נמצאו 1772 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: פבלו אוטין
תיאור: הצפייה החוזרת ונִשנית בסרטי קאלט ישראליים, סרטי "יום העצמאות", הפכה לכעין טקס לחיזוק ואישוש של תחושת הזהות הלאומית הישראלית. בתור חברת מהגרים מגוונת ונטולת עבר היסטורי משותף ברור, הייתה ישראל צריכה להמציא את התרבות המקומית שלה ואת מאפייניה, ולגרום לכל מי שבא לארץ להרגיש חלק ממנה. כך, באופן לא מודע נרתמו אנשי קולנוע למשימה ויצרו סרטים שהפכו למעין טקס קבלה ואמצעי חיבור לזהות הלאומית המקומית. סרטים אלה עזרו ממש להמציא את הישראליות. בספר מאמרים זה, פבלו אוטין עורך ניתוחים אסתטיים של סרטים ישראליים בולטים כדי לשפוך עליהם אור חדש ולהבין מהות מסוימת המגדירה את החברה הישראלית עד עצם היום הזה. בחלק הראשון של הספר מתעמק אוטין בסרטים פופולריים, שזכו לאהדת הקהל והפכו לסרטי פולחן הן בעבר והן בימינו: צ'רלי וחצי, חגיגה בסנוקר, גבעת חלפון אינה עונה, מציצים, מכתוב, לשחרר את שולי ואף אפס ביחסי אנוש – ובודק את הקו המחבר ביניהם. בחלק השני של הספר מתהלך אוטין בקולנוע שנתפס כ"אמנותי" ואשר זכה להכרה בפסטיבלים ולהערכת הביקורת, ומנתח את הקולות הייחודיים והבולטים שהביאו יוצרי הקולנוע הזה (ערן קולירין, קרן ידעיה, האחים אלקבץ ועוד), כדי לגלות כיצד סרטים אלה חושפים צדדים מודחקים של החברה הישראלית ומשלימים את התמונה של הקולנוע הפופולרי. אוטין, שהיגר מארגנטינה, משלב בניתוח הסרטים חוויות אישיות מההגירה ומגילוי ה"ישראליות", וכך מספק מבט אחר על הקולנוע והתרבות המקומיים. דרך הדיון בסרטים מנסה אוטין להבין את החברה שבתוכה נקלט, מה הם הערכים המרכזיים בה וכיצד אפשר להבין טוב יותר את עצמנו כישראלים, אולי כדי להפוך את החברה שלנו לבריאה, מכילה ומוסרית יותר.
מאת: מלקולם גלדוול
תיאור: מעשה שהיה: אמריקה סופגת מכה קשה מהאוויר במתקפה יפנית על פרל הארבור. היא מצטרפת לכוחות הלוחמים במלחמת העולם השנייה, וגם לרשותה עומדת הטכנולוגיה החדשנית שזה עתה צורפה לארסנל של שדה הקרב - מטוסי הפצצה. בפעם הראשונה אפשר להפתיע את האוייב מלמעלה, ובעלות הברית מתלבטות מה לעשות במטוסים. הרג חסר אבחנה, מגובה רב, הוא לא מוסרי. ומצד שני, המלחמה נגררת, מתמשכת, ובעלות הברית רוצות לשים לה סוף. הנה, זה גרעין הדילמה, מוכרת עד כאב, שעומדת מולם: האם נדרש להרבות בשפיכות דמים כדי להפסיק שפיכות דמים. כאמור, נשק חדשני, מלחמה טוטאלית, קבלת החלטות במצב של אי ודאות. זה סיר הלחץ שבו מתבשלים יחדיו מנהיגים, גנרלים, ממציאים, טייסים. זה סיר הלחץ שהולך ומתחמם מעמודו הראשון ועד עמודו האחרון של כנופיית המפציצים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ג'ון מאן
תיאור: מי באמת היה אטילה ההוני? מי עומד מאחורי הדמות האגדית המעורפלת הזאת, השֵד האיום של ההיסטוריה, שמתוארת כהתגלמות הרוע והאכזריות? ג'ון מאן, מומחה למסורות הנוודיות של מרכז אסיה, לוקח אותנו למסע מסעיר בארץ הברברים וחושף את האדם שמאחורי המיתוס - הלוחם הגדול שהסתער על אירופה והשליט טרור בלבותיהן של אומות שלמות, אך היה הרבה יותר מכך. אטילה ההוני, מנהיג שכונה "שוט האלוהים" ונתפס כחצי אל, בנה אימפריה אדירה ממקום מושבו בערבות הונגריה. הג'ינגיס ח'אן של אירופה. גבר קפריזי, יהיר וחסר רחמים, אך גם מבריק דיו לזכות בנאמנותם של מיליונים. כובש ונוקם נצחי שהציג לראווה את גבריותו בשני עשורים של מלחמות, ביזה והרג, עד למוות בלתי גברי בעליל מדימום באף. עם מותו בשנת 453 נעלמו ההונים מרשימת עמי העולם
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: רונית מטלון
תיאור: ספר המסות עד ארגיעה מזמן אותנו ל”פגישה עם סופרת”, פגישה נדיבה, שכמוה לא ידענו. בפרוזה המסאית שלה, בגוף הראשון האינטימי של ההתנסות, הגיעה רונית מטלון לשיאי כתיבתה. רשמי הקריאה “בזכוכית מגדלת”, הנמסרים בלשון חיונית ומלאת חן, בהומור ובחומרה, בצלילות ובעומק, הולכים ומתגבשים כאן, ככל שהספר מתקדם, למה שמטלון מכנה, בעקבות לאה גולדברג, “הרגשת עולם” טוטלית. בעד ארגיעה דחסה מטלון את מלוא תבונתה האנושית. לא זו בלבד שזהו ספר לימוד ממדרגה ראשונה, המורה לנו צעד–צעד כיצד לפלס את דרכנו בעולם הכתוב, הספר הזה הוא גם פרוזדור מאלף למכלול יצירתה של רונית מטלון. במובן מסוים הוא רומן נוסף, הרומן האחרון, שכתיבתו נפרשה על פני עשרים שנה (2017-1997). כאשר הוא נקרא ככזה, אי אפשר להניחו מהיד.
מאת: יחיל צבן
תיאור: וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר (קהלת יב, יב)
מדוע אין הבדל של ממש בין קניית ספר לקניית צ‘יפס?
מדוע העלילה שוצפת וגועשת כמו הקוקה קולה שבכוס?
מדוע הכריכה רכה כמו לחמנייה?
מדוע להמבורגר ולספר יש טעם דומה?
במחקר פורץ דרך מצביע יחיל צבן על מקומה המרכזי של יצירת הספרות בחברה הקפיטליסטית ומראה כיצד היא מאלפת את קוראיה, חוקריה וסופריה ומחדירה בהם צייתנות, הליכה בתלם וצרכנות אדוקה.
ספרים הרבה מסרב להתפעל מספרים, מעמיד בסימן שאלה את ההתמסרות לספרים ובוחן אותם כצורות מתוחכמות של דיכוי פסיכולוגי, חברתי ותרבותי.
ספרים הרבה ישנה את הדרך שבה אתם קוראים ספרים, חושבים על ספרים וקונים ספרים.
מאת: דן מירון
תיאור: שירת הנשים העברית, שהתלוותה לשירת הגברים החל בשנות העשרים של המאה הקודמת, ניסתה בדרכים שונות למצוא את קולה הייחודי. אחת הדרכים הללו, הנועזת שבהן, היתה השמעתו של “קול אורפיאי“. קול זה הציב תחרות “נשית” לקול ה”גבוה” ביותר של השירה הביאלקאית והמשכיה: לעומת השירה הכמו-“נבואית” הגברית דיבר קול זה לא רק על אהבה לגבר ולילד ועל טיפוח משפחה (לה “ציפה” המימסד הספרותי הגברי ואותה עודד) אלא דווקא על החתירה אל ה”רוחני”-המטאפיסי, אפילו אל המופשט.
ראשונה להשמיע את הקול השירי הנשי הזה היתה המשוררת יוכבד בת-מרים (1980-1901), אחת מארבע האמהות המייסדות של שירת הנשים העברית, היא קבעה את הרגיסטר שלו, והעמידה אותו במבחן הקשה של הזמן הספרותי והלאומי. במודע או גם שלא במודע קולה של בת-מרים הוא לכן זה המתהדהד בשירתן של המשוררות, נורית זרחי, רחל חלפי, אגי משעול, ויהודית מוסל-אליעזרוב. מבלי שניתקו את עצמן מרגישיות מגדריות “נשיות” ומן המרקם התימאטי והפואטי של השירה הישראלית בכללה, חתרה, כל אחת מהן בדרכה, להשמעת “קול אורפיאי – להגיע באמצעות הנגלה אל מה שמעבר לו.
מאת: דן מירון
תיאור: שירת הנשים העברית, שהתלוותה לשירת הגברים החל בשנות העשרים של המאה הקודמת, ניסתה בדרכים שונות למצוא את קולה הייחודי. אחת הדרכים הללו, הנועזת שבהן, היתה השמעתו של “קול אורפיאי“. קול זה הציב תחרות “נשית” לקול ה”גבוה” ביותר של השירה הביאלקאית והמשכיה: לעומת השירה הכמו-“נבואית” הגברית דיבר קול זה לא רק על אהבה לגבר ולילד ועל טיפוח משפחה (לה “ציפה” המימסד הספרותי הגברי ואותה עודד) אלא דווקא על החתירה אל ה”רוחני”-המטאפיסי, אפילו אל המופשט.
ראשונה להשמיע את הקול השירי הנשי הזה היתה המשוררת יוכבד בת-מרים (1980-1901), אחת מארבע האמהות המייסדות של שירת הנשים העברית, היא קבעה את הרגיסטר שלו, והעמידה אותו במבחן הקשה של הזמן הספרותי והלאומי. במודע או גם שלא במודע קולה של בת-מרים הוא לכן זה המתהדהד בשירתן של המשוררות, נורית זרחי, רחל חלפי, אגי משעול, ויהודית מוסל-אליעזרוב. מבלי שניתקו את עצמן מרגישיות מגדריות “נשיות” ומן המרקם התימאטי והפואטי של השירה הישראלית בכללה, חתרה, כל אחת מהן בדרכה, להשמעת “קול אורפיאי – להגיע באמצעות הנגלה אל מה שמעבר לו.
