המורשת של אמנים מקומיים כברנקוזי ואליאס קנטי. הוא מתאר את הכפרים, האוכל והמוזיקה. הוא הולך, רוכב על אופניים, נוסע במכונית, שוחה ושט בספינות הנהר, ובעיקר הוא משוחח עם האנשים החיים על גדות הדנובה. ספר המסע שכתב ת׳ורפ משעשע ומחכים. יש בו חוכמת חיים, הומור אנגלי וראייה מפוכחת של אדם שחי בשני קצות היבשת ומכיר אותה היטב.
לפני צאתו של ת׳ורפ למסע הוא כתב: ״בכוונתי להיות נוסע מהמערב המגלה מחדש את המזרח, ובה בעת נוסע מהמזרח, המגלה את המערב״. לימים הוסיף: ״חשבתי שאני מכיר את הנהר, פחות או יותר, לפני צאתי לדרך, אך לא אחת נדהמתי, הוקסמתי, ורק פה ושם התאכזבתי. בספר יש יותר ארכאולוגיה משציפיתי, יותר שרידים של רומאים וקודמיהם, יותר מזון ויין, ואפילו יותר דמויות נהדרות משהעזתי לקוות. אלה הסיפורים של אנשי הדנובה ושל הנהר הכהה החולמני שלהם״.
הדנובה מאפשר לנו להשוות בין המזרח למערב. הוא מעניק תמונת מצב מדויקת של העוינות ההיסטורית של העמים החיים לאורכו של הנהר. לקראת סיומו של המסע כתב ת׳ורפ: ״הדנובה מציע נחמה ומטיף לסבלנות. ובארצות הרחוקות מחוף הים, הנהר מזכיר לאנשים את כוחו של הטבע״.
עם עובד
מאת: שרה בייקוול
תיאור: מה משמעותם של חיים אותנטיים והגונים ביחסים עם עצמנו ועם הסובבים אותנו? האם אנו יכולים לשנות את דרך חיינו? אם תינתן לנו החירות לעצב את עולמנו, כיצד נרצה שעולם זה ייראה? ומדוע אין אנו תמהים יום־ יום ושעה שעה על עצם הימצאותנו כאן, בשעה זו, במקום זה?
בשאלות אלה ואחרות עסקו האקזיסטנציאליסטים, חבורה של פילוסופים וסופרים הרפתקנים, שסיפור חייהם והגותם משתרעים מן השנים האפלות של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה עד פריז של שנות הארבעים והחמישים. כשהתעמתו עם הסוגיות המהותיות ביותר של קיום האנושות, הם אתגרו את המקובלות של זמנם והטביעו חותם עמוק על תרבות הנעורים של שנות השישים, על התנועות לקידום זכויות האזרח והמאבקים החברתיים ועל הפמיניזם. לימים נדמה כי משנחלו האקזיסטנציאלסטים ניצחונות בתחומים אלה פג העניין בהם ובבשורתם, אך בימינו, כאשר צצות ומחריפות שאלות הזהות, מהות החירות והטכנולוגיה הכובשת הכול, אנו שבים לכתביהם ומבקשים למצוא בהם תשובות ומענה למצוקתנו.
בית הקפה האקזיסטנציאליסטי הוא סיפורה החשוף והפרטי מאוד של קבוצת הוגים נועזת, היחסים האישיים ביניהם, פרשות האהבה שלהם, המרידות ולעיתים אף היריבויות הכמעט אלימות ביניהם. המחברת מגוללת סיפור אפי ענקי של דעות ומחשבות, סוער ומסעיר, שקדח במוחותיהם של אישים נלהבים ושוברי מוסכמות.
עם עובד
מאת: אוהד לנדסמן, לליב מלמד
תיאור: האסופה אמת או חובה: מבחר מאמרים על קולנוע תיעודי מזמנת לקורא את מיטב הכתיבה בת ימינו על הקולנוע התיעודי מראשיתו עד היום. היא פותחת לצופים, ליוצרים, לתלמידים ולחוקרים צוהר להבנת המחלוקות והדיונים בחזית המחקר כמו: מהו סרט תיעודי וכיצד נאפיין את הגבול בינו לקולנוע בדיוני? האם קולנוע זה יכול לעמוד בהבטחותיו ללכוד אמת ולספק לנו אותנטיות או אובייקטיביות? מה טיב היחסים בין הקולנוע התיעודי לפוליטיקה, למדע ולתנועות אמנותיות? מה מניע את הדחף ליצור יומנים קולנועיים וסרטים תיעודיים בהנפשה? באילו אסטרטגיות הקולנוע התיעודי משתמש להתמודד עם עדויות ועם ארכיונים חלקיים? לאיזו אתיקה יוצרי הקולנוע התיעודי מחויבים?