מאת: דן מירון
תיאור: העבודה היסודית והמקורית שעושה כאן דן מירון לגבי השאלה של הקשר בין זהותו היהודית של קפקא לבין יצירתו היא מהלך משמעותי, ייחודי וחשוב מאוד בחקר קפקא מבחינת הבהרה ביקורתית לגבי ספקולציות שונות בנוגע לקשר בין יהודיותו לבין יצירותיו, וגם מבחינת דעותיו של קפקא עצמו על עניינים יהודיים, קשריו עם התיאטרון והספרות היידיים, דעותיו על הספרות העברית והערכותיו לגבי אי-סבירותה של ספרות יהודית בלשונות אירופאיות. בכל אלה עוסק דן מירון ביסודיות ובאומץ אינטלקטואלי ולא מהסס להבהיר את חולשותן ושטחיותן של כמה מקביעותיו המכלילות של קפקא.
אבל כל הסוגיות האלו שנדונות בחלקו השני של הספר מקבלות אופי דרמטי בחלק הראשון, בניתוח מפורט, עמוק ורחב ביותר של הסיפור הנשכח של קפקא בבית הכנסת שלנו, שהוא גם הסיפור היהודי היחיד בכל כתביו.
דן מירון חושף בסיפור "היהודי" הזה כמה מן האלמנטים המובהקים שמעניקים את הגדולה הספרותית של קפקא. - - כבר למן השורה הראשונה של הסיפור נדלק אותו חשמל מטאפיזי קפקאי, הדהוד של עבר קדום, שקודם לחוק או במקרה המיוחד הזה החוק היהודי – ההלכה, וכל זה מתובל בהומור דק ובדיונים משפטיים בעלי אופי תלמודי-סכולסטי, שדן מירון חושף להפליא את המכניזם שלהם. כל זה לא רק נותן לספר הפרשני הזה חיוניות מיוחדת ומעמיד את הפרדוקס הקפקאי כחי ומושך כתמיד, אלא באופן מיוחד גם מתגלה כרלוונטי לעיסוק האובססיבי האינסופי, עיסוק פוליטי ותיאולוגי שאנו עדיין מתבוססים בתוכו בשאלת הזהות היהודית הנאבקת בתוך הנורמליות הישראלית שהתיימרה לפתור אותה.
מאת: דן מירון
תיאור: השירה הישראלית כיום כמוה כערימת הדוקים לאחר שפוזרה אקראית בידי המשחקים. בוודאי ייתכן הסבר פיזיולוגי־סיבתי של התפזורת; אולם ההנחה שעליה המשחק (הנקרא במקומות רבים "המשחק היפני") מבוסס, היא, שנקודת המוצא של הפעילות המשחקית והתחרות הכרוכה בה היא המציאות הרנדומאלית וה"כאוטית" של כפיסי העץ או השן. תפקידו של המשחק הוא להמעיט ככל האפשר את אי הסדר על ידי הרמה איטית, זהירה ומיומנת של כל אחד מן הכפיסים בפני עצמו, ללא שהרמה זו תחולל תזוזה כלשהי בכפיסים שנותרו ובצורה זו תרבה את אי הסדר תחת שתמעיט אותו. כך, נראה לי, צריכה להיות אחת הקריאות האפשריות והדרושות בשירת המשוררים הישראליים, המלה העברית "דוק" מקורה בשורש דו"ק, שממנו נגזרים הפועל די"ק ושם העצם דיוק. ההתבוננות הזהירה והמפורטת בשירת כל אחד מן המשוררים הנדונים בספר אכן חותרת לדיוק.
הספר דן ביצירתם של משוררים ומשוררות ישראליים בוגרים, בני הדור השני או השלישי במסעה הדורי של השירה הישראלית למן ייסודה בשנות החמישים של המאה הקודמת - כולם חיים ופעילים – שכבר עברו במהלך עבודתם כיברת דרך ארוכה למדי, גילו יכולת התפתחות וגיבוש, ודמותם הפיוטית הרב-ריבדית כבר ניתנת לאיפיון תימאטי ופואטי. האם ניתן להבחין כיום באיזה סדר או תבנית משותפים, תקופתיים, המונחים בתשתית שירתם? הסיווג העתונאי המקובל של זני השירה הישראלית העכשווית הוא פסבדו סוציולוגי: שירה "פוליטית", "מזרחית", "להט"בית", "דתית", "סביבתית" (או "אקו-פואטית"), "ניו-אייג'ית" וכו'. ואכן המסות שבספר מתרכזות במשוררים ובמשוררות היכולים להיחשב לנציגי המשבצות האלו. אולם הבחינה המדוקדקת של הטקסטים שכתבו מגלה שהאיפיונים שמציעות אותן משבצות נוגעים רק בשיכבה חיצונית של היצירה השירית עצמה, ושמשוררים הנחשבים לבני "קבוצה" אחת יכולים להיות בפועל השירי שונים זה מזה לחלוטין. לכן נחקרת כאן שירתו של כל אחד מגיבורי הספר בפני עצמה ועל פי החוקיות הייחודית המתגלה בה בתוכה. זאת, למרות שההתחשבות בהקשר החברתי והתרבותי של שירת כל משורר וברקע ההיסטורי שלה גם היא לא הוחסרה מן הדיון.
מאת: תום לוי
תיאור: כתוצאה מעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בינואר 1933 , הותנעו מהלכים ייחודיים במפת התיאטרון העולמית בכלל, ובגרמניה ובארץ ישראל בפרט. מהלכים אלה התרחשו בעקבות הגירתם של אנשי תיאטרון רבים, בעיקר יהודים, מגרמניה, אוסטרייה ובוהמיה )ארצות חוג התרבות הגרמנית(לכל מקום שייאות לקלוט אותם. הם הביאו לגלויות השונות את מסורת תיאטרון רפובליקת ויימר, שהייתה זרה עד מנוגדת למסורות המקומיות.
בספר זה נבדק ההבדל בין אנשי תיאטרון אשר הכירו בצורך לשנות ולעבד מחזות, ודרך ביצועם, כאשר הם מועלים בחברה בעלת מסורת תיאטרון שונה ולעיתים מנוגדת, לעומת אלה שבחרו לשמר את המהות והרכיבים המקוריים, וכך ליצור "תיאטרון בגלות." לכך סייעה העובדה כי לתיאטרון בגלות היה קהל זמין של יוצאי חוג התרבות הגרמנית שהיגרו אף הם. בספר מוצגים גלגוליהם של עשרות מחזות, הפקותיהם ודרכי התקבלותם או דחייתם בארצות ובתרבויות השונות.
מושם דגש על מקומם המרכזי של מפיקים, במאים ושחקנים יהודים בתיאטרוני חוג התרבות הגרמנית, שניכר כבר במפנה המאה העשרים עד סוף מלחמת העולם הראשונה, ואחר כך בימי רפובליקת ויימר ובשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה.
אנשי תיאטרון, יוצאי חוג התרבות הגרמנית )היקים(, שהיגרו לארץ-ישראל ורצו להמשיך את הקשר עם עולם התיאטרון נתקלו בקשיים רבים. הם פגשו במסורת תיאטרון רוסית-יהודית שהתגבשה בארץ ישראל מסוף המאה ה 19- והייתה זרה לרובם, הם גם נוכחו לדעת כי התיאטרונים המקומיים לא ששו לפתוח דלתם בפניהם וגילו שמחסום השפה הוא לעיתים בלתי עביר.
הספר עוקב אחרי קורותיהם והתמודדויותיהם בגלויות השונות ובעיקר במציאות הארץ ישראלית: אחר אלה שניסו להשתלב בתיאטרונים הקיימים, אלה שיזמו תיאטרונים משל עצמם, ואחרים שנטשו וחזרו לארצות מוצאם, גרמניה ואוסטרייה, בניסיון להשתלב בזירה התיאטרונית שלאחר המלחמה.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: רות גולן
תיאור: הפסיכואנליזה לא צמחה מתוך הפילוסופיה ואף לא נולדה באוניברסיטה. הפסיכואנליזה נולדה בקליניקה. הנשים ההיסטריות הן שלימדו את פרויד, הן אלו שהובילו אותו לניסוח הנחותיו בדבר קיומו של הלא-מודע באמצעות סיפוריהן על כאביהן ועל חרדותיהן, כמו גם בהצגתן לפניו את הסימפטומים הגופניים שלהן.
הפסיכואנליזה אינה תיאוריה, ואין היא השקפת עולם. היא סוג של אתיקה – אופן התייחסות של הסובייקט לעולם – השונה מכל אתיקה אחרת. אפשר להתווכח אם היא מדע, אך אין ספק שהיא קיימת בזכות המדע. אפשר לקרוא לה המדע של הייחודי, של הפרטיקולרי, שכן היא עוסקת באמת הייחודית של הסובייקט. בניגוד לתיאורטיקנים השואפים לאוניברסליזציה, כינה אותה לאקאן "המדע המשוער של הסובייקט".
ספר זה הוא מעשה פסיפס, המורכב מפעולת סיכום ומפעולת התחלה. זהו אוסף מאמרים והרצאות, אשר נכתבו בשנים האחרונות, ובהם ניסיון לארגן ולמסור את מה שניתן ללמוד מן הפסיכואנליזה. אלו הן נקודות מבט שונות על הפסיכואנליזה מתחומי תרבות שונים, ובעיקר מאי-הנחת הגלום בהם.
באמצעות העיון בתיאוריה של פרויד, לאקאן וסלבוי ז'יז'ק מציעה המחברת קריאות מרתקות ביוצרים חשובים – ש"י עגנון, נתן אלתרמן ותרצה אתר, חנוך לוין, משה גרשוני, לוסיאן פרויד וצבי גבע, פאול צלאן, פרימו לוי ואחרים – המעידים על נוכחות האחר הגדול, הטראומה, ההתענגות הנשית והממשי בתרבות המאה ה-20.
רות גולן היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית ומשוררת.
רסלינג
מאת: עדיה מנדלסון מעוז
תיאור: ספר זה מבקש לפצח את חידת יצירתו של יורם קניוק (1930–2013), אחד מהקולות הייחודיים בספרות העברית. דרך מסע מרתק בארכיונו האישי, הכולל כתבי יד, מכתבים ומסמכים, המחקר חושף את המארג העדין שבין חייו של היוצר ובין עולמו הספרותי.
למרות, ואולי בגלל, העושר העצום של יצירתו, עד כה לא נכתבה על קניוק מונוגרפיה מקיפה. הספר שופך אור על יצירתו של קניוק, מתאר את שורשיה ואת חדשנותה, מעלה שאלות על אודות הקשר בין אירועים מכוננים בחייו ובין נושאי היצירה והתפתחות הפואטיקה שלו, ומציע למקם את יצירתו בצומת מרתק בין הספרות הישראלית לספרות העולמית, תוך הארת הדיאלוג המתמיד שניהל עם זרמים ספרותיים מגוונים.
שלושה שערים פותח הספר במסע זה: הראשון מתחקה על הצלקות של המלחמה והטראומה, השני משרטט את תהליך התגבשות דמותו כיוצר, והשלישי מתבונן במבט חודר במחלה ובזקנה. בכל שער נשזרים דיונים ביצירותיו לצד חומרים ארכיוניים שטרם ראו אור.
הספר איננו ביוגרפיה במובן המקובל של המילה, אבל הוא משיק לרעיון של כתיבה ביוגרפית ומציע מודל חדש המשלב חקר ארכיוני וניתוח ספרותי. גישה זו מאפשרת הצצה נדירה אל המרחב שבין חיים ליצירה.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גאורג זימל
תיאור: "בתחום האמנות, ניכר בקלות כי המלאכה האמנותית לא תגיע גם לפסגתה הטכנית בידיהם של טכנאים גרידא, מושלמים ככל שיהיו - אלא אם כן ברפרודוקציה ובמכניזם טהור עסקינן; אל פסגת השלמות האמנותית יגיעו רק אלו המעשירים את הטכניקה במיומנויות שונות ורחבות: מי ששם לו את הטכניקה למטרה עיקרית, אפילו הוא טכנאי מוכשר להפליא, גם אותה עצמה לא ישיג."
מבחר חיבורים על אסתטיקה מאת הסוציולוג והפילוסוף גאורג זימל (1858־1918) בכותר ה־33 בסדרת דרש של הוצאת דחק. זימל הצטרף לשורה ארוכה של תיאורטיקנים במאות ה-18 וה-19, אשר הקדישו מאמץ הגותי ניכר במטרה לתפוס את משמעותן של החוויה היפה והמלאכה האמנותית ולהגדיר את מקומן בפסיפס החיים והיקום.
מגרמנית: אוהד פינצ'בסקי, ידידיה טרבלסי. ערך, הקדים מבוא ולמעשה יזם את הוצאת הספר: אפרים פודוקסיק.
מאת: רון מרגולין, חנה ויטלסון
תיאור: בספרו אני ואתה (יצא לאור ב־1923) הצביע מרדכי מרטין בובר (1965-1878) על תחושת הניכור האופיינית לחיים המודרניים כמקור לתחלואי היחיד והחברה עקב התגברותם של יחסי שימוש והחפצה בכל תחמי החיים. כתיקון למצב זה הציג בובר את יחס אני־אתה כיחס של זיקה, קשר ייחודי בלתי מנוכר המתחולל בין האדם לבין הניצב מולו, בין אם מדובר באדם אחר, בעל־חיים או יצירת אמנות. את הרגש הדתי השתית בובר על יחסי אני־אתה של האדם עם 'האתה הנצחי' המתגלה מבעד ליחסי אני־אתה.
שלושים הכותבים והכותבות בספר זה מציעים ניתוחים, פרשנויות, ביקורת ויישומים של החשיבה הבובריאנית בנושאי חברה ופילוסופיה, היסטוריה, דת וחילון, אמנות ופסיכולוגיה, פמיניזם וכלכלה, זיקה לטבע, סביבה, חינוך ועוד. זהו שיח עכשווי וער עם החשיבה הדיאלוגית של בובר.
הגותו הדיאולוגית של בובר ממשיכה להשפיע על מחשבתנו. הפסיפס שנוצר בספר הנוכחי מעיד על כוחה המפרה של הגות זו.
כרמל
מאת: נחמה נפתלי
תיאור: בספר זה מתוארים כלים פואטיים חדשניים בפרשנות הפסיכואנליטית הפילוסופית, המאפשרים להבין את המעברים בין ריאליזם לפנטזיה בסיפורים קצרים. כאשר עולה מצב של דחק כתוצאה ממפגש קרוב ומלא מתח עם אֶרוס או תָּנָטוֹס – אז הפנטזיה אינה רק מפלט, אלא גם תהליך של התבוננות פנימה ושל היכרות מחודשת עם ה"אני" בסיפור.
המחברת היא חוקרת ספרות מודרנית בפרשנות פסיכואנליטית ופילוסופית, וגם מנהלת תיכון שש-שנתי בירושלים, LAB-School אוניבסיטאי "בעברית". בתחום מנהיגות חינוכית היא קושרת בין חינוך ציבורי איכותי למיומנויות למידה אקדמיות ולתוכניות לימודים ייחודיות. חזון, חלום ופנטזיה יכולים להפוך לממשיים ולהיות מובנים ונגישים באמצעות כלים פילוסופיים, פסיכואנליטיים, חינוכיים וחברתיים. הספר פותח צוהר לדרכים של התמודדות עם מלנכוליה, עם חרדה בזמן מלחמה, עם אבל על מות אהוב; עם זיכרונות ילדות מורכבים, עם שקרים, וכן התמודדות של ילדה בצל אֵימי השואה. הספר מוביל את הקורא במסע מעורר הזדהות, מסע ספרותי מרתק.
כרמל
מאת: חמוטל בר-יוסף, בני מזרחי
תיאור: אנטון צ'כוב (1904-1860) היה בן 38 כשפגש את השחקנית אולגה קניפר (1959-1868) הצעירה ממנו בשמונה שנים. אולגה קניפר הייתה שחקנית בתאטרון האמנותי של מוסקבה שהוקם ע"י השחקן והבמאי קונסטנטין סטניסלבסקי. קניפר נישאה לצ'כוב ב־1901, התגוררה במוסקבה והופיעה בתאטרון כמעט מדי ערב. צ'כוב גר ביאלטה שעל חוף הים השחור במצוות רופאיו מחמת מחלת השחפת בה לקה.
ההתכתבות בין צ'כוב לקניפר, שהיתה כמעט יום־יומית ולא נועדה לפרסום, נמשכה כחמש שנים. בהתכתבות מתגלים שני אנשים השונים מאוד באופיים ובסגנונם: בעוד שקניפר תאטרלית ומשתפכת צ'כוב הוא מאופק, חסכן ודבריו נושאי אופי הומוריסטי אף כלפיו עצמו וכלפי מותו המתקרב.
הספר תורגם ע"י פרופ' חמוטל בר־יוסף שאף הוסיפה מבוא לספר.
כרמל
מאת: עליזה קורב בונפיל
תיאור: איך אפשר להסביר געגוע?
הספר געגוע: עיון בפסיכואנליזה ובספרות מציע חשיבה פסיכואנליטית מקורית על געגוע, רגש נוגה ומתוק. הוא מתחקה אחר יסודותיו והופעותיו לאורך החיים מלידה ועד מוות, ואחר האופן שבו גם מה שמת ממשיך וחי. המחברת בוחנת את פעולתו המרפאת של הגעגוע, את תרומתו לתהליכים של יצירה ואת מקומו בהקשר רחב יותר של חוויה דתית ולאומית. פרקי הספר נעים בין מרחבי הפסיכואנליזה ומחוזות היצירה הספרותית, ומציעים עיון, מתוך מבט של געגוע, בתיאורי מקרה פסיכואנליטיים, ביצירות מן הספרות העברית ובכמה משיריה (בתרגום חדש) של הזמרת הצרפתייה ברברה.
ד"ר עליזה קורב בונפיל היא פסיכולוגית קלינית וחוקרת ספרות, עמיתה בהכשרה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ספרה הראשון, "שם מלים נשתקות": אורי צבי גרינברג, השירה והציבור, יצא בספריית הילל בן חיים של הוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2012.
כרמל
מאת: דורון ב' כהן
תיאור: "בדמי ימיה" הוא מסיפוריו האהובים ביותר של ש"י עגנון. דורות של תלמידים קראו את הנובלה היפה בבית הספר, מיטב חוקרי יצירת עגנון צללו לעומקו, וכמה מבכירי הסופרים העברים הושפעו ממנו עמוקות. גם לאחר מאה שנות עיון נותרה הנובלה חידתית במידה רבה, וספר זה מציע מחקר מעמיק ביצירה על כל היבטיה הלשוניים והתוכניים, כולל סקירת הרקע ההיסטורי והתרבותי לכתיבתה, קשריה המורכבים עם הספרות העברית וספרות העולם, בחינת כל המחקרים שנכתבו על אודותיה במרוצת מאה השנים האחרונות, בדיקה מדוקדקת של כל המילים בסיפור אחת לאחת תוך התחקות אחר מקורותיהן ומשמעויותיהן, השוואת נוסחים, ועיונים בתוכן הסיפור פסקה אחר פסקה. הספר מיועד לכל סוגי הקוראים: תלמידים ומורים, וכן אוהבי עגנון, וימצאו בו שפע של פרטים מאירי עיניים שיעשירו את קריאתם בסיפור וימצאו בו תובנות בלתי מוכרות עד כה.
דורון ב' כהן הוא חוקר ספרות ודתות, מרצה ומתרגם.
כרמל
מאת: מרתה נוסבאום
תיאור: כפי שאין ערך בתרופה שלא מרפאת את מחלות הגוף, כך, לדעת הפילוסוף היווני אפיקורוס, אין ערך בפילוסופיה שלא באה לרפא את נפש האדם. ספר זה מביא את פרשנותה המקורית של הפילוסופית מרתה נוסבאום (Nussbaum) לתורת אפיקורוס כפי שהיא נמסרת בפואמה האפית 'על טבע היקום' של המשורר הרומי לוקרטיוס. נוסבאום מתמקדת ביחס של אפיקורוס לתשוקות הארוטיות, לפחד מהמוות ולזעם ומצביעה על מקורותיהם והשפעתם על השגשוג האישי של בני אדם והלאה על התרבות והחברה כולה. הפילוסופיה של אפיקורוס – עקרונותיה ושיטותיה – מפתיעים ברלוונטיות שלהם לחיים המודרניים, במעשיותם הישירה ובעומק הפסיכולוגי אליו הם חותרים.
מרתה נוסבאום (ילידת 1947) היא פרופסור במחלקות לפילוסופיה ולמשפט באוניברסיטת שיקגו. עבודתה עוסקת בפילוסופיה יוונית ורומית עתיקה, פילוסופיה פוליטית, פמיניזם ואתיקה. כתביה מחברים בין רעיונות פילוסופיים לסוגיות אקטואליות. הגותה זיכתה אותה בפרסים רבים, בהם פרס קיוטו לאמנויות ופילוסופיה ופרס ברגרואן לפילוסופיה ותרבות.