הקולנוע התיעודי זוכה בעשורים האחרונים להצלחה רבה בקרב קהלים נרחבים; הוא כר פורה לחשיבה מחודשת על גבולותיו הרעיוניים, הממסדיים, הטכנולוגיים והאידאולוגיים של המדיום הקולנועי. האסופה בוחנת את זיקת הקולנוע התיעודי לסוגיות בפילוסופיה, באתיקה ובאסתטיקה ולתהליכים חברתיים, פוליטיים והיסטוריים העומדים בלב סדר היום הציבורי.
ד"ר אוהד לנדסמן הוא מרצה בסגל הבכיר של בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בקולנוע תיעודי, קולנוע בעידן הדיגיטלי ואנימציה.
ד"ר לליב מלמד היא עמיתת מחקר באוניברסיטת גתה בפרנקפורט וחברה בצוות האוצרות הבין־לאומית של פסטיבל דוקאביב. מחקריה מתמקדים בסוגיות תרבות, מדיה וביקורת חברתית.
עם עובד
מאת: דן מירון
תיאור: ספרו של דן מירון, בכיר חוקרי הספרויות היהודיות, מתווה דרך אל השירה הישראלית באופן שונה מן המקובל. מה שנבדק בו איננו בעיקר תכנים, מוטיבים ותצורות פיגורטיביות ומוסיקליות (הללו נדונים בעקיפין) אלא דפוסי יסוד קוגניטיביים – תשתיות עמוקות ולא תמיד גלויות לעין של מבני חשיבה ותפישת המציאות על שלל רכיביה – בעולמותיהם של נתן אלתרמן, חיים גורי, יהודה עמיחי ונתן זך.
כך, למשל, מציג עוד! דיון מרתק בדפוסי יסוד בכוכבים בחוץ לאלתרמן על פי מקומם של המילה “עוד” ונספחיה ברוב שירי הספר. אצל גורי נבדקת תבנית ההליכה, שבתחילה היא מעין המשך של הליכת המת-החי האלתרמני, אבל בגילוייה המאוחרים היא נהפכת למערכת קוגניטיבית המאפשרת למשורר לעבד את חומרי המציאות ואת הרגשות שהם מעוררים בצורה מיוחדת במינה.
עוד! בוחן גם את התצורה הנבואית של השירה הזכית המוקדמת – אגב חשיפתן של נקודות דמיון בינה ובין המודרניזם של קפקא – במסה המציגה בחדוּת מכאיבה את “המצב האנושי” של האדם הפוסט-נבואי. הספר אף משרטט את קווי מתארו של מרחב הגוף בשירת עמיחי, ועורך השוואה בין מודלים של זמן ומרחב אצל עמיחי לאלו של ס. יזהר.
עוד! יוצר שרשרת של תבניות עומק הנמשכות זו מזו אך גם מתנגשות זו בזו – מאלתרמן, האב המודח, ועד להעמדת יסודות השירה הישראלית. כל זאת – בסגנונו הייחודי של מירון, הפורשׂ יריעה פנורמית רחבה של הלכי רוח ודפוסי יסוד ההולכים ומתגבשים, ובה בעת מטפל באזמל מנתחים בתבניות טקסטואליות זעירות, שטרם נדונו במחקר באופן דומה.
מאת: ישראל כץ
תיאור: רובדי הסיפורים המקראיים עשירים ואינם פשוטים ותמימים כפי שהם נראים. נדרשים מאמץ וידע כדי לתפוס את המסרים הרבים שסופרי המקרא ביקשו להציג. חקר המקרא מתמקד בחשיפת האמצעים והתחבולות הספרותיים שבהם השתמשו כותבי הסיפורים המקראיים כדי להעביר לקוראים מסרים בלי שנכתבו במפורש. ספר זה אוסף ופורס אמצעים ותחבולות אלה.
ד"ר ישראל כץ (2022-1936) ניהל את בית הספר התיכון "קוגל" בחולון, ייסד את תיכון "קריית שרת" בעיר וניהל אותו במשך עשרים שנה. נוסף על כך, הוא הכשיר מורים למקרא והיה חוקר מקרא ומרצה בחוגי תנ"ך. ספריו הקודמים: בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל (רסלינג, 2015); בין שני זוגות אישים במקרא (כרמל, 2019); בין יהודים לשומרונים (כרמל, 2020).