כרמל
מאת: עינב רוזנבליט
תיאור: ספרה החדש של עינב רוזנבליט, בודהיזם ותשוקה, מתבונן באמפתיה בכאב, בפחד ובהרגלים מנטליים אחרים. תכלית הכתוב להציע דרכי החלמה מסבל שהתודעה יודעת לעולל לעצמה. אם נתבונן בפחד בכנות נמצא שמתחתיו שוכנות שכבות של עצב. מתחת לכל חרדה ישנו בכי. כשהלב נחשף ומתקלף – באות דמעות. דווקא הדמעות הללו הן הדרך לעוצמה. אנחנו יכולים לעבור אל מעבר לפחד אם נעבוד בכנות עם רכיבי האנושיות, עם הלב העדין הרך. בהדרגה מתגבשת ההבנה שההסכמה ללב העדין היא הסכמה להיות אנושי, לפעמים אנושי מדי. באמצעות כנות רדיקלית התודעה לומדת להיות בעד עצמה, לנוע באומץ לב במשעולי חייה.
בודהיזם ותשוקה מתמקד בעיקרים מאסכולת הוואג'ריאנה של הבודהיזם; אסכולה זו נמנעה משלילת החיים בשם הישג רוחני, ותחת זאת חיפשה רוחניות בתוך הארצי, החושי, המוחשי. בספר מובאים בין השאר תרגומים לכתביו של המאסטר הטיבטי העכשווי, צ'וגיאם טרונגפה, אשר הקדיש את חייו להוראת הבודהיזם הוואג'ריאני למערב. תפיסתו של טרונגפה מכונה "חוכמה משוגעת", משום שהוא כפר בבודהיזם הסטרילי המסורתי והתנגד לפרישוּת הנזירים ולהימנעות מתענוג והרגשה. דרכו ביקשה לכלול את החיים עצמם בתוך טיפוח המודעות, ולהיעזר גם בבכי ותשוקה כדי להתפתח פנימית. גישתו נעזרת ברגשות כְמוֹרים לטרנספורמציה; היא מציעה להתיידד עם מערכת ההפעלה המנטלית ולוותר על אחיזה מופרזת בדפוסים מיושנים של האגו. כשהאגו נרגע, מניח מגננה ומוותר על מנגנונים שאינם יעילים עוד – הוא מוצא את הדרך לתיקון המפגש של התודעה עם המציאות.
עינב רוזנבליט היא בעלת תעודת דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת תל-אביב; חוקרת מחול ובודהיזם, מרצה, מנחת מדיטציה ואם לשלוש. ספריה: "גוף אנושי מדי" (2014) ו"רוח רעבה" (2018) ראו אור בהוצאת רסלינג.
רסלינג
מאת: יצחק נבו
תיאור: תושב האי מספר: "אנשי האי שלי הם שקרנים", ובהיותו אחד מהם גם הוא עצמו שקרן. מכאן שהוא שיקר – הם (כולל הוא עצמו) דווקא דוברי אמת. אם כך הוא אמר דבר אמת, כלומר הם באמת שקרנים. מכאן שגם הוא עצמו שקרן. נכנסנו ללופ…
הפתרון של פרדוקס זה פשוט. לעומת זאת הפתרון של המשפט "אני שקרן" הרבה יותר קשה, ונחשב לאחד הפרדוקסים הקשים ביותר.
בשל אופיים החידתי, וכיוון שאינם דורשים בדרך כלל ידע מוקדם, הפכו הפרדוקסים לתחום המושך ומעניין את כלל הציבור הרחב. מרבית הפרדוקסים אינם דורשים כל ידע מקצועי, אלא רק היגיון פשוט ושכל ישר. בהתאם לכך מנוסח הספר בשפה ברורה ומובנת לכול.
בספר זה נפתרים פרדוקסים שנחשבו עד כה כבלתי פתירים, או שנפתרים בצורה פשוטה פרדוקסים שעד כה נפתרו בצורה מורכבת.
הספר פתרונות של פרדוקסים גורס כי לכל הפרדוקסים יש פתרון, ומצביע על המכשלות שבגללן התקשו עד כה לפתור אותם.
לאורך הספר מוצגים הפרדוקסים בסדר מן הקל אל הכבד, ובסופו מגיעים לתובנות מרהיבות, שלהן השלכות שונות על תחומים רבים.
יצחק נבו מהנדס רכיבים בגמלאות. בין השאר עבד ברפאל, אינטל ו-SCD.
אוריון הוצאה לאור
מאת: ג'רמי דה סילבה
תיאור: האדם הוא היונק היחיד שהולך על שתיים – תכונה ייחודית ששינתה את מסלול האבולוציה שלנו והפכה אותנו למין השולט על פני כדור הארץ. אבל איך ומדוע עשינו את הצעד הראשון הזה? ומה היה המחיר?
בצעדים ראשונים, הפליאואנתרופולוג ג'רמי דה סילבה חושף כיצד ההליכה הזקופה עיצבה את זהותנו האנושית. מהיכולת לפתח כלים, דרך מסעות הגילוי שחצו יבשות ועד הופעת השפה – כל אלה קשורים בקשר הדוק לאופן שבו אנו נעים בעולם. אך לדו־רגליות יש גם צדדים מאתגרים: היא הפכה את הלידה למסוכנת, הפחיתה את מהירות הריצה שלנו וגרמה לשלל בעיות גופניות, מבעיות גב ועד סינוסים סתומים.
הספר לוקח אותנו למסע מסקרן לאורך שבעה מיליוני שנים, משרידי מאובנים באפריקה ועד מעבדות מחקר מתקדמות, ומציג תגליות עדכניות שמשנות את האופן שבו אנו מבינים את התפתחות האדם. דה סילבה משלב היסטוריה, מדע ותרבות כדי להראות כיצד ההליכה על שתיים לא רק שחררה את ידינו – אלא גם הניחה את היסודות לתכונות כמו חמלה, אמפתיה ושיתוף פעולה, שהפכו אותנו לחברה אנושית.
צעדים ראשונים הוא מסע מרתק אל שחר האנושות – ואל הדרך שהובילה אותנו להיות מי שאנחנו היום.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמליה השכל
תיאור: ספר זה מציע חוויית למידה המתאימה ללומדים בני זמננו ומעודדת סקרנות, מעורבות וחשיבה. הוא נכתב בגישה הרואה בלומדים שותפים פעילים במסע הלימוד ומזמינה אותם לחקור, להסיק מסקנות, להבין וליהנות מדרך הלימוד. הספר מיועד לכל מי שמתעניין בשפה הערבית - תלמידים, סטודנטים, מורים ומכשירי מורים.
עמליה השכל עוסקת שנים רבות בהוראת השפה הערבית, בהדרכת מורים ובהכשרת סטודנטים להוראה. במהלך השנים פיתחה חומרי לימוד רבים להוראת השפה. ספר הלימוד הקודם שלה, "כלים לפיענוח טקסט בשפה הערבית", זיכה אותה בפרס "קרן אברהם שרוני". ספר הלימוד שלפניכם הוא ספרה השני ומהווה את המשכה הטבעי של מחשבתה הפדגוגית.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: קולום מק'קאן
תיאור: "'שום איש אינו יכול לייעץ ולעזור לך, שום איש', כתב רילקה בחיבורו מכתבים אל משורר צעיר לפני יותר ממאה שנים. 'יש רק אמצעי אחד, התכנס בתוך עצמך'".
בהשראת ספרו של רילקה, שהשפיע על דורות של כותבים, חיבר קולום מק'קאן ספר מעורר השראה בזכות עצמו. פרקיו הקצרים גדושים עצות מעשיות ופילוסופיות על כתיבה. אלה הן עצותיו של מי שהתלבט וכתב, נדחה ופרסם, נכווה והצליח, של מי שיודע מניסיונו כי מורה לכתיבה "לא יכול להורות דבר אלא רק להצית את האש".
ואכן, דומה שמק'קאן מצליח להעביר הלאה את לפיד הכתיבה. כל מי שאש הכתיבה בוערת בתוכו – סופרת או סופר, צעיר או זקן, בניצוץ או בלהבה גדולה – ילמד משהו מהספר הזה, קטן ממדים, אך מלא כל טוב.
קולום מק'קאן הוא סופר ומנחה סדנאות כתיבה, אהוב ועטור פרסים.
עם עובד
מאת: ג'ונתן פראנזן
תיאור: ג'ונתן פראנזן חדל להאמין בכוחה וברצונה של הציוויליזציה להציל את עולמנו מפני קריסה סופית ומוחלטת שצפויה לנו בשל פשעי ההתנהלות בתחום האקלים ובתחום שימור הסביבה. מסקנותיו קשות אך חד־משמעיות; עתה הוא מבשר לנו כי נמוג הסיכוי להציל את העולם מפני התאבדות אקולוגית.
בעלי הכנף, עולמם וקסמם ומסתרי הספרות הם שתי אהבותיו הכובשות של פראנזן. בקובץ מסותיו זה הקץ של קץ העולם הוא מעניק לקוראים עוד מפתחות להבנת סודות ההיקסמות. פראנזן, כדרכו, אינו שש לאמץ את ההנחות המקובלות על הסוגיות ועל התחומים המעסיקים אותו. כדרכו הוא כן וישיר, אירוני ואינו נרתע ממסקנות קשות ומאיימות. כנות זו מוליכה אותו גם להודות בפה מלא בשגיאותיו שלו, בציפיותיו שלא התגשמו.
סיפורי מסע אל מקומות מרתקים, ציפורים נדירות שמעשירות את רשימת בעלי הכנף שפגש פראנזן, והוא מרבה להתהדר בהן, ודיון מרתק על מלאכתו של המסאי, בין הספרות לעולם הקשה המאיים לכלות את כולנו – אלה מזומנים לקורא בפרקי הקץ של קץ העולם
מסותיו נובעות מן האישי אך מבקשות לומר משהו חשוב על המצוקות ועל ההזדמנויות שהעולם המשתנה במהירות מזמן לכולנו.
ג'ונתן פראנזן נחשב לאחד הסופרים החשובים בעולם. "טיים" מגזין הקדיש לו כתבת שער מדוברת והכתיר אותו כסופר האמריקאי הגדול של דורנו.
עם עובד
מאת: ניק ת'ורפ
תיאור: נהר הדנובה המופלא חוצה את אירופה. הוא עובר בעשר מדינות – רומניה, אוקראינה, מולדובה, בולגריה, סרביה, קרואטיה, הונגריה, סלובקיה, אוסטרייה וגרמניה. ניק ת׳ורפ מחקה את מסעם של הדגים במעלה הנהר ונוסע במשך שנה תמימה כנגד הזרם לאורך הדנובה. בספרו המעמיק והמרתק הוא מביא תמונה של אירופה שונה. הדנובה שת׳ורפ מציג היא יבשת שאיננו מכירים. הוא בוחן את הנוף, את הקוויאר ואת המורשת של אמנים מקומיים כברנקוזי ואליאס קנטי. הוא מתאר את הכפרים, האוכל והמוזיקה. הוא הולך, רוכב על אופניים, נוסע במכונית, שוחה ושט בספינות הנהר, ובעיקר הוא משוחח עם האנשים החיים על גדות הדנובה. ספר המסע שכתב ת׳ורפ משעשע ומחכים. יש בו חוכמת חיים, הומור אנגלי וראייה מפוכחת של אדם שחי בשני קצות היבשת ומכיר אותה היטב.
לפני צאתו של ת׳ורפ למסע הוא כתב: ״בכוונתי להיות נוסע מהמערב המגלה מחדש את המזרח, ובה בעת נוסע מהמזרח, המגלה את המערב״. לימים הוסיף: ״חשבתי שאני מכיר את הנהר, פחות או יותר, לפני צאתי לדרך, אך לא אחת נדהמתי, הוקסמתי, ורק פה ושם התאכזבתי. בספר יש יותר ארכאולוגיה משציפיתי, יותר שרידים של רומאים וקודמיהם, יותר מזון ויין, ואפילו יותר דמויות נהדרות משהעזתי לקוות. אלה הסיפורים של אנשי הדנובה ושל הנהר הכהה החולמני שלהם״.
הדנובה מאפשר לנו להשוות בין המזרח למערב. הוא מעניק תמונת מצב מדויקת של העוינות ההיסטורית של העמים החיים לאורכו של הנהר. לקראת סיומו של המסע כתב ת׳ורפ: ״הדנובה מציע נחמה ומטיף לסבלנות. ובארצות הרחוקות מחוף הים, הנהר מזכיר לאנשים את כוחו של הטבע״.
עם עובד
מאת: שרה בייקוול
תיאור: מה משמעותם של חיים אותנטיים והגונים ביחסים עם עצמנו ועם הסובבים אותנו? האם אנו יכולים לשנות את דרך חיינו? אם תינתן לנו החירות לעצב את עולמנו, כיצד נרצה שעולם זה ייראה? ומדוע אין אנו תמהים יום־ יום ושעה שעה על עצם הימצאותנו כאן, בשעה זו, במקום זה?
בשאלות אלה ואחרות עסקו האקזיסטנציאליסטים, חבורה של פילוסופים וסופרים הרפתקנים, שסיפור חייהם והגותם משתרעים מן השנים האפלות של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה עד פריז של שנות הארבעים והחמישים. כשהתעמתו עם הסוגיות המהותיות ביותר של קיום האנושות, הם אתגרו את המקובלות של זמנם והטביעו חותם עמוק על תרבות הנעורים של שנות השישים, על התנועות לקידום זכויות האזרח והמאבקים החברתיים ועל הפמיניזם. לימים נדמה כי משנחלו האקזיסטנציאלסטים ניצחונות בתחומים אלה פג העניין בהם ובבשורתם, אך בימינו, כאשר צצות ומחריפות שאלות הזהות, מהות החירות והטכנולוגיה הכובשת הכול, אנו שבים לכתביהם ומבקשים למצוא בהם תשובות ומענה למצוקתנו.
בית הקפה האקזיסטנציאליסטי הוא סיפורה החשוף והפרטי מאוד של קבוצת הוגים נועזת, היחסים האישיים ביניהם, פרשות האהבה שלהם, המרידות ולעיתים אף היריבויות הכמעט אלימות ביניהם. המחברת מגוללת סיפור אפי ענקי של דעות ומחשבות, סוער ומסעיר, שקדח במוחותיהם של אישים נלהבים ושוברי מוסכמות.
עם עובד
מאת: אוהד לנדסמן, לליב מלמד
תיאור: האסופה אמת או חובה: מבחר מאמרים על קולנוע תיעודי מזמנת לקורא את מיטב הכתיבה בת ימינו על הקולנוע התיעודי מראשיתו עד היום. היא פותחת לצופים, ליוצרים, לתלמידים ולחוקרים צוהר להבנת המחלוקות והדיונים בחזית המחקר כמו: מהו סרט תיעודי וכיצד נאפיין את הגבול בינו לקולנוע בדיוני? האם קולנוע זה יכול לעמוד בהבטחותיו ללכוד אמת ולספק לנו אותנטיות או אובייקטיביות? מה טיב היחסים בין הקולנוע התיעודי לפוליטיקה, למדע ולתנועות אמנותיות? מה מניע את הדחף ליצור יומנים קולנועיים וסרטים תיעודיים בהנפשה? באילו אסטרטגיות הקולנוע התיעודי משתמש להתמודד עם עדויות ועם ארכיונים חלקיים? לאיזו אתיקה יוצרי הקולנוע התיעודי מחויבים?
הקולנוע התיעודי זוכה בעשורים האחרונים להצלחה רבה בקרב קהלים נרחבים; הוא כר פורה לחשיבה מחודשת על גבולותיו הרעיוניים, הממסדיים, הטכנולוגיים והאידאולוגיים של המדיום הקולנועי. האסופה בוחנת את זיקת הקולנוע התיעודי לסוגיות בפילוסופיה, באתיקה ובאסתטיקה ולתהליכים חברתיים, פוליטיים והיסטוריים העומדים בלב סדר היום הציבורי.
ד"ר אוהד לנדסמן הוא מרצה בסגל הבכיר של בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בקולנוע תיעודי, קולנוע בעידן הדיגיטלי ואנימציה.
ד"ר לליב מלמד היא עמיתת מחקר באוניברסיטת גתה בפרנקפורט וחברה בצוות האוצרות הבין־לאומית של פסטיבל דוקאביב. מחקריה מתמקדים בסוגיות תרבות, מדיה וביקורת חברתית.
עם עובד
מאת: דן מירון
תיאור: ספרו של דן מירון, בכיר חוקרי הספרויות היהודיות, מתווה דרך אל השירה הישראלית באופן שונה מן המקובל. מה שנבדק בו איננו בעיקר תכנים, מוטיבים ותצורות פיגורטיביות ומוסיקליות (הללו נדונים בעקיפין) אלא דפוסי יסוד קוגניטיביים – תשתיות עמוקות ולא תמיד גלויות לעין של מבני חשיבה ותפישת המציאות על שלל רכיביה – בעולמותיהם של נתן אלתרמן, חיים גורי, יהודה עמיחי ונתן זך.
כך, למשל, מציג עוד! דיון מרתק בדפוסי יסוד בכוכבים בחוץ לאלתרמן על פי מקומם של המילה “עוד” ונספחיה ברוב שירי הספר. אצל גורי נבדקת תבנית ההליכה, שבתחילה היא מעין המשך של הליכת המת-החי האלתרמני, אבל בגילוייה המאוחרים היא נהפכת למערכת קוגניטיבית המאפשרת למשורר לעבד את חומרי המציאות ואת הרגשות שהם מעוררים בצורה מיוחדת במינה.
עוד! בוחן גם את התצורה הנבואית של השירה הזכית המוקדמת – אגב חשיפתן של נקודות דמיון בינה ובין המודרניזם של קפקא – במסה המציגה בחדוּת מכאיבה את “המצב האנושי” של האדם הפוסט-נבואי. הספר אף משרטט את קווי מתארו של מרחב הגוף בשירת עמיחי, ועורך השוואה בין מודלים של זמן ומרחב אצל עמיחי לאלו של ס. יזהר.
עוד! יוצר שרשרת של תבניות עומק הנמשכות זו מזו אך גם מתנגשות זו בזו – מאלתרמן, האב המודח, ועד להעמדת יסודות השירה הישראלית. כל זאת – בסגנונו הייחודי של מירון, הפורשׂ יריעה פנורמית רחבה של הלכי רוח ודפוסי יסוד ההולכים ומתגבשים, ובה בעת מטפל באזמל מנתחים בתבניות טקסטואליות זעירות, שטרם נדונו במחקר באופן דומה.
מאת: ישראל כץ
תיאור: רובדי הסיפורים המקראיים עשירים ואינם פשוטים ותמימים כפי שהם נראים. נדרשים מאמץ וידע כדי לתפוס את המסרים הרבים שסופרי המקרא ביקשו להציג. חקר המקרא מתמקד בחשיפת האמצעים והתחבולות הספרותיים שבהם השתמשו כותבי הסיפורים המקראיים כדי להעביר לקוראים מסרים בלי שנכתבו במפורש. ספר זה אוסף ופורס אמצעים ותחבולות אלה.
ד"ר ישראל כץ (2022-1936) ניהל את בית הספר התיכון "קוגל" בחולון, ייסד את תיכון "קריית שרת" בעיר וניהל אותו במשך עשרים שנה. נוסף על כך, הוא הכשיר מורים למקרא והיה חוקר מקרא ומרצה בחוגי תנ"ך. ספריו הקודמים: בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל (רסלינג, 2015); בין שני זוגות אישים במקרא (כרמל, 2019); בין יהודים לשומרונים (כרמל, 2020).
כרמל
מאת: אריאלה קרסני
תיאור: מעשה בוך הוא קובץ סיפורים ומעשיות המבוססים בכעיקר על סיפורים תלמודיים ומדרשיים. חלק מן הסיפורים מקורו במסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז. הספר נדפס בבאזל בשנת 1602. הוא נכתב ביידיש עממית ונועד להיות מעין ספר היכרות לאנשים (ובעיקר נשים) שלא ידעו עברית והכירו את הספרות המדרשית רק דרך מסורות שבעל פה. מלבד להיותו אוסף עממי של סיפורים שזכה למהדורות חוזרות ונשנות במשךמאות בשנים, הוא מהווה גם ציון דרך ספרותי ותרבותי בעל חשיבות ראשונה במעלה בספרות היידיש הקדומה. ייחודו הוא בלשונו העממית המבטאת את רוח העם הפשוט ומהווה ממעין משקל נגד לספרות התורנית של האליטה היהודית של התקופה. תרגומה של ד"ר קרסני הוא התרגום הראשון של היצירה לעברית והוא מובא כאן לצד המקור היידי.
מאת: אריאלה קרסני
תיאור: מעשה בוך הוא קובץ סיפורים ומעשיות המבוססים בכעיקר על סיפורים תלמודיים ומדרשיים. חלק מן הסיפורים מקורו במסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז. הספר נדפס בבאזל בשנת 1602. הוא נכתב ביידיש עממית ונועד להיות מעין ספר היכרות לאנשים (ובעיקר נשים) שלא ידעו עברית והכירו את הספרות המדרשית רק דרך מסורות שבעל פה. מלבד להיותו אוסף עממי של סיפורים שזכה למהדורות חוזרות ונשנות במשךמאות בשנים, הוא מהווה גם ציון דרך ספרותי ותרבותי בעל חשיבות ראשונה במעלה בספרות היידיש הקדומה. ייחודו הוא בלשונו העממית המבטאת את רוח העם הפשוט ומהווה ממעין משקל נגד לספרות התורנית של האליטה היהודית של התקופה. תרגומה של ד"ר קרסני הוא התרגום הראשון של היצירה לעברית והוא מובא כאן לצד המקור היידי.