כרמל
מאת: אריאלה קרסני
תיאור: מעשה בוך הוא קובץ סיפורים ומעשיות המבוססים בכעיקר על סיפורים תלמודיים ומדרשיים. חלק מן הסיפורים מקורו במסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז. הספר נדפס בבאזל בשנת 1602. הוא נכתב ביידיש עממית ונועד להיות מעין ספר היכרות לאנשים (ובעיקר נשים) שלא ידעו עברית והכירו את הספרות המדרשית רק דרך מסורות שבעל פה. מלבד להיותו אוסף עממי של סיפורים שזכה למהדורות חוזרות ונשנות במשךמאות בשנים, הוא מהווה גם ציון דרך ספרותי ותרבותי בעל חשיבות ראשונה במעלה בספרות היידיש הקדומה. ייחודו הוא בלשונו העממית המבטאת את רוח העם הפשוט ומהווה ממעין משקל נגד לספרות התורנית של האליטה היהודית של התקופה. תרגומה של ד"ר קרסני הוא התרגום הראשון של היצירה לעברית והוא מובא כאן לצד המקור היידי.
מאת: אריאלה קרסני
תיאור: מעשה בוך הוא קובץ סיפורים ומעשיות המבוססים בכעיקר על סיפורים תלמודיים ומדרשיים. חלק מן הסיפורים מקורו במסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז. הספר נדפס בבאזל בשנת 1602. הוא נכתב ביידיש עממית ונועד להיות מעין ספר היכרות לאנשים (ובעיקר נשים) שלא ידעו עברית והכירו את הספרות המדרשית רק דרך מסורות שבעל פה. מלבד להיותו אוסף עממי של סיפורים שזכה למהדורות חוזרות ונשנות במשךמאות בשנים, הוא מהווה גם ציון דרך ספרותי ותרבותי בעל חשיבות ראשונה במעלה בספרות היידיש הקדומה. ייחודו הוא בלשונו העממית המבטאת את רוח העם הפשוט ומהווה ממעין משקל נגד לספרות התורנית של האליטה היהודית של התקופה. תרגומה של ד"ר קרסני הוא התרגום הראשון של היצירה לעברית והוא מובא כאן לצד המקור היידי.
מאת: נועם חומסקי
תיאור: כשאתה קורא את ספרו האמור של חומסקי, על שני פרקיו, את המאמר "לשון וחרות", בקובץ זה, או את ספריו על בלשנות בצד ספריו על הבעיות הפוליטיות של השעה, כגון "שלום במזרח התיכון" (1969), אתה עומד בפני פיתוי אינטלקטואלי גדול לחשוף אחדות רעיונית מאחרי המבחר הרבגוני של תשובות מרתקות לבעיות הנראות רחוקות זו מזו, בוודאי בלתי-תלויות אחת בשנייה.
(מההקדמה לספר מאת אסא כשר)
הספר כולל את המסות: "לשון וחירות", "פסיכולוגיה ואידיאולוגיה", "על הפאציפיזם המהפכני של מאסט", "חוק הכוח ביחסים בינלאומיים", "תפקיד האוניברסיטה בעת משבר" ו"שלום במזרח התיכון?".
פרופסור נועם חומסקי הוא אחד מחשובי חוקרי הלשון בימינו – חוקר שחולל מהפיכה בתחומו. נוסף להישגיו המדעיים, היה נועם חומסקי לחלוץ אינטלקטואלי של ביקורת בלתי-מתפשרת על הסדר הקיים, על האידיאולוגיות השליטות והערכים המשתמעים מהם.
מאת: צבי אטקין
תיאור: אסופת השירים "לקט חגים" מאגדת בתוכה עשרות שירים ופזמונים עממיים מההווי הערבי; שירי ילדים, חתונה, טבע, חג ומולדת, אשר לוקטו בשקדנות, מאפשרים לקורא ולמאזין, לגלות טפח מהתרבות והפולקלור העשירים של תושבי ישראל הערבים.
מילות השירים מובאות בערבית וכן בתעתיק עברי, לטובת הקוראים שאינם שולטים באלף-בית הערבי. כן ימצא הקורא לצד כל שיר את תרגומו לעברית ותווי הנגינה. 