מאת: נועם חומסקי
תיאור: כשאתה קורא את ספרו האמור של חומסקי, על שני פרקיו, את המאמר "לשון וחרות", בקובץ זה, או את ספריו על בלשנות בצד ספריו על הבעיות הפוליטיות של השעה, כגון "שלום במזרח התיכון" (1969), אתה עומד בפני פיתוי אינטלקטואלי גדול לחשוף אחדות רעיונית מאחרי המבחר הרבגוני של תשובות מרתקות לבעיות הנראות רחוקות זו מזו, בוודאי בלתי-תלויות אחת בשנייה.
(מההקדמה לספר מאת אסא כשר)
הספר כולל את המסות: "לשון וחירות", "פסיכולוגיה ואידיאולוגיה", "על הפאציפיזם המהפכני של מאסט", "חוק הכוח ביחסים בינלאומיים", "תפקיד האוניברסיטה בעת משבר" ו"שלום במזרח התיכון?".
פרופסור נועם חומסקי הוא אחד מחשובי חוקרי הלשון בימינו – חוקר שחולל מהפיכה בתחומו. נוסף להישגיו המדעיים, היה נועם חומסקי לחלוץ אינטלקטואלי של ביקורת בלתי-מתפשרת על הסדר הקיים, על האידיאולוגיות השליטות והערכים המשתמעים מהם.
מאת: צבי אטקין
תיאור: אסופת השירים "לקט חגים" מאגדת בתוכה עשרות שירים ופזמונים עממיים מההווי הערבי; שירי ילדים, חתונה, טבע, חג ומולדת, אשר לוקטו בשקדנות, מאפשרים לקורא ולמאזין, לגלות טפח מהתרבות והפולקלור העשירים של תושבי ישראל הערבים.
מילות השירים מובאות בערבית וכן בתעתיק עברי, לטובת הקוראים שאינם שולטים באלף-בית הערבי. כן ימצא הקורא לצד כל שיר את תרגומו לעברית ותווי הנגינה. 
מאת: רנה דומל
תיאור: הרומן האלגורי הקצר "הר אנלוג" עוסק, כפי שמעידים עליו שמו וכותרת המשנה שלו, בהעפלה לפסגות רוחניות. ביצירה זו מהדהדים הניסיונות שהתנסו בהם רנה דומל ורעייתו, ורה, בעבודתם הפנימית במסגרת "המכון להתפתחותו ההרמונית של האדם של האדם" שיסד א. ג. גורדייף בפריז.
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: הקַַטְְסָָרִִיטְְסָָגְְרָָה, "אוקיינוס הסיפורים", היא אחת מיצירות המופת של הספרות ההודית. זהו אוסף ובו מאות סיפורים, שנכתבו במקור בסנסקריט, בידי מחבר בשם סוֹֹמָָדֶֶוָָה הקשמירי, שטען כי תרגם את הספר משפת השדים.
גיבורי הסיפורים הכלולים באוסף זה הם אנשי העם – סוחרים, ברהמינים, נשים ממעמדות שונים ולא רק מלכים ובני האצולה. בסיפורים ניכרות השפעות בודהיסטיות, שכן דת זו צמחה בהודו וזכתה לפופולריות בקרב מעמד הסוחרים. עם התפשטות הבודהיזם בדרכי המסחר אל מחוץ לגבולות הודו, אל טיבט, מונגוליה, סין ואינדונזיה, נפוצו גם הסיפורים בכל המרחב האסייתי.
קובץ הסיפורים המוצג כאן הוא אחד החלקים הידועים יותר של "אוקיינוס הסיפורים". לפנינו סיפור מסגרת המאגד תחתיו עשרים וארבעה סיפורים נוספים. בסיפור המסגרת שד ערפדי השוכן בתוך גוויות, מספר סיפורים למלך. כל אחד מן הסיפורים מסתיים בחידה שעל המלך לפותרה.
הסיפורים, הכתובים בלשון פיוטית, הם סיפורי אהבה קסומים המשקפים במידה רבה את חייהם של תושבי צפון הודו במהלך המאה האחת עשרה. ניכרת בהם תפיסת העולם ההודית המתמצת במונח דָָהרְְמָָה, מילה בסנסקריט שפירושה 'הדרך הנצחית' – מערכת הכללים שעל פיה אמור אדם לנהל את חייו, בהתאם למעמד שאליו הוא משתייך.
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: דֶדֵה קוֹרְקוּט הוא האפוס החשוב ביותר של התרבות האוֹאזִית (הטורקמנית). מקורם של השבטים האוֹאזִים, הוא רכס ההרים טְיֵן שָׁאן במרכז אסיה. במאה התשיעית הם נעים מערבה ומתיישבים לאורך גדותיו של הנהר סִיר-דָרְיָה והאפוס משקף את אורחות חייהם באותה תקופה, בטרם פלשו אותם שבטים לטורקיה והשתלטו עליה. סיפורי האפוס שנוצרו במאה האחת עשרה, עברו מדור לדור במסורת שבעל פה והועלו לראשונה על הכתב במאה השלוש עשרה.
דֶדֵה קוֹרְקוּט (סבא קוֹרְקוּט), שעל שמו קרוי האפוס, הוא מגיד העתידות, המשורר ומנהיג הדת של האוֹאזִים. אליו פנו אנשי השבט כשהיו זקוקים לעצה והדרכה. הרבה מהמאפיינים שלו רומזים על כך שמדובר בדמות שמאנית בעלת יכולת נבואית וקשר ל'עולם שמעבר'.
האפוס כולל שתים עשרה אגדות שמשובצים בהן קטעי שירה. אחד הסיפורים המרגשים ביותר באפוס הוא סיפור אהבתם של בָּמְסִי בֶּיְרֵק ובַּנוּ צִ'יצֵ'ק. סיפורם מזכיר במידה רבה את סיפורו של אודיסאוס השב לאהובתו פּנלופּה לאחר עשרים שנות גלות. סיפור נוסף הוא סיפורו של דֶלוּ דוּמְרוּל שרעייתו מצילה אותו מידי מלאך המוות כשם שאַלְקֵסְטִיס מצילה את בעלה אַדְמֶטוּס במיתולוגיה היוונית וסָוִיטְרִי עושה זאת במיתולוגיה ההודית. סיפורים דומים מופיעים גם בסיפורי עם יהודיים.
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: אי שם בממלכת לִינְג חיה אשה אומללה. רצף מסתורי של חוסר מזל רודף אותה ללא הרף. בעלה נפטר. מגיפות תוקפות את עדריה ומכלות אותם. כל מה שהיה בבעלותה נהרס, נגנב או נלקח על ידי נושים. לבסוף, בהיותם מותשים מעוני, ממחסור ורעב, עומדים היא ובניה על סף מוות. מילותיה האחרונות של אותה אשה הן מלות קללה ומארה: "מי ייתן" היא אומרת, "שאני וילדי ניוולד בגלגולינו הבא כמלכים דמוניים עשירים ועוצמתיים אשר יהרסו לחלוטין את תורתו של הבודהא ואת כל הנוהים אחריה." קללה כזו שמשמיע אדם על סף מותו, יש לה עוצמה אדירה. האלים מתחלחלים לשמע דבריה. הם נועצים יחדיו ומגיעים למסקנה כי הדרך היחידה למנוע את מילוי משאלתה היא לשלוח עלי אדמות את אחד האלים שיתגלגל בצורת אנוש ויילחם עם האלים הדמוניים המאיימים להרוס את הממלכה. אותו אל שיורד לעולמם של בני תמותה הוא גֶסַר מלך לינג.
כך נפתח האפוס הטיבטי שלפניכם, אפוס הנחשב לאפוס הארוך ביותר בעולם (פי חמישים מאורכו של התנ"ך!) לראשונה מובא כאן לפני הקורא העברי תרגום מקוצר של האפוס כפי שנרשם מפיו של זמר אפוסים טיבטי ועובד על ידי החוקרת הבלגית אלכסנדרה דיויד ניל, אשר בילתה עשרות שנים בטיבט, ביקרה במנזריה החשובים ותרגמה מטיבטית לצרפתית כתבים בודהיסטיים רבים.
מאת: קרפט סיטל
תיאור: ראשיתו של העם הארמני נעוצה אי שם באלף השני לפני הספירה. על פי אגדות ארמניות, מזכירות במידת מה את האגדות על אברהם אבינו, סמוך לשנת 2000 לפני הספירה, יוצא מבבל הָיְיק נָהָפֵּט (Hayk Nahapet) אבי האומה הארמנית, עם שלוש מאות מאנשיו. הם מגיעים לאזורים שמסביב להר אררט ושם הם מקימים את הכפר הארמני הראשון.
האפוס הארמני גיבורי קָשְׁט הוא אפוס חדש-ישן. חדש משום שהוא פרי רוחו של הסופר והמשורר הארמני קָרָפֵּט סִיטָל (Karapet Sital) שהעלה אותו על הכתב במהלך מלחמת העולם השנייה. ישן, משום שהוא מבוסס על חומרים פולקלוריים שעברו מדור לדור במשך מאות בשנים וסיטל ארג אותם לאפוס שלם המתרחש בתקופה היסטורית, סוף המאה הארבע-עשרה, תקופה שבה משתלט הכובש המונגולי-טורקי טִימוּר לָנְג (מופיע באפוס כטַמוּר חַאן) על גאורגיה, ארמניה וחלק מטורקיה.
ביד אמן ובלשון פיוטית מתאר המשורר את מאבקו של גיבור ארמני צעיר, המתגורר בכפר הררי, בכובש האכזר וזאת על רקע אהבתו לנערה ארמנית יפיפייה בשם סוֹנָה. הלוחמים הארמניים משתמשים בתחבולות רבות ובסופו של דבר עולה בידם להביס את הכובש ולהניסו מארצם. האפוס מצייר בנאמנות את חייהם, שמחותיהם, שירתם וריקודיהם של בני ארמניה על רקע מאבקם הבלתי נלאה לחופש.
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: המלך ארתור היה כנראה שר צבא קלטי ששלט בחלקים מבריטניה במאה החמישית לספירה. הוא איחד כמה שבטים קלטיים במטרה למנוע את פלישתם של שבטים גרמאניים לאיים. בימי הביניים הפכו המלך ארתור ואביריו לגיבוריהם של רומנסות, אגדות ואפוסים רבים.
במהלך המאה החמש עשרה קיבץ סר תומאס מלורי את החומר המגוון שהיה קיים בתקופתו ויצר אפוס רחב יריעה המתאר את חייו של המלך ארתור מהולדתו ועד מותו.
בספר שלפניכם, איש-הזאב ואבירי השולחן העגול, מובאים לפני הקורא העברי ששה אפוסים קצרים ממקורות שונים, שהועלו על הכתב בתקופות שונות. שלושה מהם עוסקים בעלילותיהם של המלך ארתור עצמו ושל אחד האבירים בחצרו – סֶר גֵּוִוין. במרכזו של הסיפור השלישי עומד המפגש של המלך ארתור עם איש-זאב – אדם שהפך בעקבות כישוף לזאב.
שלושת הסיפורים הנותרים עוסקים אף הם באנשי-זאב, אך כל אחד מהם מציג את הנושא בצורה שונה. אחד מהם הוא פרי עטה של מרי דה פרנס, המשוררת הברטונית בת המאה השתים עשר, השני הוא גרסה מודרנית שעברה במסורת שבעל פה והועלתה על הכתב בסוף המאה התשע עשרה. הסיפור האחרון החותם את הספר נלקח ממקור יהודי, 'מעשה בוך', קובץ אגדות ומעשיות שנכתב ביידיש וראה אור בבאזל בתחילת המאה השבע עשרה.
יואל שלום פרץ הוא פולקלוריסט, סופר ומתרגם, אך לפני כל דבר אחר הוא מספר סיפורים.
הוא מופיע מעל במות שונות הן כמרצה, הן כמספר סיפורים. אתר האינטרנט שלו, אתר מס"ע (מרכז סיפורי עם), הוא האתר הגדול ביותר בעברית לסיפורי עם ופולקלור.
מאת: דנה קסלר
תיאור: זוכרים את פסקול הנעורים שלכם? יש אנשים שלעולם לא ישכחו, כי כשהם היו צעירים המוזיקה מילאה כל שנייה של החיים שלהם, כל תא בגופם, כל חלום או פנטזיה. הלהקה שהם העריצו נתנה להם סיבה לקום בבוקר, שרטטה להם את המסלול להמשך היום, מילאה את הלו”ז ואת הראש ואת הלב. מושא ההערצה הנבחר עזר להם להבין מי הם, ובלעדיו הם כנראה לא היו הופכים למי שהם היום.
הלהקה היחידה שחשובה היא אסופה של סיפורי אהבה למוזיקה, המאגדת את זיכרונותיהם של שישה עשר כותבים ישראלים – סופרים, עיתונאי רוק, מוזיקאים, אמנים ואנשי תרבות – שהקדישו את השנים המעצבות שלהם להקלטת שירים מהרדיו, לתליית פוסטרים בחדר, לביקור בחנויות תקליטים או לריקודים, ושרדו לספר על זה. כך זה היה להיות מעריץ פופ בישראל.
בספר:
אריק שגב על הקלאש * יובל לוי על קית’ מון * אסף גברון על סיימון לה בון * ישי אדר על הרזידנטס * איל שגיא ביזאוי על לילא מוראד * שרון קנטור על בוי ג’ורג’ * ניסן שור על תיאו פאריש * אליס ביאלסקי על הרולינג סטונס * דנה קסלר על הקיור * רועי חסן על עופר לוי * פיל וגליה קולקטיב על המאניק סטריט פריצ’רז * יפתח אלוני על הצ’רצ’ילים * עמיחי שלו על סיד בארט * ניב הדס על הביסטי בויז * משה קוטנר על קראס * איתמר הנדלמן סמית על אריק איינשטיין
מאת: מייקל א. סינגר
תיאור: מי אתם באמת?
איך זה ירגיש להיות חופשיים ממגבלות ולנסוק אל מעבר לגבולות שלכם? מה אתם יכולים לעשות ביומיום כדי למצוא סוג כזה של שלווה פנימית וחופש? הספר 'רוח משוחררת' מציע תשובה פשוטה ואינטואיטיבית לשאלות הללו. בין אם זו הפעם הראשונה שאתם חוקרים את המרחב הפנימי שלכם ובין אם הקדשתם את חייכם למסע הפנימי, הספר הזה ישנה מקצה לקצה את יחסיכם עם עצמכם ועם העולם הסובב אתכם.
הספר 'רוח משוחררת' מתחיל בללוות אתכם דרך היחסים שלכם עם מחשבותיכם ורגשותיכם ומסייע לכם לחשוף את המקורות והתנודות של האנרגיה הפנימית שלכם. מכאן הספר צולל אל מה שתוכלו לעשות כדי להשתחרר מהמחשבות, הרגשות ודפוסי האנרגיה שמגבילים את המודעות שלכם. לבסוף, בבהירות מושלמת, הספר פותח דלת לחיים בחופש של הווייתכם העמוקה ביותר.
מאת: זלי גורביץ'
תיאור: העברית עוברת. היא הייתה לפנינו ותהיה אחרינו. עכשיו היא על פינו - מתקשקשת לנו, נמסה לנו בפה, ואנחנו אלה שמעצבים אותה. על פינו יישק דבר. אלפי שנים היא מתגלגלת, גם גלגולים קטנים, אדוות של משחקי שפה, הדי דברים שקרו, וגם גלגולים גדולים, מהפכות של ממש. הספר מוקדש לכמה מהם - מהאלף-בית הקדום, דרך מילים עם עבר עשיר כמו: "זמן", "חילוניוּת", "רושם", "געגועים", "השראה", "אושר", ועד לצקצוקי לשון עכשוויים. העיון באותיות, במילים ובצלילים, הוא פתח להכרת העברית, עומקהּ, ניסיונותיה והחוכמה האצורה בהּ.
זלי גורביץ' הוא משורר ופרופסור (אמריטוס) לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חי בתל-אביב
כרמל
מאת: דפנה מילר וסרמן
תיאור: בשירו שואל יהודה עמיחי מתי ייפגשו שתי רכבות שיוצאות ממקומות שונים?
ספרה של דפנה מילר וסרמן מתאר מפגש כזה בין הספרות לפסיכואנליזה בפרקטיקה הביבליותרפית. במפגש זה הספרות משמשת כבת ברית לתהליכי שינוי והתמרה ולא רק בהיבטים של הזדהות, השלכה והעברה, אלא גם באמצעות הממד החתרני הקדם־מילולי, המאפשר מגע עם הגולמי והטראומטי ובהמשך עם הדמיוני והאפשרי. הספרות אינה "כתם רורשאך", אלא הופכת לנוגדן העשוי לרפא כאב לא מיוצג, ובכך אף לאפשר לאספקט חדש לזרוח בעולם. זוהי התקווה הרדיקלית שקיימת אפשרות אחרת.
חשיבותו של הספר טמונה בניסיון לחקור את התרומה הייחודית של "פעולת" הנוגדן על המטופל והמטפל. היידגר, קריסטבה, ויטגנשטיין, שוואב, דלז, גואטרי וביון מושיטים את ידם לתמיכה בהבנה תאורטית זו, וביישומה על מקרים מהספרות ומחדר הטיפול. הנוגדן הפואטי מסייע לכונן את "שירת" הטקסט המתהווה בטיפול אצל הקורא/המטופל, לעיתים אף ללא עיבוד פרשני.
ד"ר דפנה מילר וסרמן היא פסיכולוגית, ביבליותרפיסטית ומרצה באוניברסיטת חיפה. מטפלת ומדריכה באוריינטציה פסיכואנליטית בקליניקה פרטית בחיפה ובתל אביב, חוקרת תרבות ואוהבת ספרות. תרמה לפיתוח מודל להתערבות קהילתית באמצעות סיפורים, במימון הג'וינט.
כרמל
מאת: ג'ון קקס
תיאור: הספר הנאה בוחן את התפקיד החיוני שממלאת הנאה בחיים טובים. המפתח הוא פיתוח סגנון חיים המשלב גישה ואורח חיים. קקס עורך רפלקציה על מקרים היסטוריים ויצירות ספרות, ומלמד אותנו כיצד הספרות היא מדריך טוב יותר מאשר חיפוש אחר תאוריות ועקרונות כלליים שמעסיקים חלק גדול מהמחשבה המוסרית הדאונטולוגית, התוצאתית והקונקרטית העכשווית. בששת הפרקים העוסקים בסגנונות חיים משמיע קקס קול אינדיווידואלי ברור ומיוחד שתענוג לקוראו. הוא בוחן במפורט חיים מהנים של יושרה, רפלקטיביות וניהול עצמי, וחיים אומללים של רומנטיזם, מורליזם ושפע מוגזם, ומסביר מדוע סגנונות חיים אלה ראויים להערצה או מצערים.
ג'ון קקס, מגדולי הפילוסופים בימינו, בעל קול ייחודי נדיר ביצירות עכשוויות של פילוסופיה אקדמית המוסיף נדבך מרתק בשאלות אתיות בספר זה, כמו גם בספריו האחרים. פילוסוף ואינטלקטואל פוליטי המתעניין במשמעות החיים, ודרך כתיבתו הפואטית הוא עוסק בנושאים אוניברסליים הנושקים לחיים של כל אדם באשר הוא. קריאה בספריו הרבים של קקס, המאופיינים בכתיבה מעמיקה, מזמנים לקורא העצמה של רגישות ודמיון אשר ישפרו את האופי המוסרי שלו.