מאת: רנה דומל
תיאור: הרומן האלגורי הקצר "הר אנלוג" עוסק, כפי שמעידים עליו שמו וכותרת המשנה שלו, בהעפלה לפסגות רוחניות. ביצירה זו מהדהדים הניסיונות שהתנסו בהם רנה דומל ורעייתו, ורה, בעבודתם הפנימית במסגרת "המכון להתפתחותו ההרמונית של האדם של האדם" שיסד א. ג. גורדייף בפריז.
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: הקַַטְְסָָרִִיטְְסָָגְְרָָה, "אוקיינוס הסיפורים", היא אחת מיצירות המופת של הספרות ההודית. זהו אוסף ובו מאות סיפורים, שנכתבו במקור בסנסקריט, בידי מחבר בשם סוֹֹמָָדֶֶוָָה הקשמירי, שטען כי תרגם את הספר משפת השדים.
גיבורי הסיפורים הכלולים באוסף זה הם אנשי העם – סוחרים, ברהמינים, נשים ממעמדות שונים ולא רק מלכים ובני האצולה. בסיפורים ניכרות השפעות בודהיסטיות, שכן דת זו צמחה בהודו וזכתה לפופולריות בקרב מעמד הסוחרים. עם התפשטות הבודהיזם בדרכי המסחר אל מחוץ לגבולות הודו, אל טיבט, מונגוליה, סין ואינדונזיה, נפוצו גם הסיפורים בכל המרחב האסייתי.
קובץ הסיפורים המוצג כאן הוא אחד החלקים הידועים יותר של "אוקיינוס הסיפורים". לפנינו סיפור מסגרת המאגד תחתיו עשרים וארבעה סיפורים נוספים. בסיפור המסגרת שד ערפדי השוכן בתוך גוויות, מספר סיפורים למלך. כל אחד מן הסיפורים מסתיים בחידה שעל המלך לפותרה.
הסיפורים, הכתובים בלשון פיוטית, הם סיפורי אהבה קסומים המשקפים במידה רבה את חייהם של תושבי צפון הודו במהלך המאה האחת עשרה. ניכרת בהם תפיסת העולם ההודית המתמצת במונח דָָהרְְמָָה, מילה בסנסקריט שפירושה 'הדרך הנצחית' – מערכת הכללים שעל פיה אמור אדם לנהל את חייו, בהתאם למעמד שאליו הוא משתייך.
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: דֶדֵה קוֹרְקוּט הוא האפוס החשוב ביותר של התרבות האוֹאזִית (הטורקמנית). מקורם של השבטים האוֹאזִים, הוא רכס ההרים טְיֵן שָׁאן במרכז אסיה. במאה התשיעית הם נעים מערבה ומתיישבים לאורך גדותיו של הנהר סִיר-דָרְיָה והאפוס משקף את אורחות חייהם באותה תקופה, בטרם פלשו אותם שבטים לטורקיה והשתלטו עליה. סיפורי האפוס שנוצרו במאה האחת עשרה, עברו מדור לדור במסורת שבעל פה והועלו לראשונה על הכתב במאה השלוש עשרה.
דֶדֵה קוֹרְקוּט (סבא קוֹרְקוּט), שעל שמו קרוי האפוס, הוא מגיד העתידות, המשורר ומנהיג הדת של האוֹאזִים. אליו פנו אנשי השבט כשהיו זקוקים לעצה והדרכה. הרבה מהמאפיינים שלו רומזים על כך שמדובר בדמות שמאנית בעלת יכולת נבואית וקשר ל'עולם שמעבר'.
האפוס כולל שתים עשרה אגדות שמשובצים בהן קטעי שירה. אחד הסיפורים המרגשים ביותר באפוס הוא סיפור אהבתם של בָּמְסִי בֶּיְרֵק ובַּנוּ צִ'יצֵ'ק. סיפורם מזכיר במידה רבה את סיפורו של אודיסאוס השב לאהובתו פּנלופּה לאחר עשרים שנות גלות. סיפור נוסף הוא סיפורו של דֶלוּ דוּמְרוּל שרעייתו מצילה אותו מידי מלאך המוות כשם שאַלְקֵסְטִיס מצילה את בעלה אַדְמֶטוּס במיתולוגיה היוונית וסָוִיטְרִי עושה זאת במיתולוגיה ההודית. סיפורים דומים מופיעים גם בסיפורי עם יהודיים.
הצג עוד תוצאות