כרמל
מאת: תדהר ניר
תיאור: הפילוסוף היהודי גרמני, תיאודור ו' אדורנו (1969-1903), מההוגים המובילים והמשפיעים באסכולת פרנקפורט, כמעט לא זכה להכרה בישראל. לכך ודאי לא תרמה כתיבתו המורכבת והעמוסה או דימויו כאליטיסט חמור סבר המעלה על נס את ה"אמנות הגבוהה" ותוקף בלי הרף את התרבות הפופולרית. עם זאת, אדורנו זכה במקומות רבים בימינו להכרה מחודשת ולדיון ערני. הוא נחשב פורץ דרך בתאוריה של התרבות ומעבר לה. בעיני פרשנים רבים אדורנו נתפס כמבשר של המחשבה הפוסט־מודרנית ואילו בעיני אחרים נחשב דווקא כמי שמציב אלטרנטיבה רדיקלית למחשבה זו. מחשבת אדורנו היא סלע מחלוקת שאין רלוונטי ממנו לפילוסופיה ולביקורת התרבות הנוכחית. חיבור זה מתמקד בחיבורו האחרון, התאוריה האסתטית, ועוסק בשני תחומים מצטלבים: המחשבה הפסיכואנליטית והפילוסופיה של האמנות. גישת הספר היא דיאלקטית ביסודה; אין היא מבקשת אך ורק "למסור" לקורא את עיקר רעיונותיו של אדורנו אלא לעמת אותם זה עם זה, מתוך הבנה שהעימות המושגי איננו פנימי לתאוריה אלא משקף פערי יסוד בחברה בת זמננו. "מושא דיונו של תדהר ניר בספר זה הוא הלא­־מודע החברתי כפי שהוא מתגלם ברבדיה החמקניים של החוויה האסתטית־אמנותית, כלומר האמנות כניגודו הלא־מודע של עולם התכליות החברתי והסטרוקטורות הדכאניות של התבונה האינסטרומנטלית. תדהר ניר עורך רקונסטרוקציה פילוסופית של עניין סבוך זה, ועושה זאת ברמה שאיני מהסס לדבר עליה כמצוינת שקראתי בתחום מזה שנים רבות. מדובר בספר מרשים, מקורי בהתכוונותו. אימוצם המיומן של הכלים התאורטיים מתחום התאוריה הביקורתית (הקלסית) מאפשר לכותב לנתח את החומרים שבהם הוא עוסק בצורה מעמיקה ולהאירם באור חדשני, מעורר מחשבה ועניין." פרופ' משה צוקרמן.
כרמל
מאת: קלמאן רוסה
תיאור: האם אנו רואים את מה שאנו רואים? האם אנו מסוגלים לשאת את הממשי כשהוא מופיע מולנו, בפשטותו הערומה? למעשה, אין דבר שברירי יותר מן הכושר האנושי להכיר בממשות, לקבל ללא סייג את צו הממשי. שכן ברגע שהממשי מתגלה כמעיק, במקום להתמודד עימו אנו משלים את עצמנו. אנו משלים את עצמנו ביחס לעתידנו, כאשר העתיד מאיים. אנו משלים את עצמנו ביחס לעולם, כאשר העולם אינו מסביר פנים. ואנו משלים את עצמנו ביחס לעצמנו, כי בסופו של דבר, אנו מי שאנו ותו לא. וכך אנו מייצרים לעצמנו כפילים, אנו מכפילים את הממשי כדי לא לראות את שתמיד ראינו. אך הכפיל לא יתממש, וכשהממשי יתממש, הכפיל יימחק, ואנו, בניגוד לכל היגיון, נופתע. בהשראת הוגים כמו ניטשה, ברגסון ושופנהאואר, ודרך הספרות, הפילוסופיה והאומנות, קלמאן רוסה מציע בהממשי וכפילו: מסה על האשליה הרהור מקורי על היחס שבין הממשי, לכפיל ולאשליה. רוסה מתאר בספרו את הדיאלקטיקה העדינה שבין הממשי והכפיל על כל צדדיה, וחושף שהאשליה העצמית אינה תופעה שולית, אלא במובנים רבים החוק הנסתר של יחסנו הבסיסי לממשות. הממשי וכפילו הוא ספר מפתיע כפי שרק הממשי עשוי להפתיע: הוא מזכיר לנו את שתמיד ידענו, ובסופו של דבר קורא לנו לחזור אל סדר ההווה, אל סדר הממשי, שבו בלבד יכול האני להכיר את עצמו. קלמאן רוסה (2018-1939) הוא פילוסוף בעל יצירה ענפה, ולמעלה מארבעים ספריו מהווים את אחת התרומות המקוריות ביותר למחשבה הצרפתית העכשווית. הממשי וכפילו, שבו ניתן למצוא את עיקרי מחשבתו של רוסה, הוא ספרו הראשון המתורגם לעברית. לתרגום נוספה אחרית דבר מאת אלי שיינפלד.
כרמל
מאת: נעמי לאור-בנקר
תיאור: במערכת היחסים המורכבת והמשמעותית בטיפול הפסיכואנליטי, יש חשיבות מיוחדת לאופן שבו מבין המטפל את המטופל ומסריו. במרכז הספר "האתיקה של ההבנה הטיפולית" עומדת הטענה כי מלאכת ההבנה בטיפול הפסיכואנליטי היא התרחשות אֶתית.מה מייחד את אתיקת ההבנה הפסיכואנליטית? כיצד ניתן להבין את המטופל באורח המלא ביותר מבלי להתכחש לאחרוּתו? כיצד נכון למטפל להתמודד עם הסיטואציה הטיפולית המשתנה? שאלות אלו ואחרות נבחנות לאורך הספר בעזרת ההרמנויטיקה של הפילוסוף הנס גאורג גאדמר.שלושה מהמונחים העיקריים בהגותו של גאדמר – “דעה קדומה”, “מרחק” ו”דיאלוג” – משמשים לחשיפה ולניתוח של המתחים האתיים הקיימים בשלוש גישות פסיכואנליטיות מרכזיות: התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית של פרויד, התיאוריה של ויניקוט, והגישה ההתייחסותית. מאפייניה האתיים של ההבנה הפסיכואנליטית מתבררים כנובעים מאפיוני המפגש הטיפולי. הם אינם תלויים בהכרח בהבנות הנובעות מגישות תאורטיות ואישיות, אלא מנהלים איתן דיאלוג עֵר. הספר מציע עמדה של הבנה והקשבה, המתאימה לכל מי שעוסק בטיפול הפסיכואנליטי.ד”ר נעמי לאור־בנקר היא עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית ומדריכה. היא עובדת בקליניקה פרטית.
כרמל
מאת: חגית דבורה אדלר
תיאור: עמוד הבית>מגדר | פמיניזם>סוד קסמן סוד קסמן קריאה פמיניסטית ביצירתה של עמליה כהנא-כרמון מאת: חגית דבורה אדלר ₪102.00 כמות של סוד קסמן- 1 + הוספה לסל ספרה של חגית דבורה אדלר מציע עיון מחודש בעיצובה של דמות האישה ביצירת עמליה כהנא-כרמון. קריאה פמיניסטית חושפת דמות של אישה חזקה המודעת היטב הן לכוחה והן למידת השפעתה על הגבר; זו אישה המתנהלת במרחב באופן פעיל ומודע, וככזה הוא פותח בפניה אפשרויות בחירה מגוונות. הקריאה הפמיניסטית עומדת על העובדה שהאישה בסיפוריה של כהנא-כרמון היא לרוב דמות דינמית ואיתנה המתנגדת לסדר הגברי שדוחק אותה אל האחרוּת והשוליות; היא בעלת יכולת לנהל את חייה ואת קשריה עם הגבר ועם העולם כהבנתה, ובשום מקרה היא אינה חסרת שליטה. עיצובו של הקול הנשי ביצירה אינו נפרד מקולה האישי של כהנא-כרמון, אשר אותו השמיעה בתכיפות במאמרים ובמסות שפרסמה בעיתונות. יצריות האישה, מיניותה והתנגדותה למנגנון הדיכוי הגברי מקבלים ביטוי נרחב בכל הדמויות הנשיות בסיפורי הקובץ "בכפיפה אחת", כמו גם בדמותה של נועה טלמור, גיבורת הרומן "וירח בעמק איילון", הנוקטת ב"התנגדות של יום יום".
שימוש בלשון פרגמנטרית ונטייה אינטנסיבית לחזרתיות, לשילוב של ציטוטים ממקורות שונים, ולרשימות קטלוגיות מבטאת דווקא את הנפש הקרועה של הגבר ואת חרדתו כפי שהיא באה לידי ביטוי באמצעות חילוף התפקידים המגדרי בנובלה "שם חדר החדשות". החריגה של דמויות הגבר והאישה מהסטריאוטיפים המגדריים מתגלה גם בנובלה "ממראות גשר הברווז הירוק", אשר במרכזה טראומה-נשית והאפשרות לספר אותה מחדש, כנרטיב נשי. חילוף תפקידים מגדרי הוא לב עניינו של הרומן "ליוויתי אותה בדרך לביתה", אשר במהלך מזהיר כורכת בו כהנא-כרמון את התשוקה הנשית ביחד עם יחסי הכוח העדתיים בישראל של סוף המאה ה-20, כפי שהם משתקפים מחשבון הנפש שעורך הגבר.
רסלינג
מאת: אילנה שילה
תיאור: אנו נוטים לחשוב שהספרות הבלשית חוגגת את נצחון ההיגיון; שרלוק הולמס של ארתור קונאן דויל, הרקול פוארו של אגתה כריסטי ואף פקד אברהם אברהם של דרור משעני פותרים את מסתורי הפשע בעזרת חשיבה דדוקטיבית ורציונלית. על פניו נראה שסוגת הבלש מעלה על נס את כישורי החשיבה הרציונלית. אולם משחר היווצרה, עם סיפורי אוגוסט דופאן של אדגר אלן פו, ניתן למצוא בסוגה זו שלושה מוטיבים המגלמים פרדוקס וסתירה פנימית: הכפיל, המבוך והחדר הנעול. המסורת האינטלקטואלית המערבית מלמדת אותנו להימנע מסתירות. זו מסורת לוגוצנטרית המעוגנת בצמדים בינארים של ניגודים כגון אמת/שקר, טוב/רע, נכון/לא נכון. אולם פרדוקסים חותרים תחת צמד הניגודים האחרון, מכיוון שבאמצעות טיעון לוגי הם מוכיחים כנכון דבר אשר ניסיון החיים שלנו מורה שאינו נכון.
ספרה של אילנה שילה דן בסוגה הבלשית בספרות ובקולנוע מתוך פרספקטיבה של דימויים פרדוקסליים. הוא מציע קריאה חדשה ביצירות איקוניות בספרות ובקולנוע, כמו למשל "הנץ ממלטה" של דשיל האמט, "הטרילוגיה הניו-יורקית" של פול אוסטר, "ממנטו" בבימויו של כריסטופר נולאן או הסדרה הטלוויזיונית "ריפלי" המבוססת על ספרה של פטרישיה הייסמית. כמו כן, הספר דן ביצירותייהם של סופרים ישראלים עכשוויים; הוא בוחן תופעה של "כפילים טקסטואלים", כמו ספרו של דן זמל "מורה מן החוץ", אשר מהדהד את "הזר" של אלבר קאמי. קריאה של הספרות הבלשית מתוך הפרספקטיבה של הדימויים הפרדוקסליים זורה אור חדש על סוגה מרתקת אשר הפכה לאחד מסימני ההיכר של התרבות בת-זמננו.
רסלינג
הצג עוד תוצאות